כבוד התלמידה

  • פותח הנושא 23
  • פורסם בתאריך
  • הוסף לסימניות
  • #61
נכתב ע"י 23;1862277:
כנראה זהו סיפור ישן,
פעם לא הקפידו על זה.
היום לא יקרה!

סיפור מלפני שלש שנים: ילד של חברתי, בן 6 או 7, נשלח ע"י המלמד הביתה מכיוון שהרטיב במכנסיים, מבלי לדבר עם ההורים. זה היה בחורף, וההורים לא היו בבית. הילד חיכה עד הצהריים כך בחוץ. הדברים האלה עדיין קורים, לצערנו, למרות המודעות המוגברת לעניין.

והסיפור שלי: הייתי ילדה ביישנית מאד, שלא השתתפה באירועים וכו', אבל אהבתי מאד לשיר. לקראת מסיבת הסיום של כיתה ח' אזרתי אומץ להיבחן ל"סולו", וקבלתי תשבוה - סולו קול שני. לא היתה מאושרת ממני.
עד שיום אחד גיליתי שחסרות בכיתה כל שאר הבנות שקבלו סולו. בררתי - לקחו אותן לאולפן להקליט את קטעי השירה שלהן. רק לי לא קראו.
כשהמורה האחראית על העניין גילתה אותי בוכה בעלבון, היא התנצלה בחצי פה, והבטיחה לי שבסולו שלי ינמיכו את הפלייבק כדי שישמעו אותי.
כמובן שהדבר לא נעשה, ועד היום רואים אותי בהסרטה של המסיבה, ושומעים מישהי אחרת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
אולי באמת בת"ת עדיין לא מקפידים ע"כ,
אבל בבתי"ס בית יעקב מקפידים מאד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
וסיפור נוסף על הכיוון ההפוך - אך עם מסר חשוב למורות, לרגישות לתלמידות שיש להן גם צרכים שלא מקובלים עליהן:

זה היה בכיתה ז', הוחלט על ארוחת בוקר כיתתית וחגיגית לכבוד ראש חודש או ארוע אחר. פיתה פלאפל, כל אחת הביאה משהו, סלט, כדורי פלאפל, וכו' וכו' וכולן אכלו במרץ רב.

אני הייתי אכלנית מאד קטנה, ואינסטניסטית מאד גדולה... ישבתי וחגגתי עם כולן, אך לא נגעתי בכלום... אולי כמה נגיסות בבורקס קנוי אך בלי רוטב...

לפתע... המורה שמה לב... והדבר לא מצא חן בעיניה... בלי לברר או להסס היא התחילה לספר בדרמטיות לכל הכיתה סיפור שלם על אדם הזוי שהגיע להתארח באיזשהו מקום, לא זוכרת את כל הפרטים, ולא אכל כלום... כמה שזה לא נימוסי ולא אנושי ולא מוסרי ולא מקובל, וכמה שזה מטופש ומשונה וכו' וכו'... כשאני הדמות המרכזית בהצגה לעיני כולן:eek:

בחסדי ה' לא נשארה לי טראומה מהאירוע :D אך לא הייתי מדרגת את אותה מורה במקום הראשון בסולם המורות הרגישות לתלמידות וכבודן, וגם לא במקום השני או השלישי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
בבית הספר היסודי בו למדתי, נהוג היה לערוך בכתה ג' בחינה בעל פה על כל לוח הכפל. הנבחנות שענו נכונה קבלו תעודת הצטיינות.

מתמטיקה לא היתה הצד החזק שלי, אבל בתעודת ההצטיינות חשקתי גם חשקתי. ניגשתי למורה ובקשתי להיבחן. נכשלתי. בואי בעוד כמה ימם להיבחן שוב, אמרה המורה. וכך מספר פעמים. בבחינה הרביעית או החמישית הצלחתי.

אני מעריכה את מורתי זו על הסבלנות שגילתה ועל כך שלא גרמה לי לרפות ידי והעצימה את האמון שלי ביכולותיי.

לפני מספר שנים, בשעת בוקר מוקדמת, כשהמתנתי בתחנת האוטובוס שיובילני לעבודתי (לימדתי אז בתיכון. יש תקווה גם לאחריתן של אלו שלא הצטיינו במתמטיקה :p), ראיתי את המורה הזו צועדת להליכת בוקר. היא כבר היתה מבוגרת מאד (גם כשאני למדתי אצל ההיא נחשבה מורה 'זקנה'). היא לא זיהתה אותי כשפניתי אליה ולא זכרה אותי, בכל זאת חלפו מאז כמעט שני עשורים, אבל הרגשתי חובה להודות לה. היא הגיבה בפשטות ובצניעות: זו לא אני, זו את שהתעקשת והתאמצת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
אני זוכרת את עצמי בכיתה ו' נראה לי
היינו באמצע התפילה
ופתאום היה איזה ג'וק על השיער של החברה שישבה מאחורינו
עמדנו אז
חברה שלי ואני סימנו לה שתוריד את זה
ההיא משום מה נפגעה - אולי חשבה שאנחנו צוחקות עליה ומרמזות לה שיש לה כינה (וזה ממש לא הייתה הכוונה - מבטיחה!!)
היא הלכה לאחותה הגדולה ובכתה
והן הלכו להלשין עלינו למנהלת......
המנהלת הגיעה וצעקה עלינו
ופנתה לכל בנות הכיתה ואמרה שהיא לא מאמינה שהיה דבר כזה ולא יצא מצב כזה שלא דיברנו באמצע התפילה - אין סיכוי!!!
והיא רוצה לדעת אם אכן ככה היה ומי דיברה
ובת אחרת מטור אחר הלכה והצביעה עלי...- מאיפה ראתה בכלל אבל לא משנה...
המנהלת האמינה בה המורה לא התערבה
אני זוכרת שהייתי בהלם מוחלט
וזה פגע בי מאוד
המנהלת לא נותנת אמון שבכלל לא דיברנו
ונותנת אמון בילדה קטנה אחרת מאיזור אחר בכלל בכיתה ומאמינה לה...
על סמך מה בדיוק???
עד היום אני נזכרת בזה ונצבט לי הלב
אני כמובן מוחלת - אבל אז זה היה בלתי נסלח!!!
במיוחד שאני יודעת שהמנהלת מקסימה
ועד היום התלמידות נזכרות בה ומתגעגעות
אני לא אומרת יש דברים שצריך לטפל בחומרה
בעיקר אם מדובר בבנות לא מידי טובות
אבל סליחה - הייתי ילדה טובה ובכלל לא אהבתי \ אוהבת לפגוע בבן אדם
ולא משנה באיזה בת מדובר - עדיין לא זאת הדרך..........
 
  • הוסף לסימניות
  • #66
נכתב ע"י קפוצון;1862096:
, המורה רשמה בצד ימין של הלוח "אדיוט קופץ בראש" וכל פעם שעניתי היא היתה מצביעה לשם,

...

הכוונה להדיוט? כי זה נשמע יותר טוב...:cool:
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
נכתב ע"י מתייעצת;1861261:
אולי כדאי, כמו שגיטי אמרה למצוא אנקדוטות שבהן מורות כיבדו תלמידות ובכך גידלו אותן.

אני באמצע לחפש נואשות נקודה כזו...
הייתי תלמידה מצטיינת ומקסימה, ההורים שלי מעולם לא הסכימו לדבר סרה באנשי הצוות (רק אחרי שנרדמתי...) ואני עדיין מתאמצת מאד להתחמק ממפגש עם מורות ולא זוכרת אותן באהדה כלל.
כשאחותי הקטנה ממני ב8 שנים למדה באותו בי"ס, ואני יכלתי לבחון אותו במבט בוגר יותר, החריפה דעתי. מורה אינה פקידה בבנק שיכולה 'להרשות' לעצמה להתנהג היום בחמיצות כי רע וקשה לה, יש לפניה תלמידות שראויות ליחס הגון ומתחשב. רבות מדי מן המורות שהכרתי החשיבו את צרכיהן באופן מודגש וצורם, ידן היתה קלה מדי על הדק פליטות הפה ובהתנהלות שלהן ראיתי פעמים רבות עצלות מופרזת שפגעה בראש ובראשונה- בתלמידות.

כפגיעה אישית, זכורה לי במיוחד פעם אחת, כשהייתי בכיתה ג'- המחנכת בדקה מחברות וגילתה שהשתמשתי במחברת שורה (ככה קוראים לזה? המחברות עם הרווח הגדול בין השורות, מהסוג של 'הגדולים'), למעשה זו היתה טעות והשתמשתי במחברת כזו רק לאותו מקצוע מסוים. אבל מה היה למורה לאמר? 'עכשיו אני מבינה למה הכתב שלך כל כך מכוער!'
עברו מאז כמה שנים, אבל אני זוכרת את זה במדויק. נעלבתי ממש.

מעבר לזה, הייתי תלמידה חכמה ווכחנית שלא הסכימה לוותר למורות עייפות. הייתי עונה במדויק על שאלות במבחנים, דבר המוכיח הבנת הנקרא והכרות עם החומר, וסבלתי תמיד מהערות 'חסר' - אע"פ שמה שחסר אף פעם לא היה חלק מן התשובה המתבקשת. כל תלונותי לא זכו להתייחסות, ואני כילדה הרגשתי שהטפשות של המורה מנצחת- היא בעצמה לא מבינה מה אמורה להיות התשובה!
אז תאמרו שהייתי ילדה שחצנית- אבל זה לא מוריד מחלקה של המורה שהיתה חסרת סבלנות ובדקה מבחנים באישון לילה תוך שהיא מתקשה להבדיל בין ארור המן לברוך מרדכי.
באותו נושא- הייתי ילדה עם ידע עשיר, שקראה וראתה קצת יותר ממה שספרי הלימוד הראו, ואהבתי להוסיף את הידיעות שלי בשיעורים. אך למורות עייפות אין זמן וכח למישהו עם יותר ידע מהמערך שלהם, נכון? ההערות שלי התקבלו בקוצר רוח בוטה דרך קבע. ותאמינו לי- הייתי ילדה מחונכת ולא נודניקית בכלל. לא הייתי קוטעת את דבריהן החשובים ולא סותרת אותם. מורה אידיאלי היה רואה בי תלמיד אידיאלי- לא רק סופג ידע, אלא גם נלהב ממנו ומבקש להעשיר בידיעותיו.
דרך אגב- בתיכון סבלתי מאותה תופעה, בחומרה רבה יותר. המורות היו שחצניות כל כך וחששו כ"כ לגלות את קוצר ידיעותיהן, שהתגובות שלהן יכלו להפיל אזניים.

אלו הנקודות שאני רואה בהן חשיבות, בין השאר...

אה, ועוד משהו- אולי כדאי שהמורות יפסיקו להוציא לילדות הטובות את החשק להיות כאלה ע"י שהן מושיבות אותן ליד אלו שאף אחת לא רוצה לשבת לידן... אי אפשר לנצל את אלו שלא יתלוננו.

בדברי אלו אין כוונה לפגוע בכבודן של המורות הכבודות ממילא, אלא רק להזכיר להן שלא לפגוע בכבודן של התלמידות, שכבודן מוטל בספק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
נזכרתי בסיפור.
בכיתה ז' המורה החליפה מקומות פעם בחודש.
עצם הרעיון - מבורך. גיוון לשגרה.
אבל הבעיה אצלי היתה אחרת.
כנראה שבתחילת השנה, כשהתיישבתי ליד חברתי הטובה, פטפטתי יותר מידי. המורה מצאה לזה פתרון וכשהחליפה מקומות, העבירה אותי ליד הבת השקטה ביותר בכיתה שבדרך אגב, לא היה מאד נעים לשבת לידה.
עבר חודש ואני חיכיתי בשקיקה להשאר מהמקום המשמים והמציק שלי ואז העבירה המורה שדוב מקומות.
זכיתי להתיישב על יד הבת שהיתה זוכה לתואר "השקטה ביותר בכתה" לולא הייתה הבת הקודמת שישבתי לידה. זה היה מתסכל!
חיכיתי חסרת סבלנות עוד חודש ואז- הפתעה! עברתי מקום ליד הבת הקודמת שישבתי לידה!
עד לסוף השנה ישבתי ליד אותן שתי בנות לסרוגין!
כשניסיתי לבקש לעבור מקום, זכיתי לקיתון שהסביר לי שאם אני עוברת מקום מבת דחויה, היא עלולה להעלב ועלי לחכות לסוף החודש, מה שכמובן לא גאל אותי מהשעמום.

אותה שנה היתה לאחר סלט בבית הספר, כיתה חדשה עם הכרות ובניה של המעמד של כל בת.
נכון, בהפסקות בהחלט השתתפתי עם כולן, אבל לא היתה לי הזדמנות מצד המורה ליצור קשר עם בנות חברותיות והמקום החברתי שלי היה די בשפל.

כשעליתי לסמינר, פתאום גילו אותי חברות חדשות שלמדו איתי באותה הכיתה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
נכתב ע"י סא;1862381:
הכוונה להדיוט? כי זה נשמע יותר טוב...:cool:

אדיוט- טיפש
הדיוט פשוט, או שאינו בקי בנושא מסוים. (כהן הדיוט)

חני
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
[
אה, ועוד משהו- אולי כדאי שהמורות יפסיקו להוציא לילדות הטובות את החשק להיות כאלה ע"י שהן מושיבות אותן ליד אלו שאף אחת לא רוצה לשבת לידן... אי אפשר לנצל את אלו שלא יתלוננו.

בדברי אלו אין כוונה לפגוע בכבודן של המורות הכבודות ממילא, אלא רק להזכיר להן שלא לפגוע בכבודן של התלמידות, שכבודן מוטל בספק.[/QUOTE]

אכן את בתי הושיבו תקופה ארוכה מאד ליד בת מסוימת, וראו שהיא לא מתלוננת אז נתנו לה את הבת ההיא גם לבת זוג בעוד דברים, וכו וכו עד שכשעלתה כיתה בתי כבר(לא נעים לומר) לא היתה מסוגלת לסבול אותה. יצאה מהאף, פשוטו כמשמעו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
נזכרתי בסיפור חיובי!

ילד בעל ביקורת עצמית מופרזת למד לכתוב בכיתה א'. הוא רצה שכל האותיות יצאו ישרות, מוקפדות, זהות וכדו' ולכן אף פעם לא הספיק להעתיק מהלוח. המורה קלטה את האובססיה שלו והחרימה לו את המחק. היא אמרה לו שהיא לא מרשה לו למחוק ואיך שיוצא יהיה מרוצה. הוא קיבל בכך אישור גורף לכתוב 'לא כל כך מדויק ויפה' והצליח מאד.
בהדמנות אחרת אמרה שרק הוא מכל הילדים לא צריך לשלב ידיים, כי הוא מקשיב כל כך יפה- הוא פשוט היה לחוץ מאד מביה"ס וישב מקובע במקומו, בידיים שלובות מתחילת היום ועד סופו...
אותו ילד, לא זוכרת אם אותה מורה- מכירים את המשימה למלא את הדף בספרה או אות מסוימת? המורה קלטה שזה ממש סיוט בשבילו ונתנה לו פחות שורות, היא אמרה (אני חושבת אפילו בקול, לפני אחרים) שהוא כותב כל כך מדויק שהוא יכול לכתוב פחות.

זו הבנה אמיתית לנפש הילד, מורה אחרת היתה שמחה על מזלה הטוב שיש לה תלמיד אחד ממושמע ומצטיין שלא צריך 'לטפל' בו, והוא היה ממשיך לסבול מעצמו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
סיפורים על עוולות לא חסר כאן ואני גם לא במיוחד זוכרת, למרות שלא הייתי ילדה טובה ירושלים בכלללל
אני יותר זוכרת בכאב עוולות שאני עשיתי למורות, פגיעות והפרעות בשיעורים שלכי תבקשי עליהם סליחה היום.
האמת שמורה אחת, ממלאת מקום בכיתה ז' שהצקתי לה מאד ולפני ר"ה של כיתה ח' התקשרתי לבקש סליחה והיא אומרת לי: אני זוכרת ממך רק דברים טובים. וזה נחרט אצלי מאד (אני מקווה שהיא אמרה את זה מכל הלב :()


זוכרת לטובה מאד את המחנכת שלי מכיתה ג', שהייתי שרת השליחויות הקבועה שלה והרגשתי מאד מאד חשובה בגלל, שהיא סומכת עלי ועל האחריות שלי.

זוכרת מאד לטובה את המחנכת מכיתה ד' בגלל הרבה דברים, אבל בעיקר זוכרת איך שאני וחברתי ארגנו בעצמינו בסוף השנה מתנה למורה, ואחרי שהלכתי עם אימי לקנות את המתנה החלטנו ללכת אליה אחה"צ להביא לה כדי שלא תצטרך לסחוב את זה בעצמה הביתה מבית הספר, זוכרת איך שהכניסה אותנו וקבלה אותנו יפה, הושיבה אותנו על כוס מיץ וגלידה ובמשך שעה וחצי ארחה אותנו ודברה איתנו בנעימות.

ובכלל במשך השנים זכיתי ב"ה למחנכות מיוחדות מאד (היתה לנו בכיתה בת עם פגיעה מסויימת ויתכן שבגלל זה קבלנו תמיד את המורה הכי רגישה וטובה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
נכתב ע"י userit;1862553:
נזכרתי בסיפור חיובי!

ילד בעל ביקורת עצמית מופרזת למד לכתוב בכיתה א'. הוא רצה שכל האותיות יצאו ישרות, מוקפדות, זהות וכדו' ולכן אף פעם לא הספיק להעתיק מהלוח. המורה קלטה את האובססיה שלו והחרימה לו את המחק. היא אמרה לו שהיא לא מרשה לו למחוק ואיך שיוצא יהיה מרוצה. הוא קיבל בכך אישור גורף לכתוב 'לא כל כך מדויק ויפה' והצליח מאד.
בהדמנות אחרת אמרה שרק הוא מכל הילדים לא צריך לשלב ידיים, כי הוא מקשיב כל כך יפה- הוא פשוט היה לחוץ מאד מביה"ס וישב מקובע במקומו, בידיים שלובות מתחילת היום ועד סופו...
אותו ילד, לא זוכרת אם אותה מורה- מכירים את המשימה למלא את הדף בספרה או אות מסוימת? המורה קלטה שזה ממש סיוט בשבילו ונתנה לו פחות שורות, היא אמרה (אני חושבת אפילו בקול, לפני אחרים) שהוא כותב כל כך מדויק שהוא יכול לכתוב פחות.

זו הבנה אמיתית לנפש הילד, מורה אחרת היתה שמחה על מזלה הטוב שיש לה תלמיד אחד ממושמע ומצטיין שלא צריך 'לטפל' בו, והוא היה ממשיך לסבול מעצמו.

יפה מאד שראית את זה חיובי!
נראה לי יש כאלה שהיו יכולים גם לראות את אותו הסיפור שלילי.....
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
נכתב ע"י userit;1862498:
אה, ועוד משהו- אולי כדאי שהמורות יפסיקו להוציא לילדות הטובות את החשק להיות כאלה ע"י שהן מושיבות אותן ליד אלו שאף אחת לא רוצה לשבת לידן... אי אפשר לנצל את אלו שלא יתלוננו.

אני נמצאת עכשיו בדילמה בדיוק הפוכה.

הבת שלי ילדה טובה וחברותית, אבל גם חרוצה, ומאד מאד אוהבת ללמוד (לא ברור ממי היא קיבלה את זה...)
והמורות מושיבות אותה ליד ילדות רעשניות וקופצניות.
ומאד קשה לה ללמוד. היא אוהבת חברה ואוהבת כיף. וגם אוהבת ללמוד. והיא מרגישה שהיא ממש צריכה להתאמץ.

והיא לא טפשה בכלל, היא אמרה לי, 'אמא כל הזמן המורה שמה אותי ליד בנות לא חרוצות כדי שאני יעשה שם שקט. די אני רוצה קצת לשבת באיזור שקט ולהקשיב ברוגע'.

אולי באמת מורות, כדאי לשים לב לדבר הזה, זה נכון לשים ילדות שקטות ליד ילדות רועשות ולהיפך. אבל לפעמים לפעמים, פעם בכמה זמן, כדאי גם להתחשב בתלמידות ולתת להם את המקום שהן רוצות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
הפגיעה בסיפור עם הג'וק, יכלה להמנע בהקשבה אמיתית לתלמידה.
והיא דוגמא קלסית לפגיעה שבאה מחוסר הקשבה
ולא מרוע, וזה המקום שממנו אנו המורות יכולות ללמוד המון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
נכתב ע"י פריידי;1862575:
יפה מאד שראית את זה חיובי!
נראה לי יש כאלה שהיו יכולים גם לראות את אותו הסיפור שלילי.....

כי הן לא מכירות את הילד המדובר, אולי הן חושבות שהמורה עשתה עימו 'חסד מביך'- זו כוונתך? כמו שחוסכים מהילדה החלשה חצי מהמבחן?
מדובר בחנון מובהק וכפייתי, שזכה להמון פרגון מהמורה, לפתקים טובים להורים ולמילים טובות במחברות, והיא קנתה את אמונו. מי שלא נתקלה בתופעה כזו אולי תתקשה להבין, אבל יש ילדים שיכולים לשבת 3 שעות בשביל דף של הספרה 0 עד שכולם יהיו עגולים כמצופה- זה גורם להמון תסכול אצל הילד, במיוחד שבסוף הוא לא מרוצה מעצמו ואמא שלו צריכה למנוע ממנו בכח לקרוע את הדף ולהתחיל מחדש :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
חיובי :
מורה בכתה ו' שאני תמיד זוכרת לטובה
אמרה לי: את ילדה כ"כ צדיקה וטובה
מהצנועות בכיתה שלנו
אז כדאי שתלבשי גרביים מעל הברך...
היא לא העירה לי על הקצר!

מורה בכיתה ז' שעש היום אני לא יכולה לראות את הפרצוף שלה
אמרה לי כשכל הכיתה נעמדה לשמונה עשרה, בקול!
תחזרי לתחילת התפילה, לא ראיתי שהתפללת, לא הסתכלת בסידור...חלמת
עד סוף השנה לא הייתי מסוגלת כמעט להישיר אליה מבט
 
  • הוסף לסימניות
  • #78
מזכיר לי, כשהייתי בסמינר, היתה בכיתתנו בת שקטה מאוד, מוזרה מאוד, מסכנה מאוד, שהדיפה ניחוח רע, המורה של אותה שנה לא סבלה אותי, פשוטו כמשמעו, לא היתה לה סיבה הגיונית (שאלתי אותה, אל תדאגו) פשוט לא סמפטה, ולכן הושיבה אותי על ידה,
איכשהו שרדתי חודש, אחרי חודש התחננתי לעבור מקום, תחשבו מה זה ישבתי לידה, חייכתי אליה, הכל, אבל סתמתי את האף, פשוט נחנקתי!

המורה הסבירה לי שאף אחת לא מוכנה לשבת לידה, ע"כ אשב אני, ככה שרדתי 3 חודשים, כשבאתי שוב ושוב להתחנן לעבור מקום, המורה פטרה אותי בלך ושוב, עד שאמא שלי התערבה.
ואז נשמתי לרווחה
תרתי משמע
 
  • הוסף לסימניות
  • #79
היתה לנו מורה אחת 'חכמה' עד אין קץ.
אחרי אסרו חג של סוכות ילדה אחת התלבלה והזכירה לבנות להגיד 'ותן טל ומטר לברכה' (במקום ותן ברכה, זה עדיין לפני ז' בחשוון.)
אחרי התפילה, היה קצת בלגן, כי כמה בנות אכן אמרו לפי התזכורת שלה.
ואז עלתה השאלה, שאמנם בקיץ חוזרים על 'ותן טל ומטר' כי בקשת מטר זה קללה בקיץ, אבל אחרי סוכות זה כבר לא קללה, זה רק בגלל עולי רגלים.
בקיצור, המנהלת התקשרה לר' ניסים קרליץ (כמה אני זקנה. פשוט יכלו להתקשר אליו בטלפון לשאול אותו שאלות ;) ), והוא פסק להן לחזור בכל אופן.
אחרי שהן גמרו להתפלל, ונכנסו לכיתה, המחנכת הדגולה הרימה כאלו צעקות על אותה ילדה, שחבל לכם על הזמן. עם האשמות מאשמות שונות על מספר העבירות שהיא צברה, שמות ה' לבטלה, גזל זמן (נניח שיש עברה כזו), ועוד כשאר יד הדמיון הטובה עליה.
****** (צונזר).
בשביל מה יש הלכות בשולחן ערוך, בשביל לצרוח על מי שנזקק להם?
 
  • הוסף לסימניות
  • #80
נכתב ע"י גלבוע;1862739:
היתה לנו מורה אחת 'חכמה' עד אין קץ.
אחרי אסרו חג של סוכות ילדה אחת התלבלה והזכירה לבנות להגיד 'ותן טל ומטר לברכה' (במקום ותן ברכה, זה עדיין לפני ז' בחשוון.)
אחרי התפילה, היה קצת בלגן, כי כמה בנות אכן אמרו לפי התזכורת שלה.
ואז עלתה השאלה, שאמנם בקיץ חוזרים על 'ותן טל ומטר' כי בקשת מטר זה קללה בקיץ, אבל אחרי סוכות זה כבר לא קללה, זה רק בגלל עולי רגלים.
בקיצור, המנהלת התקשרה לר' ניסים קרליץ (כמה אני זקנה. פשוט יכלו להתקשר אליו בטלפון לשאול אותו שאלות ;) ), והוא פסק להן לחזור בכל אופן.
אחרי שהן גמרו להתפלל, ונכנסו לכיתה, המחנכת הדגולה הרימה כאלו צעקות על אותה ילדה, שחבל לכם על הזמן. עם האשמות מאשמות שונות על מספר העבירות שהיא צברה, שמות ה' לבטלה, גזל זמן (נניח שיש עברה כזו), ועוד כשאר יד הדמיון הטובה עליה.
****** (צונזר).
בשביל מה יש הלכות בשולחן ערוך, בשביל לצרוח על מי שנזקק להם?
כל כך חבל.
חוץ מהילדה שבטח נפגעה עד עמקי נשמתה, ובטח התביישה מכל החברות.
לפעמים אני חושבת למה אנשים מפספסים דברים בידיים.
במקום לנצל את החלון הזדמנויות הזה, לשבח את הבנות על זה שהם לא עברו על זה לסדר היום. והם הלכו לברר והגיעו עד לר' ניסים קרליץ. וכל הכבוד להן.
ולהשאיר אותן עם טעם טוב, והרגשה טובה של מעשה טוב.
ואולי אפילו לנצל את זה ללימוד חוזר של ההלכות, לימוד שמגיע מתוך רצון של הבנות.
לימוד כזה הוא לכל החיים, אף אחת לא תשכח יותר את ההלכה הזאת נכון?

והיא הלכה והפכה את כל הסיפור הזה לרע, אוף.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה