הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
שלום לכם, רבותיי הכותבים והעוסקים בתחום.
יש לי שאלה קטנה שמונחת על אחד מהמדפים המאובקים בעליית הגג של המחשבות, ואולי כאן, בפורום שנראה מתאים, אקבל לה תשובה נאותה.
אני בחו"ל ולא קורא עיתונים, אבל ממה שזכור לי, ואני מאמין שהמצב הכללי לא השתנה, זהו העניין.
אם אני טועה בהנחות יסוד אשמח לתיקון.
---
הציבור מורכב מאנשים בעלי עניין בתחומים שונים ובעלי אינטיליגנציה והשכלה שונות.
עיתון המשווק לכלל הציבור (לצורך העניין, הממוסגר בפריים המכליל ה'חרדי') צריך להיות רבגוני ככל האפשר. כזה שכל אחד ימצא בו את התוכן אותו הוא אוהב.
אם כן, למה - בכל העיתונים כמעט - מדורי הצרכנות, סו קולד, שאמורים - במקורם הרחוק - להוות פינה אמיתית, סוקרת ועניינית של הכדאיות במבצעים, הפכו לביצה מבאישה משמימה ומלוקקת של מילים מכובסות שעבדו עם כלח בניקוי יבש.
אין הכוונה, כמובן, לזעוק נגד הזיוף הממומן בטהרת הטקסטים, שהרי אינטרסים כלכליים הם המנוע לכל דבר כמעט (אם אינו דבר שבקדושה באמת, או אידיאולוגיה טהורה).
אבל בחייאת, אם כבר עושים את זה - בחינם או בתשלום - למה לא לעשות את זה אלגנטי? למה מדור צרכנות הפך למדור צרחנות, בהם ההתלקקות מצווחת מבעד למילים שקופות, ובו כל קופירייטר עמוס-עבודה מפתח את היכולת שלו לפתח משפט ריקני בלי לחזור על מילה פעמיים?
שמא יאמרו: מה איכפת לנו, העסק עובד יופי, עקרות הבית הטרודות לא שמות לב לקטנות שבטקסטים וקונות את התכשירים בהמוניהם?
ובכן, זו עיתונות מגעילה. זה זלזול בקוראים. זה בזבוז זמן של הכותבים. זה מוריד את ערך המילים של העיתון, של הפרסומות. זה פשוט מעצבן.
אבל עזבו את זה. זה מפספס קהל יעד.
כתבת צבע על מסע למערת צמח דוד אולי באמת מעניינת אותנו כקליפת השום דאשתקד, אבל פרסומת רלוונטית על דיל של סלקום אולי תמשוך את תשומת ליבנו אם לא תהיה מכוסה בהחנפות שווא והדגשות שמות מכוערים.
אם המשווקים מעדיפים לשחק ככה את המשחק, אז שישאירו את המוצר אצלם במפעל, שישחק קצת במשחקיה.
איטריות באות בטוב במרק. לא כנייר עטיפה.
יש לי שאלה קטנה שמונחת על אחד מהמדפים המאובקים בעליית הגג של המחשבות, ואולי כאן, בפורום שנראה מתאים, אקבל לה תשובה נאותה.
אני בחו"ל ולא קורא עיתונים, אבל ממה שזכור לי, ואני מאמין שהמצב הכללי לא השתנה, זהו העניין.
אם אני טועה בהנחות יסוד אשמח לתיקון.
---
הציבור מורכב מאנשים בעלי עניין בתחומים שונים ובעלי אינטיליגנציה והשכלה שונות.
עיתון המשווק לכלל הציבור (לצורך העניין, הממוסגר בפריים המכליל ה'חרדי') צריך להיות רבגוני ככל האפשר. כזה שכל אחד ימצא בו את התוכן אותו הוא אוהב.
אם כן, למה - בכל העיתונים כמעט - מדורי הצרכנות, סו קולד, שאמורים - במקורם הרחוק - להוות פינה אמיתית, סוקרת ועניינית של הכדאיות במבצעים, הפכו לביצה מבאישה משמימה ומלוקקת של מילים מכובסות שעבדו עם כלח בניקוי יבש.
אין הכוונה, כמובן, לזעוק נגד הזיוף הממומן בטהרת הטקסטים, שהרי אינטרסים כלכליים הם המנוע לכל דבר כמעט (אם אינו דבר שבקדושה באמת, או אידיאולוגיה טהורה).
אבל בחייאת, אם כבר עושים את זה - בחינם או בתשלום - למה לא לעשות את זה אלגנטי? למה מדור צרכנות הפך למדור צרחנות, בהם ההתלקקות מצווחת מבעד למילים שקופות, ובו כל קופירייטר עמוס-עבודה מפתח את היכולת שלו לפתח משפט ריקני בלי לחזור על מילה פעמיים?
שמא יאמרו: מה איכפת לנו, העסק עובד יופי, עקרות הבית הטרודות לא שמות לב לקטנות שבטקסטים וקונות את התכשירים בהמוניהם?
ובכן, זו עיתונות מגעילה. זה זלזול בקוראים. זה בזבוז זמן של הכותבים. זה מוריד את ערך המילים של העיתון, של הפרסומות. זה פשוט מעצבן.
אבל עזבו את זה. זה מפספס קהל יעד.
כתבת צבע על מסע למערת צמח דוד אולי באמת מעניינת אותנו כקליפת השום דאשתקד, אבל פרסומת רלוונטית על דיל של סלקום אולי תמשוך את תשומת ליבנו אם לא תהיה מכוסה בהחנפות שווא והדגשות שמות מכוערים.
אם המשווקים מעדיפים לשחק ככה את המשחק, אז שישאירו את המוצר אצלם במפעל, שישחק קצת במשחקיה.
איטריות באות בטוב במרק. לא כנייר עטיפה.
