יח"צנים להשחית

[אלי אלימלך]

מן של הוופלים.

וואו, איזו חברה חמודה.

לא מפרסמת בעיתונים. אין לה מיתוג. אין משאיות עם פרסומות. אין מכירות סיניות. אין לה מירי זורגר. אין לה משרד פרסום טופ פייב. אין לה צומת ברמת גן. יש לה עטיפה כחולה מלפני 50 שנה. גם עטיפה עם אגוזים. עוד עטיפה כלשהיא למארז בלוק ומארז לבינה.

אני רואה כתבה עליה בעיתון. הפתעה מושלמת. בלוטת הסקרנות שלי מדממת. מעניין אם זה בעלים חרדים? מה הסוד שלהם? הם מייצרים עוד דברים? איך באמת עושים וופלים?

מתחיל לקרוא. הכתבה פותחת בנוסטלגיה. בריח ובסודות.

ממשיך,

"טעמם הערב", "פריכותו של המוצר", "טריותו של הופל", "מן מצטיינת" "כל מוצרי החברה" "מכבי ממשיכה להוביל" "גידי לשץ" "מימוש זכויות" "מאוחדת מובילה במקצועיות ובנגישות ללא פשרות",

 

[מלפפון]

המטרה שלהם היתה להראות שמן הוא ופל נוסטלגי.
לחדש ימיו כקדם.
ענו על הבריף.

 

[אלי אלימלך]

המטרה שלהם היתה להראות שמן הוא ופל נוסטלגי.
לחדש ימיו כקדם.
ענו על הבריף.

אז כדי לצאת ברור אכתוב: אין לי כל בעיה עם יח"צ. אפילו יח"צ סמוי הוא כשר לדעתי.

הבעיה היא שהיחצן קיבל קייס שיכול *באמת* למלאות 3 עמודים עם תוכן איכותי עסיסי (וגם המותג היה מרוויח מאד), ומילא אותו בקש ובגבבה של "מדהים" "מיוחד" "מושלם" ומילים שגורמות לקורא לדלג על כל הכתבה.

וזאת הבעיה, היחצן בטוח שכשהוא כותב מילים מסוג זה הוא משכנע את הקורא להבין מסר מסויים, והוא לא יודע שהמילים האלו הם משמשות עשן רע שמבריח קוראים.

היחצן הרס את הבריף.

 

[כוכב מבריק]

הוא חשב שהוא בסיור במושב צפוני שמייצרים בו וופלים,
כנראה שכח שהוא בכתבת יח"צ.

.

 

[פוזי]

היח"צ היום באמת נשמע בד''כ מזוייף מתוכו.
מאז שלמדתי יח''צ
אני מעיף את רוב העיתונים אפילו היתד שלי
למקומם הראוי.
קלטתי כבר שאפילו על החדשות והקופות
קלטתי לקרוא את מילותיו המיופיפות והמתעתעות של היחצ''ן התורן
ותאמינו
הכל נהיה לא אמין.

חבל
כי אם יקפיד היחצ''ן ליחצ''ן את רמת המוצר
ולא את מילותיו שלו
או אז בא לציון יחצ''ן

 

[בסתר המדרגה]

אגב, מישו יודע מהן תוצאות המבצע שנערך בתקופה האחרונה ע"י מן?
סליחה שסטיתי טיפונת מן הענין...

 

[פוזי]

אתה מוז___
להיות חברה_____
ולהעלות אותם ל____

 

[אלי אלימלך]

קלטתי לקרוא את מילותיו המיופיפות והמתעתעות של היחצ''ן התורן

משה מיכאל צורן לא אשם במקרה הזה, הוא סופר מצוין משכמו ומעלה. האשמה היא של מי שנתן לו את ההוראות להכניס את הטקסטים הללו לכתבה.

 

[מלפפון]

מודה באשמה.
אני יחצנית של העיתונים.

אל תכעסו עליי,
כי שמעתי שאומרים שכל עבודה מכבדת את בעליה.

לא קראתי את הכתבה כי לא הצלחתי עם האותיות הקטנות,
אבל קראתי כאן את הביקורת עליה.

וכל פעם מחדש כשמישהו מעלה ביקורת על מודעה,
אני שואלת את עצמי בתימהון איך אפשר לבקר כשלא יודעים מה האסטרטגיה מאחור.

אולי המטרה של מן היתה לגרום לכם להעלות את האשכול עליהם?
הצליחו בגדול!

הרבה פעמים אומרים לי שם של לקוח. אני מכירה אותו, הייתי בחנות שלו ברבי עקיבא, או אכלתי את מוצריו, ולפני שאני מתקשרת נבנית לי מין סכמה של הכתבה ההולכת להיכתב עליו.

ואז אני משוחחת עם בעל העסק, או בעלת העסק,
ופתאום כל התזה שלי שבניתי בטרם הקשתי את המספר בפלאפון מתמוטטת.

נכון שאני מכירה את העסק כחנות לשמלות יוקרה,
אבל היא בכלל לא רוצה לשדר כרגע את היוקרה, אלא האסטרטגיה שלה להראות שיש לה גם בגדים עממיים.

נכון שהקיטרינג ההוא נחשב למעודן, אבל עכשיו הם יצאו עם מנות אחרות גם לקהל שמרן יותר.

ואז אנשים יקראו ויגידו: זה בכלל לא עונה לבריף.
כשהם בכלל לא יודעים מה הבריף.

וזה נכון שמוטב לא להשתמש במילים כמו: מדהים, נעים, מפוצץ, וכו.
הבעיה היא שאין עוד מילים בשפה העברית, והמילים הללו עושות את האווירה.

אם היה לי כח,
הייתי מעלה לכם תרגיל.

תכתבו יחצ 150 מילה המתאר מפעל איכותי למוצרי אפיה בלי לכתוב: איכותי, טעים, דליקטס וכו...

 

[לללי]

יחץ הוא יחץ, אין לו מסכות.
וגם אם בתחילה אפשר להאמין, בסוף מתגלה המדמנה
שהרי אם היא לא תתגלה, היחץ לא יהיה רלוונטי...

זה המקצוע. צריך להתמודד.

 

[פוזי]

מודה באשמה.
אני יחצנית של העיתונים.

אל תכעסו עליי,
כי שמעתי שאומרים שכל עבודה מכבדת את בעליה.

לא קראתי את הכתבה כי לא הצלחתי עם האותיות הקטנות,
אבל קראתי כאן את הביקורת עליה.

וכל פעם מחדש כשמישהו מעלה ביקורת על מודעה,
אני שואלת את עצמי בתימהון איך אפשר לבקר כשלא יודעים מה האסטרטגיה מאחור.

אולי המטרה של מן היתה לגרום לכם להעלות את האשכול עליהם?
הצליחו בגדול!

הרבה פעמים אומרים לי שם של לקוח. אני מכירה אותו, הייתי בחנות שלו ברבי עקיבא, או אכלתי את מוצריו, ולפני שאני מתקשרת נבנית לי מין סכמה של הכתבה ההולכת להיכתב עליו.

ואז אני משוחחת עם בעל העסק, או בעלת העסק,
ופתאום כל התזה שלי שבניתי בטרם הקשתי את המספר בפלאפון מתמוטטת.

נכון שאני מכירה את העסק כחנות לשמלות יוקרה,
אבל היא בכלל לא רוצה לשדר כרגע את היוקרה, אלא האסטרטגיה שלה להראות שיש לה גם בגדים עממיים.

נכון שהקיטרינג ההוא נחשב למעודן, אבל עכשיו הם יצאו עם מנות אחרות גם לקהל שמרן יותר.

ואז אנשים יקראו ויגידו: זה בכלל לא עונה לבריף.
כשהם בכלל לא יודעים מה הבריף.

וזה נכון שמוטב לא להשתמש במילים כמו: מדהים, נעים, מפוצץ, וכו.
הבעיה היא שאין עוד מילים בשפה העברית, והמילים הללו עושות את האווירה.

אם היה לי כח,
הייתי מעלה לכם תרגיל.

תכתבו יחצ 150 מילה המתאר מפעל איכותי למוצרי אפיה בלי לכתוב: איכותי, טעים, דליקטס וכו...

כמו בכל תחום
גם כאן יש מלפפונים טובים ויש חמוצים
לא עשינו הכללות קולקטיביות
אלא רק הבאתי את הרושם שלי כיחצ''ן.

אגב
מאמין שרוב הציבור שממילא לא עוסק בזה קורא בשקיקה וקונה בעוד יותר שקיקה
כך שאת רוב קהל היעד אפשר להשיג בכל מצב
גם אחרי האשכול..

אלי, (אברימי כמדומני) אתה מעשיר אותנו תמשיך

 

[מלפפון]

לא עשינו הכללות קולקטיביות
אלא רק הבאתי את הרושם שלי כיח

לא דיברתי על הכללות, אלא על הבעייתיות הכללית,
שהביאה לתלונה הספציפית על מן.


אגב, אני חושבת שזה שהם הביאו את ההיסטוריה, עונה על הבריף מאד.
כי איך הם ישווקו שוב את מן אם לא מחדשים??
רק באמצעות ההסטוריה.

לכן אני לא מבינה ככ מה ההסטריה.

כדאי לכם להסביר לי כדי שלא תתקלו בעוד יחצים לא לענין

 

[shoshi]

מי באמת נראה לכם עבר על הכתבה הנ"ל?
(כתבה טובה אולי לשעות דמדומי תשעה באב. אז כל מה שקשור לחיך מתקבל בברכה...)

 

[אלי אלימלך]

וזה נכון שמוטב לא להשתמש במילים כמו: מדהים, נעים, מפוצץ, וכו.
הבעיה היא שאין עוד מילים בשפה העברית, והמילים הללו עושות את האווירה.

אם היה לי כח,
הייתי מעלה לכם תרגיל.

תכתבו יחצ 150 מילה המתאר מפעל איכותי למוצרי אפיה בלי לכתוב: איכותי, טעים, דליקטס וכו...

לספר את ההיסטוריה של מן, המצאת הופל, איך מייצרים ופל לימון, למה הופל אגוזים רך מוופל רגיל, לספר על טכניקות מעניינות, על וופלים שלא צלחו. ועוד כל פרט מעניין על חברה מרתקת כזו.

אם האסטרטגים חושבים שהיח"צ אמור לשנות את דעת הקהל על טעם, אפשר להביא סיפור מעניין על ניסוי שהחברה ערכה לפני עשור לשנות את הטעם של הופל והיא גילתה שהקהל לא אוהב אותו (המצאתי עכשיו).

זה עונה על הבריף. זה יח"צ אמיתי.

לכתוב "טעים" "מעדן" "מיוחד" וכו' - זה להניח עשן רע בגינה.

ואגב, בהצלחה בעבודת היח"צ, נשמע מרענן.

קטונתי - אבל אני מציע לך לקחת את היח"צ למקום האותנטי שלו. ממליץ לך אולי לקרוא את הפולמוס שהעליתי כאן לפני זמן מה.

1) מי אשם שיש ידיעת יחצ כזו?
2) מצבה העגום של ענף היחצ בתקשורת החרדית
3) רק אחד אשם: משרד הפרסום והאינפורמציה
4 )וזו טענת משרדי הפרסום
5) שורש בעיית היחצ/ פוסט סיום הפולמוס

 

[חויד]

הרבה פעמים אומרים לי שם של לקוח. אני מכירה אותו, הייתי בחנות שלו ברבי עקיבא, או אכלתי את מוצריו, ולפני שאני מתקשרת נבנית לי מין סכמה של הכתבה ההולכת להיכתב עליו.

ואז אני משוחחת עם בעל העסק, או בעלת העסק,
ופתאום כל התזה שלי שבניתי בטרם הקשתי את המספר בפלאפון מתמוטטת.

בעיני זו כבר בעיה,
כי אם האנשים ברחוב או בבית, מסמנים את עסק או חברה X כז'אנר מסוים, ואלו יחליטו פתאום בכתבה שבא להם לשדר, מסר מסוג Y. זה לא אמין, וגורם לבילבול בקהל.
עסק חייב לשדר כל הזמן על אותו גל.
אם בחוץ הוא נתפס כיוקרתי ובכתבה פתאום נותנים להבין שהוא בכלל עממי, משהו כאן לא מפוקס.

האסטרטגיה צריכה להיות אחידה לכל אורך הדרך, ברגע שהעסק נתפס אצל הקהל כמשהו שונה, יש לערוך בדק בית פנימי ומקיף כדי להבין איפה הבעיה.
מותג לא יכול לצוץ פתאום ולהיתמם, בס"ה רציתי להיות נוסטלגי...

 

[מלפפון]

נתתי כאן דוגמאות הפוכות.
ולכן את צודקת.

אבל ניקח דוגמאות לא קיצוניות.
שהבריף משדר משהו שלכן הם יוצאים עכשיו בפרסומת,
ואילו אני מלכתחילה חושבת משהו אחר.

כלומר לא מובן לי איך אפשר להתלונן על משהו בלי לדעת מה הבריף מאחוריו.

כמו שאכעס על שכנה שהוציאה זבל ליד הבית שלה,
ורק אחכ אבין שהיא בכלל יצאה לבי"ח לשבוע שמירה,
והעוזרת הוציאה בינתיים את השקית.

 

[חויד]

נתתי כאן דוגמאות הפוכות.
ולכן את צודקת.

אבל ניקח דוגמאות לא קיצוניות.
שהבריף משדר משהו שלכן הם יוצאים עכשיו בפרסומת,
ואילו אני מלכתחילה חושבת משהו אחר.

כלומר לא מובן לי איך אפשר להתלונן על משהו בלי לדעת מה הבריף מאחוריו.

כמו שאכעס על שכנה שהוציאה זבל ליד הבית שלה,
ורק אחכ אבין שהיא בכלל יצאה לבי"ח לשבוע שמירה,
והעוזרת הוציאה בינתיים את השקית.

אם ככה אז בסדר.
רק מה שאלימלך התכוון בראש האשכול, (הוא הסביר את זה בהמשך)
לא משנה מה המסר שאת רוצה לשדר, רק המילים.. המילים
פשוט שלא יהיו: בלה, בלה, בלה....
אלא משהו מעניין ומקיף עם ערך אמיתי.

 

[מלפפון]

המילים מלוות את המסר, ולא ההפך. לא?

קודם העסק אומר מה הוא רוצה לשדר.
ואחכ הכותב מחלק את המסרים לכותרות (אצלו בראש או על דף).
כותב אותם, ומוסיף מילים שאמורות להביע כל מסר.

 

[עדינה הלפגוט]

@מלפפון , נעניתי לאתגר שלך, עם ה150 מילה בלי טעים, מעדן וכו'.
אני לט מתיימרת בכלל להיות אשת יח"צ אבל מעניין אותי אם גם לדעת מישהו כאן, זה יותר משכנע ומחבר בצורה כזו:

נכנסתי בשערי המפעל, פתאום הרגשתי שוב כמו ילדון בית ספר, ביד שקית מרשרשת פשוטה ובתוכה עוגיות כוכבים, משהו טוב להכניס לפה לפני ארוחת בוקר.

כמה אהבנו את עוגיות הכוכבים הללו, אך קרקעית האריזה תמיד היתה נחשפת מהר מידי

אני מנצל את הביקור ההיסטורי שלי במפעל ומציע לאברהם להגדיל את המארזים, הוא מספר לי בחיוך שכבר חמש שנים קיימות האריזות הגדולות כנראה רק אני מתוך הרגל עדיין מושיט יד בסופר למארז הנוסטלגי הקטן...

מתקדמים פנימה למכונות הרעשניות אני בקושי מצליח לשמוע את קולו של אברהם המתאר את תהליך ייצורם של הוופלים ללא מגע יד אדם, במקום לאמץ את האוזניים אני מסתכל מסביב, מכונה אחת פולטת את הוופלים המצופים. אוח, אין לי מושג למה לקחו להם את אריזת הנייר הכחולה שציפתה נייר אלומיניום דקיק ואיחדו אותם למארז אחד.

טוב, אני מבין שהוופלים מגיעים כך טריים יותר. אבל מה יהא על הנוסטלגיה?

מהמכונה בצד ימין יוצאים בקול שקשוק בלוקים מלבניים באריזה אדומה לבנה, ניחשתם נכון, וופלים בטעם שוקולד. פעם היינו מקלפים אותם עלה אחר עלה בשקדנות, אפשר עוד לחוש על הלשון את הפריכות המתפצפצת של העלים הדקיקים.

אנחנו מתקדמים פנימה, אי אפשר לפספס את האווירה הביתית שמשדרים העובדים.

"אברום, תספר להם על הפנצ'ר שהצליח, נו, עם הוופלים בטעם אגוזים" מרעים בחיוך שייקה, אחד העובדים המבוגרים.

וכו' וכו' וכו'

 

[מלפפון]

אהבתי.
אגב, זה לא יחצ של 150 מילה,
אבל לכתבת יחצ, זה יכול להיות מעולה!

לא משעמם ומלא ענין.