ישועות, הפחדות או רגש?

  • פותח הנושא max
  • פורסם בתאריך
מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #1
כבר כמה שנים שהארגונים עושים קמפיינים גדולים, בהתחלה זה היה יותר בסגנון הרגש, מספיק היה להביא ויזואל של ילד חמוד ליד מקרר ריק בשביל לשחק ברגש..
עם הזמן עברנו לפסים אחרים והתקדמנו והשתכללנו, רק שהקמפיינים לא התמקדו במטרת הנצרך אלא הלך יותר לכיוון הישועות..
מבלי להיכנס לשמות, אחד סחף את השני והדמגוגיות עלו שלב אחרי שלב בהבטחות...
אני טענתי לאחרונה שאנחנו לפני השלב הבא שיהיה הפחדות, ז"א אם לא תתרום יקרה לך כך וכך חלילה...
מתי שהוא אנחנו נחזור לרגש כי ככל שעולים שלב זה מתחיל להימאס על הקהל בבית והוא מפתח ציניות...
לאחרונה עלו פה 2 קמפיינים שדיברו על המטרה ולא על הסגולה...
לאן אתם חושבים שאנחנו צועדים? לכיוון ההפחדות או לכיוון הרגש?
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
מבחינת תורמים פוטנציאליים- מסתייעים הרבה ברגש, הן בתוכן המילולי והן במסרים הויזואליים (ילד דומע בסמוך למקרר ריק, חדר שריהוטו דל ורעוע, תינוק מתוק). הפחדה תרתיע, מקסימום תתאים לקהל יעד ספציפי ביותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
לידיעתך! מבלי להזכיר שמות ארגונים, אנו כבר באמצע תקופת ההפחדות. בשבועיים שלפני ואחרי ראש השנה, היה ממש מפחיד למי שלא תרם לקופה מסויימת, להסתובב ברחוב.

לדעתי אם כל מעלת הצדקה, זה כבר קצת יותר מידי - בשביל פרסום. הרבנים הפכו לניירות המושלכים על הריצפה, מילות תפילה הפכו לפליירים, כבוד האדם (הנצרך) מזולזל ביותר. אמנם עברנו כבר (יחסית) את תקופת פרסום תמונות הנפטרים / ההלויות וכו', אך עדיין אני לא חושב שיתום שנכנס לביהכנ"ס לומר קדיש, אמור לראות חוברות עם שם אביו בגדול ותיאור "כמה אני מסכן". אומרים שבפולין בתחילת המלחמה אנשים נפטרו מבושה ולא מרעב. אמנם לא היה להם מה לאכול, אך עם קצת פחות בושה, הם היו יכולים לבקש ממי שיש לו. אני לא חושב שצריך להגיע לכזה מצב, אבל אני כן חושב שלא מתאים שבחורים בני 14-15 כבר לא מבינים מה הבעיה בלהיות "שנורר". היכן הוא מאמר חז"ל "פשוט נבילה בשוק, ואל תצטרך לבריות"?
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
בנוגע לכבוד האדם- מסכימה בהחלט. בפראפזה ניתן לומר 'מתוך שלשמה הגיעו שלא לשמה'... אין צורך להיות יתום או אביון בכדי לבוש ולהסמיק. די לי בפרסומות ובפליירים המתרימים את המוני בית ישראל, רחמנים בני רחמים (באמת, ובלי ציניות), לטובת ארגונים שמטרתם לסייע לחשוכי ילדים. פיסה מלבי מחולקת בתיבות הדואר, ומרוחה בגווניים נוגים על דפי העיתון. הרבה יותר ממביש- זה כואב. כאב עמוק שאין לתאר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
מטרת הארגונים היא אכן להכאיב, מתוך תקוה שהכאב יגבר על כאב הממון....
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
בשכונה מעורבת ראיתי כי התושבים החרדיים מדביקים על תיבת הדואר שלהם, מדבקה המבקשת שלא ישלשלו לתיבה את המקומון. ושמא גם היתומים וחשוכי הילדים יבקשו כדבר הזה- אל תפצעו אותנו בכל פעם מחדש, אל תנחיתו עלינו פלייר שיוסיף ליגוננו בכל איסוף של דואר או קריאת עיתון?
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
בנוגע ליתומים ובכדי למנוע את הבושה הזו - הוקמה תכנית "ערבים". שהיא מעין תוכנית ביטוח מהפכנית.
בנוגע לשאר הצדקות - בחורים בני 14 15 שעוסקים במצוה, הם לא "שנוררים". אני הייתי מאד שמח לפתח בלב בני את הרגש של הירתמות לסיוע למאן דהו במצוקה, ואם נגזר עליו אי פעם לפשוט יד - עדיף שיעשה זאת עבור אחרים ולא עבור עצמו.
הפליירים הצבעוניים והפרופוגנדה מסביב הצדקה - הינם פועל יוצא של תקופה ותרבות הפרסום האגרסיבית בה אנו חיים. אין מה לעשות, והדבר מוכיח את עצמו בעולם הפירסום: ככל שהגימיק שלך "חזק יותר" התוצאות בשטח טובות יותר.
אני לא סבור שמישהו מושפע מהשמתות הקללות האיומים וכו', (מזכיר בחירות אה?) אלא באיזשהו מקום חבוי בלב מעוניין אף הוא להיכלל ב"הזכרת שמו במקומות הקדושים על ידי הרבנים וכו'".
אולי קשה לנו להשלים עם זה שדבר כה מובן מאליו - שצריך לתמוך בעניים בארגוני חסד כאלה ואחרים לא מתבצע, והם צריכים "לפשוט נבילה בשוק" כדי להתקיים, ובעצם הם עושים את העבודה עבורנו שאלולא הם - היינו אנו מחוייבים לעזוב את המקלדת ולצאת להתרים או לתרום מממוננו עברו אותם מקרים. אז יישר כוחם!
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
יש מקומות שעובדים יעיל, ובשקט. בלי צלצולים מיותרים, מכאיבים, מפאת היותם מודעים לרגישות הנושא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
לא התכוונתי ח"ו להתריס נגד קופות הצדקה הקדושות, אלא להביע את כאבי בצורת הפרסום והשיטה. אם אכן ברצונך לפתוח בלב בנך את רגש הרחמנות, יש עוד צורות לעשות זאת כמו התנדבות במקומות הנצרכים (כשרים למהדרין כמובן) עזרה לשני בגוף וכדו'. במצב הנוכחי אנשים אולי מתחילים לאסוף כסף בשביל אחרים, אך רואים זאת לבסוף ב"עבודה" די משתלמת....

ועוד לא דיברנו על הנעמדים על הבימה בביהכנ"ס, ומכריזים: "עומד כאן לידי חתן/אב לחתן/אב לילד חולה/חולה (מחק את המיותר [או יותר נכון: הכל אמת - לצערינו]) וכו' וכו'"

אני מצטרף לדברי ארבע: יש הרבה ארגונים העושים את הפעילות הזו ללא פרסומת / עם פרסומת לא בצורה כזו אלא יותר מחושבת ומתחשבת...
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
הארגונים שעושים זאת ללא פרסומות ובשקט, לא רואים עשירית מהכסף של ועדות הצדקה.
ובתאם גם לא מתקרבים לאלפי המשפחות, ולסכומי העתק שועדות הצדקה מחלקות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
ככל שאתה הופך להמוני יותר, חשוף יותר, מדובר ומקומפן יותר- הרגישות נשחקת. בתחומים שלעיל נזקקים להמון רגישות. לפעמים, הצורך בה עולה על הצורך בכסף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
הרעיון של קופות הצדקה פשוט. אם זה מביא יותר כסף, זה עוזר ליותר אנשים (כמעט) הכל כשר למען המטרה הנעלה ביותר!

כל זמן שאני לא ישלים להם את הסכום אני לא יכול לבוא אליהם בטענות!

לאחרונה קמו עוד כמה קופות צדקה שאינני מבין בשביל מה הם הוקמו כשיש כבר כמה קופות גדולות, ויצאו עם קמפיינים שבמרכזם תמונה של תינוק בוכה וכו'. אותי התמונות הללו לא מרגשות בכלל, כי זה תמונה מאייסטוק, ולא איכפת לי שהתינוק הזה ימשיך לבכות.

לאחרונה, היה קמפיין עם סלוגן ''זה הקטן גדול יהיה?", פשוט מפחיד. אם לא תתרמו, הקטן הזה כבר לא יגדל! מדוע? כי הוא לא יקבל מטרנה מהארגון הזה והזה. ואני לא מבין, אם יהיה לו מטרנה והוא יגדל, מאיפה ההורים שלו יגדלו? הם ימותו מרעב? הרי הארגון הזה מחלק רק מטרנות לתינוקים (אחרת הם לא יגדלו!) ומה עם ההורים? כנראה הם מקבלים כבר מארגון צדקה אחר שדואג להם, אז מי שנתן להורים לחם יתן לתינוק מטרנה!

אני כבר לא יודע מה לחשוב, אבל עולות לי מחשבות כפירה שאולי יש כאן איזה ביזנס מאחורי זה.

ושלא תהיה לכם טעות, אני תורם די כבד לועדות הצדקה המרכזיות, שאני מאמין בהם. אני רק לא מבין בשביל מה צריכים עוד ועוד ועדות בנוסח "אבא, עוד פרוסה אחת!" עם פרצוף קורע לב, את מי זה מרגש בדיוק?
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
קופות נוספות מוקמות כשעסקן רואה שיש כמה משפחות שצריכות את הסיוע ולא מקבלות. זה קורה מפני קריטריונים של הקופות הגדולות או מפני חוסר בתקציב חוסר בזמן וכדו'.

הבעיה היא אכן שכל קופה מתחילה את דרכה בפרסום מהתחלה, כך שכולם מתחילים עם התמונות המנסות לרגש / להכאיב / לצבוט לנו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
ציטוט שלי, מפורום אחר: אין אדם בעולם שלא נתקל בסבל ובמכאוב, נכון?, אז אם אתם מודעים לכאב וליגון, מה דעתכם לנסות למנוע אותו מאחרים? דוד המלך אמר : "צרות לבבי הרחיבו". אז כשטוב לנו, נודה לד' ע"י עזרה למתייסרים, וכשרע לנו, אדרבה- ננסה לעזור לאחרים שגם הם חווים מצוקה.

פליירים צבעוניים לא מחנכים לרגישות, נקודה. קצת דומעים בעקבות קריאה בהם, מזדעזעים, וכפי מידת הזעזוע- גודל התרומה... אבל אחר שניה שוכחים מכל הסיפור.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
נכתב ע"י ארבע;171178:
וכפי מידת הזעזוע- גודל התרומה...
לקופה אין שום ענין בזכירת הסיפור, ברגע של "גודל התרומה" היא הרויחה את מטרתה......
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
נכתב ע"י ארבע;171178:
וכפי מידת הזעזוע- גודל התרומה... אבל אחר שניה שוכחים מכל הסיפור.

העניין הוא שכבר השחיתו לנו את סף הרגישות. מי שרגיל ללכת בלי נעליים, כבר לא מפריע לו לדרוך על חצץ. מי מתרגש היום מתמונה? בפרט שיודעים שזה פוטושופ ואייסטוק וכו'...

סיפור טוב במיוחד, בפרט אם הוא אמיתי וכתוב בסגנון איכותי ולא מטופש, עוד יכול לרגש ולעורר לתרום, התמונות המזעזעות והכותרות האדומות כבר לא עושות לנו כלום.

ועוד מעט זה יהיה גם עם תמונות גדולי ישראל ו''מעמדים נוראי הוד, מסמרי שיער, נדירים, מרטיטים, בלעדיים ומרגשים עד אימה''...

וחבל.

אבל איך הם אומרים? "עובדה שזה מביא כסף והרבה, אז מה אפשר לעשות?" זו גם הסיבה שגדולי ישראל שליט"א מסכימים להתבזות על מנת להכניס עוד כמה מליונים לקופות הצדקה שעושות עבודת קודש.

בעבר אמנם לא היו פרסומים כאלו, וגם לא חולקו סכומים אגדיים כמו שמחלקים היום! עם זה אי אפשר להתווכח.

השאלה היא רק אם אכן אין דרך אחרת או יותר יעילה.

ימים יגידו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
בתכל'ס, כמו שכבר אמרו כאן, זה מביא תרומות. ולכן המטרה מקדשת את האמצעים וזה הכל.

אבי שליט"א הוא אחד הרבנים מגבאי הצדקות (של כל הקופות; ועד הרבנים, קופת העיר, בוני עולם, עזר מציון, ועוד. אין לו נגיעות אישיות למי ומה לתרום יותר), אבל הוא ראה הבדל כמה אנשים תורמים לפי הפירסום של כל קופה.
לדוג', כבר לפני תקופה, התחילה אחת הקופות עם קופסאות קרטון גדולות, בצורת בית, בתור קופת צדקה, אבי קיבל ג"כ כזאת קופסא והניח אותה בערב יו"כ באחד הבתי כנסת (דוקא של דת"ל, שלא חשופים לכל הקמפיינים כמו קוראי המודיע ויתד), ובאמת, אח"כ מספירת מלאי, הוא ראה שבעיני האנשים זה כנראה יותר מוצא חן, והתרומות גדלו בצורה משמעותית בקופה עם הקופסא המרשימה, לעומת השנים הקודמות, ולעומת קופה 'מתחרה' שעמדה לצידה, שהיתה בסה"כ בצלחת פשוטה, עם פתק שתלוי מעליה.

ניסו להבטיח ישועות וברכות הרבנים, ראו שזה מביא תרומות, והמשיכו ונסחפו עם זה. ההצלחה היא שגרמה לתחרות הזאת. וכשיש תחרות הפרסומאים מחפשים רעיונות חדשים כל הזמן, ולא שמים לב כמה הם נסחפים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
מיכל- ממתי השקפת היהדות היא שהמטרה מאצילה קדושה על האמצעים? כשמדברים על עניים באופן כוללני- ניחא, אך כשמתארים משפחה ספציפית כאומללה וכנזקקת, והזרקורים מופנים לכוונה- זהו חוסר רגישות.

תארו לעצמכם כי ארגון המתיימר לסייע לנזקקים, ינהג בגסות בפונים אליו, בשל שחיקה והכרת אינספור מקרים מצמררים. התנהגות שכזו מוכיחה כי המטרה הוחטאה. כנ"ל גם פרסום חסר רגישות, שמכאיב ופוצע. הרי מטרת הארגון היא מתן סיוע, הלא כן?
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
נכתב ע"י ארבע;171197:
מיכל- ממתי השקפת היהדות היא שהמטרה מאצילה קדושה על האמצעים?

התכוונתי לאמצעי ההבטחות, לא להפחדות.

לא אמרתי שדעתי האישית היא בעד הדברים האלה, ואם הובנתי כך, אז זה ממש לא נכון. אבל עובדה שזה הולך - מבטיחים שהרבנים יברכו את התורמים, אז אנשים תורמים ומוסרים את שמותיהם. ומפרטים אחד לאחד את הישועות שזקוקים להם. והגר"ח קניבסקי מניח ידו על רשימת התורמים הארוכה ואומר בקצרה "ברכה והצלחה לכולם" וזהו. הסיפור לא כ"כ קשה לביצוע, התרומות גדלות. אז למה לא? למה לא לארגן מסעות לקברי גדולי ישראל בארץ ובחו"ל (בלי לזלזל באף אחד, ובשום תפילה) אם מקבלים מכך יותר תרומות? רואים שזה עובד, המטרה הושגה, אז הרי האמצעים מקודשים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
לא נראה לי שמישהו נפגע באם מתארגנת טיסה לחו"ל, בה משתטחים על קברי גדולים. טענתי היא, שחשיפה גסה ובלתי רגישה של מושאי התרומות- פסולה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה