התייעצות יחסי שכנים מה החוק לגבי רעש וכו'

[פריפרי]

שלום!
אנחנו גרים בבנין מעורב שומרי מצוות וכאלה שלא.
כמובן אנחנו מכבדים ומשתדלים לקדש שם שמים.
עם השכן מתחתינו יש בעיה רצינית כמה שניסינו לרצות בכבוד ובהתחשבות לא הולך.
הוא טוען שאנחנו מרעישים כמה שאנחנו משתדלים לא עוזר.קנינו גומיות יקרות לכסאות משתדלים אחרי 11 להיות כמה שיותר בשקט.
ולא לגרור כלל דברים.
כל תנודה לא רצויה למשל בטעות נפל משהו או גרירת ללא כוונה של כסא שבטעות הרעיש או דיבור יותר גבוה או ילד שבוכה כל דבר זוכה לתגובה והוא מתחיל לדפוק עם מקל על התקרה שלו קרי הרצפה שלנו. הדברים אמורים גם במשך היום לא דווקא בלילה החל משמונה תשע הוא ממש דופק חזק ומתעצבן והגיע עד כדי כך שהזמין משטרה ב 9 בלילה
..כמובן משטרה הצדיקה אותנו כי בשעה כזאת
מותר להרעיש עד 11.
שאלתינו מ11 אסור לנשום??
אנחנו רוצים לשמור על החוק ורוצים לקדש שם שמים במיוחד שבזמן הזה מרגישים את העוינות כלפי הציבור החרדי....
מישהו יודע את חוקי יחסי שכנים?
אשמח לכל מידע מבעלי נסיון כתבתי רק בקיצור.
אבל הסבל והלחץ לילדים (ולנו)הוא גדול.
איך מסתדרים במצב הזה כשזה הבית שלך בלי עין הרע שוקק חיים ובמיוחד בשבתות וחגים אבל לא רק...וכל תזוזה מלחיצה.
תודה לכל מידע ועצה

 

[עוגת בוקר]

גם השכן מתחתנו סובל מהשכן שמתחתיו.
מבינה מאוד מה עובר עליכם.
רק סבלנות ואורך רוח.

(שבת אחת דפק אצלנו שוטר, בטענה שאנחנו מרעישים.
היתה כאן טרמפולינה חדשה, הרעש מהתזוזה שלה על הרצפה ירד 2 קומות.
הזמין לנו משטרה בלי לומר לנו שמפריע לו בכלל )

 

[ר גן עדן]

אולי שטיחים יעזרו?

 

[אם פי 17]

הכי מבינה אותך שאפשר. מניסיון מר שלא נגמר....
יש 2 אפשרויות. אפשר לנסות את שתיהן במרחק של זמן.
פשוט תלוי מי הבנ"א (בהנחה שאתם תוכלו לעמוד בזה)
א': ללכת בטוב. כלומר, לפנות אליו ולשאול אותו מה הוא מייעץ לכם.
תציגו לו את הבעיה שהילדים רוצים מרחב ומשחק והבית הוא בית פעיל שגרתי.
אפשר גם להזמין אותו לסעודת שבת (קשה. קשה. קשה.) הוא יראה את ההתנהלות מבפנים ויבין שעצם הזזת כסאות זה לא בכוונה אלא תו"כ סעודה וסה"כ זו פעילות נורמטיבית.
על זו הדרך.
אנחנו ניסינו בדרך הזו, וההערכה גברה. (אבל אל תדאגי, היא עזבה בסוף ובמקומה הגיעו אחרים(((
ואז היינו צריכים להשתמש באופציה ב' לאור השונות בבנ"א:
ב': אמרנו שבתקיפות (ובמכובדות) את דעתנו והבהרנו חד משמעית שזה הבית. אלו הילדים. זו השגרה שלהם.
אצלנו אין מסכים ולכן הפעילות היא פעילות שטח (כי הפריע להם שהילדים משחקים בחצר הבית) ואנחנו מגדלים משפחה בריאה נפשית ולכן זה המצב אז כדאי לה להתרגל לסגנון.
באמת מאז פחתו ההערות, אם כי הן ממשיכות עד היום.
אנחנו עונים מכובד, אחרי הכל אנחנו נציגים של הציבור החרדי, אך עם כל הכבוד, אי אפשר לרקוד לפי החלילים של שלהם (של התקשורת...)
בדוק, שבנ"א שעומד על שלו בצורה מכובדת הוא מוערך.
עכשיו יש את הסאגה של הסוכה בחצר, אין לך מה מושג מה אנחנו עוברים,
אבל הבהרנו מראש שהרעש והלכלוך (לא מופרז, אלא שיכולה להיות עטיפת ופל בטעות מחוץ לסוכה...) יהיו עד שבוע לאחר סוכות. שיקחו בחשבון שעברנו דירה לסוכה. (בעיה שלהם שלא מאפשרים לנו לבנות

ועוד דבר, הכי חשוב בעולם, שההערות האלו לא יורידו לך מהדימוי העצמי כאמא.
הרעש הוא הגיוני ולא חריג, נראה אותם מגדלים 8-9 ילדים בבית אחד........
וסתם במאמר מוסגר, הבידוד בבניינים ישנים לוקה בחסר. תחקרתי את זה כבר

 

[tadmit]

הרבה פעמים זה גם עניין של גיל, ולאו דווקא של אורח חיים שונה (דתיים חילונים).
כל רעש שאפשר להימנע ממנו בלי להפריע לשגרת החיים, לדעתי צריך להימנע ממנו בשביל האחר, גם אם זה מונע מהילדים לשחק במשחקים שהם אוהבים (על הדרך הם ילמדו על התחשבות בזולת).
אם התלונות הם בלתי סבירות בצורה כזו שאי אפשר לנהל חיים נורמלים בבית, מצטרף לקודמי, שצריך להבהיר, שאנחנו מאוד משתדלים כמה שאפשר להימנע מרעש שמפריע, וכך נמשיך לעשות, ומאידך פשוט להמשיך לחיות.

 

[פריפרי]

הכי מבינה אותך שאפשר. מניסיון מר שלא נגמר....
יש 2 אפשרויות. אפשר לנסות את שתיהן במרחק של זמן.
פשוט תלוי מי הבנ"א (בהנחה שאתם תוכלו לעמוד בזה)
א': ללכת בטוב. כלומר, לפנות אליו ולשאול אותו מה הוא מייעץ לכם.
תציגו לו את הבעיה שהילדים רוצים מרחב ומשחק והבית הוא בית פעיל שגרתי.
אפשר גם להזמין אותו לסעודת שבת (קשה. קשה. קשה.) הוא יראה את ההתנהלות מבפנים ויבין שעצם הזזת כסאות זה לא בכוונה אלא תו"כ סעודה וסה"כ זו פעילות נורמטיבית.
על זו הדרך.
אנחנו ניסינו בדרך הזו, וההערכה גברה. (אבל אל תדאגי, היא עזבה בסוף ובמקומה הגיעו אחרים(((
ואז היינו צריכים להשתמש באופציה ב' לאור השונות בבנ"א:
ב': אמרנו שבתקיפות (ובמכובדות) את דעתנו והבהרנו חד משמעית שזה הבית. אלו הילדים. זו השגרה שלהם.
אצלנו אין מסכים ולכן הפעילות היא פעילות שטח (כי הפריע להם שהילדים משחקים בחצר הבית) ואנחנו מגדלים משפחה בריאה נפשית ולכן זה המצב אז כדאי לה להתרגל לסגנון.
באמת מאז פחתו ההערות, אם כי הן ממשיכות עד היום.
אנחנו עונים מכובד, אחרי הכל אנחנו נציגים של הציבור החרדי, אך עם כל הכבוד, אי אפשר לרקוד לפי החלילים של שלהם (של התקשורת...)
בדוק, שבנ"א שעומד על שלו בצורה מכובדת הוא מוערך.
עכשיו יש את הסאגה של הסוכה בחצר, אין לך מה מושג מה אנחנו עוברים,
אבל הבהרנו מראש שהרעש והלכלוך (לא מופרז, אלא שיכולה להיות עטיפת ופל בטעות מחוץ לסוכה...) יהיו עד שבוע לאחר סוכות. שיקחו בחשבון שעברנו דירה לסוכה. (בעיה שלהם שלא מאפשרים לנו לבנות

ועוד דבר, הכי חשוב בעולם, שההערות האלו לא יורידו לך מהדימוי העצמי כאמא.
הרעש הוא הגיוני ולא חריג, נראה אותם מגדלים 8-9 ילדים בבית אחד........
וסתם במאמר מוסגר, הבידוד בבניינים ישנים לוקה בחסר. תחקרתי את זה כבר

ואו את ממש כותבת מהלב רואים שאת מבינה בדיוק במה מדובר!!!!
כן גם אנחנו ניסינו כמה דרכים בטוב ובהתנצלות וכן הלאה ואכן אימצתי עוד משהו לעמוד על כך בכבוד שאנחנו מגדלים פה בית עם ילדים וב"ה הילדים בריאים משחקים וכו וכו.
בינתיים זכינו גם לארח משטרה בסוכה עקב השכן שהתעצבן על רעש בתשע בלילה כשכולם בבית בחוה"מ.....!!
והילדים שיחקו והפריעו לו לדבריו.
בכל אופן נקווה לטוב.
תודה

 

[פריפרי]

גם השכן מתחתנו סובל מהשכן שמתחתיו.
מבינה מאוד מה עובר עליכם.
רק סבלנות ואורך רוח.

(שבת אחת דפק אצלנו שוטר, בטענה שאנחנו מרעישים.
היתה כאן טרמפולינה חדשה, הרעש מהתזוזה שלה על הרצפה ירד 2 קומות.
הזמין לנו משטרה בלי לומר לנו שמפריע לו בכלל )

ואו נורא

 

[פריפרי]

הרבה פעמים זה גם עניין של גיל, ולאו דווקא של אורח חיים שונה (דתיים חילונים).
כל רעש שאפשר להימנע ממנו בלי להפריע לשגרת החיים, לדעתי צריך להימנע ממנו בשביל האחר, גם אם זה מונע מהילדים לשחק במשחקים שהם אוהבים (על הדרך הם ילמדו על התחשבות בזולת).
אם התלונות הם בלתי סבירות בצורה כזו שאי אפשר לנהל חיים נורמלים בבית, מצטרף לקודמי, שצריך להבהיר, שאנחנו מאוד משתדלים כמה שאפשר להימנע מרעש שמפריע, וכך נמשיך לעשות, ומאידך פשוט להמשיך לחיות.

גם כן צודק ואנחנו באמת הרבה הרבה באנו לפנים משורת הדין.
ובמה שניתן לבוא לקראת אנחנו באים ואכן היום דיברתי עם הילדים על התחשבות בזולת
שעוד יותר ישימו לב ואפילו שאנחנו צודקים.
אבל על דברים בלתי סבירים זה ממש מפריע לחיים.

 

[אסתי אחת]

גם השכן מתחתנו סובל מהשכן שמתחתיו.
מבינה מאוד מה עובר עליכם.
רק סבלנות ואורך רוח.

(שבת אחת דפק אצלנו שוטר, בטענה שאנחנו מרעישים.
היתה כאן טרמפולינה חדשה, הרעש מהתזוזה שלה על הרצפה ירד 2 קומות.
הזמין לנו משטרה בלי לומר לנו שמפריע לו בכלל )

אגב, קנינו לפי מטר חתיכות שטיחים -מן פיויסי מרופד ושמנו מתחת כל אחת מרגלי הטרמפולינה-זה ממש פתר את בעיית הרעש

 

[Tehila B]

וואי וואי איך אני מבינה את זה...
כשהגענו לגור בביתנו, בלילה הראשון דפקו השכנים שאנחנו גוררים רהיטים... (איזו קבלת פנים נרגשת)
לקח לנו זמן להבין שגרירת הרהיטים המדוברת היא התנהלות קלאסית של בית, תזוזת כסא וכד'...
מאז התחלנו ממש להזהר, כנ"ל קנינו גומי לרגלי הכסאות וכו וכו...
ועדיין היו תלונות בלי סוף...
כותבת בקיצור - קרו עוד כמה מקרים בהם התנצלנו, ענינו בנימוס ובדרך ארץ וממש התרפסנו.
הקש ששבר את גב הגמל היה כשהשכן רצה לחבר קרש לפרגולה בחצר שלנו, ואז ענינו בתקיפות שאין על מה לדבר, הוא איים כמה איומים וקללות ופתאום מאז שקט דממה, מכבדים אותנו,
קלטנו משהו, מן הסתם לא רלוונטי בכל המקרים, אבל צריך לדעת שהשפה של אלו שאינם שומרי תו"מ היא שונה לגמרי משלנו,
בבנין חרדי מעריכים נימוס, ויתור כבוד והתנצלות, בבנין חילוני לפעמים צריך ללמוד את שפת הכח, לא אלימות חלילה, אבל כדי להיכנס להיררכיה של הבנין. שיבינו שזה שהגיע חרדי עדין, זה לא נקודה לניצול, צריך להראות לפעמים תקיפות מסוימת.
הכל תוך כבוד ונימוס, אבל באסרטיביות.

 

[פריפרי]

וואי וואי איך אני מבינה את זה...
כשהגענו לגור בביתנו, בלילה הראשון דפקו השכנים שאנחנו גוררים רהיטים... (איזו קבלת פנים נרגשת)
לקח לנו זמן להבין שגרירת הרהיטים המדוברת היא התנהלות קלאסית של בית, תזוזת כסא וכד'...
מאז התחלנו ממש להזהר, כנ"ל קנינו גומי לרגלי הכסאות וכו וכו...
ועדיין היו תלונות בלי סוף...
כותבת בקיצור - קרו עוד כמה מקרים בהם התנצלנו, ענינו בנימוס ובדרך ארץ וממש התרפסנו.
הקש ששבר את גב הגמל היה כשהשכן רצה לחבר קרש לפרגולה בחצר שלנו, ואז ענינו בתקיפות שאין על מה לדבר, הוא איים כמה איומים וקללות ופתאום מאז שקט דממה, מכבדים אותנו,
קלטנו משהו, מן הסתם לא רלוונטי בכל המקרים, אבל צריך לדעת שהשפה של אלו שאינם שומרי תו"מ היא שונה לגמרי משלנו,
בבנין חרדי מעריכים נימוס, ויתור כבוד והתנצלות, בבנין חילוני לפעמים צריך ללמוד את שפת הכח, לא אלימות חלילה, אבל כדי להיכנס להיררכיה של הבנין. שיבינו שזה שהגיע חרדי עדין, זה לא נקודה לניצול, צריך להראות לפעמים תקיפות מסוימת.
הכל תוך כבוד ונימוס, אבל באסרטיביות.

כל מילה אמת!!
אכן מנסיון של שנים רבות בבנין מעורב ישנם אנשים שרק כך הם מכבדים.
תודה מחזק.

 

[עוגת בוקר]

מן פיויסי מרופד ושמנו מתחת כל אחת מרגלי הטרמפולינה

אצלנו היה צריך משהו יותר ברמה...
מתחת כל רגל שמתי כרבולית מקופלת למלא שכבות,
מן מלבן ארוך וצר.

 

[עט להשכיר]

אולי שטיחים יעזרו?

חבל על המאמץ, הוא ימצא משהו אחר להתגולל עליו.
שכנים כאלו צריך להפסיק לנסות לרצות, ולהחליף את השפה.

אנחנו כאן, בין אם זה מוצא חן בעיניך ובין אם לאו. הרעש שאנחנו מייצרים נורמטיבי לחלוטין, ואם הוא מפריע לך תעבור לבית פרטי.


מניסיון, מאז שהמילים נאמרו לשכן המציק והדלת נטרקה בפניו - הוא עסוק בלנסות לרצות אותנו...
(והן נאמרו בתקיפות רבה לאחר תקופת התעללות ארוכה שכללה הזמנת ניידות משטרה, איומים בחדר המדרגות ועוד)

 

[פריפרי]

חבל על המאמץ, הוא ימצא משהו אחר להתגולל עליו.
שכנים כאלו צריך להפסיק לנסות לרצות, ולהחליף את השפה.

אנחנו כאן, בין אם זה מוצא חן בעיניך ובין אם לאו. הרעש שאנחנו מייצרים נורמטיבי לחלוטין, ואם הוא מפריע לך תעבור לבית פרטי.


מניסיון, מאז שהמילים נאמרו לשכן המציק והדלת נטרקה בפניו - הוא עסוק בלנסות לרצות אותנו...
(והן נאמרו בתקיפות רבה לאחר תקופת התעללות ארוכה שכללה הזמנת ניידות משטרה, איומים בחדר המדרגות ועוד)

ואו בדיוק זה מה שקורה אצלנו כמה שיותר אנחנו מנסים לרצות הוא עוד יותר אגרסיבי...
נשמע שכל תזוזה מזכיר לו אותנו ואת אורח חיינו....וזה נורא.

 

[אחת.....]

שלום!
אנחנו גרים בבנין מעורב שומרי מצוות וכאלה שלא.
כמובן אנחנו מכבדים ומשתדלים לקדש שם שמים.
עם השכן מתחתינו יש בעיה רצינית כמה שניסינו לרצות בכבוד ובהתחשבות לא הולך.
הוא טוען שאנחנו מרעישים כמה שאנחנו משתדלים לא עוזר.קנינו גומיות יקרות לכסאות משתדלים אחרי 11 להיות כמה שיותר בשקט.
ולא לגרור כלל דברים.
כל תנודה לא רצויה למשל בטעות נפל משהו או גרירת ללא כוונה של כסא שבטעות הרעיש או דיבור יותר גבוה או ילד שבוכה כל דבר זוכה לתגובה והוא מתחיל לדפוק עם מקל על התקרה שלו קרי הרצפה שלנו. הדברים אמורים גם במשך היום לא דווקא בלילה החל משמונה תשע הוא ממש דופק חזק ומתעצבן והגיע עד כדי כך שהזמין משטרה ב 9 בלילה
..כמובן משטרה הצדיקה אותנו כי בשעה כזאת
מותר להרעיש עד 11.
שאלתינו מ11 אסור לנשום??
אנחנו רוצים לשמור על החוק ורוצים לקדש שם שמים במיוחד שבזמן הזה מרגישים את העוינות כלפי הציבור החרדי....
מישהו יודע את חוקי יחסי שכנים?
אשמח לכל מידע מבעלי נסיון כתבתי רק בקיצור.
אבל הסבל והלחץ לילדים (ולנו)הוא גדול.
איך מסתדרים במצב הזה כשזה הבית שלך בלי עין הרע שוקק חיים ובמיוחד בשבתות וחגים אבל לא רק...וכל תזוזה מלחיצה.
תודה לכל מידע ועצה

לפי החוק
תקנה 3 לתקנות קובעת כי אסור להפעיל מכשירי קול (שירת אדם, צעקות, כלי נגינה, רדיו, טלוויזיה, פטיפון, רמקול, מגביר קול וכד'), בין השעות 14.00 ל-16.00 ובין השעות 23.00 ל-07.00 למחרת, בכל אחד מהמקומות הבאים באזור מגורים:

• תחת כיפת השמים.
• במקום שאינו תחת כיפת השמים ואינו סגור מכל צדדיו כלפי חוץ.
• בניין מגורים.

 

[אוהב0ישראל]

ואתן לכם עכשיו גם את הצד השני לשם האיזון.
אני גר בבניין מעורב ולידי יש עוד בנין מעורב.
המדהים הוא שדווקא חלק נכבד מהחילוניים שבבנינים מבין שיש להתנהל בבניין בצורה שקטה ונאותה, בפרט בשעות בלתי שגרתיות.
החלק שלנו, לצערי, ומדובר בכל העדות ובכל הסגנונות, לא כל כך מבין את זה. מבחינתו:
לגיטימי לנהל שיחות טלפון עם האחות או הגיסה בשתים עשרה בלילה כשאת תולה כביסה. אז מה אם השכנים לא יוכלו לישון?
לגיטימי בסוכות לחזור בשתיים וחצי בלילה (!) מאיפה? (סגר!) ולהתחיל להתארגן לשינה בסוכה, תוך כדי הזזת רהיטים, שיחות, בכיות, צעקות של ילדים (כי כמובן מצוות השינה בסוכה היא דאורייתא לאותם קטנטנים). אז מה אם השכן בסוכה מתחת לא יוכל לישון ולקום ותיקין רענן.
לגיטימי להזמין לחצר שלך דייר מבנין אחר שיבנה סוכה, ולהכשיר לו דרך חדשה, צמודה לחצר השכנים. אז מה אם בסגר זה ממש אסור, ואז מה אם עוברים ושבים שם בלי מסכות, ואז מה אם הגברת המתארחת פשוט עומדת ונועצת עיניים על הסוכה שלך ועל המתרחש בה, ואתה מרגיש כמו קוף בגן חיות (אין תשלום לכרטיס כניסה?)
לגיטימי שבת-השכן מלמעלה (נערה בגיל האיש מקדש) תתקשר בשלוש וחצי בבוקר (!) לחברתה לנהל שיח פסיכולוגי על מצוקותיה החברתיות, למרות שהיא גורמת למצוקת עייפות לישיני הסוכות. וגם "שששששש" כמה פעמים לא מטריד אותה. היא במצוקותיה ואין להפריע לה.
לגיטימי שדייר יבנה את הסוכה שלו צמוד צמוד (ועוד יותר צמוד) לחלונות השירותים והאמבטיה שלך, למרות שכבר חתמתם לו (וכולם חתמו) לפני שנים שיבנה כבר מרפסת סוכה בביתו. אז מה אם אינך יכול להשתמש בביתך בנחת וברוגע כי כל הזמן אתה שומע משם דיבורים, ודברי תורה, וקידוש וזמירות שבת וכו'? אז מה אם הוא החליט שזו החצר הפרטית שלו למרות שעל זה אף אחד לא חתם לו, והוא בכלל מהקומה השניה? אז מה אם הוא החליט שגם המחסן המשותף שם שייך אך ורק לו, ואוי למי שידבר?
וכולם, כולם, חרדים וחסידים ואנשי מעשה.
אז לפני שאומרים כמה השכנים (שלפי דעתם והרגשתם סובלים) רשעים ולא הגונים, בואו נבדוק כל אחד ואחד עד כמה אנחנו באמת צדיקים ורגישים לסבל הזולת, ולא מתייפייפים בצדקנותינו.
הדברים, כמובן, לא נכתבים כתגובה אישית לפותח האשכול, שקרוב לודאי, לפי המסופר, עושה הכל כדי לחיות בנחת עם שכניו, אלא כחומר למחשבה עלינו כציבור וכשכנים.

 

[א.ש. אמיתי]

ואתן לכם עכשיו גם את הצד השני לשם האיזון.
אני גר בבניין מעורב ולידי יש עוד בנין מעורב.
המדהים הוא שדווקא חלק נכבד מהחילוניים שבבנינים מבין שיש להתנהל בבניין בצורה שקטה ונאותה, בפרט בשעות בלתי שגרתיות.
החלק שלנו, לצערי, ומדובר בכל העדות ובכל הסגנונות, לא כל כך מבין את זה. מבחינתו:
לגיטימי לנהל שיחות טלפון עם האחות או הגיסה בשתים עשרה בלילה כשאת תולה כביסה. אז מה אם השכנים לא יוכלו לישון?
לגיטימי בסוכות לחזור בשתיים וחצי בלילה (!) מאיפה? (סגר!) ולהתחיל להתארגן לשינה בסוכה, תוך כדי הזזת רהיטים, שיחות, בכיות, צעקות של ילדים (כי כמובן מצוות השינה בסוכה היא דאורייתא לאותם קטנטנים). אז מה אם השכן בסוכה מתחת לא יוכל לישון ולקום ותיקין רענן.
לגיטימי להזמין לחצר שלך דייר מבנין אחר שיבנה סוכה, ולהכשיר לו דרך חדשה, צמודה לחצר השכנים. אז מה אם בסגר זה ממש אסור, ואז מה אם עוברים ושבים שם בלי מסכות, ואז מה אם הגברת המתארחת פשוט עומדת ונועצת עיניים על הסוכה שלך ועל המתרחש בה, ואתה מרגיש כמו קוף בגן חיות (אין תשלום לכרטיס כניסה?)
לגיטימי שבת-השכן מלמעלה (נערה בגיל האיש מקדש) תתקשר בשלוש וחצי בבוקר (!) לחברתה לנהל שיח פסיכולוגי על מצוקותיה החברתיות, למרות שהיא גורמת למצוקת עייפות לישיני הסוכות. וגם "שששששש" כמה פעמים לא מטריד אותה. היא במצוקותיה ואין להפריע לה.
לגיטימי שדייר יבנה את הסוכה שלו צמוד צמוד (ועוד יותר צמוד) לחלונות השירותים והאמבטיה שלך, למרות שכבר חתמתם לו (וכולם חתמו) לפני שנים שיבנה כבר מרפסת סוכה בביתו. אז מה אם אינך יכול להשתמש בביתך בנחת וברוגע כי כל הזמן אתה שומע משם דיבורים, ודברי תורה, וקידוש וזמירות שבת וכו'? אז מה אם הוא החליט שזו החצר הפרטית שלו למרות שעל זה אף אחד לא חתם לו, והוא בכלל מהקומה השניה? אז מה אם הוא החליט שגם המחסן המשותף שם שייך אך ורק לו, ואוי למי שידבר?
וכולם, כולם, חרדים וחסידים ואנשי מעשה.
אז לפני שאומרים כמה השכנים (שלפי דעתם והרגשתם סובלים) רשעים ולא הגונים, בואו נבדוק כל אחד ואחד עד כמה אנחנו באמת צדיקים ורגישים לסבל הזולת, ולא מתייפייפים בצדקנותינו.
הדברים, כמובן, לא נכתבים כתגובה אישית לפותח האשכול, שקרוב לודאי, לפי המסופר, עושה הכל כדי לחיות בנחת עם שכניו, אלא כחומר למחשבה עלינו כציבור וכשכנים.

אין מילים...
מהניסיון המועט שלי, כאלו שגרים בסביבה מעורבת יותר רגישים לניואנסים כאלו.
ואולי... במקומות אחרים המצב גרוע יותר.

 

[שרולי הצדיק]

ואתן לכם עכשיו גם את הצד השני לשם האיזון.
אני גר בבניין מעורב ולידי יש עוד בנין מעורב.
המדהים הוא שדווקא חלק נכבד מהחילוניים שבבנינים מבין שיש להתנהל בבניין בצורה שקטה ונאותה, בפרט בשעות בלתי שגרתיות.
החלק שלנו, לצערי, ומדובר בכל העדות ובכל הסגנונות, לא כל כך מבין את זה. מבחינתו:
לגיטימי לנהל שיחות טלפון עם האחות או הגיסה בשתים עשרה בלילה כשאת תולה כביסה. אז מה אם השכנים לא יוכלו לישון?
לגיטימי בסוכות לחזור בשתיים וחצי בלילה (!) מאיפה? (סגר!) ולהתחיל להתארגן לשינה בסוכה, תוך כדי הזזת רהיטים, שיחות, בכיות, צעקות של ילדים (כי כמובן מצוות השינה בסוכה היא דאורייתא לאותם קטנטנים). אז מה אם השכן בסוכה מתחת לא יוכל לישון ולקום ותיקין רענן.
לגיטימי להזמין לחצר שלך דייר מבנין אחר שיבנה סוכה, ולהכשיר לו דרך חדשה, צמודה לחצר השכנים. אז מה אם בסגר זה ממש אסור, ואז מה אם עוברים ושבים שם בלי מסכות, ואז מה אם הגברת המתארחת פשוט עומדת ונועצת עיניים על הסוכה שלך ועל המתרחש בה, ואתה מרגיש כמו קוף בגן חיות (אין תשלום לכרטיס כניסה?)
לגיטימי שבת-השכן מלמעלה (נערה בגיל האיש מקדש) תתקשר בשלוש וחצי בבוקר (!) לחברתה לנהל שיח פסיכולוגי על מצוקותיה החברתיות, למרות שהיא גורמת למצוקת עייפות לישיני הסוכות. וגם "שששששש" כמה פעמים לא מטריד אותה. היא במצוקותיה ואין להפריע לה.
לגיטימי שדייר יבנה את הסוכה שלו צמוד צמוד (ועוד יותר צמוד) לחלונות השירותים והאמבטיה שלך, למרות שכבר חתמתם לו (וכולם חתמו) לפני שנים שיבנה כבר מרפסת סוכה בביתו. אז מה אם אינך יכול להשתמש בביתך בנחת וברוגע כי כל הזמן אתה שומע משם דיבורים, ודברי תורה, וקידוש וזמירות שבת וכו'? אז מה אם הוא החליט שזו החצר הפרטית שלו למרות שעל זה אף אחד לא חתם לו, והוא בכלל מהקומה השניה? אז מה אם הוא החליט שגם המחסן המשותף שם שייך אך ורק לו, ואוי למי שידבר?
וכולם, כולם, חרדים וחסידים ואנשי מעשה.
אז לפני שאומרים כמה השכנים (שלפי דעתם והרגשתם סובלים) רשעים ולא הגונים, בואו נבדוק כל אחד ואחד עד כמה אנחנו באמת צדיקים ורגישים לסבל הזולת, ולא מתייפייפים בצדקנותינו.
הדברים, כמובן, לא נכתבים כתגובה אישית לפותח האשכול, שקרוב לודאי, לפי המסופר, עושה הכל כדי לחיות בנחת עם שכניו, אלא כחומר למחשבה עלינו כציבור וכשכנים.

גם אני מצטרף להנ"ל

 

[nc]

אני חושבת שבגדול אפשר להכליל ולומר שבציבור החרדי מצוקת הדיור חמורה הרבה יותר מאשר בקרב הציבור הכללי.
בנוסף,תרבות הבילוי תהיה הרבה יותר ביתית (בתקופת קורונה כנראה שההבדלים פחות קיצוניים). פחות יציאות לנופש, סרט,מסעדות,גימבורי. יותר אירוח,בימבות בבית ומסיבות משפחתיות.

ממילא הדירות יהיו צפופות הרבה יותר, הילדים ישתמשו הרבה יותר בשטחים הציבוריים של הבנין,יהיה יותר ציוד ופחות מקום אכסון וכו'.

מן הראוי להבין שגם באזורים מעורבים וגם באזורים חרדיים ,כמה שתתאמצו לשכנים יהיה פחות נח מאשר עם שכנים שהם זוג חילוני מבוגר...
אבל השכנים לא צריכים לשלם את המחיר על הבחירות שלכם.
ולכן גם אם הילדים משחקים יותר בחצר אין שום הצדקה לטינופת.
ובימבות וטרמפולינות אין מקומם בתוך דירת מגורים אם הם מפריעים לשכנים.
ואם העגלות מפריעות למעבר בקומה אז מחובתכם למצוא להם מקום אחר.
בקיצור- הרבה רצון טוב. משני הצדדים.
להאיר פנים,לשלוח עוגה מדי פעם,לא להתנצל על קיומנו וכן להשתדל שיהא שם שמים מתאהב על ידינו.

 

[פריפרי]

מסכימה עם כל מילה!!
לא חסר גם את הצד השני של המטבע שכמובן צריך לחזק ולהתחזק בזה להיות קשובים ורגישים לצרכי הזולת.
לפני שנים כשהייתי אמא לילדים קטנים וגרנו בבנין חרדי לגמרי סבלנו סבל בל יתואר משכנים שעשו גן בביתם.
מהבוקר עד הצהריים הייתי בתוך גן.
התחנונים על שקט לפחות בשירה לא עלתה יפה ופה אולי אנצל את הבמה לאלו שעושים גנים פרטיים בתוך הבית / הבנין.

נכון שזה הפרנסה שלכם
נכון שזה הבית שלכם
אבל השכנים שלכם קנו א הדירה למגורים
ולא לחיות בתוך גן שעשועים
עם תזמורת נשים.
אם הבעל לא הרגיש טוב ונאלץ להישאר בבית מנת חלקו היתה לשמוע על כרחו מוזיקה נשית של השכנה מתחת.
זה במאמר מוסגר.
אכן יש מה לתקן והכל מתחיל עם ואהבת לרעך כמוך והתחשבות בזולת.
אצלינו פה אנחנו כבר אחרי זה ניסינו הכל הכל הכל וכן הסבל גדול