יכול להיות גם קורונה, מסתובב עכשיו
וירוס הקורונה אכן "מסתובב" לו (כמו שאר החיידקים והווירוסים), אבל היא מסתובב תמיד בכל זמן ובכל עת, בחורף בקיץ ובאביב.
הווירוסים והחיידקים אינם גורמי המחלה, נוכחותם אינה הוכחה לכך שהם גורמי המחלה, כמו שהיתושים לא הביאו את הביצה, והזבובים לא הביאו את הזבל. הם יכולים להתקיים ולהתרבות רק ברקמה חולה או מתה, הם לעולם אינם מתקיפים תאים בריאים.
כיצד גופנו בנוי?
המאפיינים העיקריים של חיי האדם הם: צריכת חמצן, עיבוד מזון, ייצור אנרגיה, סילוק פסולת ותגובה.
תהליך החיים הטבעי מורכב מהתרבות, גדילה, הזדקנות ומוות, תהליך ההזדקנות משמעותו ירידה בתפקוד הרקמות.
פגיעה בגוף האדם המסכנת את חייו או איבר מאיבריו, משמעותה הזדקנות העלולה להוביל למוות.
כל אברי גופנו בנויים מרקמות, כל רקמה בנויה מכמה תאים המרכבים אותה, לתאים יש אורך חיים מוגבל, והם מתחליפים כל כמה זמן, כפי הסדר שקבע להם הבורא.
כל רקמה יש לה תפקיד אחר בגוף, יש רקמות שמייצרות הורמונים, יש שמייצרות דם, יש שמייצרות אנזימים, יש רקמות שריר, יש רקמות עיכול במעיים.
התחלקות והתמיינות התאים מהווים את הבסיס לכל רקמות הגוף.
התא מהווה את יחידת החיים הבסיסית ביצורים חיים, התא הוא יחידה בסיסית מבחינת מבנה ותפקיד, ולכן הוא צורך חמצן, מעבד מזון, מייצר אנרגיה, מתרבה, מזדקן ואף מת.
במה תלוי קיום התא?
כל תא בגוף כדי שיוכל לחיות חייב שני תנאים בסיסיים,
א. הספקה של 'אבות מזון' (מינרלים, ויטמינים, חלבונים, שומנים) שהם בעצם חומרי בנין המזינים את תאי גופנו.
ב. פינוי פסולת שנוצרת בתוך התא.
הריפוי העצמי של הגוף, מתאפשר תודות לכך, שתאי הגוף נמצאים כל הזמן בתהליך של חלוקה ותחלופה, וכתוצאה מכך רקמות הגוף מתחדשות, שכן ללא התחדשות התאים, שום רקמה לא הייתה מתפקדת.
ברקמות שאין בהן תחלופת תאים, כמו במערכת העצבים ובשיניים (רקמות עצב), הנזקים לרוב הם בלתי הפיכים.
הגוף מפרק ומסלק את התאים הפגומים באמצעות פירוק חיידקי ואנזימים שמקורם בכדוריות הלבנות שבדם, פירוק זה יוצר הפרשה מוגלתית או אחרת, שמצביעה על כך שחל תהליך של סילוק הרקמה הפגומה.
כשתהליך זה מסתיים, הגוף בונה רקמה חדשה תקינה במקום הפגועה שהוא הרס וסילק.
תהליך זה של תחלופת התאים נקרא 'מהלך הורס' ו'מהלך בונה', שניהם חשובים באותה מידה, התהליך ההורס מטרתו לפרק רקמות מתות על מנת לפנות מקום לרקמות חדשות (מהלך בונה).
הגוף זקוק לחומרי בניין לצורך החלפת רקמות המתות בחדשות:
הגוף חייב להחליף הרקמות המתות בחדשות, משום שהשארת הרקמות המתות, תגרום לפגיעה באותו איבר בו נמצאים הרקמות הפגועות.
כדי שהרקמות הישנות יתחלפו ברקמות חדשות, צריך שיהיה לגוף 'חומרי בניין', כלומר, את כל
אבות המזון הנצרכים לתפקוד גופנו, שהם:
חלבונים, שומנים, פחמימות, ויטמינים ומינרלים.
חומרי בנין אלו מצויים בעיקר במזון מן הצומח, דוגמת פירות וירקות ועלים ירוקים, אגוזים ושקדים, קטניות, ודגנים מלאים.
המזונות הללו, מכילים שפע של ויטמינים, מינרלים, נוגדי חמצון, במידה הנצרכת לגופנו, וכן את כל החומרים הנחוצים לפירוק וסילוק עודפי פסולת מן הגוף.
מה תפקיד החיידקים בטבע, ומדוע הקב"ה יצר אותם:
חיידקים הם יצורים זעירים וקטנים שאינם נראים לעין, והם נמצאים בכל מקום בבריאה, בבית, בתחבורה הציבורית, במרכזי קניות וכו', ואי אפשר (וגם לא צריך) לברוח או להתחבאות מהם, וגם לא על ידי חבישת מסיכה.
תפקידם של החיידקים בטבע הינו לפרק חומר אורגני מת (מן הצומח או מהחי), ולהחזירו ליסודות שלו לאוויר ולאדמה.
כל זמן שאותו חומר אורגני לא יהיה פגוע או מת, לא תהא לחיידקים כל אפשרות לפרק אותו.
בעלי החיים והצמחים אינם מתכלים על ידי חיידקים, אלא לאחר מיתתם או פציעתם, וזאת על אף שבכל העת הם מוקפים ועטופים במיליארדי חיידקים.
למשל, חתולים נמצאים חלק מהיום בפח הזבל ומוקפים באלפי חיידקים, החיידקים לא עושים להם כלום, רק כאשר החתול מת, החיידקים מפרקים את גופתו.
דוגמאות נוספות להמחיש את העניין:
- חיידק שיושב על אצבע או רגל של מישהו, אינו יכול לפרק אותה, אך אם חס ושלום האצבע או הרגל תיכרת אזי החיידקים יפרקו אותה.
- על הפרי יש אינספור חיידקים אך לפרי לא קורה כלום, אם ניקח סכין ונעשה בו חתך, מיד הוא יתחיל להחליף צבע ואף להרקיב, וזה עקב תוצאה של פעילות חיידקית המפרקת את הפרי הפגוע ליסודות שלו.
- ענבים מרוסקים הופכים ליין באמצעות תסיסה שנעשית על ידי החיידקים, אולם ענבים שלמים שלא נפגעו, לעולם לא יותססו על ידי חיידקים אלא יתייבשו ויהפכו לצימוקים.
הטבע משתמש תמיד בחיידקים לשם הפרדת והחזרת יצור מת ליסודותיו הפשוטים, פעולת החיידקים בטבע זה לפרק רקמה מתה ולהחזירה לאדמה, תהליך זה נקרא: “מעגל יסודות בטבע", ללא פעולה חשובה זו, לא היו חיים על פני כדור הארץ.
האם חיידק יכול לתקוף את האדם סתם ככה?
גופנו עטוף במיליארדי חיידקים, יש לנו בגוף עשרות אלפי זנים של חיידקים שונים, כמות החיידקים בגופנו גדולה פי 10 בערך מכמות התאים שבגופנו, משקלם הכולל של כל החיידקים בגוף שלנו הוא כ2-3 קילוגרם!
יש לדעת! שהחיידקים לעולם לא פוגעים ברקמה בריאַה או בתאים חיים, וזה מוכח גם מדעית, אלא רק כאשר יש צורך להחליף תאים מתים בתאים חיים (כדי לחדש רקמות פגועות), מתחילה פעילות חיידקית.
הטעות הגדולה של הרפואה המערבית היא הטענה, שכביכול החיידקים הם אלו הגורמים למחלות, משום שהם נמצאים ופעילים בכל תופעות המחלות.
הם רואים שבמקום שיש דלקת, אז גם יש הימצאות גדולה של חיידקים, ולכן הם מייחסים את הפגיעה ברקמה לחיידקים, במקום לרעילות שהצטברה ברקמה, והחיידקים הם רק באים לפנות את הרקמה הפגועה, ולהחליפה ברקמה חדשה.
משל למה הדבר דומה? לאדם שנוסע לבני ברק ורואה שם אמבולנסים ואנשים מתים, נוסע לתל אביב ורואה אמבולנסים ואנשים מתים, נוסע לירושלים ורואה אמבולנסים ואנשים מתים, מה המסקנה? האמבולנסים גורמים למוות.
לפי תיאוריה זו, אין לאדם בחירה חופשית, והוא יכול בכל רגע נתון להיתקף על ידי איזה חיידק ולחלות קשות. כלומר, אין לאדם שום בחירה ויכולת לשמור על בריאותו, והוא מופקר לגמרי לגורל העיוור שבידי החיידקים.
לפי תאוריה זו יש להקשות, איך הרופאים והאחיות בבתי חולים לא חולים כל הזמן? הרי הם נמצאים תמיד סביב אנשים עם חיידקים, ואיך החיידקים "הרעים" לא תוקפים אותם?
אם אכן חיידקים היו יכולים לפגוע ברקמה בריאה, אזי החיידקים פשוט היו "אוכלים" את כל גופנו, סתם ככה כי הם החליטו, ולא היינו מתקיימים לאורך זמן.
פעילות החיידקים בגוף היא תוצאה מהמחלה, אבל לא הם גורמי המחלה. כמו שהיתושים לא גרמו להיווצרות הביצה, והזבובים לא הביאו את האשפה, כך גם החיידקים – לא הם אלו שגרמו למחלה!
ייחוס המחלות לחיידקים, אינו אלא הסחת דעת מהגורמים האמיתיים ומאחריותו של האדם עצמו למחלותיו.
האם יש חיידקים טובים וחיידקים רעים?
החיידקים שקוראים להם "רעים", כגון: סטרפטוקוקוס, הליקובקטור, סלמונלה, שפעת ((Influenza, קוביד 19 (וירוס הקורונה), נמצאים אצל כולנו בגוף, בכל עת ובכל זמן.
הקב"ה ברא אותם כדי שינקו את הזבל והפסולת שיש שבגופנו, אלא שכל אחד אחראי על פירוק פסולת במקום מסויים בגוף.
הסטרפטוקוקוס מפרק ומחדש רקמות פגועות בגרון (=דלקת גרון),
קוביד 19 ושפעת מפרקים ומחדשים רקמות פגועות בריאות (=דלקת ריאות),
והליקובטור מפרק פסולת שבקיבה,
והסלמונלה מפרק פסולת במעיים.
וכמו שלא שייך לקרוא לעובד ניקיון "אדם רע", בגלל שהוא מפנה את הפסולת שבביתך, וכל שכן שלא נירה בו באמצע הניקיון, כך לא שייך לקרוא לחיידק "רע" ונהרוג אותו, בגלל שהוא מפנה את התאים המתים והמורעלים מגופך.
אלא מה? שבתקשורת וברפואה המערבית יש מסע הפחדות, כי לדעתם החיידקים הם מחוללי המחלות, ובכל חולי יש להילחם בחיידקים ולחסלם.
לשיטתם החיידקים והווירוסים כל פעם באים והולכים כפי שמתחשק להם, ובעיקר בחורף, כנראה שיש להם איזה מלך או שר, שנותן להם פקודה לתקוף את האדם בזמנים מסוימים, כמובן, שאלו דברי הבל ורעות רוח, בלא שום הוכחה מדעית.
הרמב"ם הבטיח שכל מי שלא יזיק לגופו, ויאכל מאכלים בריאים ויעשה פעילות גופנית, לא יחלה לעולם. וכי הרמב"ם לא ידע שיש חיידקים "מסוכנים", שבכל פעם שמתחשק להם הם באים ותוקפים את אדם?
במקום להאשים את החיידקים, שבסך הכל עושים לנו טובה ומוציאים לך את הזבל מגופנו כדי שלא נחלה ונמות, תאשימו את עצמכם, שאתם מכניסים לגופכם כל מיני מאכלים מזיקים ורעלים, הגורמים להרס התאים והרקמות שבגופכם.
ועל זה נאמר
"איוולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף ליבו".
כיצד נוצרת דלקת?
כבר ביארנו שגופנו בנוי מכל מיני סוגי רקמות, בתוך כל רקמה יש מאות ומיליוני תאים המרכבים אותה, התאים שברקמות מתחלפים כל הזמן בתאים חדשים כדי לשמור על רקמה בריאה, תהליך זה נעשה באופן טבעי ונורמלי לפי הזמן שהקב"ה קבע להם.
תהליך תחלופת התאים מתרחש על ידי פעילות חיידקית, כאשר תא מת, באים חיידקים ומפרקים אותו החוצה, ונבנה במקומו תא חדש.
דלקת מתרחשת כאשר יש החלפת תאים מסיבית.
כלומר, כאשר התאים לא מתחלפים בהדרגה לפי הזמן שנקבע להם מאת הבורא, אלא באופן יותר מהיר (בגלל רעילות יתר בתאי הרקמה).
למשל במקום שיתחלפו ביום אחד, רק שלושים תאים מתוך מיליון תאים, מתפרקים עכשיו מאה אלף תאים ביום.
מה קורה כאשר הגוף צריך להחליף אלפי תאים באותו מקום בבת אחת? המון חיידקים באים לשם, ומתחילה פעילות חיידקית מסיבית באותו אזור, במטרה לפרק את התאים המתים ולהוציאם כמה שיותר מהר מהגוף.
כשחיידקים מפרקים חומר מת זה יוצר רעילות באותו מקום, משום שהחומר המת הוא רעיל, רעילות זאת היא מסוכנת ואסור שתכנס לזרם הדם, לכן מה עושה הגוף? הוא מזרים הרבה דם עם כדוריות לבנות לאזור הפגוע.
פעילות מסיבית זו של החיידקים עם הזרמת דם רב למקום הפגוע, יוצרת ארבעה תסמינים: אדמומיות ונפיחות, הפרשות, חום וכאב.
- האדמומית והנפיחות נוצרת, משום שכלי הדם מתרחבים עקב זרימת דם מוגברת של כדוריות דם לבנות לאזור הפגוע.
- ההפרשה נוצרת בגלל שליחת אנזימים על ידי כדוריות הדם הלבנות, האנזימים מפרקים את התאים הפגועים ונוצרת מוגלה או הפרשה אחרת, שמעידה על ניקוז הרקמה הפגועה וסילוקה.
- עליית חום הגוף בשל פירוק אינטנסיבי של חומרי פסולת והפרשתם החוצה (להוריד חום באמצע ריפוי זה טעות איומה).
- והכאב נוצר, עקב לחץ על העצבים באותו מקום, זהו כאב הגנתי כדי שלא נזיז את אותו איבר וניתן לו מנוחה וריפוי.
ארבעת התסמינים האלו נקראים דלקת, אלו סימנים שבריאות וריפוי קורים כאן!
הדלקת כוללת שני שלבים, הרס ובניה.
השלב הראשון המתבטא בכאבים, בחום, בנפיחות, כאב והפרשות. זה השלב האקוטי, אשר במהלכו מתאמץ הגוף במיוחד לזרז את סילוק התאים הפגועים.
בסיום שלב זה, מתחיל השלב
השני של בניית רקמה חדשה, על ידי תאים בריאים.
שלב זה של בניית רקמה חדשה, יתקיים אך ורק אם השלב הראשון הסתיים באורח טבעי, וללא דיכוי הריפוי על ידי תרופות וכדו'.
הנושאים החמים
