כבוד התלמידה

  • פותח הנושא 23
  • פורסם בתאריך
הלב מזדעזע לשמוע את התגובות באשכול .
והרי ידוע ששופט על פי דין תורה אינו יכול לשפוט אם לא שמע את שני בעלי הדין.

לא באתי להכחיש ועל בשרי חוויתי פגיעות ממורות ולצערי גם פגעתי בתלמידים כמורה.( והשתדלתי תמיד לפייס ולבקש סליחה)
אבל נראה לי שא"א לשפוט בלי לשמוע את הצד השני.


וטענה נוספת שהועלתה, שמורה שאינה מתאימה למקצוע תתכבד ותעזוב את ההוראה.
כ"כ קל להמליץ מהצד למורה שתפרוש, אבל האם הותירו למורות ברירה אחרת?

הרי אלפי בנות מסיימות ל שנה את הסמינרים ובידן תעודת הוראה שהושקעו בה כספים, כוחות וזמן, בלי שאיש שאל אותן אם התחום מתאים להן.
בלי מבחני התאמה בסיסיים שנערכים בכל מכון לימוד מקצוע הפשוט ביותר.
האג'נדה של בית יעקב היא להוציא מורות נוספות לדורות הבאים. ומה תעשה הבת , תעז ותפרוץ גדר? תלך ללמוד במקומות שאינם מתאימים לבחורה חרדית בת 18?

אדרבה, אני בעד שינו מהותי, שרואים כבר בשנים האחרונות. מגמות נפתחות, מסלולים חדשים.
אבל עדין מסיימות בל שנה אלפי בנות עם תעודה שאולי לא חפצו בה ואין להן בררה אלא לממש את הכסף הרב והעמל ותקוות המורות וההורים ולנסות למצוא בדל משרה.

קל לומר למורה לכי חפשי מקצוע אחר כאשר אין לה אלא תעודה הוראה ביד.


ענין זה כמובן אינו מצדיק שום פגיעה בתלמיד/ה כמובן!
 
נכתב ע"י להרגיש בבית;1867395:
הלב מזדעזע לשמוע את התגובות באשכול .
והרי ידוע ששופט על פי דין תורה אינו יכול לשפוט אם לא שמע את שני בעלי הדין.

לא באתי להכחיש ועל בשרי חוויתי פגיעות ממורות ולצערי גם פגעתי בתלמידים כמורה.( והשתדלתי תמיד לפייס ולבקש סליחה)
אבל נראה לי שא"א לשפוט בלי לשמוע את הצד השני.


וטענה נוספת שהועלתה, שמורה שאינה מתאימה למקצוע תתכבד ותעזוב את ההוראה.
כ"כ קל להמליץ מהצד למורה שתפרוש, אבל האם הותירו למורות ברירה אחרת?

הרי אלפי בנות מסיימות ל שנה את הסמינרים ובידן תעודת הוראה שהושקעו בה כספים, כוחות וזמן, בלי שאיש שאל אותן אם התחום מתאים להן.
בלי מבחני התאמה בסיסיים שנערכים בכל מכון לימוד מקצוע הפשוט ביותר.
האג'נדה של בית יעקב היא להוציא מורות נוספות לדורות הבאים. ומה תעשה הבת , תעז ותפרוץ גדר? תלך ללמוד במקומות שאינם מתאימים לבחורה חרדית בת 18?

אדרבה, אני בעד שינו מהותי, שרואים כבר בשנים האחרונות. מגמות נפתחות, מסלולים חדשים.
אבל עדין מסיימות בל שנה אלפי בנות עם תעודה שאולי לא חפצו בה ואין להן בררה אלא לממש את הכסף הרב והעמל ותקוות המורות וההורים ולנסות למצוא בדל משרה.

קל לומר למורה לכי חפשי מקצוע אחר כאשר אין לה אלא תעודה הוראה ביד.


ענין זה כמובן אינו מצדיק שום פגיעה בתלמיד/ה כמובן!

מסכימה איתך בקשר לשפיטה

בקשר לבנות עם תעודת הוראה, נו באמת, היום זה שונה לגמרי
 
נכתב ע"י 23;1865168:
כנראה שלא!
בכמה מורות שביקשו סליחה(באמת כי היתה להן סיבה לבקש) נתקלת??

אני נתקלתי.

היתה לי מורה ותיקה שזכורה לטוב מהרבה-הרבה סיבות. ובעיקר, היא זכורה מהפעם האחת שבה היא כעסה, וצעקה, ואפשר לומר שאפילו השפילה (לא אותי).
מיד לאחר מכן, היא הפכה אדומה כולה, והתנצלה מעומק ליבה. היא היתה כל כך נסערת ונבוכה, ממש על סף דמעות, ממה שקרה לה.
הכיתה ישבה בדממה מוחלטת בזמן שהיא עמדה והתנצלה, וזה היה שיעור לחיים.
 
משהו אחר:
היתה לנו מורה,
שלימדה אותנו בכל פעם שכועסים/עצבניים וכו על עוולה או משהו מרגיז,
לומר: שתהי בריאה.
היא גם היתה מדגימה את זה בפועל. אף פעם לא הוציאה מילה בשעת כעס חוץ מ: שתהי בריאה
 
אסיפת הורים. בת בגיל העשרה. המורה הצעירה לא הכי מסמפטת אותה, אבל היא בת שנקראת מצוינת בד"כ (עד השנה), וגם היא חייבת להגיד עליה משהו טוב...
אז ככה נשמעת המחמאה הענקית: "תשמעי, אפילו החוצפה שלה זה משהו שמראה חוזק, ובעתיד בטח נשמע עליה" וזהו. זה הטוב שהיא מצאה בה.
לחזור הביתה עם כזו מחמאה - מי בכלל צריך בנוסף את הבקורת?!
 
נראה לי, שפתחו פה איזה תרפיה של טיפול רגשי.
והנה תרומתי הצנועה לאשכול:
בכיתה ה' או ו' המורה לחשבון מתיצבת בפתח הכיתה ואנוכי טרם סיימתי את הסנדויץ'. והייתי ילדה לא רזה :(
"צפורה, לא היה מזיק לך ללמוד מהצפורים כמה צריך לאכול" ודקה ארוכה היא מתגלגלת מצחוק על הבדיחה של עצמה , והסנטרים שלה צוחקים יחד איתה. (זהו, שגם היא אהבה לאכול).
עד סוף השנה שנאתי את שיעורי חשבון- המקצוע הכי הכי חזק שלי.
 
נכתב ע"י צילומנציה;1867695:
"צפורה, לא היה מזיק לך ללמוד מהצפורים כמה צריך לאכול" ודקה ארוכה היא מתגלגלת מצחוק על הבדיחה של עצמה , והסנטרים שלה צוחקים יחד איתה. (זהו, שגם היא אהבה לאכול).

גם הסנטר שלי צחק עכשיו כהוגן....
 
ומה דעתכן על מורה שאומרת "בנות אני שונאת אתכן".
 
התלבטתי אם לכתוב.

אבל לפעמים יש פגיעות שלא גורמות לילדה שום הפחתה בכבוד שלה, להיפך זה מפחית את כבוד המורה.

פעם היה לנו בכיתה סיפור משעשע.

גמרנו הקבצות היינו מחזור גדול ובאנו כל אחת מההקבצה שלה לכוון הכיתה.

אופס,
הכיתה סגורה

למה?
כי למורה ממש התחשק ללמד עוד קצת את הבנות
(אני לא מבינה את המורות שנשארות בכיתה, ומעצבנות בכך את התלמידות, הן לא שמחות עם הצלצול הגואל?)

כל אחת בתורה שהגיעה פתחה את הכיתה, ראתה שהמורה מלמדת סגרה והמשיכה הלאה לשחק.

(היינו כיתה ח')

המורה התעצבנה מפתיחת הדלתות שלא נגמרה.

והזהירה שאוי ואבוי אם תלמידה תפתח שוב.

מגיעה תלמידה חמודה ונמרצת מכיתת ההקבצה שלה, לא שמעה את איומי המורה.

הולכת ישר לכיתה.


ו....


בטרם הספקנו להזהיר אותה היא פותחת את הכיתה.

כמובן שהצעקה שלנו הדהדה בכל רחבי בית הספר "מה עשית?" - כי זו היתה מורה מאיימת.
(לא שמעתן את הצעקה?)

והיא לא מבינה על מה הקצף.

ואז
המורה לוקחת בזעם את הילקוט שלה ואומרת שהיא תקבל אותו בסוף יום.

בסוף יום הילדה מחפשת את המורה והמזכירה אומרת
"את המורה שפרינצקלוצקליהואו את מחפשת? היא הלכה הביתה לפני 2 שיעורים"

הלכה.

למחרת

התלמידה החמודה הנ"ל מופיע בכיתה.
בידיים ריקות.
רק שקית עם לחם ושתיה.

מוציאים מחברות היא לא מוציאה כלום משלבת ידיים ומחייכת.


המחנכת שואלת "את צריכה הזמנה פרטית, מה קורה"

"לא הבאתי ילקוט"

"מה?"

"לא הבאתי כי המורה שפרינצקלוצקליהואו לקחה לי אותו אתמול"

הלם.
חבל שלא צילמתי את המחנכת

"מה פרוש לקיחת ילקוט?"

"שהמורה תשאל את המורה שפרינצקלוצקליהואו"

"והילקוט אצלה?"

"כן" עונה כל הכיתה במרץ.
וחברה אחת הודיעה שהיא ראתה את זה מעל הארון בחדר מורות

"טוב" פוסקת המחנכת "בואי איתי נלך לקחת את הילקוט"


הן הולכות למנהלת מספרות מה שהיה, המורה שפרינצקלוצקליהואו מחזירה את הילקוט בבושת פנים,
בטענה שהיא שכחה את המקרה והלכה הביתה

הילדה זכתה להרבה צומי כי לא היה לה שיעורים שלא באשמתה.

והכל בא על מקומו בשלום, פגיעה?

רק כבוד.
השפלה למורה

שבמקרה היא מורה מדהימה שבדיוק קמה באותו יום הפוך,
כי כולן אהבו אותה.

עד היום אנחנו נהנות לצחוק על זה.
 
נזכרתי בסיפור שמשולבות בו שתי מורות.
אחת ככה ואחת ככה...

תחילת הסמינר, שיבצו אותי בהקבצה מסוימת באנגלית ולאחר תקופה קצרה עברתי להקבצה אחרת. על השיעור הראשון ננזפתי על כך שאין לי ספר אנגלית. הספר הנ"ל היה ספר חדש מאותה השנה כך שלא יכלתי להשיגו ישן והדרך היחידה להשיגו הייתה אצל המחברת שגרה בעיר אחרת. לכל הקבוצה הזמינו את הספר במרוכז ובגלל שהצטרפתי מאוחר יותר, לא היה לי ספר.
ניסיתי להשיג את הספר אבל אפשרויות המשלוח של הספר היו מוגבלות ונאלצתי לחכות לו שבועיים.
בכל שיעור מחדש זכיתי לקיתון על כך שאין לי ספר. לא עזר שאמרתי למורה שהוא מתעכב ואין לי איך להשיג אותו. בכל שיעור צעקות מחדש כולל עקיצות. לא הייתי מהחזקות באנגלית ואותה מורה, זלזלה מאד בחלשות ודמן היה מותר. כך שאם תלמידה חלשה גם מגיעה בלי ספר - הרי שהיא כנראה חייבת לספוג צעקות - מה שלא קרה אצל תלמידות אחרות, חזקות יותר, ששכחו את הספר פעם בבית.
יום אחד, לאחר שבועיים, יום לפני שהספר הגיע, התקיים שיעור אנגלית.
ישר על תחילת השיעור שמה לב המורה שעדיין אין לי ספר. היא התפרצה נוראות וצעקה עלי. ניסיתי לגמגם ולהסביר שהספר מגיע מחר. אבל היא בכלל לא הקשיבה ולאחר שגמרה להוציא עלי את הקיטור, שלחה אותי לסגנית. כאילו מה, הסגנית תשיג לי ספר? העונש יביא אותו מהשמים?
יצאתי מהכיתה רועדת. ה היה ההוצאה הראשונה שלי מהכיתה בסמינר ואני רעדתי מפחד. הסגנית בתכון הייתה דמות גדולה ומעט מפחידה, כשלמדתי להכיר אותה, גיליתי אישה נחמדה מאד. אבח אז לא הכרתי אותה ורעדתי מפחד. תלמידה שרק עכשיו עלתה לסמינר וכבר נשלחת לסגנית.
עמדתי מחוץ לכיתה רועדת, לא מעזה ללכת לסגנית ומצד שני לא מעזה להשאר מחוץ לכיתה.
ואז עברה שם המחנכת שלי. היא ראתה אותי, תלמידה מושפלת ומפוחדת וניגשה בעדינות ושאלה אותי מה קרה. סיפרתי לה את הסיפור והיא הייתה מדהימה!
הרי היא הייתה יכולה ללכת הלאה ולתתלי להסתדר עם הסגנית, שבסך הכל, למרות המראה המאיים שלה, הייתה מבינה אותי ומחליקה את הסיפור. אבל היא ראתה כמה אני חוששת וחסרת בטחון ופשוט פעלה בעצמה.
היא נכנסה לכיתה, דיברה עם המורה לאנגלית שלא הייתה טיפוס קל וכשהמורה לאנגלית התנגדה להכניס אותי לכיתה היא התווכחה איתה עד שאותה מורה הסכימה להבליג יום אחד בתנאי שמחר אגיע עם הספר...
המורה לאגלית הייתה מורה עם הרבה קשרים וכח. ויכוח כזה של המחנכת שלי איתה, עלול היה להסתיים בצורה ממש לא מוצלחת למחנכת שלי. אבל היא לא עשתה חשבונות ונלחמה למען תלמידתה.
ועל כך, תודה!
 
איטה, המחנכת שלך מרגשת אותי!
 
אני חייבת לציין שכל מורה שמתפרצת על התלמידות באיזשהו מאופן, עושה מעצמה צחוק!!
 
גם יש כאלו רבה'ס

נכתב ע"י 23;1868017:
ומה דעתכן על מורה שאומרת "בנות אני שונאת אתכן".

גם הרב'ה של הבן שלי אומר להם:
מי שמפריע ישרף הגיהנום....
ניראה לכם נורמלי.????
 
נכתב ע"י noas;1868256:
גם הרב'ה של הבן שלי אומר להם:
מי שמפריע ישרף הגיהנום....
ניראה לכם נורמלי.????

כבר נחשפנו כאן לכ"כ הרבה דברים לא נורמלים,
שאני לא יודעת אם לצחוק או לבכות.
:):(
 
נכתב ע"י להרגיש בבית;1867395:
הלב מזדעזע לשמוע את התגובות באשכול .
והרי ידוע ששופט על פי דין תורה אינו יכול לשפוט אם לא שמע את שני בעלי הדין.

לא באתי להכחיש ועל בשרי חוויתי פגיעות ממורות ולצערי גם פגעתי בתלמידים כמורה.( והשתדלתי תמיד לפייס ולבקש סליחה)
אבל נראה לי שא"א לשפוט בלי לשמוע את הצד השני.


וטענה נוספת שהועלתה, שמורה שאינה מתאימה למקצוע תתכבד ותעזוב את ההוראה.
כ"כ קל להמליץ מהצד למורה שתפרוש, אבל האם הותירו למורות ברירה אחרת?

הרי אלפי בנות מסיימות ל שנה את הסמינרים ובידן תעודת הוראה שהושקעו בה כספים, כוחות וזמן, בלי שאיש שאל אותן אם התחום מתאים להן.
בלי מבחני התאמה בסיסיים שנערכים בכל מכון לימוד מקצוע הפשוט ביותר.
האג'נדה של בית יעקב היא להוציא מורות נוספות לדורות הבאים. ומה תעשה הבת , תעז ותפרוץ גדר? תלך ללמוד במקומות שאינם מתאימים לבחורה חרדית בת 18?

אדרבה, אני בעד שינו מהותי, שרואים כבר בשנים האחרונות. מגמות נפתחות, מסלולים חדשים.
אבל עדין מסיימות בל שנה אלפי בנות עם תעודה שאולי לא חפצו בה ואין להן בררה אלא לממש את הכסף הרב והעמל ותקוות המורות וההורים ולנסות למצוא בדל משרה.

קל לומר למורה לכי חפשי מקצוע אחר כאשר אין לה אלא תעודה הוראה ביד.


ענין זה כמובן אינו מצדיק שום פגיעה בתלמיד/ה כמובן!

כאשר נהג לא יודע לנהוג ועושה תאונות אנו גם נוהגים בכזו סלחנות... כאשר רופא יפגע גופנית בחולה נגיד אין בררה... :eek::eek::eek:
 
נכתב ע"י צילומנציה;1867695:
נראה לי, שפתחו פה איזה תרפיה של טיפול רגשי.
והנה תרומתי הצנועה לאשכול:
בכיתה ה' או ו' המורה לחשבון מתיצבת בפתח הכיתה ואנוכי טרם סיימתי את הסנדויץ'. והייתי ילדה לא רזה :(
"צפורה, לא היה מזיק לך ללמוד מהצפורים כמה צריך לאכול" ודקה ארוכה היא מתגלגלת מצחוק על הבדיחה של עצמה , והסנטרים שלה צוחקים יחד איתה. (זהו, שגם היא אהבה לאכול).
עד סוף השנה שנאתי את שיעורי חשבון- המקצוע הכי הכי חזק שלי.

מחנכת אמיתית:)
 
סליחה אם זה כבר נכתב, כי לא היתה לי אפשרות לקרוא את כל האשכול.
יש לי כיוון מעניין בשבילך:

מחד, סיפרו פה סיפורי זוועות על כל מיני פגיעות שונות ומשונות של מורות בתלמידות.
מאידך, העירו שכל תלמידה פה מספרת רק את הצד שלה. לא נותנים את כל הרקע: איך הכיתה באופן כללי התנהגה באותו יום, איך הכיתה מהשיעור שעבר התנהגה, איך התלמידה התנהגה לפני ש"חטפה" וכן הלאה. יש גם נתונים מהבית: איך הילדים של המורה התנהגו, איך המורה הרגישה באותו בוקר ועד כמה הבית שלה היה מבולגן...
יש מכלול שלם בכל סיפור - והמכלול אינו מוצג כאן. מוצגת רק השורה התחתונה.

שימו לב, איני מצדיקה התנהגויות כאלו. מורה אמורה להיות יכולה להפריד את נתוני החיים מעבודת הקודש הכרוכה בדיני נפשות.
מורה גם אמורה להצליח לחשוב על הכל בהיגיון תוך כדי שעיצבנו אותה...

אבל בכל זאת, עובדה, עם כל הסיפורים, עולה כי המורות אינן מלאכים, והן טועות וזה הרסני.

לאור זאת, אולי את צריכה ללכת בתכנית שלך על כיוון של לחזק את המורות, בכיוון חיובי, כמה נכון מצידן להצליח להגיב נכון ורגוע למרות שהן... מתפוצצות מכעס עכשיו.
(או: מראש לא להתפוצץ מכעס... לחשוב רגוע וחיובי, זה יפתור הרבה בעיות).

לדבר הרבה על הרווח שלהן על כל חיוך והארת פנים לתלמידה
(מה לא? שכר עצום בשמים, וכן רוגע ושלווה נפשית כאן ועכשיו)

לדבר הרבה (בכיוון החיובי) על התועלת החינוכית העצומה לתלמידה שרואה את תגובתה הנכונה והמאופקת של המורה.
הרווח למורה שזכתה לבנות (ולא להרוס) את עולמה של התלמידה למשך שנים.

וכו' וכו'.
פשוט להאיר את עיניהן אולי הן לא קולטות כמה זה הרסני וכמה זה נזכר לאורך שנים, ולחזק אותן להמשיך בדרך החיובית.
 
כל מורה היתה בעברה תלמידה.
ואני מאמינה שכל מורה עברה איזה קטע טראומתי מאחת ממורותיה וקיבלה על עצמה לא לטעות במה שהמורה שלה טעתה. אבל היא טועה בדברים אחרים. שגם מורתה טעתה...

לדון לכף זכות זה לא רק מצוה. זה דרך חיים. שמי שזוכה ללכת בדרך הזו חי חיים עם איכות.
 
סתם מחשבה שעלתה לי ואתן יכולות לחלוק עלי... אני חושבת שמורה שאומרת, אני עצבנית לפעמים - הריון/שינים של ילד/ילד עם חום/לא ישנתי בלילה וזה לא באשמתי שפגעתי בילדה בלי צדק, הרי אני גם בנאדם, אז גם אם היא התיחסה יפה לילדה ועשתה לה טוב על הלב באיזה מקרה, היא לא יכולה לקחת פה קרדיט , כי היא גם לא אשמה שהלילה היא ישנה/כולם בריאים והכל מקסים... יש אחריות גדולה פה אבל גם הזכויות בהתאם.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה