יעוץ:: איך מסדרים פאות מסולסלות לבנים שיחזיקו מעמד?????

  • הוסף לסימניות
  • #81
אני עושה לילדים סלסול ואחרי שבוע לא רואים עליהם, הפיאות מסולסלות רחב ולא דק,
הילדים נראים טבעי לגמרי. עד כדי כך שחברה אמרה לי: "את לא מבינה אותי, השיער של הילדים שלך מוצלח לפיאות..." בעוד השיער שלהם במקור חלק לגמרי.
אני משתמשת במרכך הוואי הירוק כמו שכתבה פה אחת הניקיות.

אם את ירושלמית אוכל להמליץ לך על אישה יראת שמים שעושה את הסלסול מוצלח מאוד (פני באישי)

ולזו שחוששת - אז הילד ממש לא יושב על כסא ספרית ובד"כ זה גם לא נעשה בסלון/מספרה אלא על כסא כתר/סלון ובין שלב לשלב משחק במגנטים או קורא ספרי צדיקים על הבעש"ט וכד'
הסירי דאגה מליבך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #82
ראה מעשה ונזכר הלכה.
נוכחתי בפולמוס המתגלגל והמתג'לג'ל כאן בפורום ונזכרתי בפתגם ששמעתי פעם, אמרת חסידים הקשורה לעניין: 'ריין אבער נישט שיין!' [נקי אך לא יפה, בלי החרוזים זה אכן נשמע קצת בנאלי]. ונא לא להתקיפני כי לא אני המצאתי את המשפט הזה.
לדעתי, באמת אין בזה שחור לבן, כמו כמעט כל נושא בעולם, במיוחד ענייני השקפה ותפיסת עולם וכדו'.
מחד, יש צדק באימרה שציטטתי. אצל חסידים אכן לא עשו עניין מהמראה החיצוני ויש שאף עשו עניין כנגד המראה החיצוני, כנראה כדי לשרש ולעקור הקצנה לצד השני.
ברור עם זאת ש-ת"ח אסור שיהיה לו רבב וכו', אגב, יש שאומרים בהלצה, שת"ח שעדיין בגדו נקי עד שמכירים אם יש לו רבב או לא, חייב על כך שאין כל בגדו מקשה אחת של רבב... בכל בדיחה יש קצת אמת, ושוב, מסתמא זה כדי לשלול את אלו שמקפידים מאוד לבל ידבק בבגדם או בנעליהם שום רבב כלשהו חלילה...
בטבריה, מסופר, שנהגו (למי שקצת יש מושגים, מה זה אומר החסידים הטבריינים מטבריה של מעלה, אח, איזה ניחוח!) שכשמישהו הגיע עם חליפה/קפוטה חדשה, היו דואגים בהזדמנות הראשונה, כמו בסעודה שלישית, כשישבו כולם בצוותא, שתישפך מעט טחינה או כל מילי דמיטב אחר על הבגד החדש, ואז היו מכריזים בחדווה 'ארויס פון גלות!'...

בקיצור, לא עשו עניין מהלבוש והחיצוניות ואף השתדלו להמעיט ולבטל כל חשיבות בנוגע לכך. אך כמובן שאף פעם לא הורו ואמרו שעל האדם לזלזל בעצמו ולהיות מרושל/מלוכלך/מפוזר, אלא ההיפך מכך. וזאת אפשר לומר, שברור, שהיו שיטות שדגלו בכבוד האדם ובגדלות האדם ודרשו הופעה מכובדת וכו', אצל החסידים לא!

ובעניין הג'ל. זה תלוי הרבה מאוד גם במנטליות. ובנוסף לכך כולם צודקים, מצד אחד רוצים שהילד יהיה מסודר, אך מצד שני הרבה הסכימו שזה רק לילדים קטנים וכו', אז בעצם יש כאן הבנה שיתכן שבסיטואציות מסוימות זה בעייתי, אז יתכן שיש מקרים שזה אכן לא עומד כלל כנגד ערכי החסידות, אך יתכן גם שיש דברים שאנו מרשים לעצמנו יותר ואומרים, טוב, זה ילד קטן... הוא לא קולט בכלל וכשהוא יגדל זה לא יעניין אותו בכלל... או שכן או שלא, ומה עם אחיו הגדול שעומד ורואה, הוא לא יאמר: 'אמא, תשימי לי גם קצת ג'ל'... ומתי זה גיל המעבר? כשהאמא מפסיקה לסלסל והילד שם לעצמו את הג'ל?... או הגיל שבו כבר לא מצקצקים 'וואו איזה מתוק הבונבון שלך...'
אבל באמת מה הבעיה? מה הבעיה בזה שהבן שלי יראה יפה ומטופח? באמת אין שום בעיה. אני בעד, דווקא מעניין אותי האשכול הזה.

(אגב, מאחת התגובות של אחת המתנגדות לג'ל, היה נשמע שההשתייכות היא לחוג מסוים ששם לפעמים שמים את הפיאות למעלה, בלא לזלזל בטענות שהעלתה, מסתבר מאוד שחלק מההתנגדות נובעת מהעובדה שבאותה חסידות זה לא מקובל וממילא נראה זר ולא מוכר.
הערת אגב 2: לפעמים גם יש משפחות שהאמא מטופחת ומטופטפת כדבעי, והילדים... נו נו, בסדר... ואז זה שלא שמים ג'ל לילד לא נובע בהכרח מצדקות ומרמה רוחנית.
הערת אגב 3: ולפעמים עם יד על הלב, אנו אולי לא יכולים לקרוא לעצמנו בדיוק ההולכים בדרך הבעש"ט על כל המשתמע מכך (כמובן שמדובר בחסידים ואשר חיים על פי דרך החסידות, אבל פה ושם עדיין לא אוחזים ברמות מסוימות), אז לפחות אצל הילדים... שם הנסיונות שלנו קטנים יותר... (השאלה היא גם עד כמה זה מחזיק אצלם, או שגן הם ימשיכו בדרך זו, שאת הילדים שלהם ירצו לחנך טוב יותר... אם כי בעצם, באיזשהו מקום אצל כל אחד זה כך, כולם רוצים במידה מסוימת שהילדים יהיו טובים יותר).

אז לדעתי זה אכן תלוי במנטליות, ובעיקר בתפיסת עולם, אם נביט סביבנו נראה שמשפחות יותר פרומערס וצדיקים, הילדים שלהם לא יצאו עם ג'ל, ובבקשה לא להתלהם ולומר: מה פתאום? בבניין שלנו גרה משפחת פרומעשקין עם חיה רבקה זעלדא ויצחק מנחם צבי ובילא שרה יעכנא והבנים שלהם עם ג'ל עד מתחת לקרקפת! כי אם נחשוב עוד דקה, נגלה שברוב מוחץ הענינים כן מתנהלים בצורה הזו, אז מה תאמרו שכל הפרומקייט והחניוקיות שלהם לא קשורה לחסידות? אשריכם. אבל הם יטענו בלהט שכן, ושכל אלו שטוענים שלא סתם מחפשים לעצמם תירוצים וצידוקים.
ואז נגיע לעמק השווה שכל צד מסכים שהשני טועה ומטעה.

בקיצור, כל אחד צודק ובכל צד יש אמת, והאמת היא שהאמת נמצאת באמצע, אם כי לבי נוטה יותר עם הטוענים שזה אכן לא כ"כ עולה בקנה אחד עם דרך החסידות, כמובן שתלוי איך עושים את זה וכו' וכו' אבל בינינו, אפשר להסתדר (תרתי משמע) גם בלי ג'ל, עם זאת, אין לי שום התנגדות לעניין, ולא נראה לי שזה המקום בו נמדדים. בל גם נתכחש שהיו כאן אכן כמה שקצת הגזימו עם העניין, ובבקשה לא לכעוס, כי אין כוונתי באופן אישי, רק לצורך הדוגמה, בעיניהם זה גלאט כשר, אך לי זה באמת צורם, מה שכתבו לעשות עם בייביליס, לישון על כרית קשה וכדו' (שוב, זו רק דוגמה למה שבעיני כבר התעסקות מיותרת ואולי מזיקה, כמובן שלא באתי לקרוא תיגר על אף אחד, ויתכן שאלו שכתבו זאת צדיקים ויר"ש פי אלף ממני).

וואו, יצא ארוך. לא חשבתי שזה יהיה עד כדי כך, כנראה שזה באמת מורכב ומסובך רק לנסות אפילו לעשות סדר, בהצלחה לכולם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #83
מאמינה שחסידים גדולים לא משוטטים פה בפורום, ולכן אין מי שיצדיק אותי.
אני בכל אופן חושבת כך, למרות שהגיוני בהחלט שמעורבים פה שיקולי טעם.
זה לא רק ענין של חסידים גדולים,
זה גם תלוי מאיזה חסידות.
ברוב החסידויות הסגורות יותר והקיצוניות יותר ג'ל לא מקובל כבר מגיל 0
בעוד שיש קהילות פתוחות שם הג'ל הוא אפילו "הידור מצוה", שכמובן גם בפורום יש להם יותר לקוחות ולכן הם כאן הרוב,
ובהתאמה הליטאים כאן הם קהילה הרבה יותר רחבה,
ולכן באשכולות לגבי פגישות וכדו' יש הרבה יותר משתתפים.
כך ששאלת האשכול היא לציבור הפתוח יותר המסתובב ברחבי הפורום,
אבל לדעתי רוב הציבור החסידי לא משתמש בג'ל.
(לא פתחתי סקר ולו מהסיבות דלעיל שסקר כאן הוא ממש לא אמיתי)
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
1. לפותחת האשכול @gooly בעבר היה לאחד האחים שלי היה את הבעיה הזו
ואז אימי קנתה עבורו ג'ל של ד"ר פישר ושמו לו פעם בשבוע בערב,
וזה החזיק בד"כ שבוע
(היה צריך לסדר אבל המבנה נשאר, שוטפים בקצת מים ואז מסדרים מחדש)
2. לגבי כל התגובות של ה"נגד" ו"נגד הנגד(בעד)"
חשוב לציין מס' דברים
א. לא כל מה שנראה אצלי מוזר גם אצל השני מוזר
ב. ילד עד גיל מסויים צריכים ההורים לדאוג שיהיה מסודר, מגיל מסויים הוא כבר דואג לעצמו
ג. כמו שאת לא מביאה לבן שלך ללבוש בער"ש בגד מקומט, בדיוק כך את צריכה לדאוג לפאות שלו,
ד. בשום!!! חסידות אין בעיה לילד ממתחת לגיל 5-6 ללכת עם ג'ל,
ה. אי מבין שבשבת/חג/שמחה לא צריך להלביש לילדים בגדים חגיגים, (כי מה זה, הרי זה חיצוניות!!)
ו. לאלו שאמרו ש"זה לא מתאים לשיטת החסידות", אני מבין שאצלכם נתפס חסידות כ"אנשים מוזנחים, מלוכלכים, מתקלחים פעם ב-25 שנה (ואם הם שוכחים לא נורא), פאות מפוזרות, בגדים מרושלים, וכו'
אז יש לכם טעות!!!
מה שהכוונה לא להתעסק עם חיצוניות זה כמה דברים שונים
1. לא מדובר על גיל 6 ומטה (ובוודאי לא על גיל 3.5)
2. נכון שאצל החסידים מקפידים לא להתעסק בחיצוניות, אבל, ברור שזה תלוי במה,
אני אישית לא מכיר בחור/אברך אחד שהלך לשמחות משפחתיות וכו' עם בגדים מקומטים, או כובע מאובק, נעליים אפורות, וכו'

מבלי לדבר ע"כ שהדיון היה "מה לעשות", ולא "האם לעשות"
אני יכול לציין שבקהילה שאני משתייך, כמעט כל הילדים מגיעים בכניסת שבת, מטופחים, מסודרים, ובמידת הצורך אפי' עם ג'ל על הפאות, (ולא מקובל אצלנו בכלל אברכים ובחורים עם ג'ל)
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
בקיצור, לא עשו עניין מהלבוש והחיצוניות ואף השתדלו להמעיט ולבטל כל חשיבות בנוגע לכך. אך כמובן שאף פעם לא הורו ואמרו שעל האדם לזלזל בעצמו ולהיות מרושל/מלוכלך/מפוזר, אלא ההיפך מכך. וזאת אפשר לומר, שברור, שהיו שיטות שדגלו בכבוד האדם ובגדלות האדם ודרשו הופעה מכובדת וכו', אצל החסידים לא!
ברוב החסידויות הסגורות יותר והקיצוניות יותר ג'ל לא מקובל כבר מגיל 0
שתיכן לא צודקות!!!
1. לפותחת האשכול @gooly בעבר היה לאחד האחים שלי היה את הבעיה הזו
ואז אימי קנתה עבורו ג'ל של ד"ר פישר ושמו לו פעם בשבוע בערב,
וזה החזיק בד"כ שבוע
(היה צריך לסדר אבל המבנה נשאר, שוטפים בקצת מים ואז מסדרים מחדש)
2. לגבי כל התגובות של ה"נגד" ו"נגד הנגד(בעד)"
חשוב לציין מס' דברים
א. לא כל מה שנראה אצלי מוזר גם אצל השני מוזר
ב. ילד עד גיל מסויים צריכים ההורים לדאוג שיהיה מסודר, מגיל מסויים הוא כבר דואג לעצמו
ג. כמו שאת לא מביאה לבן שלך ללבוש בער"ש בגד מקומט, בדיוק כך את צריכה לדאוג לפאות שלו,
ד. בשום!!! חסידות אין בעיה לילד ממתחת לגיל 5-6 ללכת עם ג'ל,
ה. אי מבין שבשבת/חג/שמחה לא צריך להלביש לילדים בגדים חגיגים, (כי מה זה, הרי זה חיצוניות!!)
ו. לאלו שאמרו ש"זה לא מתאים לשיטת החסידות", אני מבין שאצלכם נתפס חסידות כ"אנשים מוזנחים, מלוכלכים, מתקלחים פעם ב-25 שנה (ואם הם שוכחים לא נורא), פאות מפוזרות, בגדים מרושלים, וכו'
אז יש לכם טעות!!!
מה שהכוונה לא להתעסק עם חיצוניות זה כמה דברים שונים
1. לא מדובר על גיל 6 ומטה (ובוודאי לא על גיל 3.5)
2. נכון שאצל החסידים מקפידים לא להתעסק בחיצוניות, אבל, ברור שזה תלוי במה,
אני אישית לא מכיר בחור/אברך אחד שהלך לשמחות משפחתיות וכו' עם בגדים מקומטים, או כובע מאובק, נעליים אפורות, וכו'

מבלי לדבר ע"כ שהדיון היה "מה לעשות", ולא "האם לעשות"
אני יכול לציין שבקהילה שאני משתייך, כמעט כל הילדים מגיעים בכניסת שבת, מטופחים, מסודרים, ובמידת הצורך אפי' עם ג'ל על הפאות, (ולא מקובל אצלנו בכלל אברכים ובחורים עם ג'ל)
כל מילה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #87
צריך לזכור שהפיאות זה מצווה. ומסדרים אותם יפה כי כתוב ''זה קלי ואנוהו'' ודרשו חז''ל ''התנאה לפניו במצוות''.
כדאי להדגיש זאת לילדים. (ולעצמינו), זה חפץ של מצווה ואנו דואגים שהמצווה תהיה נאה . הרי שום אומה בעולם לא מגדלת פיאות בשביל היופי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #89
  1. יש מספיק ילדים שמסודרים יופי גם בלי ג'ל, ולא צריך להיות חניוקים גדולים בשביל זה.
  2. אצל חסידים אף פעם לא עשו עניין מחיצוניות, והתנגדו לעיסוק יתר סביב הלבוש וההופעה, וזה לא משנה אם זה ילד בן חמש או איש בן חמישים. מי שמתכחש לזה, עושה שקר בנפשו, או שטעותו היא מחוסר ידע. וחסידים אין הכוונה ללבוש כובע מסוים, ללמוד במוסדות מסוימים, או להצביע למפלגה מסוימת או אפילו ללכת לטיש של אדמו"ר מסוים, חסידות היא דרך חיים שהנחילו הבעש"ט הק' ותלמידיו, וההולכים בה נקראים חסידים, מי יותר ומי פחות.
  3. ספציפית בנושא המדובר, זה באמת יכול להיות עניין מאוד טכני ופשוט, כמו שלמוישי בן ה4 יש חוט על המשקפיים כי הם יכולות ליפול לו, שמים לו קצת ג'ל כדי שלא יתפזרו לו הפיאות. פשוט וטכני. והאשכול כאן יעזור מצוין למי שרוצה לדעת איך עושים את זה.
  4. זה שאנו חושבים בצורה מסוימת, הולכים בדרך חיים מסוימת, זה בסדר גמור וזו זכותו המלאה של כל אחד ואחת, זה הכי טוב שרק יכול להיות. אבל אין צורך לעוות את המציאות ולסלף את העובדות בשביל זה.
  5. ברור שבכל ויכוח יש צדדים לכאן ולכאן, ולבוא ולטעון שצד אחד לא צודק כלל וכלל, זה בסדר גמור, אבל זה ממש לא נכון, ולא מועיל, גם לא בכדי להרגיע את המצפון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #91
אם יעזור למישהו:
ציטוט מספר 'מתיקות התפילה' (פרק ב):

וַחֲסִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה נוֹהֲגִים לְסַדֵּר בְּכָל בֹּקֶר אֶת פֵּאוֹתֵיהֶם בְּצוּרָה נָאָה. וּבְשֵׁם הַגְּרַ"ח קַנְיֵבְסְקִי שְׁלִיטָ"א אוֹמְרִים, שֶׁאָמַר שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה מִשּׁוּם "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ". וּמָצָאתִי שֶׁכֵּן כָּתַב בְּהַגָּהוֹת 'עֵין חֲנוֹךְ' (נִסְפַּח לְשׁוּ"ת 'יַד חֲנוֹךְ', עַל שו"ע יו"ד סִימָן קפא סָעִיף ט), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: 'שָׁמַעְתִּי מִפֶּה קָדוֹשׁ מוֹרִי חָמִי ז"ל (הרה"ק בַּעַל הַ'קְדֻשַּׁת יוֹ"ט' זי"ע), דְּמִצְוָה לְסַלְסֵל הַפֵּאוֹת וּלְתַקְּנָם בְּיֹפִי, מִשּׁוּם "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ", עכ"ל. וְגַם כָּאן יָכוֹל לְכַוֵּן מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בִּשְׁבַח הַמָּקוֹם (שִׁיר־הַשִּׁירִים ה יא): "קְוּצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים", וּפֵרֵשׁ הַמְּצוּדוֹת: שַׂעֲרוֹת הָרֹאשׁ הַתְּלוּיִים לְמַטָּה הֵמָּה מְסוּלְסָלִים.

בהצלחה בסלסול הבא!
 
  • הוסף לסימניות
  • #92
  1. יש מספיק ילדים שמסודרים יופי גם בלי ג'ל, ולא צריך להיות חניוקים גדולים בשביל זה.
  2. אצל חסידים אף פעם לא עשו עניין מחיצוניות, והתנגדו לעיסוק יתר סביב הלבוש וההופעה, וזה לא משנה אם זה ילד בן חמש או איש בן חמישים. מי שמתכחש לזה, עושה שקר בנפשו, או שטעותו היא מחוסר ידע. וחסידים אין הכוונה ללבוש כובע מסוים, ללמוד במוסדות מסוימים, או להצביע למפלגה מסוימת או אפילו ללכת לטיש של אדמו"ר מסוים, חסידות היא דרך חיים שהנחילו הבעש"ט הק' ותלמידיו, וההולכים בה נקראים חסידים, מי יותר ומי פחות.
  3. ספציפית בנושא המדובר, זה באמת יכול להיות עניין מאוד טכני ופשוט, כמו שלמוישי בן ה4 יש חוט על המשקפיים כי הם יכולות ליפול לו, שמים לו קצת ג'ל כדי שלא יתפזרו לו הפיאות. פשוט וטכני. והאשכול כאן יעזור מצוין למי שרוצה לדעת איך עושים את זה.
  4. זה שאנו חושבים בצורה מסוימת, הולכים בדרך חיים מסוימת, זה בסדר גמור וזו זכותו המלאה של כל אחד ואחת, זה הכי טוב שרק יכול להיות. אבל אין צורך לעוות את המציאות ולסלף את העובדות בשביל זה.
  5. ברור שבכל ויכוח יש צדדים לכאן ולכאן, ולבוא ולטעון שצד אחד לא צודק כלל וכלל, זה בסדר גמור, אבל זה ממש לא נכון, ולא מועיל, גם לא בכדי להרגיע את המצפון.
1. 80% מהילדים בגיל 3-4 צריכים ג'ל כדי שהפיאות יקבלו כיוון וצורה, יש ילדים עם שיער מאוד מאוד חלק שצריכים עד הבר מצוה ואפילו יותר. לא שאלו כאן על אברכים ובחורים
2. לא עשו ענין אבל לא צריכים ללבוש מרופט ומלוכלך אלא ההיפך!
3. בדיוק על זה מדברים
4. הבעש"ט לא חינך אותנו לתקן את כל העולם וכל אחד מאיתנו תהיה נציגת הידברות / ערכים / לב לאחים וכדו' אלא כל אחד תדאג לתקן את עצמה וכך תשפיע על סביבתה
נניח אם יש אברך עם חוש לאסתטיקה ששם ג'ל ומסדר את הזקן וכו' ונראה בעיניך מודרני - "פוץ" בלע"ז, האם את יודעת כמה יר"ש ומידות טובות הוא מכניס לילדיו? איך נראה שולחן שבת שלו? איך שומר עליהם שלא יסתובבו הפקר?
האם כל דרך החסידות מתחיל ונגמר עם ג'ל?!
מי שלא שם צדיק, ומי שכן פרחח?!
אל תסתכל בקנקן אלא בה שיש בו!!!
5. האם את לא טוענת שאת צודקת ומי שלא אז לא?!

עצה ששמעתי מהאמהות לילדים עם שיער חלק:
לשים כל לילה ג'ל ולסלסל את הפיאות ולתפוס עם קליפס
בבוקר מורידים ונשאר סביר במשך היום, אלא אם כן ירד גשם או שיחקו במים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
שאלה לי אליכן, צדיקות, אתן גם גרות בבית כמו של הבעל שם טוב?
איזו שאלה הזויה.
לא.
אנחנו לא גרות בבית כמו הבעל שם טוב, ואהלנו לא פתוח לרווחה כמו של אברהם, ואנחנו לא ענוות כמשה, ונעימות זמירות כדוד, וחכמות כשלמה.
אז מה?
אז נגיד את זה כל פעם שנרצה ללמוד מהם משהו או ללככת בדרכיהם כתריס בפני הפורענות?
"צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותייך על משכנות הרועים"
אה, זה גם לא קשר אלינו.
שלמה הרי היה חכם וצדיק וטוב מאתנו. ואנחנו לא גרות בבית כמו שלו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #94
מיץ לימון סחוט טרי או זה שמוכרים בחנויות?
מה יש במיץ לימון שמחזיק את הפאות?
לא משנה איזה מיץ לימון
לא יודעת איזה חומר נותן את המראה היציב, אבל מה זה משנה,נסי ותראי ישועות :p
 
  • הוסף לסימניות
  • #95
איזו שאלה הזויה.
לא.
אנחנו לא גרות בבית כמו הבעל שם טוב, ואהלנו לא פתוח לרווחה כמו של אברהם, ואנחנו לא ענוות כמשה, ונעימות זמירות כדוד, וחכמות כשלמה.
אז מה?
אז נגיד את זה כל פעם שנרצה ללמוד מהם משהו או ללככת בדרכיהם כתריס בפני הפורענות?
"צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותייך על משכנות הרועים"
אה, זה גם לא קשר אלינו.
שלמה הרי היה חכם וצדיק וטוב מאתנו. ואנחנו לא גרות בבית כמו שלו.

אכן הזוי. הזוי עוד יותר לתת מוסר, ע"פ השקפת עולמך, במקום שכלל לא נצרך. ועוד לתלות את זה בדרכו של הבעש"ט הקדוש.
מצטערת, זו לא דרך החסידות (הדיבורים הלא נעימים שלך) לא של הבעש"ט, לא של משה רבינו, לא של דוד המלך ולא של שלמה...
השאיפות שלך יפות מאוד, ומחייבות רק אותך, ולא את אף אחת מאיתנו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #96
@gooly.
לגבי שבת. מתאים גם ליום חול- זה פשוט מחזיק יותר.
אצלנו מורחים קצת ג'ל על הפאות, מסרקים, מסובבים על האצבע. ואז... לפני שמשחררים את האצבע- שמים 2 סיכות בשני הצדדים. (מצורף תמונה.) אנחנו אוהבים את זה ככה- בלי להוריד. אז לחיידר כל יום- שולחים ככה. והם חוזרים בלי הסיכות.
בליל שבת- הם הולכים עם הסיכות. ולפעמים- אם הם מורידים את זה במשך הערב- פשוט לפני שהולכים לישון- אני מסלסת שוב על האצבע ושמה סיכות. בלי מים, בלי ג'ל, פשוט רק בשביל לשמר את הצורה.
ובשבת בבוקר- לפני שהולכים לביה"כ- מורידים את הסיכות. מסדרים קצת עם היד. והילד נראה טיפ טופ! (ולמי שדואגת- זה נראה טבעי לגמרי. כבר לא נשאר זכר ממראה של ג'ל מבריק ונוקשה)

IMG_0012.JPG


IMG_0514.JPG

וככה זה נראה אחרי שמורידים את הסיכות...
IMG_8433.JPG
 
  • הוסף לסימניות
  • #98
השבת היה לנו ארוע שמתי לילדים ג'ל חוחובה בערב שבת
החזיק כל השבת ללא מראה רטוב בכלל
בשבת בבוקר הרטבתי טיפה עם מים וסלסלתי שוב
ובלילה הם ממש לא שמרו על הפאות... נמרחו טוב על המיטה
 
  • הוסף לסימניות
  • #99
שלום לכולן -
זוהי בעז"ה תגובה אחרונה שלי כאן.
ההתלהמות שמככבת כאן לא נכונה בעיני, וצר לי עליה.
התלבטתי לפני תגובתי הראשונה, האם יש מקום לדעה בתוך אשכול קונקרטי, והחלטתי שכן.
שכשיקראו את האשכול הזה עוד שבוע או עוד שנה, גולש אנונימי שאין לו תקציב או מקום בלו"ז לסיור מודרך בימי חמישי בבני ברק, או חברה שלי מהעבודה.
הם יהיו מודעים שיש עוד דעות. ושיש אנשים שחושבים אחרת ומתנהגים אחרת.
הם טובים יותר? לא בהכרח.
הם צדיקים יותר? תלוי במה.
הם קרובים יותר לאלוקים? אם המטרה שלהם היא להיות קרובים אליו - אז כן. כמו כל אחד שמתאמץ ועמל להיות קרוב לאלוקים. לא משנה איך קוראים למה שהוא מוותר עליו בדרך.
היה חשוב לי לעורר נקודה למחשבה,
ולא בא לי להכנס לקריאות אישיות של השתייכות והזנחה, ונוי מצוה.
ולא נכון בעיני לדון על ההבדל בין טיפוח הזקן לטיפוח הפאות.
ונראה לי מיותר לעמוד על ההבדל בין נקיון וסדר לטיפוח יתר, ובין ילדות עם קשת וקרם לתלתלים לבין פאות של ילדי חדר תמימים וטהורים.
וכבד לי להסביר שהלומד ילד ברמצוה להפסיק עם הג'ל שהתרגל אליו מגיל שלוש, הוא כמו דיו כתובה על נייר מחוק.
וכנציגתו של הבעש"ט אסיים בשמו -
"במקום שמחשבתו של אדם - שם הוא"
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה