מקרר ילד שמעיף דברים מהמקרר

[גלבוע]

חינוך זה עד גיל 2! לפי אחד הספרים לא זוכרת איזה.

זה בשביל לעודד את ההורים להתחיל מוקדם, לא בשביל שהם ירימו ידים אחר כך

 

[ארבע]

הם לא משתפים פעולה
שלחתי להם פתק (בטלפון אין תקשורת נורמלית) ולא הגיבו בכלל, קרה לי שבוע שעבר שברח לו בגן-דבר שבחיים לא קרה לו מאז שנגמל, זה הראה לי שמשהו מוזר מאוד קורה שם, התקשרתי לגננת הראשית, היא הסבירה לי שהיחס שלי לא תקין וכו' וכו' ושאתייחס לילד שרק הרגע חזר, כי אני לא מספיק מתייחסת אליו, הרגשתי שאני מתפוצצת, מי את שתגידי לי איך להתייחס לילד? את בכלל לא באה לגן מאז שחזרו ללימודים, איך את שופטת?
חוצפנית.
אני חושבת שהורה שלא גידל ילד כמו הילד שלי, לא יכול להבין כלום ממה שאנחנו עוברים.
וזה חוץ מזה שההתנהגות שלו, מאז שחזר לגן, השתנתה לרעה.

פוי, תגובה גועלית לאמא!
שולחת לך חיבוק מזדהה
אולי כדאי לנסות לדבר עם השפ"ח בעיר מגורייך, ולבדוק בכוחות עצמך מי הפסיכולוגית של הגן. פשוט לעקוף את הצוות.
ואישית, לא הייתי מעבירה בשקט את תגובת הגננת.

 

[הני מושקוביץ]

אין פסיכולוגית, יש עו"סית

היא באותה דעה כמו הגננות, אין לי מושג מה הגננת שלו מלכלכת עלי, ואני אימא באמת עם גישה חיובית ומאוד מעודדת את הגננות, מצ'פרת ומחמיאה, אבל מרגיש לי שפה, אסור להעיר, אם אני מעירה להן משהו עליו, אני כאילו פוסלת אותן, ומה לעשות,
הילד שלי חשוב לי בהרבה ממה שהן חושבות עלי...
אבל בגלל זה אין לי תקשורת איתן וחבל לי, כי מעולם לא היה לי מצב שלא היתה לי תקשורת זורמת עם הגננות.

הן מתייחסות בספקנות למצבו הרפואי שמצריך מעקב, הן "הוכיחו" לי שאם לא אושרה לו סייעת, סימן שהוא לא באמת מורכב רפואית...
אה, לא אושרה לי סייעת בגלל הבט"ל שביטלו לי את הקצבה...
אז פשוט אנחנו שולחים וכל הזמן עוקבים שהם באמת מקפידים על ההוראות
(סתם דוגמא, אסור לו להתנדנד בנדנדה עקב ניתוח מוח שעבר ותופעות נוירולוגיות שמופיעות בעקבות הנדנוד, ציינתי להן את זה בתחילת השנה, יום שישי אחד חזר מהגן ולא הפסיק להקיא, אח"כ ישן שינה ארוכה ולאחריה קם והיו לו תופעות של רעידות בכל הגוף, משהו שקשור למוח, כמין פרכוסים, בגלל שעדיין אין לנו אבחון מדויק אנחנו קוראים לזה "רעידות" חשבנו שמדובר בווירוס, אבל כשביום שישי שאחריו הסיפור חזר ע"צ, התקשרנו לגננת בהיסטריה ושאלנו אותה אם היא נדנדה אותו בנדנדה, והיא לא זכרה...
היא לא זכרה אם נדנדה או לא... שאני אסמוך עליה?)

בכל מקרה זה לא הנושא, כאן דיברתי בעצם על ה"חינוך הביתי"
מה אני יכולה כן לעשות בבית כדי להגדיר לו מה כן ומה לא

 

[ריקי שחור]

בגיל שנתיים חינוך לגבולות עשוי היות פשוט המפגש עם המציאות. זו הדרך ההתפתחותית שבה תינוקות לומדים שהם מוגבלים, לצד היכולות החדשות שלהם, ולאט לאט מוצאים את האיזון בין יכולת, חקירה, והתקדמות, לבין הכרה בגבולות המציאות.
אפשר ליצור מצב שזה לא אנחנו מול הילד, אלא אנחנו עם הילד, מול המציאות. הילד רוצה איגלו עכשיו, ואין איגלו. הוא בוכה ומצביע על המקפיא: אילו, אילו, ואנחנו אומרים: אתה רוצה איגלו, אתה ממש רוצה איגלו, ואתה עצוב שאין איגלו. הוא נשכב על הרצפה ורוקע ברגליים, אתה אפילו כועס שאין איגלו, זה כל כך מעצבן שאין.
אנחנו איתו, לא נגדו. בין אם זו המציאות הטכנית, שאין איגלו, ובין אם זו המציאות שאנחנו בחרנו ליצור, מאיזושהי סיבה.
כך גם בדוגמא של המקרר, אין עניין דווקא להתעמת איתו כל פעם מול המקרר. אפשר ליצור את זה כמציאות: המקרר סגור (יש כל מיני פתרונות סגירה שונים). וזהו.
לצד זאת, לבדוק מה הצורך: האם באמת רעב לאוכל, או לתחושה, לתנועה, לחקירה, להתנסות, לסקרנות- צרכים בריאים של ילד, שצריך למצוא דרך לספק באופן שמתאים גם לכם וגם לו.

נאום האמא לבן (עוד לא) שנתיים, שכל היום רודפת אחריו מארון למכונת כביסה, לספרי הקודש, למשקפיים (רק לא זה!) ובכל פעם שמנקה עוד ביצה שהתנפצה על הרצפה (מי השאיר מקרר בלי נעילה?! ) מברכת אותו שינתב את כל המרץ הזה לתורה...

 

[move move]

גם ילד בן חודשיים מבין התניה!!! בוכה- מקבל אוכל. ילדים מוזנחים בגיל הזה כבר מפסיקים לבכות.

מה הכוונה?

 

[nuyh]

הייתי מציע לשואל היקר לפנות לייעוץ מקצועי בכדי לשמור על נפשו של הילד

 

[כוכב103]

הן מתייחסות בספקנות למצבו הרפואי שמצריך מעקב, הן "הוכיחו" לי שאם לא אושרה לו סייעת, סימן שהוא לא באמת מורכב רפואית...

לא מבינה
הוא בחינוך מיוחד או חינוך רגיל?
נשמע ילד מורכב, ומוזר ביותר שלא קיבל סייעת צמודה וביטוח לאומי
תפני לעזרה בנושא (הרב גולדנטל מדגל התורה וכד').
אל תרימי ידיים!
את מתמודדת עם ילד מאתגר, וזכותך המלאה לקבל את כל הסיוע הדרוש וההבנה והתמיכה מהמסד ומהצוות המטפל.
אין כאן מאבק כח בינך לגננת מי מטפל בו טוב ומי לא. יש כאן טובת הילד והתמודדות לא פשוטה שלך. וכנראה שגם לצוות לא קל איתו.

לגבי התנהגויות בבית- אין לי איך לעזור לך.
ילד עם מגבלה בהבנה באמת עלול לעשות דברים ולא בגלל בדיקות גבולות אלא מבעיה כלשהי.
לא לחינם ילדים עם בעיות התפתחות מקבלים קצבת נכות. זה מינימום כדי לעזור להורים להתמודד עם המציאות.
(איבזור מיוחד, עזרה ביתית, בייביסיטר ועוד)
במקרה שאת מתארת - יתכן שהוא מנסה בדרך הזאת ליצור איתך שיחה ואז- אם תקחי אותו למקום אחר ותעסיקי אותו במשהו אחר זה יעזור.
אבל אני לא מבינה בענין הזה.

ולפותח(ת) האשכול- ילד לא אמור להיות רעב אף פעם. נקודה.
ואם הוא רעב- סימן שהמרווחים בין הארוחות לא נכונים. ולא כל ארוחת ביניים היא לא בריאה. אפשר להביא פרי או ירק,
אם זאת הסיבה לפתיחת המקרר- אני חושבת שאתם צריכים לפתור את הבעיה ולא בדרך של נעילת המקרר, אלא בשלילת המצב של רעב וחיפוש אוכל.
ילד תקין (שאינו רעב) לא אמור על בסיס קבוע לחפש אוכל ולא אמור בכלל לחפש לעצמו אוכל ולא לפתוח ארונות ומקרר בשגרה. אוכל הוא צורך בסיסי שאסור בשום אופן שהילד יהיה חשוף למחסור בו. זה גורם לו למצוקה. ילד רעב הוא ילד במצוקה.
ואל תדברו על חינוך והרגלים בהקשר של אוכל. זה ממש ממש לא תקין ולא נכון מכל בחינה שהיא.

יכול להיות מצב שבו הילד רעב ואתם באמצע להכין ארוחה ועוד חמש דקות זה יהיה מוכן - זה עוד הגיוני לדרוש ממנו לחכות בסבלנות. אבל לא דקה אחת נוספת. וגם אז- הוא צריך לראות אתכם, ההורים עסוקים בלהכין את האוכל, לערוך שולחן ועוד רגע אוכלים. (אני גם במקרה כזה הייתי נותנת עוגיה, אבל זה לשיקול דעתכם)
אבל המצב המתואר - לא נשמע הגיוני.
ממילא אף אחד כאן גם לא ימליץ לכם על סוגר מתאים שיעמוד בתיסכול של ילד במצב כזה.

הרבה נחת!

 

[הני מושקוביץ]

בחנ"מ, מקבל קיצבה,
אבל---
בקיצור זה מה שיש מחפשים לו מוסד לשנה הבאה

 

[הר הבשן]

כל הכבוד על החינוך לארוחות מסודרות
אבל תבדקי טוב כי יש ילדים שצריכים יותר ואולי גם מחולק לארוחות ביניים
לא צריך לתת שומנים וסוכרים אפשר גם דברים בריאים
אבל ילד בן שנתיים שרעב לפי דעתי(כדאי מאוד להתיעץ בעניין) לא יכול לחכות חצי שעה, הוא זקוק למשהוא מייד

ייתכן וכל התיאור הוא בכלל לא מרעב אלא אי שקט /בעית תחושה/היפר וכד

זה לא תיאור רגיל(אבל קיים ולצערי מוכר מניסיון אישי לא דוקא במקרר)

אי אפשר ליעץ בפורם אבל אם זה רק כלפי המקרר ורק באוכל לכאורה זה רעב
אם בעוד דברים אז ייתכן ...

ממליצה מאוד להתחיל לנסות לאבחן ולא להיבהל כי יש דברים קלים ממש שניתנים לטיפול דוקא בגיל הקטן
בהצלחה רבה

אם לא נתחיל לעבוד איתו עכשיו להיתאפק ולהיתגבר על אוכל אז מתי כן לא חושבת שמשהוא השתנה בדורות הללו שאסור לחנך ילדים בגיל שנתיים ,ואדרבה עכשיו זה הגיל כשהם עוד צעירים ואם הם שופכים מהמקרר פשוט קונים סוגרים באיקאיה, זה כל מטרת האשכול איך הגעתם פה לפולמוסים על ילדים רעבים וכו' פשוט לקנות.סוגרים באיקאיה !!!והוא לא ייגע במקרר

 

[לילי 1]

לא מבינה
הוא בחינוך מיוחד או חינוך רגיל?
נשמע ילד מורכב, ומוזר ביותר שלא קיבל סייעת צמודה וביטוח לאומי
תפני לעזרה בנושא (הרב גולדנטל מדגל התורה וכד').
אל תרימי ידיים!
את מתמודדת עם ילד מאתגר, וזכותך המלאה לקבל את כל הסיוע הדרוש וההבנה והתמיכה מהמסד ומהצוות המטפל.
אין כאן מאבק כח בינך לגננת מי מטפל בו טוב ומי לא. יש כאן טובת הילד והתמודדות לא פשוטה שלך. וכנראה שגם לצוות לא קל איתו.

לגבי התנהגויות בבית- אין לי איך לעזור לך.
ילד עם מגבלה בהבנה באמת עלול לעשות דברים ולא בגלל בדיקות גבולות אלא מבעיה כלשהי.
לא לחינם ילדים עם בעיות התפתחות מקבלים קצבת נכות. זה מינימום כדי לעזור להורים להתמודד עם המציאות.
(איבזור מיוחד, עזרה ביתית, בייביסיטר ועוד)
במקרה שאת מתארת - יתכן שהוא מנסה בדרך הזאת ליצור איתך שיחה ואז- אם תקחי אותו למקום אחר ותעסיקי אותו במשהו אחר זה יעזור.
אבל אני לא מבינה בענין הזה.

ולפותח(ת) האשכול- ילד לא אמור להיות רעב אף פעם. נקודה.
ואם הוא רעב- סימן שהמרווחים בין הארוחות לא נכונים. ולא כל ארוחת ביניים היא לא בריאה. אפשר להביא פרי או ירק,
אם זאת הסיבה לפתיחת המקרר- אני חושבת שאתם צריכים לפתור את הבעיה ולא בדרך של נעילת המקרר, אלא בשלילת המצב של רעב וחיפוש אוכל.
ילד תקין (שאינו רעב) לא אמור על בסיס קבוע לחפש אוכל ולא אמור בכלל לחפש לעצמו אוכל ולא לפתוח ארונות ומקרר בשגרה. אוכל הוא צורך בסיסי שאסור בשום אופן שהילד יהיה חשוף למחסור בו. זה גורם לו למצוקה. ילד רעב הוא ילד במצוקה.
ואל תדברו על חינוך והרגלים בהקשר של אוכל. זה ממש ממש לא תקין ולא נכון מכל בחינה שהיא.

יכול להיות מצב שבו הילד רעב ואתם באמצע להכין ארוחה ועוד חמש דקות זה יהיה מוכן - זה עוד הגיוני לדרוש ממנו לחכות בסבלנות. אבל לא דקה אחת נוספת. וגם אז- הוא צריך לראות אתכם, ההורים עסוקים בלהכין את האוכל, לערוך שולחן ועוד רגע אוכלים. (אני גם במקרה כזה הייתי נותנת עוגיה, אבל זה לשיקול דעתכם)
אבל המצב המתואר - לא נשמע הגיוני.
ממילא אף אחד כאן גם לא ימליץ לכם על סוגר מתאים שיעמוד בתיסכול של ילד במצב כזה.

הרבה נחת!

ההנחה שלי היא שלא מדובר בילד רעב. זה נוגד אינסטינקט הורי ראשוני.
ילד יכול לחפש אוכל כגירוי, בלי קשר לרעב. בגיל הזה הילדים שלי פותחים את המקרר ונוגסים ביס בכל תפוח. לא מוכר לכם?
כדי להתמודד עם זה אני מציבה גבולות, מרחיקה, אסור, פרצוף כעוס, הסברים, נונונו וכו'.
אם זה לא מספיק אפקטיבי או שעדיין קורה יותר מדי, הפתרון של נעילה הוא מעולה. מציב גבול ברור ופותר את הבעיה בלי קונפליקט. בשמחה רבה הייתי מייעצת על איבזור לנעילה אבל אין לי נסיון בזה.

 

[לילי 1]

אם לא נתחיל לעבוד איתו עכשיו להיתאפק ולהיתגבר על אוכל אז מתי כן לא חושבת שמשהוא השתנה בדורות הללו שאסור לחנך ילדים בגיל שנתיים ,ואדרבה עכשיו זה הגיל כשהם עוד צעירים ואם הם שופכים מהמקרר פשוט קונים סוגרים באיקאיה, זה כל מטרת האשכול איך הגעתם פה לפולמוסים על ילדים רעבים וכו' פשוט לקנות.סוגרים באיקאיה !!!והוא לא ייגע במקרר

להיתאפק ולהיתגבר על הרבה רצונות ודחפים, כן.
על רעב, לא.
גם לא על חום/קור, על הצורך בקרבה או נחמה ועוד כמה צרכים בסיסיים.

 

[הר הבשן]

להיתאפק ולהיתגבר על הרבה רצונות ודחפים, כן.
על רעב, לא.
גם לא על חום/קור, על הצורך בקרבה או נחמה ועוד כמה צרכים בסיסיים.

כשיהיה גדול אוכל ללכת איתו לקניות בלי שיצרח לי רעב..רעב..זה הזמן שלו להתחיל להיתרגל להיתגבר!!! על תאוות האכילה

 

[לילי 1]

כשיהיה גדול אוכל ללכת איתו לקניות בלי שיצרח לי רעב..רעב..זה הזמן שלו להתחיל להיתרגל להיתגבר!!! על תאוות האכילה

עד עכשיו חשבתי שלא הבינו אותך. עכשיו אני מבינה שאני לא הבנתי אותך.
אז לדעתי את/ה טועה בדרכך.

 

[הר הבשן]

עד עכשיו חשבתי שלא הבינו אותך. עכשיו אני מבינה שאני לא הבנתי אותך.
אז לדעתי את/ה טועה בדרכך.

כפי שחינכתי את כל ילדיי בסיד''ש לתפארת כך גם בעז''ה השובב הקטן יתחנך ויגדל ילד מחונך לתפארת

 

[שוקוצ'יפס]

כשיהיה גדול אוכל ללכת איתו לקניות בלי שיצרח לי רעב..רעב..זה הזמן שלו להתחיל להיתרגל להיתגבר!!! על תאוות האכילה

אני הולכת עם הילדים שלי לקניות ואף אחד לא צורח לי אני רעבבבב....
אם את חושבת שהפתרון בשבילך זה סוגרים מאיקאה אז לכי על זה והאשכול מוצה.
מוזר מאד שאת חושבת שלילד בן שנתיים יש תאוות אכילה, אולי יש אצלכם השמנת יתר ואת לחוצה כבר מעכשיו שיהיה שמן כשיגדל?? פשוט לדעתי טמון כאן משהו אחר, ילד בן שנתיים שמחפש אוכל הוא ר ע ב!! פשוט רעב!

 

[הר הבשן]

אני הולכת עם הילדים שלי לקניות ואף אחד לא צורח לי אני רעבבבב....
אם את חושבת שהפתרון בשבילך זה סוגרים מאיקאה אז לכי על זה והאשכול מוצה.
מוזר מאד שאת חושבת שלילד בן שנתיים יש תאוות אכילה, אולי יש אצלכם השמנת יתר ואת לחוצה כבר מעכשיו שיהיה שמן כשיגדל?? פשוט לדעתי טמון כאן משהו אחר, ילד בן שנתיים שמחפש אוכל הוא ר ע ב!! פשוט רעב!

אסור להתחיל לשמור שלא ישמין מעכשיו?

 

[Xxx0]

אסור להתחיל לשמור שלא ישמין מעכשיו?

אסור להרעיב אותו מעכשיו
ולעולם לא

 

[שוקוצ'יפס]

אסור להתחיל לשמור שלא ישמין מעכשיו?

אוקי. אז הגענו לשורש הבעיה....
אולי מותר, אז מה הבעיה להביא לו ירקות לנשנוש? פירות? גם בריא גם טעים וגם משביע...
אם מונעים מילד לאכול שמא ישמין הוא בהמשך יפתח אנטי...

 

[מיכל ב']

כשיהיה גדול אוכל ללכת איתו לקניות בלי שיצרח לי רעב..רעב..זה הזמן שלו להתחיל להיתרגל להיתגבר!!! על תאוות האכילה

מה???
כתבת כאן שאת לא מאפשרת לאכול בין הארוחות ומביאה רק תזונה שנראית לך בריאה.
ושהילד מחפש במקרר, ואת רוצה לנעול בפניו את האופציה.
ושאת חוסמת ומחנכת ילדים בגיל שנתיים להתגבר על תאות האכילה שלהם.
משהו כאן לא מובן.
אני תוהה מה הילד היה כותב אם הוא היה מעלה את השאלה שלו לפרוג.
האם היה מתלונן שאמא נותנת לו אוכל שאינו אוהב כדי שידע להתגבר על תאות האכילה שלו מגיל שנתיים?
או מה בדיוק הבעיה כאן.
לא מובן בכלל.

ומקווה שהכל בסדר.

 

[ריקי שחור]

אסור להתחיל לשמור שלא ישמין מעכשיו?

לעניות דעתי, המגובה בדעתם של מקצוענים בתחום האכילה- בהחלט אסור.
ילד שמוגבל באכילה בגיל כה קטן הוא בסיכון לפיתוח הפרעות אכילה.