יש לך בת בכיתה י'? כנסי

[שעת חלון]

לאילו נושאים ועניינים (רוחניים וגשמיים) היית מצפה שהמחנכת תקדיש להם זמן?

מה כדאי לחזק בתחילת שנה או במהלכה?

מה בתך מצפה לשמוע מהמורה שלה? (שוב, בתחילת השנה או במהלכה)

תודה לעונות.

(אם אין לך בת בי', ולמרות זאת את בעניינים, אשמחלשמוע גם ממך)

 

[בסתר המדרגה]

• יחיד מול חברה - לתת כח להיות אני, לגלות את עצמי , למצוא ולמצות את כוחי וטעמי מול חברה סוחפת / קובעת / ושופטת בלי להיות זקוקה לאישורי החברה כל הזמן... - שיחה שתועיל גם לתלמידה וגם לכיתה כולה.
• בחירה חופשית - לבחור בטוב מתוך בחירה ולא רק מתוך אילוץ (תקנון לדוג')
• תפילה - בגיל זה הן מתמודדות כל כך בחיפוש הזהות העצמית, ברצון להצליח וכו' וכו' לחזק את השימוש בכלי זה שיכול יותר מכל.
• לחזק את הענין שההורים הם דורשי טובת התלמידה יותר מכל אחד אחר...

בהצלחה!!

 

[אורבלי]

* אמונה- זה גיל של הרבה משברים (מבחינה חברתית, חיפוש הזהות וכו') טיפוח הקשר לבורא עולם והתלות המוחלטת בכח השולט ומכוון בעולם
*שאיפות- לאן את חותרת להגיע בחיים? מה המסלול שלך? באיזו דרך את בוחרת לצעוד שתעצב גם את עתידך? היבטים לטווח הקרוב והרחוק
*ניצול ימי הנעורים- "שמח בחור בילדותך" לתת הרבה העצמה לגיל המיוחד הזה שבו השמיים הם לא הגבול
*תכונות ומאפייני אישיות- דווקא בגיל הביניים הזה כל נושא ה"אני" ומרכיביו תופס הרבה מקום ויכול לעורר לחשיבה מעניינת

 

[Shiraka]

אני הייתי תלמידה בכיתה י׳ לא מזמן ואני חושבת שקודם כל צריך להיות פתוחה עם התלמידות ךהראות להן שאת בראש שלהן וכשמדברים על רוחניות על תעשי רושם של אני מדברת עליכן אלה אליכן תתני להן להגיב לך ותתני להן לשאול שאלות תראי להן שאת פתוחה איתן וגם אם יש משהו לא בסדר בתלמידה מסויימת אני חושבת שאת צריכה קודם כל ללכת לדבר איתה ולא עם ההנהלה אולי זו סתם היתה נפילה רגעית וגם אם לא נפילה רגעית אז היא תעריך אותך הרבה יותר אם תבואי לעזור לה וזה ישאר בינכן

 

[אלישקף]

כשהייתי בי' היו לנו כמה בעיות רציניות בכיתה (איך לפרט בעדינות? בנות שהלכו וחיפשו/ מצאו אהבה - לא 'פרכות'. מהמשפחות הכי טובות).
אני הייתי 'חברה הכי טובה' של אחת שנפלה (אל תחשבו שזיהיתם. בכל כיתה יש ), ולרוע מזלי המחנכת שקראה לי לשיחות רבות וחסרונות בנושא נתנה לי את ההרגשה שהיא וההנהלה בטוחים שגם אני בעסק - מה שהיה רחוק מהמציאות, והשיחות נועדו רק כדי 'לתפוס' אותי גם.
המציאות הייתה שחצי כיתה לפחות הייתה מעורבת בסיפורים שלה, ואפילו מילה אחת לא נאמרה בנושא ע"י הצוות. (נמסר שיעור שתוכנו היה - חברה טובה היא לא מי שמגוננת על חברתה שעושה דברים לא טובים, אלא ההפך! לרוץ ולספר למבוגרים! וזהו)
בהמשך, כשקצת גדלתי והייתי בי"ב - הייתי בקשר עם שכנה בי' - ואצלן זה היה נושא שבנות אפילו לא היו מתביישות להשוויץ בו "המוכר ב-X אמר לי אתמול ככה" (בקבוצה מסויימת בכיתה, כמובן).
לענ"ד זהו גיל שבו הבגרות האישית של הנערה עשויה להתחיל להוביל לכיוון העתיד, ובמילים ברורות - חתונה, ויותר נכון - בעל.
ומכיוון שאני יודעת היטב שהכיתה שלי לא הייתה המקרה היחיד - עד היום אני חושבת שחובה-חובה-חובה על הצוות לחזק את הנושא הזה - את הכל אפשר ברמזי רמזים - שלא יקרה מצב שנערה מוצאת את עצמה מתרגשת משום מה מהמוכר בחנות - מפאת התמימות/ הנטייה הטבעית הזו שאף אחד לא מדבר איתה עליה בצורה הנכונה.
ומהי 'הצורה הנכונה'?
איני אשת מקצוע כלל (וכיתה י' לא כ"כ רחוקה ממני), אבל מניסיוני אני יודעת שמה שהחזיק אותי (והנטייה הטבעית שלי בכלל לא ישבה בשקט) הוא הידיעה ששום הנאה וריגוש רגעיים לא שווים כדי להרוס את העתיד, לגביו יש לי שאיפות גבוהות למדיי. (התממשו, ב"ה )
וכמובן: אני בטוחה שמשום שיכולתי לדבר עם הוריי ועם אחיי הגדולים והחכמים על הנושא - היה לי הרבה יותר קל לחכות שהעתיד הזה כבר יגיע... (דיברתי איתם עליי, לא על החברה שלי...)

לסיכום:
1. צריך לדבר ברמזי רמזים עם כל התלמידות על הרגש הזה, באופן שרק מי שהתנסתה בו תבין... ותדע שזה לגיטימי, כדי שאף אחת לא תחשוב שהיא גילתה את טעם החיים ובינתיים חייה אינם חיים.
2. צריך להחדיר חזק-חזק (אולי בשיחות פרטיות בכלל) שכל ריגוש כזה עכשיו רק הורס את העתיד בוודאות ובאופן חד משמעי!!! אין סיכוי אחר!!!!!
3. הכי חשוב למעיישה - לעודד את הבנות כמו ש@Shiraka כתבה, שתדענה שיש להן למי לפנות כדי לשפוך/ לנתח את הרגשות המבלבלים האלו שלהן, כי נטייתן הנשית הטבעית אינה עבירה, אלא היא פשוט צריכה ושווה לה לחכות קצת...

למען הסר ספק: לא למדתי בסמינר פתוח/ מודרני - למדתי בקריית ספר כש-100% מחברותיי הן תושבות קריית ספר השמורה והענוגה.

 

[מלי רקפת]

מזעזע
אבל נראה לי שרוב הבנות בי' עדיין לא מכירות את הנושא
וחבל לעורר דובים מרבצם

 

[אלישקף]

מזעזע
אבל נראה לי שרוב הבנות בי' עדיין לא מכירות את הנושא
וחבל לעורר דובים מרבצם

לי נראה שזה מתחיל עוד קודם...
טוב, לא יודעת. אני רק מכירה את הסיפור מקרוב.
את צודקת בנוגע לדובים, לכן צריך רמזי רמזים...
או אם המורה (שחייבת להיות חכמה יותר מהמורה שלי) מזהה סימנים אצל בת: חולמנות... התנתקות מהחברה... ירידה פתאומית במשקל - בכמה מקרים, שתיזום שיחות אישיות.

 

[Click86]

מזעזע
אבל נראה לי שרוב הבנות בי' עדיין לא מכירות את הנושא
וחבל לעורר דובים מרבצם

כמו שאלישקף כתבה...
מתחיל עוד קודם, במשפחות הכי הכי טובות.

 

[אלישקף]

כמו שאלישקף כתבה...
מתחיל עוד קודם, במשפחות הכי הכי טובות.

אז כמו שחשבתי, לא רק אצלנו... נבהלתי לרגע.

 

[efrat1]

מזעזע
אבל נראה לי שרוב הבנות בי' עדיין לא מכירות את הנושא
וחבל לעורר דובים מרבצם

כמו שאת מראה לנו, יש הרבה שלא מודעים להיקף הבעיה.
בשעה ש אלישקף מספרת לנו שהמציאות הייתה שחצי כיתה לפחות הייתה מעורבת בסיפורים שלה, ואפילו מילה אחת לא נאמרה בנושא ע"י הצוות.
צריך להיות ערניים, ואסור לצוות החינוכי להיות תמים.

 

[שעת חלון]

אתן מחכימות ביותר!

אשמח לשמוע עוד! וכמה שיותר.

מהן הצפיות של בת העומדת בתחילת שנה?

מעצמה? מהחברות? מהמורה?

 

[לבן]

אני לא מתיימרת להגיד למורות על מה/ על מי לדבר.

אני כן מבקשת לא לטמון את הראש בחול, ולא להתעלם. קיימות תופעות מאד מאד קשות בדור הזה הן בתוך המסגרת המשפחתית והן מחוצה לה, התעלמות מהתופעות הללו או הדחקה שלהן כבעיות של נוער שולים יכולות להביא לתוצאות הרסניות. בשלב הראשון המורה צריכה להיות מודעת לבעיות ולסימני מצוקה. בשלב שני, אם היא לא יודעת כיצד להגיב, הייתי ממליצה להתייעץ עם אנשי חינוך, לא מתוך הצוות, שעוסקים בנושאים הללו.

 

[שעת חלון]

לבן,
בשביל להגיד לי על מה לדבר לא צריך להתיימר... אני בעד לשמוע.
במיוחד ממי שמגיע מהשטח. או שהוא מקצוען וזה השטח שלו או שפשוט הוא נמצא ביום יום בשטח.

אדרבה, אשמח לשמוע מה עוד.

(אני דוקא מכירה וקרובה לבעיות היותר בעיתיות של ימינו.
אני חושבת שיש נושאים, בעיות וקשיים לא מהסוג הכבד שעליהם אני צריכה לשמוע.
כי תכלס הבנות מתמודדות איתן ברובן המוחלט.)

 

[נחמה רובין]

ורק רציתי להוסיף שלא רק הבנות שמדברות
והבנות הבעייתיות שרואים מקילומטר את הבעיות שלהם
הם באמת הבעייתיות
לפעמים דווקא הבנות ה"טובות" או יותר נכון הסטדנרטיות
הם אלו שבאמת צריכות את העזרה
רק שבחיים הם לא יפנו לבקש אותה
ורק להתפלל לס"ד
בהצלחה

 

[שעת חלון]

נחם,
מתוך נקודת הנחה שהשקטות לא באות לבקש עזרה,
ולפעמים יעדיפו גם לא לשוחח באופן אישי.

על איזה נושאים הן רוצות שהמורה תדבר בכלליות לכיתה, והן תקשנה לעניינן?

 

[מלי רקפת]

כמו שאת מראה לנו, יש הרבה שלא מודעים להיקף הבעיה.
בשעה ש אלישקף מספרת לנו שהמציאות הייתה שחצי כיתה לפחות הייתה מעורבת בסיפורים שלה, ואפילו מילה אחת לא נאמרה בנושא ע"י הצוות.
צריך להיות ערניים, ואסור לצוות החינוכי להיות תמים.

מודה באשמה
כן חשבתי שזה מקרים של אחת ל..
אבל קשה למצוא את דרך האמצע, לאתר את אלה שזקוקות לעזרה
ולא לפתוח את העינים הסקרניות של שאר הכיתה.

 

[אלישקף]

נחם,
מתוך נקודת הנחה שהשקטות לא באות לבקש עזרה,
ולפעמים יעדיפו גם לא לשוחח באופן אישי.

על איזה נושאים הן רוצות שהמורה תדבר בכלליות לכיתה, והן תקשנה לעניינן?

חושבני שהיא לא התכוונה לשקטות, אלא ל'טובות מבית טוב' שחלילה להן מללכת לאש"ף עם מורה

 

[נחמה רובין]

אלישקף, משהו כזה
זה לא רק לא ילכו חלילה לאש"ף
הן גם לא ישאלו שאלות שעלולות להסגיר אותן
בקיצור הן יהיו הכי טובות שאפשר, בכתה
מחוץ לכתה, לסמינר, הן יעשו מה שבא להן ומטה מכך...

אני חושבת שמה שהכי בנות צריכות
זה שירגישו שלצוות איכפת מהן
וזה לא נעשה בדיבורים

על מה לדבר? אני צטרפת לשמה ש @Shiraka ו אלישקף כתבו

 

[Tweenset]

חשוב מאד בגיל הזה לדבר עם הבנות על חיזוק קשר אמא-בת
אחד הדברים התורמים ביותר להתבגרות בריאה של נערה הוא היכולת להיות פתוחה עם אמא

לגבי מה שאלישקף כתבה - מסכימה..
כדאי לדבר על הדברים האלו ברמזים
ולעיתים המורה לא תראה שום סימן חיצוני, גם לא חולמנות וכדו'
ולעולם אין לדעת.

בנות בגיל הזה גם לא יודעות להתעלם נכון מכל מיני התיחסויות ברחוב
ולפעמים הן מצחקקות ממבוכה ולא מבינות שלא מתאים לענות בכלל... והן עושות זאת מתמימות

חשוב לחזק את היראת שמיים, את החוזקות העצמיות

ראיתי איך בנת מסמינרים הכי טובים בבני ברק מסתכלות בסוג של הערצה על כל מיני כאלו שמעזות.. ועושות דברים שאוסרים בסמינר
מה שאומר גאווה יהודית וגאוות יחידה

 

[אלישקף]

חשוב מאד בגיל הזה לדבר עם הבנות על חיזוק קשר אמא-בת
אחד הדברים התורמים ביותר להתבגרות בריאה של נערה הוא היכולת להיות פתוחה עם אמא

לגבי מה שאלישקף כתבה - מסכימה..
כדאי לדבר על הדברים האלו ברמזים
ולעיתים המורה לא תראה שום סימן חיצוני, גם לא חולמנות וכדו'
ולעולם אין לדעת.

בנות בגיל הזה גם לא יודעות להתעלם נכון מכל מיני התיחסויות ברחוב
ולפעמים הן מצחקקות ממבוכה ולא מבינות שלא מתאים לענות בכלל... והן עושות זאת מתמימות

חשוב לחזק את היראת שמיים, את החוזקות העצמיות

ראיתי איך בנת מסמינרים הכי טובים בבני ברק מסתכלות בסוג של הערצה על כל מיני כאלו שמעזות.. ועושות דברים שאוסרים בסמינר
מה שאומר גאווה יהודית וגאוות יחידה

התכוונתי פחות (אבל גם) לתמימות, ובעיקר לאלו שהנטייה הטבעית שלהן התעוררה מוקדם... ויש לזה גם סיבות מעולות - אצלי זה פשוט בא כי כולם אצלנו נשואים (אני מהקטנים), אמרתי לאמא שלי: לכולם יש זוג - רק לי לא...
ושוב - ברגע שידעתי שזה לגיטימי ואפילו בריא (רק קצת מוקדם) - יכולתי לדבר על זה עם המשפחה שלי (וגם עם מורה אחת... לצערי היא הבינה אותי לא נכון וזה עבר לגורמים הבכירים שחשבו שאני בסכנה יומיומית... לכמה שיחות הוזמנתי... עד שאמא שלי נקראה והיא הבהירה להם שהבת שלה בסדר גמור ומישהו פה לא מתאים לחינוך הגיל הזה. לפעמים בא לי לחזור לסמינר עם בעלי הצדיק וילדיי הטהורים ולהוציא להם לשון)
אז כמו שכולן הסכימו - הדבר החשוב והיעיל ביותר הוא שבנות תדענה לפתוח הכל בפני מי שהן סומכות עליו - לענ"ד ההורים בעדיפות ראשונה, אבל גם מורה נורמלית זה יהיה לא רע.