קראתי בעיון את כל שכתבו הקודמים לי.
הנושא מורכב מאד.
אין ספק שהפרסום של ועדות הצדקה הוא בוטה, אגרסיבי ופעמים רבות - רדוד ואמוציונלי.
יחד עם זאת - אין חולק על כך שועדות הצדקה הגדולות מצליחות לגייס היום סכומי-עתק, ללא שיעור ביחס לעבר.
האם אינכם זוכרים את עידן המעטפות עם הבקשות השונות שגדשו את תיבות הדואר, וקשה היה לקבוע מי אכן נזקק, ומי מתחזה. כמה פעמים קבלתם מכתב מצולם בכתב יד של אלמנה/חתן יתום וכדומה המתחננים על נפשם, ולא ידעתם כיצד להתייחס? ועדות הצדקה עשו סדר בדברים. הם בודקים, מסננים ומבקרים, ובעיקר - מגייסים סכומים ומעמידים משפחות שלמות "על רגליהן".
קראתי בכאב ובהזדהות את הערותיה של ארבע, ואני מעוניינת להאיר פן נוסף בעניין:
החשיפה העצומה של קופות הצדקה - אינה מיועדת רק לתורמים הפוטנציאליים!
אנשים רבים מגיעים, שלא ברצונם, למצבי צורך ודחק שונים. החשיפה והפרסום הבולטים של הקופות- גורמים לאותם נצרכים לחוש בנוח עם פניה לאותה קרן/אגודה/ועדה.
מתוך היכרות קרובה עם מספר מקרים כאובים - אני יכולה להעיד כי רק בזכות הפופולאריות של אגודות מסוימות - אנשים פנו אליהן, הניחו את תחושות הבושה - ונעזרו בצרכים ממשיים וחשובים.
אם הוזכרו כאן ארגונים לסיוע לחשוכי-בנים - האם חשבתם כמה זוגות ש"לא מדברים על זה" פנו בדיסקרטיות, לאחר שראו את הפרסומת המכאיבה בתיבת הדואר?
גם זהו קהל יעד.
אין בדברי להצדיק או לשלול את הסחף המשתולל בתחום. (נראה כי הוא קרוב לרווייה ממילא
קטונתי מלהביע דעה בדבר שגדולי עולם עוסקים בו.
רק רציתי לומר שיש צדדים נוספים למטבע.
באיחולי ברכה וישועה מבעל הישועות לכל המצפים והנצרכים.
הנושאים החמים
