'יתד' זכר או נקבה

[2u2]

בתנ"ך מופיע ויתד תהיה או יתד תקועה, אז מדוע בחר העיתון להיות נאמן ולא נאמנה?

 

[שלווה בחווה]

אומרים יתד חזק, ולא חזקה...

 

[מומי גואטה]

כי נאמנה לא הולך לשם של עיתון

 

[avim10]

זו היתה החלטה של הסטייפלר זצ"ל, למרות השגיאה הדקדוקית, לקרוא כך - ע"ש הפסוק "ותקעתי יתד במקום נאמן".
[זוכר שהשאלה עלתה כשקם העיתון, וכך פורסם אז].

 

[שלווה בחווה]

זו היתה החלטה של הסטייפלר זצ"ל, למרות השגיאה הדקדוקית, לקרוא כך - ע"ש הפסוק "ותקעתי יתד במקום נאמן".
[זוכר שהשאלה עלתה כשקם העיתון, וכך פורסם אז].

מעניין, לא ידעתי!

 

[חמדה גנוזה]

מעניין, לא ידעתי!

זה דבר ממש ידוע
נכון לגמרי

 

[-אליה-]

• וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל-אֲזֵנֶךָ וְהָיָה בְּשִׁבְתְּךָ חוּץ וְחָֽפַרְתָּה בָהּ וְשַׁבְתָּ וְכִסִּיתָ אֶת-צֵֽאָתֶֽךָ:

 

[#ליבא]

כבר דנו בזה באשכול אחר ומישהו הביא את המקור הזה או כעין זה:

תוספתא מסכת בבא בתרא פרק א הלכה ג:
ר' יהודה אומר תוקע יתד בארץ וסומך עליו את הקורה

 

[-אליה-]

כבר דנו בזה באשכול אחר ומישהו הביא את המקור הזה או כעין זה:

תוספתא מסכת בבא בתרא פרק א הלכה ג:
ר' יהודה אומר תוקע יתד בארץ וסומך עליו את הקורה

לשון הקודש מסתמכת יותר על המקרא מאשר על משנה ותוספתא
למיטב ידיעתי

 

[2u2]

יש במסכת מגילה (ו.): 'והיא היתה יתד תקועה לישראל'..

 

[מיכל ב']

יתד זו נקבה.
ואני זוכרת את המורה לדקדוק מעוררת שנשים לב לא להתבלבל בגלל יתד נאמן..

 

[#ליבא]

זה ברור שהדוגמה הנ"ל היא יחידאית ויוצאת דופן.

 

[שועל ירוק]

יש דברים שזה גם זכר וגם נקבה בלשוה"ק
עיין תוס' קידושין ב:
והמורה דיברה בעברית ולא בלשוה"ק

ספוילר: תוספת קידושין

קשו קראי אהדדי. אע''ג דמצינו כמה דברים שנקראים בלשון זכר ונקבה דכתיב (יחזקאל ב) יד שלוחה אלי והנה בו מגילת ספר וכן השמש באה (בראשית טו) השמש יצא (שם יט) המחנה האחת והכהו (שם לב) וכן בלשון חכמים מצינו (שבת דף כא.) גבי נר שכבתה אין זקוק לה נר שכבה (שם דף מד.) הלכה חמורך טרפון (סנהדרין דף לג.) השוכר את החמור והבריקה והוליכה בהר (ב''מ דף עח.) לא הספיק בעל הפרה למשוך את החמור עד שמת החמור (כתובות דף עו.) וכהנה רבות מיהו היכא דאיכא לשנויי משנינן ובקראי נמי יש שום דרשה אי נמי לפי שראה המשניות ששינו לשונם אחרי שני הפסוקים היה רוצה לתת בהם טעם ודקדוק עליהם:

יד שמש נר חמור

 

[צ ב י]

ומה עם הפסוק הזה?
אִם יִקְחוּ מִמֶּנּוּ יָתֵד לִתְלוֹת עָלָיו כָּל כֶּלִי (יחזקאל טו, ג).

 

[שועל ירוק]

• ויתד תהיה לך על אזנך והיה בשבתך חוץ וחפרתה בה ושבת וכסית את צאתך

• ותקח יעל אשת חבר את יתד האהל ותשם את המקבת בידה ותבוא אליו בלאט ותתקע את היתד ברקתו ותצנח בארץ והוא נרדם ויעף וימת

• ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים והלמה סיסרא מחקה ראשו ומחצה וחלפה רקתו
• ותתקע ביתד ותאמר אליו פלשתים עליך שמשון וייקץ משנתו ויסע את היתד הארג ואת המסכת
  ותקעתיו יתד במקום נאמן והיה לכסא כבוד לבית אביו: {כד} ותלו עליו כל כבוד בית אביו הצאצאים והצפעות כל כלי הקטן מכלי האגנות ועד כל כלי הנבלים: {כה} ביום ההוא נאם י צבאות תמוש היתד התקועה במקום נאמן ונגדעה ונפלה ונכרת המשא אשר עליה כי י דבר
  היקח ממנו עץ לעשות למלאכה אם יקחו ממנו יתד לתלות עליו כל כלי: {ד} הנה לאש נתן לאכלה את שני קצותיו אכלה האש ותוכו נחר היצלח למלאכה
  
  • 
    
  • ממנו פנה ממנו יתד ממנו קשת מלחמה ממנו יצא כל נוגש יחדו
    • 
      
    • ועתה כמעט רגע היתה תחנה מאת י אלקינו להשאיר לנו פליטה ולתת לנו יתד במקום קדשו להאיר עינינו אלקינו ולתתנו מחיה מעט בעבדתנו

 

[שועל ירוק]

שימו לב

• ישעיה פרק-כב
  כתנתך ואבנטך אחזקנו וממשלתך אתן בידו והיה לאב ליושב ירושלם ולבית יהודה: {כב} ונתתי מפתח בית דוד על שכמו ופתח ואין סגר וסגר ואין פתח: {כג} ותקעתיו יתד במקום נאמן והיה לכסא כבוד לבית אביו: {כד} ותלו עליו כל כבוד בית אביו הצאצאים והצפעות כל כלי הקטן מכלי האגנות ועד כל כלי הנבלים: {כה} ביום ההוא נאם ה' צבאות תמוש היתד התקועה במקום נאמן ונגדעה ונפלה ונכרת המשא

שני פסוקים אחד אחרי השני

 

[דיונון]

שני פסוקים אחד אחרי השני

בפסוק הראשון אין התייחסות למין היתד, ובפסוק השני הוא מוגדר כנקבה.
השאלה היחידה היא מיחזקאל.

 

[@Simcha]

ומתוך אתר האקדמיה


יתד – זכר או נקבה?
המילה יָתֵד משמשת במקורותינו גם בלשון נקבה וגם בלשון זכר, אך ברוב המקרים היא נקבה. הנה כמה מובאות:

יתד בנקבה
"וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ" (דברים כג, יד);
"בַּיּוֹם הַהוּא… תָּמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן וְנִגְדְּעָה וְנָפְלָה…" (ישעיהו כב, כה);
"יתדות אהלים ויתדות המשוחות – טמאות" (משנה כלים יד, ג).

יתד בזכר
"אִם יִקְחוּ מִמֶּנּוּ יָתֵד לִתְלוֹת עָלָיו כָּל כֶּלִי" (יחזקאל טו, ג);
"תוקע יתד בארץ וסומך עליו את הקורה" (תוספתא בבא בתרא א, ג).

בלשוננו היום המילה יָתֵד משמשת בעיקר בלשון נקבה, וזה השימוש התקני שנקבע עוד בימי ועד הלשון החל במילון למונחי התכניקה משנת תרפ"ט (1929). לפיכך נאמר כיום 'יתד ארוכה' (ולא 'יתד ארוך'), 'שתי יתדות' (ולא 'שני יתדות') וכיו"ב.

יתד נאמן
הצירוף 'יתד נאמן' נוצר בהשראת הכתוב הנ"ל מישעיהו "תָּמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן", ואולם בפסוק זה שם התואר 'נאמן' נסב על המילה מָקוֹם ולא על יָתֵד. מכיוון שיש במקורות גם יתד בזכר התאפשרה היווצרות הצירוף 'יתד נאמן'. בספרות הרבנית ובספרות ההשכלה צירוף זה משמש פה ושם לציון יסוד איתן שאפשר להישען עליו, ומכאן שמו של העיתון החרדי המוכר בימינו. נעיר כי לצד 'יתד נאמן' אפשר למצוא בספרות הרבנית את הצירוף הנדיר יותר 'יתד נאמנה'.

 

[מרובע]

נראה לי להסביר שמיחזקאל אין שאלה.
הנושא שם הוא עץ הגפן, והפסוק שואל האם יקחו מעץ הגפן יתד, לתלות עליו (=על עץ הגפן) כל כלי.

לעומת זאת הרבה פעמים לשון מקרא הופך בחז"ל מזכר לנקבה.

למשל נר בחז"ל זה עקבי לשון נקבה (כבתה אין זקוק לה, ועוד הרבה) ועל כן הנוסח הקדום בברכות ההפטרה "שלא תכבה נרו" תוקן ע"י מדקדקים מודרנים ל"יכבה" כדי להתאים אותו ללשון מקרא.

נדמה לי שגם כיכר לחם הוא נקבה בחז"ל, (או משהו אחר שקשור ללחם, לא זוכר בדיוק)

 

[דיונון]

ועל כן הנוסח הקדום בברכות ההפטרה "שלא תכבה נרו" תוקן ע"י מדקדקים מודרנים ל"יכבה" כדי להתאים אותו ללשון מקרא.

קדום? מודרנים?
חדשת לי.
אבדוק.