שיתוף - לביקורת יושפע שפע רב

[א. פרי]

אבא שלי ז"ל התמודד עם פרנסה קשוחה.

אמנם היה לנו אוכל, קורת גג וכדו', אבל לא היה שפע גדול בדברים מסוימים, והיתה גם דאגה גדולה סביב הפרנסה.

הבעיות המשיכו גם אצלנו: לקחנו חובות כבר בתחילת הנישואין כדי לשלם שכירות, הייתי בלי עבודה, ובעלי התקשה למצוא כולל הולם.

היינו בלי כלום.

עם השנים בעלי המשיך לגלגל חובות, אבל לאט לאט התגלה אופיו האמיתי: הוא לא מסוגל לחיות בעוני ובצימצום.
אמנם גם אני לא מסוגלת לחיות בעוני, וכל אדם היה מעדיף עושר, אבל זה התבטא בקניות יקרות.

וכך בעודי דואגת על הפרנסה ועל העתיד, בעלי התחיל לקנות רהיטים יפים, אפילו מפוארים, וילונות מרשימים ועוד חפצים מאוד יוקרתיים.

ואני,
לא היו לי כלים להכיל את זה.

התודעה שלי היתה מצומצמת, תודעה של מחסור, של חרדה ודאגה, היו לי בעיות חברה, חרדות על כל צעד ושעל, והייתי גרה בתוך כלוב של זהב.

ביותר היה לי קשה לראות את הפער בין הבית שלי לזה של הורי.

זה טלטל אותי, הרגשתי שאני במקום לא טוב.

כך - חייתי בבית מפואר ויפה, הכל היה מושלם, אבל הלב שלי נכסס מבפנים.

לא היתה לי יכולת לקבל את הטוב ואת השפע.


*

גם בשנים האחרונות, כשכתבתי ספרים, והם התחילו לצאת לאור, והתחילו להיות לי רעיונות נפלאים, ואנשים קנו את הספרים, והגעתי למימוש עצמי מופלא, גם אז היה לי קשה להכיל את זה.

לא היתה לי אפשרות להכיל את זה שאנשים מתעניינים בי, וש'בעיות החברה שלי אולי נפתרו'. (יש משהו מעניין בכך שאם יש אדם מוזר - ואני קצת שונה - אנשים מסתכלים עליו בביטול מסוים, וזה לגיטימי, אבל אם הוא פתאום יוצא לאור אז כולם נושמים לרווחה ואומרים: אה, הוא לא סטנדרטי כי הוא אומן, ואז הבעיות החברתיות שלו נפתרות)...

לא אספר מה עברתי, את התהליך הקשוח מאוד מאוד.

אבל היתה לי טראומה מהכתיבה שלי, היה לי קשה להיות מצליחה.

*

לאחרונה קיבלנו משהו נוסף, יוקרתי.
התודעה שלי עדיין מתקשה להכיל את זה.
הייתי מנותקת.
לא מסוגלת לחשוב שמגיע לי,
שזה אמיתי.

*

אני חושבת על גאולה, ועל כמויות הטוב שנקבל, וקצת מבינה למה הגאולה מתמהמהת.

כי אם ה' יתברך יציף אותנו באור, בשמחה, בשפע.

האם נצליח לקבל את זה?

האם נמשיך להיות מסוכסכים?

האם התודעה הפגועה שלנו תצליח להחלים, להסכים שמגיע לי טוב, מגיע לזולת טוב, מגיע לי לחוות טוב
וכן, אני לא צריכה לחבל בטוב של עצמי?

זו עבודה.
או שמא העבודה.

 

[ר' יעקב ישראל]

מדהים!

 

[המאושר!]

וואו! ריגשת!

כך אמר האדמו"ר מחב"ד זצוק"ל: העבודה שלנו, בדור הזה - להתחיל לחיות עם תודעה של גאולה!!!