יש רמה אבל יש רמה שהיא אחרת

  • הוסף לסימניות
  • #1
יש הרבה סופרים וסופרות שכותבים ספרים, מגזינים, מוספים ועיתונים שונים וכו'. אבל מבין כולם תמיד מקטלגים את המיוחדים שבהם ואומרים או חושבים לעצמם "זה/זאת כתב/ת ברמה". או אין כמוהו / כמותה ברמה. וכן תמיד מחכים לסופרים/ות ספציפיים שיוציאו את הספר הבא שלהם. כי הם, הם כותבים "ברמה"!

אז רציתי לשאול מאלו המתעסקים בכתיבה.
מה זה הדבר הזה הנקרא ספר ברמה / כתיבה ברמה?

תודה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
בשורה התחתונה, זה צריך להיות ספר שהרבה שמחים לקראו, ועל כן הרבה יקנו אותו.
כיצד מגיעים לזה? בכל תחום צריך את המומחיות והמקצועיות שלו.
בספר מתח, סופר מוצלח יכתוב את הספר באופן שלא תעזוב את הספר מבלי לבלוע כמה וכמה פרקים, ובהזדמנות הראשונה תרוץ חזרה לספר כדי להמשיך.
בכתיבת חדשות, הסופר ידאג להגישם בצורה מושכת וקלילה, כך שהקורא לא יצטרך להתאמץ כדי להבין, ומצד שני לא ישתעמם.
בספר מדעי, הסופר ידאג להתאים את התוכן לקהל היעד, כך שאם קהל היעד מקצועי אזי הספר יהיה כתוב בשפה המקצועית הישירה ללא הסברים מיותרים, ואילו אם קהל היעד אינו מקצועי אזי יופיעו הסברים בככל מקום נצרך. וכמובן, בצורה מושכת שלא תגרום לקורא לפהק.
וכן הלאה.
ברור שאי אפשר להעלות כאן את "סודות המקצוע", כי הם בעצם חלק בלתי נפרד ממהותו של הסופר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
בערך כמו לשאול, מהו צייר 'ברמה' או גרפיקאי 'ברמה' או צלם 'ברמה'.
עניין של כישרון, טעם והמון סיעתא דשמיא.
ערטילאי? זה מה שיש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
נכתב ע"י סימפטי;1776654:
מה זה הדבר הזה הנקרא ספר ברמה / כתיבה ברמה?
תכניס ללקסיקון שלך את הדברים הבאים: :)

בכתיבה שעל רמה מתפלגת לשני מישורים כלליים.
1. הרעיון.
2. צורת ההגשה.

ונרחיב:
1. הרעיון; על הסופר/ת להביא רעיון "חדש וייחודי" כזה שלא הוכר בציבור. באופן כללי כמובן. וכן לא חייב להיות גרנדיוזי. מספיק שיראו אותו כדבר חדש, בפני עצמו; זה נקרא רעיון; היינו "חידוש".

2. צורת ההגשה; להציג אותו מזווית חדשה שלא מוכרת או שלא רגילים אליה. שזהו בעצם סדר שונה במילים, אחר במשפטים. סדר ובניה מעניינת, שונה אפשר לקרוא לה: מתחילים למשל מהאמצע וחוזרים להתחלה. כותבים כביכול על הסוף והקורא תמהה, וחוזרים ל'כמעט' התחלה, משהו שעדיין לא מסתדר לקורא ואז ניגשים להתחלה וכאן זה הופך לדרמטי!! וכך הלאה.. אין ספור מצבים ודוגמאות...
ההגשה היא חכמה בפני עצמה, איך ומתי, כמה ועוד.

כעת נשאיר לך את ההמשך לבד... רעיון מקורי פלוס הגשה מעניינת, יפה וסוחפת, בהכרחך יוצרת כתיבה כתיבה - כתיבה ברמה.

ולענייננו, אם תראה פה בפורום (כבאתגר האחרון למשל) רעיון יפה כזה שלא בטוח שחשבת עליו. פלוס הגשה מזווית אחרת תבין לבד שהיא לא כתיבה.. זו יכולה בהחלט להיקרא כתיבה ברמה.

אז... עכשיו מובן מהי כתיבה ברמה?!:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
נכתב ע"י שתיקה בתרי;1776860:
בערך כמו לשאול, מהו צייר 'ברמה' או גרפיקאי 'ברמה' או צלם 'ברמה'.
עניין של כישרון, טעם והמון סיעתא דשמיא.
ערטילאי? זה מה שיש.
למה לא שייך להגדיר את השאלה. לא מבין, לא ככה אומרים ברחוב?
הרי אפילו אם זה עניין של כישרון הנה גם בכישרון יש יותר טוב ויש פחות, והשאלה תהיה מי נחשב יותר, או על פי מה נחשב יותר ולמה נחשב יותר?
נכתב ע"י מלבב;1777185:
תכניס ללקסיקון שלך את הדברים הבאים: :)

בכתיבה שעל רמה מתפלגת לשני מישורים כלליים.
1. הרעיון.
2. צורת ההגשה.
מה עם אוצר מילים, זה לא העיקר? מילים מושכות ומפתות??
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
נראה לי שסימפטי צודק בשאלתו.
השאלה כאן היא: איך בתור קוראים אתם מנתחים סיפור טוב (גם אם אתם כותבים; ההדגשה על קוראים)?

וכן, בהחלט, אם ונתנו10 או חיים בניסטי ינתחו - יש להם ידע איך לנתח לוגו טוב. הם בוחנים זאת לפי פרמטרים. כנ"ל בכל תחום.

מה הבעיה לשאול מה הפרמטרים שלכם בתור קוראים לנתח כתיבה איכותית?
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
כמה מרכיבים לכתיבה ברמה אחרת (יש סופרים ברמה אחרת שחסר להם מרכיב אחד או יותר. אבל לדעתי זה הבסיס).

1. שליטה מוחלטת בעברית. זה לא רק לכתוב נכון ולתחבר נכון, אלא גם להכיר את ההבדל בין מילים נרדפות דומות מאד, ואת הקונוטציה שכל אחת מהן תיתן. לדוגמה: מילים כמו 'לברוח' 'להימלט' 'לנוס' - הן דומות במשמעות, אבל כל אחת מהן נותנת ריח אחר, צליל אחר, תחושה אחרת. סופר אמן יודע לשלוט במילים, ולכוון את הרגשות שקוראיו ירגישו - לפי בחירה מדוייקת של המילים והניסוחים.
2. שליטה בעולם הרגש. אי אפשר בלי זה. הרבה מודעות עצמית, הרבה בדיקה וחקירה. הרבה הכרות עם אנשים. לראות את העולם, לנתח מה קורה בו, ואז לכתוב. (מזכיר לי את מחברת הלוגואים של חיים בניסטי... זה בדיוק כך. גם לכתיבה אמורה להיות עבודה מקדימה).
3. יכולת וורבלית: היכולת להביע במילים מדוייקות את מה שמרגישים וחושבים. זו מתנה משמים, או יש אותה או אין.
4. אפשרות לראות דברים מזויות נוספות.
5. חדשנות. לא להיכנע לתבניות הנדושות. לדוגמה, בסיפורים קצרים, יש מיליארד סיפורים שמביאים בהתחלה מאמר צדיקים, ואז סיפור בן ימינו, והגיבורה מתלבטת ומישהו אומר לה מה הצדיק אמר והיא בוחרת בטוב. זה כל כך שחוק.
לכו לקנות תבניות חדשות או להמציא אותן. נמאס כבר לקרוא בעיתוני החג על וולודיה ובוריס שחזרו לכור מחצבתם אחרי שהתארחו אצל משפחה חרדית ונזכרו בבבושקה שהדליקה נרות, נמאס לקרוא על שרהלה שהיה לה קשה לתת/להתפלל/לא לקנא, ואז שמעה סיפור צדיקים והתרגשה והפסיקה לקנא/והתחילה לתת/ולמדה להתפלל.
וסיפורי שואה מומצאים כבר יצאו מאפינו ומאוזנינו והיו עלינו לזרא, דיי כבר עם הסבא שנזכר איך הניח תפילין בגטו, דייייי. (סיפור אמיתי ביוגרפי הוא כמובן משהו אחר).
די כבר בכל לג בעומר עם הסיפורים על שתי קבוצות ילדים שרבו והחליטו לבנות מדורת שלום, די כבר בתשעת הימים עם הסיפורים על אנשים שנחרב/נשרף להם משהו ואז הם הבינו כמה צריך להיות עצובים. התבניות האלה משומשות עד דק, אין מצב שיצא מהן משהו ברמה אחרת.
6. אחרי כל אלו, יש את הגלנץ. ברק של כריזמה, משהו שיש אותו או שאין. ואולי גם זה חשוב - לדעת שלא כולנו נהיה מיה קינן או חיים בניסטי או גדי פולק. נכתוב דברים טובים, נעצב לוגואים יפים ונצייר ציורים חביבים שאנשים יאהבו, אבל את הברק של הכי-הכי - לא יהיה. ונגלה שגם להיות בשורה מס' 2 או 3 זה נחמד מאד.
(רציתי לכתוב כמה מילים - יצאה מגילה...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
נכתב ע"י רותי קפלר;1777536:
3. יכולת וורבלית: היכולת להביע במילים מדוייקות את מה שמרגישים וחושבים. זו מתנה משמים, או יש אותה או אין.

היכולת הזאת להביע כל כך ברור וחד, את כל מה שכולנו - אני לפחות - רצינו לכתוב ולא הצלחנו / התעצלנו / לא מצאנו את המילים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
ועוד משהו שאני לא שמתי לב אם כבר כתבו--
דיוק מוחלט בפרטים, ברקע ההיסטורי, המקומי, המנטלי וכו' של העלילה, ולא לדמיין. לבדוק ולערוך עבודת מחקר יסודית על התחום עליו כותבים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
גם בכתיבה יש טעם וריח, מלבד המתנה משמים. אבל העיקר תלוי זאיזה סוג כתחבה מדובר, לא ראי כתיבה מסוג אחד לכתיבה מסוג שני
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
נכתב ע"י רותי קפלר;1777536:
כולנו נהיה מיה קינן או חיים בניסטי או גדי פולק. נכתוב דברים טובים, נעצב לוגואים יפים ונצייר ציורים חביבים שאנשים יאהבו, אבל את הברק של הכי-הכי - לא יהיה. ונגלה שגם להיות בשורה מס' 2 או 3 זה נחמד מאד.
(רציתי לכתוב כמה מילים - יצאה מגילה...)

צלצול לא מספיק כאן.

השורות הללו הן לדעתי המתכון המדויק להצליח להפיק מעצמך את הטופ.
כשאתה מסכים להיות בשורה 2 או 3, אתה בעצם מסכים להיות אתה, להביא את עצמך, את החדשנות שלך.

ביותר מילים:
אם אתה מנסה לחקות מישהו, שוב נשארת בתוך התבנית הישנה ולא תצליח לפרוץ קדימה. אם אתה מסכים להרפות ופשוט להביא את מה שיש לך להביא, אתה משתחרר מהמוסכמות המגבילות, המקטינות, יוצא מהריבוע ופתאום מגלה שאתה, במקום שלך, הכי הכי.

(ואגב, זה נכון גם רוחנית)
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
לא כולנו נהיה מיה קינן או חיים בניסטי או גדי פולק
או רותי קפלר- מגיע לך ביושר :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
נכתב ע"י אופק רחב;1778057:
צלצול לא מספיק כאן.

השורות הללו הן לדעתי המתכון המדויק להצליח להפיק מעצמך את הטופ.
כשאתה מסכים להיות בשורה 2 או 3, אתה בעצם מסכים להיות אתה, להביא את עצמך, את החדשנות שלך.

ביותר מילים:
אם אתה מנסה לחקות מישהו, שוב נשארת בתוך התבנית הישנה ולא תצליח לפרוץ קדימה. אם אתה מסכים להרפות ופשוט להביא את מה שיש לך להביא, אתה משתחרר מהמוסכמות המגבילות, המקטינות, יוצא מהריבוע ופתאום מגלה שאתה, במקום שלך, הכי הכי.

(ואגב, זה נכון גם רוחנית)

לגזור ולשמור!!!
הרבה פעמים גיליתי שהמחסום בכתיבה נגרם מרצון להידמות לז'אנר מסוים- לפעמים בתור השראה זה טוב, רק לפעמים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
ולפעמים גם כי רוצים להשיג מושלמות. וכשזה לא הולך הלב נחסם!
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
נכתב ע"י רותי קפלר;1777536:
(יש סופרים ברמה אחרת שחסר להם מרכיב אחד או יותר. אבל לדעתי זה הבסיס).

הבהרה והדגשה חשובה מאד: 1. במגילה מהעמוד הקודם לא התכוונתי לשום סיפור מסוים. 2. יותר מזה, יש בהחלט סופרים/ות שכתבו ברמה אחרת, למרות שבכתיבה שלהם לא נכללו כל המרכיבים.
אחד הסיפורים הקצרים הכי יפים שקראתי לאחרונה, היה בתבנית די מוכרת. אחת מאלו שציינתי כאן. והוא היה מדהים ועשיר ורגיש.
אבל כותבים/ות מתחילים שרוצים לפרוץ קדימה, לא יכולים להסתמך על זה ש'סופר-על פלוני כתב בתבנית הזו, אז גם אני אכתוב'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
נכתב ע"י רותי קפלר;1778463:
.
אבל כותבים/ות מתחילים שרוצים לפרוץ קדימה, לא יכולים להסתמך על זה ש'סופר-על פלוני כתב בתבנית הזו, אז גם אני אכתוב'.
אני מדבר יותר על תבנית תחבירית.
לפעמים אני קורא ספר של סופר אחר, בשביל ללמוד את התבנית התחבירית שלו, איך הוא בונה משפט, דיאלוג, מונולוג. ואני בוחן את המשפט שלו מול משפטים שאני כותב, בכדי להבין איך לבנות משפט בצורה מרתקת.
לדעתי אין בעיה לנסות לחקות תחביר מסויים, במידה ואכן הבנת את כל חלקיו, ואתה מרגיש שאתה יכול להביע את עצמך במשפט מסוג פלוני, טוב יותר מאשר במשפט המקורי שהיית כותב אילולי נחשפת למבנה התחבירי הנ"ל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
ועוד משהו חשוב

אני מסכימה עם כל קודמיי שכתבו את עיקרי הדברים אבל רוצה להוסיף עוד משהו חשוב, שמתקשר לסגנון אבל לא רק -
מעבר ליכולת ורבלית, אחד הדברים החשובים הוא *לא להאכיל את הקורא בכפית*. תנו לקוראים את הקרדיט שהם מסוגלים לחשוב לבד ולהבין את המסר, אל תהפכו את הסיפור שלכם לשיעור מוסר ואל תשימו בפיהם של הדמויות את כל המסרים שרציתם להעביר. אל תכתבו הכל. זה ישפר את הכתיבה שלכם בכמה רמות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
בשביל להבין/ לנתח גאונות בכתיבה, צריך להיות קצת גאון בתחום גם
בשביל לזהות ולהנות-לא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
נכתב ע"י רותי קפלר;1777536:
כמה מרכיבים לכתיבה ברמה אחרת (יש סופרים ברמה אחרת שחסר להם מרכיב אחד או יותר. אבל לדעתי זה הבסיס).

1. שליטה מוחלטת בעברית. זה לא רק לכתוב נכון ולתחבר נכון, אלא גם להכיר את ההבדל בין מילים נרדפות דומות מאד, ואת הקונוטציה שכל אחת מהן תיתן. לדוגמה: מילים כמו 'לברוח' 'להימלט' 'לנוס' - הן דומות במשמעות, אבל כל אחת מהן נותנת ריח אחר, צליל אחר, תחושה אחרת. סופר אמן יודע לשלוט במילים, ולכוון את הרגשות שקוראיו ירגישו - לפי בחירה מדוייקת של המילים והניסוחים.
2. שליטה בעולם הרגש. אי אפשר בלי זה. הרבה מודעות עצמית, הרבה בדיקה וחקירה. הרבה הכרות עם אנשים. לראות את העולם, לנתח מה קורה בו, ואז לכתוב. (מזכיר לי את מחברת הלוגואים של חיים בניסטי... זה בדיוק כך. גם לכתיבה אמורה להיות עבודה מקדימה).
3. יכולת וורבלית: היכולת להביע במילים מדוייקות את מה שמרגישים וחושבים. זו מתנה משמים, או יש אותה או אין.
4. אפשרות לראות דברים מזויות נוספות.
5. חדשנות. לא להיכנע לתבניות הנדושות. לדוגמה, בסיפורים קצרים, יש מיליארד סיפורים שמביאים בהתחלה מאמר צדיקים, ואז סיפור בן ימינו, והגיבורה מתלבטת ומישהו אומר לה מה הצדיק אמר והיא בוחרת בטוב. זה כל כך שחוק.
לכו לקנות תבניות חדשות או להמציא אותן. נמאס כבר לקרוא בעיתוני החג על וולודיה ובוריס שחזרו לכור מחצבתם אחרי שהתארחו אצל משפחה חרדית ונזכרו בבבושקה שהדליקה נרות, נמאס לקרוא על שרהלה שהיה לה קשה לתת/להתפלל/לא לקנא, ואז שמעה סיפור צדיקים והתרגשה והפסיקה לקנא/והתחילה לתת/ולמדה להתפלל.
וסיפורי שואה מומצאים כבר יצאו מאפינו ומאוזנינו והיו עלינו לזרא, דיי כבר עם הסבא שנזכר איך הניח תפילין בגטו, דייייי. (סיפור אמיתי ביוגרפי הוא כמובן משהו אחר).
די כבר בכל לג בעומר עם הסיפורים על שתי קבוצות ילדים שרבו והחליטו לבנות מדורת שלום, די כבר בתשעת הימים עם הסיפורים על אנשים שנחרב/נשרף להם משהו ואז הם הבינו כמה צריך להיות עצובים. התבניות האלה משומשות עד דק, אין מצב שיצא מהן משהו ברמה אחרת.
6. אחרי כל אלו, יש את הגלנץ. ברק של כריזמה, משהו שיש אותו או שאין. ואולי גם זה חשוב - לדעת שלא כולנו נהיה מיה קינן או חיים בניסטי או גדי פולק. נכתוב דברים טובים, נעצב לוגואים יפים ונצייר ציורים חביבים שאנשים יאהבו, אבל את הברק של הכי-הכי - לא יהיה. ונגלה שגם להיות בשורה מס' 2 או 3 זה נחמד מאד.
(רציתי לכתוב כמה מילים - יצאה מגילה...)


רותי , כל מילה שלך , סלה!!! לא לחינם ההצלחה הולכת אחריך .תבורכי הלאה
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
תורה שלימה היא הכתיבה . והיא אפשר לעלות ולכתוב את כל הדברים שעושים סופר ברמה, אנשים לומדים שנה ! לפחות, לכתוב .
וכתיבה גם מלווה בפידבק מהקהל ובדיקת הדופק כל הזמן - והקהל יכול להיות בהתחלה - משפחה קרובה וחברים.
כתבו פה דברים כל כךנכונים -לדעתי אפשר לתמצת את לב הסיפור הטוב כ- סיפור טוב הוא סיפור שאפשר לנער אותו ולא תיפול ממנו שום מילה.
כלאמר , אין שם מילה מיותרת. וזה אומנות וס"ד.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה