כבוד התלמידה

  • פותח הנושא 23
  • פורסם בתאריך
הבת שלי חרוצה שקטה ועדינה. בכיתה ט' המחנכת שלהן לימדה אותן גם בהקבצה באלגברה.
אחרי כמה חודשים של לימודים המורה שאלה אותה משהו שיעור אלגברה שלפי השאלה היא הבינה שהיא פשוט לא יודעת שהיא בכיתת החינוך שלה...
ומצד שני מחנכת אחרת שחשבה שהיא לחוצה לעשות את המבחן בכיתה. התקשרה אליה יום קודם הביתה אם היא רוצה שתקריא לה את השאלות והיא תעשה את המבחן בבית
בסה"כ רוב המורות רוצות לטוב ואולי פשוט כדאי שדוקא מתוך הסיפורים הפחות טובים כאן יפיקו תועלת לראות איך לפעמים לא שמים לב
פעם לבת שלי היה שיעורים 2 שאלות: שאלה ראשונה לצייר משהו ושאלה שניה לכתוב. מרוב שהיא השקיעה בציור היא היתה מרוצה שסיימה ויצא מושקע ולא זכרה שיש עוד שאלה. למחרת המורה העירה לה למה לא משקיעה וגומרת את כל השיעורים...
 
עלבון צורב

בתור ילדה סבלתי רבות מהאוזניים ולעיתים היה מתפוצץ לי עור התוף ו.... (חוויה כלל לא נעימה).
שיעור אחד בכיתה א' זה קרה-וכל האוזן הפרישה מוגלה ירוקה ולא נעימה,(ועוד בכמויות גדולות) כשפניתי למחנכת בבקשה לצאת לנגב,היא לא אפשרה לי, בטענה ש:"זה לא יכול להיות...."האוזן לא מפרישה נוזלים....וכך נשארתי עד ההפסקה.....:mad::mad::mad:
 
נכתב ע"י יונית 05041;1864308:
בתור ילדה סבלתי רבות מהאוזניים ולעיתים היה מתפוצץ לי עור התוף ו.... (חוויה כלל לא נעימה).
שיעור אחד בכיתה א' זה קרה-וכל האוזן הפרישה מוגלה ירוקה ולא נעימה,(ועוד בכמויות גדולות) כשפניתי למחנכת בבקשה לצאת לנגב,היא לא אפשרה לי, בטענה ש:"זה לא יכול להיות...."האוזן לא מפרישה נוזלים....וכך נשארתי עד ההפסקה.....:mad::mad::mad:

מזכיר לי שבאתי 3/4 מצוננת לבית ספר זה היה משו כמו בכתה ד'
וקרה שיצא לי אפצי ענק ולא רוצה לפרש מה יצא יחד עם האפצי
המורה לא נתנה לי לצאת עד סוף שיעור כי מי שצריכה טישו יודעת את זה וצריכה להכין בעוד ישבתי עד סוף השיעור (משו כמו רבע שעה)עם הידיים על הפנים
העלבון הצורב והגועל עולה לי כל פעם שאני עושה אפצי:mad:
 
נכתב ע"י א-ירושלמית;1864016:
כמו שיש מושג 'קפידא של מורה', יש לא פחות מושג "קפידה של תלמיד/ה".
ומשמים נפרעים!

מלפפון, צר לי, אבל אני לא מסכימה איתך. יש בתים שהגישה בהם היא "הצוות החינוכי תמיד צודק", בעוד שבחסות החינוך נעשים עוולות אדירים לתלמידים/ות.

וכמו כן, הגענו לגיל בהם אנחנו יכולים להודות 'נענשנו, כי לא היינו בסדר לפני כן'.
ומה תגידי על עונשים שמקבלים בלי סיבה, ובאמת בלי שום שום סיבה? חויתי דבר כזה, איום ונורא. אני לא אפרט, כי אחת הנוגעות בדבר כבר לא בחיים. וכן, אני לא יכולה לסלוח למעורבות בדבר. תגידו מה שתגידו, אני עדיין לא סלחתי.
ואני גם לא זוכרת שבקשו ממני סליחה/התנצלו בפני/אמרו לי משהו אחר כך.
מה אגיד?

נכתב ע"י מלפפון;1863940:
אני הייתי מרימה את בית הספר/החיידר על כזה מקרה.
וכאן זו האחריות של ההורים!!

ואם רואים שזו עוולה, לא להסס לשתף את המנהל.

אם משתפים את המנהל ועדין זה לא עוזר, להעביר את הילד חיידר!
(בבתי הספר זה כבר אחרת כי יש גם מפקחת חרדית וכו).

זה מה שאני אומרת.
אחריות לכאן ולכאן.
גם ההורים אמורים לבצע את תפקידם.
 
מורה "זכור לטוב"

הייתה לי מורה בסמינר אהובה מאד!! שהייתה מתקשרת במהלך השנה,לפחות פעם אחת,(ונראה לי דווקא לבנות שהן לא הפרחים של הסמינר....)לאמא של אותה בת, והייתה משבחת ומשבחת, ומבליטה דברים מסויימים (שמראה כמה זה אמיתי....)
תודה מורה זכורה לטוב....
 
ואני רואה כאן בתגובות הרבה חוסר אחריות של הורים.
לשלוח ילדה חולה בלי פתק, וכו.


ושוב, אני לא מגנה על מי שלא ראוי להגנה.
אם יעשו לבת שלי כנ"ל, אתקשר ואוודא שלא נעשה שום דבר בכוונה.
הבת שלי כשהיתה בא' סיפרה על מורה מכיתה מקבילה (צעירונת) שאמרה לכיתה של הבת שלי שהמורה שלהן בוששה להגיע, להכנס לכיתה לסגור את הדלת ואוי למי שתצא למסדרון.
הן סגרו את הדלת ולא ידעו כשהגיע הצלצול לצאת.
עד שהבת שלי העזה לפתוח את הדלת ולהציץ החוצה כדי לראות שכל הכיתות הולכות הביתה בתום יום הלימודים.

התקשרתי למחנכת, סיפרתי על זה. היא התקשרה למנהלת ושיתפה אותה. אח"כ חזרה לומר לי שזה מטופל.

אני מניחה שהמורה שלא הגיעה שכחה להודיע, והמורה הצעירה רק רצתה להשיג שקט בכיתה שלה, אבל זה דבר שלא אמור לקרות.

ברגע שחיידר יודע שההורים קשובים ומעודכנים, הרבס יודעים שיש מעקב וההורים לא ישתקו, ההתנהלות תהיה גם אחרת.

אני קוראת לעצמי: האמא הנודניקית. באה מדי פעם, שואלת וחופרת.
כשמדובר בילדים קטנים, ניתן עוד להסתיר וצריך ערנות כפולה.
אבל ילד שיודע לדבר, אמור לשתף את האמא ולסמוך עליה שיזכה להגנתה.

(ואני לא מגנה בכל פעם, אלא מבררת מי צודק ומי לא. לפעמים הילד מספר משהו, והמהמורה מגיעה תמונה 'קצת' שונה)...
 
בתור תלמידה עם הרבה מידי מרץ
יצאתי מהביה"ס עם הרבה צלקות,
אפילו היתה מורה ששאלה אותי פעם בכיתה אולי שכחת לקחת ריטלין???,
ולא הייתי עד כדי כך...

הייתי בטוחה שלא אשכח ולא אסלח,
אני מאוד מוכשרת כך שהציונים שלי היו תמיד גבוהים,
אבל התעודה שלי...
בסמינר כבר למדתי להתגבר והייתי בת טובה על כל המשתמע,
חשבתישכל החיים אני אסחב על הלב את הפגיעות האיומות
של מורות שלא יכלו להתמודד מולי,
אבל,
אחרי הסמינר הייתי מורה למילוי מקום אחד של שלושה חודשים

ואחריו,
הבנתי, סלחתי, התפייסתי לי בלב עם כל המורות שלי,
אבל לא הייתי מסוגלת להמשיך להיות מורה,

פחדתי שעד שאני אלמד משמעת בכיתה,
אני אדרוך על כמה בדרך....
 
משהו שקרה לבת שלי (כיתה ד').
היא הייתה אמורה לקבל משהו מאחת המורות בביה"ס.
יום לפני כן דיברתי עם המורה בטל'
וסיכמנו שהבת שלי תגיע בהפסקה לחדר המורות ושם היא תעביר לה את מה שהיה צריך.
הבת שלי עדינונת ומנומסת מאד, התגברה על הבושה, ממש בגבורה,
ובהפסקה באמת הלכה לחדר המורות וביקשה לקרוא למורה הנ"ל.
אבל הסוף לא היה כ"כ נעים.
היא חזרה הביתה ממש פגועה וסיפרה לי:
"ביקשתי ממורה אחרת שתקרא למורה X והיא אמרה לי שהמורה X לא צריכה שמירה,
והיא יכולה להסתדר בהפסקה בלי תלמידות מסביבה..."
ואני שואלת- גם אם באמת לא מתאים שתלמידות תפרענה למורות בהפסקה, ונראה לאותה מורה להעיר ע"כ לילדה- למה בציניות? למה פשוט לא להגיד בצורה מכבדת כבן אדם לזולתו?
לא משנה, הבת שלי ב"ה ממש לא נכנסה לטראומה מהעניין וכנראה כבר שכחה...
אבל אם מדברים על כבוד התלמידה- אז יש פה נקודה להדגיש.
כמו שלמבוגרים יש לדבר ולהעיר בצורה מכובדת ונעימה, באותה מידה בדיוק (אם לא יותר)- גם לילדים.
 
אגב, לאור הסיפורים, חלקם מזעזעים, אנו חושבים: איך למען ה' הגיע/ה מורה X לעבוד עם נפשות?!? וכי אין מספיק מקצועות ופרנסות בעולם?

אני מכירה מוסד חינוכי שלא מקבל לשורותיו אף עובד הוראה, לפני שמגיש להם קודם דף כתוב בכתב ידו - עבור בדיקה גרפולוגית. דרך מצוינת לדעת אם המיועד/ת מתאים לתפקיד מבחינת תכונותיו ואופיו.

טוב היה אם בכל מוסדות הלימוד בודקים כך לפני שמכניסים אנשי חינוך חדשים.

ובדיוק שמעתי על מלמד צעיר, עם אופי מאד ביקורתי ועצבני ואינטלגנציה רגשית נמוכה במיוחד... שקיבל משרת חינוך, פשוט כי יש לו אח שהוא איש חינוך מבוקש ומצליח מאד (במוסד אחר כמובן. פשוט בהנהלה אמרו - וואו, אח של.... המפורסם, בטח הוא משהו מיוחד, ולא בדקו כלום... ומי שמכיר מקרוב יודע שהאח הזה הוא ההפך הגמור מאחיו הנודע לתהילה...)
 
נכתב ע"י פילפל;1864467:
אגב, לאור הסיפורים, חלקם מזעזעים, אנו חושבים: איך למען ה' הגיע/ה מורה X לעבוד עם נפשות?!? וכי אין מספיק מקצועות ופרנסות בעולם?

אני מכירה מוסד חינוכי שלא מקבל לשורותיו אף עובד הוראה, לפני שמגיש להם קודם דף כתוב בכתב ידו - עבור בדיקה גרפולוגית. דרך מצוינת לדעת אם המיועד/ת מתאים לתפקיד מבחינת תכונותיו ואופיו.

טוב היה אם בכל מוסדות הלימוד בודקים כך לפני שמכניסים אנשי חינוך חדשים.

ובדיוק שמעתי על מלמד צעיר, עם אופי מאד ביקורתי ועצבני ואינטלגנציה רגשית נמוכה במיוחד... שקיבל משרת חינוך, פשוט כי יש לו אח שהוא איש חינוך מבוקש ומצליח מאד (במוסד אחר כמובן. פשוט בהנהלה אמרו - וואו, אח של.... המפורסם, בטח הוא משהו מיוחד, ולא בדקו כלום... ומי שמכיר מקרוב יודע שהאח הזה הוא ההפך הגמור מאחיו הנודע לתהילה...)

זה מפחיד, אבל בעקרון, זה מאד הגיוני שבוחרים לפי אח/בן/קרוב שהוא מוצלח מאד. בד"כ לא עושים בדיקה גרפולוגית אז לפחות זה נראה יתרון, כי אולי יש משהו בגנים...
 
נכתב ע"י מפרגנת;1864319:
מזכיר לי שבאתי 3/4 מצוננת לבית ספר זה היה משו כמו בכתה ד'
וקרה שיצא לי אפצי ענק ולא רוצה לפרש מה יצא יחד עם האפצי
המורה לא נתנה לי לצאת עד סוף שיעור כי מי שצריכה טישו יודעת את זה וצריכה להכין בעוד ישבתי עד סוף השיעור (משו כמו רבע שעה)עם הידיים על הפנים
העלבון הצורב והגועל עולה לי כל פעם שאני עושה אפצי:mad:

אני מה זה מקוה שמורתך לשעבר קוראת את זה עכשיו.
ומתכווצת מבושה.
 
ככל שעוברים הימים אני נזכרת בעוד ועוד סיפורים.

כיתה ו' המצב החברתי האישי היה בינוני פלוס.
כיתה די מופרעת, שכל מורה צעירה או ממלאת מקום נהנתה מנחת זרועה של הכיתה.

חשבה המחנכת- איך אפשר לפתור את הבעיה מהשורש? איך נדע באמת מי צריכה לקחת אחריות?
עלתה על רעיון גאוני.

היתה לוקחת אותי לאש''פ פרטי אחרי כל מקרה כזה, ודרשה בתוקף!!! שאתן לה שמות של הבנות שאחראיות למעשים "הטובים".

תמימה שכמוני, מה שהמורה אומרת קדוש קדוש, הייתי אומרת לה מתוך שקשוק את השמות של הבנות, מותר לציין את הנזק שזה עשה לי עד סוף היסודי.
 
נכתב ע"י יונית 05041;1864308:
בתור ילדה סבלתי רבות מהאוזניים ולעיתים היה מתפוצץ לי עור התוף ו.... (חוויה כלל לא נעימה).
שיעור אחד בכיתה א' זה קרה-וכל האוזן הפרישה מוגלה ירוקה ולא נעימה,(ועוד בכמויות גדולות) כשפניתי למחנכת בבקשה לצאת לנגב,היא לא אפשרה לי, בטענה ש:"זה לא יכול להיות...."האוזן לא מפרישה נוזלים....וכך נשארתי עד ההפסקה.....:mad::mad::mad:
נכתב ע"י מפרגנת;1864319:
מזכיר לי שבאתי 3/4 מצוננת לבית ספר זה היה משו כמו בכתה ד'
וקרה שיצא לי אפצי ענק ולא רוצה לפרש מה יצא יחד עם האפצי
המורה לא נתנה לי לצאת עד סוף שיעור כי מי שצריכה טישו יודעת את זה וצריכה להכין בעוד ישבתי עד סוף השיעור (משו כמו רבע שעה)עם הידיים על הפנים
העלבון הצורב והגועל עולה לי כל פעם שאני עושה אפצי:mad:
בכיתה ג' קרה לי משהו בסגנון ויצאתי למרות שהמורה לא הסכימה
איזה צרחות שספגתי אז מהמנהלת...
אז אולי הייתי קצת חוצפנית, אבל מה היא רצתה שאני אעשה???:eek:
 
נכתב ע"י wald;1863791:
ולחיוב:
מורה מקצועית בכיתה ח' שכשהיתה צריכה להעיר לבת באמצע השיעור לא היתה נוקבת בשמה ולא מסתכלת לכוון ממוקד, אלא אומרת זאת בצורה שרק הבת המדוברת תבין. ומי שחשבה שדברו אליה ובעצם היא לא - זה כבר רווח משני ;)

היתה לנו מורה כזו בסמינר.
היא היתה מסתכלת על הרצפה ואומרת: הבת שמדברת עכשיו מתבקשת להפסיק. הבת שקמה ממקומה מתבקשת לחזור למקום וכן על זו הדרך. לטענתה - מורה שצעירה ישירות עוברת על איסור לשון הרע.
אותה מורה - היתה כותבת את ציוני המבחנים רק בדף הפנימי כדי שחלילה לא יקרה מצב שמישהי תראה את הציון של חברתה.

אכן, רגישות אמיתית. אבל לצערי לא זכרתי את זה עד שכתבת את והזכרת לי. מה לעשות, בני אדם אנחנו ונוטים לזכור את הרע ולא את הטוב.

חני
 
נכתב ע"י שמואל גרינשטיין;1864519:
אכן, רגישות אמיתית. אבל לצערי לא זכרתי את זה עד שכתבת את והזכרת לי. מה לעשות, בני אדם אנחנו ונוטים לזכור את הרע ולא את הטוב.

חני

מעניין אני דוקא זוכרת שהיה לי טוב גם ביסודי וגם בסמינר
לא זוכרת שום שום סיפור
וזה לא מתאים לי אבל...

למרות שבסמינר הכי נהנתי
מהביהס יש לי טעם טוב
למרות שאני יודעת וזוכרת שסבלתי שם
אבל ברוך ד' לא זוכרת כלום
לטובה ולשלילה
 
ב"ה.
מעודד שיש כאלה שלא נשארו עם טראומות,
אך לצערינו רבים אלו שנפגעו.
אני שמחה שפתחנו אשכול זה ומקוה שנעשה עם שה משהו מועיל.
 
בבית הספר שבו למדתי ובו אני גם מלמדת, לא נותנים לתלמידות להתקשר הביתה במקרה שאינן מרגישות טוב. רק באישור המנהלת.
ואז זה סיפור...
להיכנס אל הקודש פנימה, לפרט את המצב, להאזין להמלצות המנהלת לשתות לנוח וכו', העיקר לא לתת להתקשר.
אני מבינה את זה, כי אם יאפשרו מידי בקלות, אין לדבר סוף. זהו לא בית ספר קטן.

אני זוכרת בתור ילדה, כמה זה היה קשה. ולנערה בבית ספר קורים לפעמים פנצ'רים, מה לעשות ;) אצלי זה תמיד קרה בשעות לפני הצהרים...
כיום, ברוך ה', אנחנו בדור שכל מורה מחזיקה בתיק שלה סלולארי. אני כמורה נותנת לתלמידות חופשי להתקשר, במקרה הצורך. לא רק אם לא מרגישים טוב. אם יש שינוי במערכת שבבית לא מעודכנים, במקום שידאגו לה למה היא לא חוזרת, היא מתקשרת ומודיעה. שכחה את המלאכה ואח או אחות שכבר בבית יכולים להקפיץ לה, ועוד.
ואני שמחה שלפעמים המורות של בנותי מאפשרות להן להשתמש בטלפון.
הבת שלי שכחה מחברת, ומורה מקצועית הרשתה לה להתקשר ולבקש ממני שאביא לה, ביום שהתחלתי ללמד מאוחר.
אני חושבת שזה מאד מכבד תלמידות שמכבדים את הצרכים שלהן.
 
כשהייתי בכתה ג' ערכה לנו המורה מבחן על לוח הכפל. בחוברת שממנה למדנו את הנושא הופיעה בסוף טבלה מתומצתת (כתבתי נכון?) עם כל התוצאות. וחוברת זאת עמדה בילקוט כל יום. בשעת המבחן אמרה המורה שהיא יוצאת לכמה דקות וסומכת עלינו. המורה יצאה וחזרה אחרי שניה. וכמובן תפסה אותי ועוד כמה ילדות שמנסות לבדוק בחוברת שבתוך הילקוט... מיותר לציין אילו עונשים קבלנו.
ועד היום אני לא מבינה אותה. למה? למה את מצפה מילדות בכזה גיל? למה להכשיל?

ועוד סיפור על קרובת משפחתי שנענשה לעמוד יום שלם בפינה של הכתה המקבילה עד שהתעלפה...
 
נכתב ע"י mig;1864253:
אבל מה יש מורה אחת, בשנים הגבוהות של הסמינר, שלה אני לא מסוגלת לשכוח (וכבר הייתי אז תלמידה תקינה) ולו רק בגלל שהיא ממשיכה כך היום:

תלמידה מפטפטת או שהיא חשבה שהיא מפטפטת: "זלדי זה שאת משוחחת עכשיו זה מעזות או טפשות, זו שאלה רטורית את לא צריכה לענות לי" "יוכבד את פשוט גלמה" (הנכנס לדברי חברו גולם)
"שרה את מתנהגת כך כי את טפשה או כי את ילדותית, זו שאלה רטורית את לא צריכה לענות לי"
וכן: "את פשוט רדודה, איך תקימי כך בית בישראל, אני לא חושבת שמשהו ירצה אותך בכלל" ועוד פניני חכמה.

אגב, היא אוחזת מעצמה אישיות מאד מאד דגולה....

חחח,
הזכרת לי נשכחות :)
(זה לא גיל שכבר פשוט שמים פס? אצלינו אף אחת לא בדיוק ספרה אותה היא די היתה מטרד- 'השיעור שבו חייבים לתת למורה כבוד אחרת היא תהיה נורא מסכנה')

גם אני הייתי תלמידה מאתגרת עד שלמדתי לשתוק... :)
(מה לעשות שרוב המורות למקצועות חול לא בדיוק הוציאו 5 (או 3) יחידות בביולוגיה/פיזיקה/כימיה ואין להן תשובות לשאלות מוזרות..., והמורות למקצועות קודש בד"כ לא הבינו איך את מעיזה להתווכח על ציטוט מ X/Y/Z)

זכורה לי מורה אחת שהכריחה אותי למסור בכיתה ז' הרצאה על לוחות טקטונים כי הודעתי לה אגביות ש"כולם יודעים איך קוראות רעידות אדמה" (זה היה אחרי רעידת-אדמה פתאומית).
האמת אז די התעצבנתי עליה (-אני גרועה בלמסור), אבל אני חושבת שזו היתה תחילתה של הפנמה די חשובה בחיים שלי אז זה סבבה :).

ואני זוכרת גם מורה מג' עממי שכולם שנאו..... פחדו ממנה, ואני בטוחה שיש לה תלמידות שסוחבות ממנה "פציעות" וכו, אבל אני בתור התלמידה הכי הכי שקדנית וחרוצה זוכרת אותה לטובה על היושר, אם היא הבטיחה משהו היא קיימה לטוב ולמוטב.
וגם, היא נתנה מחמאות לעיני כל הכיתה גם לבנות הכי טובות שלפעמים מורות שוכחות לשבח אותן כי הן כאלו קלות ולא מטרידות.
 
עכשיו אני נזכרת פעם פעם (בכיתה ג') כמה בנות לא הכינו שיעורים. המורה כתבה לנו על היומן שלנו שלא הכנו שיעורים בגדול והיינו צריכות להכנס לכל כיתה באמצע השיעור ולעמוד במקום של המורה ושכל התלמידות בכל הכיתות יראו את זה.
בכלל פעם שלחו בנות לעונש לשבת בכיתה אחרת - באמת נראה לי שכל הגישה היום שונה...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה