הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
הידברות
מגפת הקורונה
שיחה מרתקת עם חוקר רפואי: "התפשטות וירוס הקורונה תוביל לקטסטרופה לאומית"
"הסכנה הגדולה מהתפשטות וירוס הקורונה היא פגיעה אנושה במערכת הבריאות בישראל, שתוביל לפגיעה באלפי חולים ולקריסת המשק", מזהיר ד"ר רועי צזנה, חוקר עתידנות ישראלי. "כדי להתמודד עם הנגיף ייאלצו אזרחי ישראל לשהות בבידוד בן חודשיים". וגם: על ההימור המסוכן שלקחה בריטניה. ראיון נרחב
דוד פריד | כ' אדר התש"פ | 16.03.20 | 20:51
אם שאלתם את עצמכם: מה כל כך מפחיד בווירוס הקורונה? מדוע מדינת ישראל משביתה את המשק כולו, ומחייבת אזרחים להימנע מחתונות ואירועים רבי משתתפים בגלל וירוס שאחוז התמותה ממנו נמוך למדי? מסתבר שאינכם לבד. רבים מאוד תוהים על התועלת בפגיעה כה אנושה בכלכלה הישראלית, בגלל וירוס שאינו קטלני במיוחד. "אלא שהתשובה לכך נעוצה במערכת הבריאות הציבורית", מסביר ד"ר רועי צזנה, חוקר עתידנות ישראלי במרכז למחקר סייבר בינתחומי ע"ש בלבטניק באוניברסיטת תל אביב. לדבריו, "ניהול לא נכון של המשבר עשוי להוביל לפגיעה קשה במערכת הבריאות הציבורית בישראל ולקריסת המשק. כך שממילא עדיף לקובעי המדיניות להילחם בווירוס במלוא העוצמה, גם אם בדרך נפגעות הכלכלה, הפרטיות והנוחות של אזרחי ישראל". לדבריו, "גם אם לא ישביתו בשלב זה את המשק – הוא עשוי לקרוס ממילא כתוצאה מהתפשטות הווירוס, כך שעדיף להילחם בווירוס כעת מאשר לחזות בתוצאות התפשטותו".
"אחוז תמותה נמוך יחסית, אבל עדיין גבוה בהרבה מהשפעת העונתית"
כדי להבין את המצב הנוכחי מוביל אותנו ד"ר צזנה לעיר ווהאן שבסין, משם הכול החל. "באמצע דצמבר החלו מעבדות באזור העיר ווהאן לקבל דגימות רוק שנלקחו מחולים בדלקת ריאות בעיר", הוא מספר. "לקח למעבדות בערך שבוע כדי לרצף את הקוד הגנטי של הנגיף שהיה קיים בדגימות, ולזהות שיש דמיון של שמונים אחוזים בינו לבין SARS הידוע לשמצה… אלא שמעבר לכך, הנגיף היה חדש ובלתי מוכר לאנושות. המעבדות נכנסו ללחץ והעבירו את ההודעה לגורמים מלמעלה, שאמרו להן לקבור את הסיפור ולא לעורר פאניקה ציבורית. כך הן עשו, עד שקמה מעבדה אמיצה אחת בתחילת ינואר ופרסמה את הקוד הגנטי של הנגיף. היא נסגרה מיד למחרת היום, בהוראת השלטונות, אבל המרצע כבר יצא מן השק ולכולם היה ברור שיש נגיף חדש בסין.
"לממשלת סין לקח קצת זמן להבין את חומרת המצב, אבל מהר מאד היא גילתה שיש לה בעיה רצינית באזור ווהאן: התושבים נהרו לבתי-החולים עם קשיי נשימה, חום ודלקת ריאות. למזלם, למרות שהנגיף החדש אכן היה דומה ל- SARS, אחוז התמותה הנלווה היה נמוך בהרבה. אם במקרה של SARS מתים עשרה אחוזים מהנדבקים, הרי שבמקרה של נגיף הקורונה החדש, אחוז התמותה המשוער בווהאן עמד על 2 אחוזים בלבד, וכנראה שגם זו הערכה מוגזמת, מכיוון שאיננו יודעים את מספר הנדבקים המדויק.
"גם אז סין לא רצתה להשבית את המשק בוואהן. הממשלה הסינית לא הייתה מוכנה להשבית את הכלכלה של כל אזור חוביי החובק את העיר ווהאן, בלי סיבה טובה מאד", מבהיר צזנה ומוסיף: "ווהאן היא אחת מערי התעשייה המתקדמות בסין, עם 11 מיליון תושבים וכלכלה ענפה, או לפחות הייתה כזו. אלא ששלטונות סין ראו תוך חודש מתחילת האבחונים, שמספר גדול של אנשים זקוקים לאשפוז בשל קשיי נשימה ודלקות ריאות. וירוס הקורונה, מסתבר, מדבק ביותר. כל אדם שנדבק בווירוס, מדביק בממוצע 2.2 אנשים אחרים. מבחינה זו, נגיף הקורונה מדבק כמעט פי שניים יותר מהשפעת העונתית. אין פלא כי בעיר ווהאן זינק מספר הנדבקים במהירות".
דוקטור צזנה מציין כי "מתוך כל מאה נדבקים בנגיף, בערך שמונים יפתחו מחלה קלה בלבד, או אפילו יישארו בריאים למראית-עין, ארבעה-עשר יפתחו מחלה קשה יותר, עם קשיי נשימה מתקדמים ודלקת ריאות, שתחייב טיפול בבית-החולים, חמישה יזדקקו לטיפול חירום, עקב הלם זיהומי, כשל נשימתי וקריסת מערכות הגוף. ושניים מתוך מאה החולים ימותו". עם זאת, הוא מבקש להדגיש כי "הנתונים הללו אינם מדויקים, מכיוון שחלק גדול מהנדבקים בנגיף אינם מפתחים כנראה מחלה משמעותית ואינם מגיעים אפילו לרופא כדי להיבדק, לכן אינם נכללים בסטטיסטיקה. מכיוון שכך, קרוב לוודאי שמספר הנדבקים גבוה בהרבה – אולי פי שניים, פי שלושה, או פי עשרה או יותר – ממה שאנחנו יודעים. אם נסתמך על הנתונים המגיעים מדרום-קוריאה, שם נבדקו כבר יותר ממאה-אלף אנשים – כולל כאלו שאינם חשודים בהידבקות – הרי שנראה שאחוז התמותה שם עומד 'רק' על 0.6 אחוזים. אפילו אז, הנגיף עדיין קטלני פי שישה מהשפעת העונתית, שקוטלת 0.1 אחוזים מהנדבקים. כמו כן, רק 1.3 אחוזים מכל חולי השפעת בארה"ב בשנה האחרונה היו זקוקים לאשפוז בבית החולים, בהשוואה לעשרים ואחד אחוזים מהנדבקים בנגיף הקורונה...."
החשש הגדול: תגובת שרשרת שתוביל לקריסת הכלכלה ומערכת הבריאות
אז מה בכל זאת הוביל את סין להשבית את מחוז חוביי על הפעילות העסקית הענפה שבו? לדברי צזנה, החשבון הסיני היה פשוט: "לפי הסטטיסטיקה, מתוך כל מאה נשאים של הווירוס, עשרים ואחד יזדקקו לטיפול חירום. נניח לרגע שרוב הנשאים באמת אינם מזוהים כנשאים, ולכן שיעור החולים החמורים קטן הרבה יותר. נניח שמדובר, למשל, רק בעשרים חולים חמורים מתוך כל 500 נשאים, ולא מתוך כל מאה. זו הנחה גדולה, אבל נניח. נניח גם שהנגיף – שמדבק, כאמור, יותר מהשפעת – יגיע לרמות ההדבקה של מגיפת השפעת מ- 1889, בה נדבקו כמשוער עד שישים אחוזים מכל אוכלוסיית העולם.
"אם נעשה את החישובים במהירות", מסביר צזנה, "נבין שאם 60% מתוך 11 מיליון תושבים היו נדבקים בנגיף, הרי שבתי החולים של ווהאן היו צריכים לטפל ב- 264,000 אנשים שעלולים למות מבלי טיפול רפואי דחוף.
"בתי החולים אינם אמורים להיות מסוגלים להתמודד עם עומס כזה. לשם השוואה, בית חולים ממוצע בארה"ב מכיל רק 190 מיטות, וחלק גדול מהן לא נועדו לחולים במצבי חירום. אני לא יודע כמה מיטות יש בבתי-החולים בסין, אבל מה שבטוח – גם הם לא יכלו להתמודד עם מצב החירום שהפיל עליהם נגיף הקורונה. הממשלה הבינה מיד שיש לה בעיה ולכן היא הטילה סגר על כל ווהאן, והקימה תוך שבועיים שני בתי-חולים חדשים, במבצע שרק בסין אפשר לעשות. מיד לאחר מכן היא הטילה עוצר על כל התושבים, ומנעה מהם לצאת מהבתים שבועות שלמים, רק כדי למנוע מהנגיף להתפשט ולהדביק אנשים בריאים. אבל ברור למדי כי סין לא הייתה מצליחה להתמודד עם הנגיף ולבנות במהירות כה רבה בתי חולים אם אוכלוסייתה כולה הייתה נגועה בנגיף המסוכן.
"וכאן", אומר לנו דוקטור צזנה, "כאן טמון ה'סוד', והוא חשיבותם של בתי החולים להמשך קיומם של חיים תקינים במדינה: מסתבר שבתי החולים חיוניים הרבה יותר ממה שנדמה", הוא אומר ומפרט: "הנה כמה מהדברים אשר יקרו במצב בו בתי-החולים מלאים עד אפס מקום, וזו התמונה בה כמעט מצאו את עצמם בתי-החולים בווהאן, וממנה הצליחו להינצל בעיקר בזכות תגובתה 'המוגזמת' של ממשלת סין, אשר פתחה עוד שני בתי-חולים כאמור, והטילה סגר שמנע את התפשטות הנגיף. החשש הראשון הוא כי אנשי הצוות הרפואי יעבדו מסביב לשעון, יתעייפו, יעשו טעויות – וגם יידבקו בעצמם בנגיף הקורונה, במוקדם או במאוחר. על הדרך, הם גם ידביקו את כל מי שיגיע לבית-החולים. בנוסף, מלאי התרופות להורדת חום, למניעת ועצירת פרכוסים הנובעים מחום, להרדמת חולים שצריך לבצע בהם אינטובציה וכו' יאזול במהירות – תוך ימים ספורים – כך שחולים לא יוכלו לקבל את שירותי הרפואה המודרנית להם הם מצפים. מספרן המועט של מכונות ההנשמה לא יספיק עבור כל החולים במצב קריטי, גם אספקת בלוני החמצן תאזול". לדבריו, "זה עוד לא הכל: חולי קורונה במצב קריטי יגססו במיטותיהם מבלי שיוכלו לקבל טיפול מהצוות הרפואי – שחלקו חולה בעצמו עם חום, צמרמורות ושאר מרעין בישין. בכל מקרה, אין מספיק מכונות הנשמה, תרופות או חמצן כדי לעזור לכולם. ואכן, יש כבר עדויות המגיעות מאיטליה – שם יש מחסור חמור במכונות הנשמה – כי בתי-חולים מעבירים מכונות הנשמה מזקנים לנפגעי קורונה צעירים יותר... תגובת השרשרת הזו תוביל לכך שחולים כרוניים לא יוכלו להגיע אל בתי-החולים כדי לקבל טיפול תרופתי. אני מדבר על חולי סרטן, חולי מחלות לב, מחלות נוירולוגיות, מחלות מטבוליות מכל סוג וכן הלאה. בתי-החולים יהיו פקוקים בחולי קורונה, ובכל מקרה – לא יהיו מספיק אנשי צוות רפואי לטפל בחולים הכרוניים. ואם מישהו מאנשי הצוות יתפנה מחולי הקורונה כדי לטפל בחולים הכרוניים – הוא ידביק גם אותם. מלבד זאת, נשים יולדות יצטרכו ללדת בבית, כדי להימנע מלהידבק בנגיף ולשמור על חייהן וחיי ילדיהן".
כעת מגיע צזנה למעגל השני, והקריטי אף הוא. לדבריו, "בשלב זה כל אלו שאינם קשורים באופן ישיר לנגיף, בני משפחות החולים וקרוביהם, יצטרכו לעזוב הכל כדי לסייע לחולים הרבים שלא יטופלו כראוי בבתי החולים. ומכיוון שמי שלא מקבל טיפול בטווח הקצר – המצב הרפואי שלו מחמיר – המצב עוד עשוי להחמיר עוד, כך לדוגמה, נשים שמקבלות זיהום במהלך הלידה, עלולות לחלות תקופה ארוכה, ואז משפחה שלמה צריכה לטפל בילדים. זו תגובת שרשרת. תגובה זו עשויה להוביל ממילא לפגיעה אנושה במשק, ולטווח הארוך: לפגיעה קשה עוד יותר מזו שנגרמת כתוצאה מהשבתת המשק לתקופה קצרה, בה ינסו במשרד הבריאות למנוע את הידבקות האוכלוסייה בנגיף".
כדי להבהיר עד כמה התפשטות הנגיף בישראל תפגע במערכת הבריאות מציג ד"ר צזנה את הנתונים הבאים: "בישראל חיים 9.1 מיליון תושבים. נחסיר מתוכם 2.9 מיליון ילדים (שמפתחים סימני מחלה קלים מאד, אם בכלל) ונקבל 6.2 מיליון נדבקים פוטנציאליים. נניח שרק שישים אחוזים מהם יידבקו, ושרק אחד מכל 25 נדבקים, כלומר, 20 מתוך 500, יזדקק לטיפול נמרץ. אם זה יהיה המצב, הרי שתוך כמה חודשים נצטרך כמעט 150,000 מיטות בבתי-החולים בישראל. וזאת כאשר בבית החולים שיבא – הגדול ביותר במדינה – יש 1,500 מיטות בלבד..."
ד"ר צזנה מציין כי פעילות משרד הבריאות נכונה, גם אם היא רק תאט את התפשטות הנגיף בקרב אזרחי ישראל. "במקרה שייאלצו לאשפז בכל פעם מעט נדבקים – התוצאה תהיה כי מערכת הבריאות תשרוד – גם אם בקושי – את אשפוזם של חולי הקורונה, מה שלא יתאפשר במקרה של הדבקה המונית של אזרחי ישראל".
אבל המצב הזה שבו אזרחים נאלצים לשהות בבית ולהשבית את עסקיהם פוגעת קשות במשק. האם זה אכן אפשרי לבלום את הנגיף באמצעות הצעדים הללו?
"אני יודע שיש המון התמרמרות כנגד צעדים קיצוניים כל-כך, אבל ראינו כבר בסין שאפשר לעצור את הנגיף באמצעות הצעדים האלו. ובכלל, מדינות שנקטו בכל הדרכים הללו ביעילות, הצליחו לעצור את התפשטות נגיף הקורונה. דרום-קוריאה עורכת יותר מ- 10,000 בדיקות ביום, חלקן בתחנות בצד הדרך, ועוקבת במגוון אמצעים טכנולוגיים אחרי כל הנתונים בבידוד כדי לוודא שלא יפרו אותו. פקידים ממשלתיים בודקים פעמיים ביום את מי שנמצא בהסגר, וכל מי שנכנס למדינה צריך להתקין אפליקציה על הסלולארי ולדווח על מצבו הבריאותי מדי יום. כתוצאה מצעדים אלו, מספר הנדבקים החדשים בדרום-קוריאה יורד בימים האחרונים. סינגפור וטייוואן אף הן נוקטות בצעדים דומים, עם הצלחה דומה. האוכלוסייה במדינות אלו ממושמעת יותר, ומערכות הבריאות שלהן במצב טוב מלכתחילה. הכלכלות שלהן נהנות ממרווח נשימה. איפה ישראל עומדת על המפה הזו? אני חושב שאנחנו במקום לא רע. יש לנו מערכת בריאות מתקדמת במיוחד, ואמצעים טכנולוגיים שיאפשרו מעקב בדומה למה שעשו סינגפור ומדינות נוספות. כך שאנו במקום טוב, אולי חוץ מהעניין של האוכלוסייה הממושמעת...
"ייתכן שבמצב הקיצוני ביותר ניאלץ להטיל עוצר על ערים שלמות, לתת לכלכלת ההייטק להמשיך לעבוד בטלה-פרזנס דרך האינטרנט, ולהגדיר שהחוואים ימשיכו לייצר מזון לצריכה ולייצוא בתנאים מבודדים יחסית. אולי ניאלץ אפילו לבודד את האוכלוסיות הרגישות – כלומר, את הקשישים – ולהקים מערך התנדבות שמשרת אותן בהסגר. אלו אפשרויות קיצוניות, אבל הן קיימות.
"וגם אם לא נצליח למגר את הנגיף לגמרי", הוא מוסיף, "הרי שבינתיים, במרחב הנשימה שהבידוד וסגירת הגבולות מקנים לנו, מערכת הבריאות עושה דבר אחד גדול וחשוב: היא נערכת ומצטיידת לקראת הנגיף. אני יכול להבטיח לכם שכל בית-חולים וקופת חולים מנסים בימים אלו לרכוש כל מכונת הנשמה שעוד מוצעת למכירה בשוק, מרעננים ציוד שהתיישן במחסנים ומזמינים שפע של תרופות ומסיכות לקראת העתיד לבוא. בזכות ההצטיידות הזו הם יוכלו, בתקווה, לטפל בחולים גם במצב של עומס קיצוני".
צזנה קורא לאזרחים להגן על עצמם ועל סביבתם מפני הנגיף: "אם הציבור ישמור על כללי היגיינה נאותים, זה יסייע לצמצום מקרי ההידבקויות ו- לאפשר לאוכלוסייה האזרחית במדינה 'לחיות עם הנגיף'".
חיסון עם יעילות נתונה בספק
עיני העולם כולו נשואות אל הימים החמים של הקיץ, בתקווה כי הווירוס לא ישרוד את מזג האוויר החם ויאט את התפשטותו. דוקטור צזנה מבהיר כי מבדיקות שנערכו עלה שהווירוס אינו מחזיק מעמד בחום גבוה. עם זאת, הוא מציין, כי מסתמן שהנגיף ימשיך להתפשט למרות חום הקיץ.
"וגם אם הנגיף ייבלם בקיץ, זו לא תהיה בלימה אמתית", הוא מציין. לדבריו, "הנגיף פשוט יעבור לאזורים אחרים ברחבי העולם, בהם מזג האוויר קריר בתקופת הקיץ של ישראל או אירופה, שם הוא יוכל להמשיך לשרוד".
על החיסון אומר ד"ר צזנה כי זהו אחד הדברים שאף אחד בקהילייה המדעית לא בטוח לגביו. "אני אישית מאמין שכן יצליחו למצוא חיסון למחלה. במצב הטוב ביותר, ייתנו לכולם את החיסון, והווירוס הזה ייעלם מהעולם. זה לא בלתי ייאמן. יש ווירוסים כמו אבעבועות השחורות שהצליחו למגר אותם באמצעות חיסון נרחב. אבל, גם אם יהיה חיסון, הוא לא יגן מפני כל הזנים שיספיקו להתפתח מאז פרץ לראשונה. והמשמעות תהיה שעדיין תהיה הדבקה מסוימת שאנשים ימותו ממנו, לצערנו.
"כבר היום ישנם שני סוגי זנים של וירוס הקורונה החדש שאנו מכירים בוודאות, וישנן טענות – לא בדוקות – כי מספר הזנים עומד על חמישה. המוטציות שהווירוס הזה עבר הן הדבר המפחיד ביותר, משום שזה אומר כי גם לאחר ייצור חיסון לסוג מסוים של הווירוס – המעבדות יתקשו מאוד להכין חיסונים נוספים לסוגים האחרים של הווירוס בתוך זמן קצר, גם בגלל העובדה שנדרש ייצור המוני של מנות חיסון כדי לכסות חלק גדול מהאוכלוסייה העולמית, כך שנראה כי בכל מקרה הווירוס כאן כדי להישאר עוד תקופה ארוכה".
לדברי צזנה, "לאחר שייוצר חיסון מתאים, יהיו מדינות מסוימות – מתקדמות יותר – שימצאו את עצמן עמידות יותר להשפעת הווירוס, לעומת המדינות הנחשלות שבהן לא יהיה חיסון לכלל האוכלוסייה, בהן המצב עשוי להיות קטסטרופלי. מדינה אחת שעתידה בעניין לוט בערפל היא ארה"ב, שם אין מערכת רפואית ציבורית, ולכן יקשה על המדינאים בה להעניק חיסונים לכלל האוכלוסייה. במקרה כזה, ארה"ב תסבול אף היא מהגל השני של הווירוס, גם לאחר שייוצר חיסון מתאים."
"ישראל עתידה לעמוד בפני הסגר של כחודשיים"
"ההנחה היא, שבמקרה הטוב ביותר, אנו הולכים להיות בסגר של חודשיים לפחות", אומר צזנה. "להערכתי, תחילה יוכרז על שבוע של הסגר, ואז יאריכו את ההסגר בעוד שבוע, ובעוד שבוע, כך למשך כחודשיים, עד שתושג השתלטות על המחלה".
למה דווקא חודשיים?
"זה הזמן שיאפשר, ככל הנראה, להשתלט על הנגיף. כפי שראינו בסין, שם עברו כחודשיים עד שהרשויות הודיעו כי הצליחו להשתלט על המחלה באזור וואהן ובמחוז חוביי – מוקדי ההתפרצות הראשונים של הנגיף. וזה יהיה בהנחה שהאזרחים בישראל אכן ישמרו על הסדר ויצייתו להוראות. כפי שזה נראה האנשים מפגינים ערבות הדדית. בסין, המדינה נקטה בצעדים דרסטיים. דלתות הוברגו למשקופים בחלק מהמקרים, במטרה למנוע מהאזרחים לצאת מבתיהם. בישראל לא יהיו מהלכים דרסטיים שכאלו, אבל בהחלט יהיה מבצע אכיפה גדול נגד מפרי הבידוד, ולכן נדרשת ערבות הדדית שתאפשר להילחם כראוי בנגיף.
"ביחס לעולם, ישראל נמצאת במקום טוב יחסית", מבהיר ד"ר צזנה. "כפי שציינתי, יש לישראל מערכת בריאות מתקדמת. וגם אזרחים שערבים זה לזה, לצד יכולות טכנולוגיות מדהימות שיאפשרו לעקוב ביתר שאת אחר החולים והמבודדים, כך שמצבנו מצוין".
אלו מדינות בעולם נמצאות בסיכון הרב ביותר להיפגע מהנגיף?
"אירופה מחויבת עדיין לאמנת שנגן, המאפשרת לכלל אזרחי האיחוד לעבור באופן חופשי בין מדינה למדינה. בימי שגרה מדובר במהלך מבורך שמקל על האזרחים. אבל בתקופה כזו, זה עלול להיות הרה-אסון, בעיקר בגלל שאחד ממוקדי ההתפרצות המשמעותיים נמצא במדינה אירופית – באיטליה. כך שהסיכוי כי אירופה תיפגע קשות מהמחלה גדול. בנוגע לאיטליה, המצב שם קטסטרופלי לחלוטין. מערכת הבריאות שלהם מוצפת בחולים, וזה גורם לכך שהרופאים צריכים לבחור את מי להחיות ואת מי לא. מצב דומה מתחיל להיות גם בספרד הקרובה גיאוגרפית לאיטליה.
"מי שלקחו הימור גדול הם הבריטים. ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, מסרב לנקוט בצעדים משמעותיים כדי להילחם בנגיף. ג'ונסון מעריך כי ממילא כלל האוכלוסייה תדבק בנגיף, זאת לאור העובדה כי מדובר באחד הנגיפים המדבקים ביותר שיש. הוא אף אמר כי גם אם יינקטו בצעדים חריפים, כמו בידוד, הרי שלאחר מכן יוכל להיכנס למדינה אזרח זר שנגוע בנגיף – והוא יביא מחדש את הנגיף לממלכה. לאור הנחה זו, הבהיר ג'ונסון שמבחינתו אין סיבה כעת לפגוע במשק ובאזרחים, והורה על המשך שגרה רגילה. ההנהגה הרפואית והמדינית בממלכה מאמינה כי האוכלוסייה בבריטניה תידבק ברובה בנגיף, ולאחר מכן תייצר נוגדנים טבעיים למחלה. כך שהחיים יימשכו כרגיל, מלבד אותם אחוזים שימותו. לדעתי מדובר בהימור מסוכן מדי, וצעד שאיננו נכון. ימים יגידו האם הבריטים נהגו בחוכמה.
"מדינות נוספות בעולם שלהימצאות הנגיף בהן עשויה להיות משמעות קטסטרופלית הן מדינות אפריקה, שבהן מערכות ציבוריות נחשלות. להתפרצות הנגיף באפריקה עשויה להיות השפעה בינלאומית, משום שאזרחי היבשת עלולים להימלט לאזורים אחרים בעולם וליצירת גלי פליטים גדולים שחלקם יהיו נגועים בנגיף. גם הודו היא בין המדינות שעשויה למצוא את עצמה במצב בעייתי מאוד אם הנגיף יתפרץ בה בעוצמה. הממשלה בניו-דלהי לא תוכל להטיל עוצר על אזרחיה, שחלקם חיים בפחונים קטנים, בלי מקום לזוז, כאשר הבעיה הגדולה יותר היא חוסר בברזי מים בחלק גדול מהבתים במדינה. האזרחים בהודו חייבים לצאת מבתיהם מדי יום כדי להשיג מים ומזון, כך שלא ניתן להטיל עליהם עוצר אפקטיבי. בנוסף, בתי הספר בהודו לא יוכלו להיסגר, משום שמחצית מהילדים במדינה מתבססים על ארוחות שניתנים להם בבתי הספר, וכן הלאה. ואם נוסיף לכך את העובדה שמערכת הבריאות במדינה איננה מהמשופרות – קיבלנו מצב של כאוס ואנרכיה.
"בשורה התחתונה – המצב הנוכחי צפוי להיבלם. מדינות העולם, מלבד אולי בריטניה, יעשו הכל כדי להילחם בנגיף, ויהיו לכך תוצאות. אני מאמין שבדומה לשפעת העונתית הרגילה, נראה בקרוב כיצד הנגיף החדש הופך להיות חלק משגרת חיי האזרחים בעולם, זאת מבלי לפגוע משמעותית באורח החיים היום יומי".
קורונהבריאות
מגפת הקורונה
שיחה מרתקת עם חוקר רפואי: "התפשטות וירוס הקורונה תוביל לקטסטרופה לאומית"
"הסכנה הגדולה מהתפשטות וירוס הקורונה היא פגיעה אנושה במערכת הבריאות בישראל, שתוביל לפגיעה באלפי חולים ולקריסת המשק", מזהיר ד"ר רועי צזנה, חוקר עתידנות ישראלי. "כדי להתמודד עם הנגיף ייאלצו אזרחי ישראל לשהות בבידוד בן חודשיים". וגם: על ההימור המסוכן שלקחה בריטניה. ראיון נרחב
דוד פריד | כ' אדר התש"פ | 16.03.20 | 20:51
אם שאלתם את עצמכם: מה כל כך מפחיד בווירוס הקורונה? מדוע מדינת ישראל משביתה את המשק כולו, ומחייבת אזרחים להימנע מחתונות ואירועים רבי משתתפים בגלל וירוס שאחוז התמותה ממנו נמוך למדי? מסתבר שאינכם לבד. רבים מאוד תוהים על התועלת בפגיעה כה אנושה בכלכלה הישראלית, בגלל וירוס שאינו קטלני במיוחד. "אלא שהתשובה לכך נעוצה במערכת הבריאות הציבורית", מסביר ד"ר רועי צזנה, חוקר עתידנות ישראלי במרכז למחקר סייבר בינתחומי ע"ש בלבטניק באוניברסיטת תל אביב. לדבריו, "ניהול לא נכון של המשבר עשוי להוביל לפגיעה קשה במערכת הבריאות הציבורית בישראל ולקריסת המשק. כך שממילא עדיף לקובעי המדיניות להילחם בווירוס במלוא העוצמה, גם אם בדרך נפגעות הכלכלה, הפרטיות והנוחות של אזרחי ישראל". לדבריו, "גם אם לא ישביתו בשלב זה את המשק – הוא עשוי לקרוס ממילא כתוצאה מהתפשטות הווירוס, כך שעדיף להילחם בווירוס כעת מאשר לחזות בתוצאות התפשטותו".
"אחוז תמותה נמוך יחסית, אבל עדיין גבוה בהרבה מהשפעת העונתית"
כדי להבין את המצב הנוכחי מוביל אותנו ד"ר צזנה לעיר ווהאן שבסין, משם הכול החל. "באמצע דצמבר החלו מעבדות באזור העיר ווהאן לקבל דגימות רוק שנלקחו מחולים בדלקת ריאות בעיר", הוא מספר. "לקח למעבדות בערך שבוע כדי לרצף את הקוד הגנטי של הנגיף שהיה קיים בדגימות, ולזהות שיש דמיון של שמונים אחוזים בינו לבין SARS הידוע לשמצה… אלא שמעבר לכך, הנגיף היה חדש ובלתי מוכר לאנושות. המעבדות נכנסו ללחץ והעבירו את ההודעה לגורמים מלמעלה, שאמרו להן לקבור את הסיפור ולא לעורר פאניקה ציבורית. כך הן עשו, עד שקמה מעבדה אמיצה אחת בתחילת ינואר ופרסמה את הקוד הגנטי של הנגיף. היא נסגרה מיד למחרת היום, בהוראת השלטונות, אבל המרצע כבר יצא מן השק ולכולם היה ברור שיש נגיף חדש בסין.
"לממשלת סין לקח קצת זמן להבין את חומרת המצב, אבל מהר מאד היא גילתה שיש לה בעיה רצינית באזור ווהאן: התושבים נהרו לבתי-החולים עם קשיי נשימה, חום ודלקת ריאות. למזלם, למרות שהנגיף החדש אכן היה דומה ל- SARS, אחוז התמותה הנלווה היה נמוך בהרבה. אם במקרה של SARS מתים עשרה אחוזים מהנדבקים, הרי שבמקרה של נגיף הקורונה החדש, אחוז התמותה המשוער בווהאן עמד על 2 אחוזים בלבד, וכנראה שגם זו הערכה מוגזמת, מכיוון שאיננו יודעים את מספר הנדבקים המדויק.
"גם אז סין לא רצתה להשבית את המשק בוואהן. הממשלה הסינית לא הייתה מוכנה להשבית את הכלכלה של כל אזור חוביי החובק את העיר ווהאן, בלי סיבה טובה מאד", מבהיר צזנה ומוסיף: "ווהאן היא אחת מערי התעשייה המתקדמות בסין, עם 11 מיליון תושבים וכלכלה ענפה, או לפחות הייתה כזו. אלא ששלטונות סין ראו תוך חודש מתחילת האבחונים, שמספר גדול של אנשים זקוקים לאשפוז בשל קשיי נשימה ודלקות ריאות. וירוס הקורונה, מסתבר, מדבק ביותר. כל אדם שנדבק בווירוס, מדביק בממוצע 2.2 אנשים אחרים. מבחינה זו, נגיף הקורונה מדבק כמעט פי שניים יותר מהשפעת העונתית. אין פלא כי בעיר ווהאן זינק מספר הנדבקים במהירות".
דוקטור צזנה מציין כי "מתוך כל מאה נדבקים בנגיף, בערך שמונים יפתחו מחלה קלה בלבד, או אפילו יישארו בריאים למראית-עין, ארבעה-עשר יפתחו מחלה קשה יותר, עם קשיי נשימה מתקדמים ודלקת ריאות, שתחייב טיפול בבית-החולים, חמישה יזדקקו לטיפול חירום, עקב הלם זיהומי, כשל נשימתי וקריסת מערכות הגוף. ושניים מתוך מאה החולים ימותו". עם זאת, הוא מבקש להדגיש כי "הנתונים הללו אינם מדויקים, מכיוון שחלק גדול מהנדבקים בנגיף אינם מפתחים כנראה מחלה משמעותית ואינם מגיעים אפילו לרופא כדי להיבדק, לכן אינם נכללים בסטטיסטיקה. מכיוון שכך, קרוב לוודאי שמספר הנדבקים גבוה בהרבה – אולי פי שניים, פי שלושה, או פי עשרה או יותר – ממה שאנחנו יודעים. אם נסתמך על הנתונים המגיעים מדרום-קוריאה, שם נבדקו כבר יותר ממאה-אלף אנשים – כולל כאלו שאינם חשודים בהידבקות – הרי שנראה שאחוז התמותה שם עומד 'רק' על 0.6 אחוזים. אפילו אז, הנגיף עדיין קטלני פי שישה מהשפעת העונתית, שקוטלת 0.1 אחוזים מהנדבקים. כמו כן, רק 1.3 אחוזים מכל חולי השפעת בארה"ב בשנה האחרונה היו זקוקים לאשפוז בבית החולים, בהשוואה לעשרים ואחד אחוזים מהנדבקים בנגיף הקורונה...."
החשש הגדול: תגובת שרשרת שתוביל לקריסת הכלכלה ומערכת הבריאות
אז מה בכל זאת הוביל את סין להשבית את מחוז חוביי על הפעילות העסקית הענפה שבו? לדברי צזנה, החשבון הסיני היה פשוט: "לפי הסטטיסטיקה, מתוך כל מאה נשאים של הווירוס, עשרים ואחד יזדקקו לטיפול חירום. נניח לרגע שרוב הנשאים באמת אינם מזוהים כנשאים, ולכן שיעור החולים החמורים קטן הרבה יותר. נניח שמדובר, למשל, רק בעשרים חולים חמורים מתוך כל 500 נשאים, ולא מתוך כל מאה. זו הנחה גדולה, אבל נניח. נניח גם שהנגיף – שמדבק, כאמור, יותר מהשפעת – יגיע לרמות ההדבקה של מגיפת השפעת מ- 1889, בה נדבקו כמשוער עד שישים אחוזים מכל אוכלוסיית העולם.
"אם נעשה את החישובים במהירות", מסביר צזנה, "נבין שאם 60% מתוך 11 מיליון תושבים היו נדבקים בנגיף, הרי שבתי החולים של ווהאן היו צריכים לטפל ב- 264,000 אנשים שעלולים למות מבלי טיפול רפואי דחוף.
"בתי החולים אינם אמורים להיות מסוגלים להתמודד עם עומס כזה. לשם השוואה, בית חולים ממוצע בארה"ב מכיל רק 190 מיטות, וחלק גדול מהן לא נועדו לחולים במצבי חירום. אני לא יודע כמה מיטות יש בבתי-החולים בסין, אבל מה שבטוח – גם הם לא יכלו להתמודד עם מצב החירום שהפיל עליהם נגיף הקורונה. הממשלה הבינה מיד שיש לה בעיה ולכן היא הטילה סגר על כל ווהאן, והקימה תוך שבועיים שני בתי-חולים חדשים, במבצע שרק בסין אפשר לעשות. מיד לאחר מכן היא הטילה עוצר על כל התושבים, ומנעה מהם לצאת מהבתים שבועות שלמים, רק כדי למנוע מהנגיף להתפשט ולהדביק אנשים בריאים. אבל ברור למדי כי סין לא הייתה מצליחה להתמודד עם הנגיף ולבנות במהירות כה רבה בתי חולים אם אוכלוסייתה כולה הייתה נגועה בנגיף המסוכן.
"וכאן", אומר לנו דוקטור צזנה, "כאן טמון ה'סוד', והוא חשיבותם של בתי החולים להמשך קיומם של חיים תקינים במדינה: מסתבר שבתי החולים חיוניים הרבה יותר ממה שנדמה", הוא אומר ומפרט: "הנה כמה מהדברים אשר יקרו במצב בו בתי-החולים מלאים עד אפס מקום, וזו התמונה בה כמעט מצאו את עצמם בתי-החולים בווהאן, וממנה הצליחו להינצל בעיקר בזכות תגובתה 'המוגזמת' של ממשלת סין, אשר פתחה עוד שני בתי-חולים כאמור, והטילה סגר שמנע את התפשטות הנגיף. החשש הראשון הוא כי אנשי הצוות הרפואי יעבדו מסביב לשעון, יתעייפו, יעשו טעויות – וגם יידבקו בעצמם בנגיף הקורונה, במוקדם או במאוחר. על הדרך, הם גם ידביקו את כל מי שיגיע לבית-החולים. בנוסף, מלאי התרופות להורדת חום, למניעת ועצירת פרכוסים הנובעים מחום, להרדמת חולים שצריך לבצע בהם אינטובציה וכו' יאזול במהירות – תוך ימים ספורים – כך שחולים לא יוכלו לקבל את שירותי הרפואה המודרנית להם הם מצפים. מספרן המועט של מכונות ההנשמה לא יספיק עבור כל החולים במצב קריטי, גם אספקת בלוני החמצן תאזול". לדבריו, "זה עוד לא הכל: חולי קורונה במצב קריטי יגססו במיטותיהם מבלי שיוכלו לקבל טיפול מהצוות הרפואי – שחלקו חולה בעצמו עם חום, צמרמורות ושאר מרעין בישין. בכל מקרה, אין מספיק מכונות הנשמה, תרופות או חמצן כדי לעזור לכולם. ואכן, יש כבר עדויות המגיעות מאיטליה – שם יש מחסור חמור במכונות הנשמה – כי בתי-חולים מעבירים מכונות הנשמה מזקנים לנפגעי קורונה צעירים יותר... תגובת השרשרת הזו תוביל לכך שחולים כרוניים לא יוכלו להגיע אל בתי-החולים כדי לקבל טיפול תרופתי. אני מדבר על חולי סרטן, חולי מחלות לב, מחלות נוירולוגיות, מחלות מטבוליות מכל סוג וכן הלאה. בתי-החולים יהיו פקוקים בחולי קורונה, ובכל מקרה – לא יהיו מספיק אנשי צוות רפואי לטפל בחולים הכרוניים. ואם מישהו מאנשי הצוות יתפנה מחולי הקורונה כדי לטפל בחולים הכרוניים – הוא ידביק גם אותם. מלבד זאת, נשים יולדות יצטרכו ללדת בבית, כדי להימנע מלהידבק בנגיף ולשמור על חייהן וחיי ילדיהן".
כעת מגיע צזנה למעגל השני, והקריטי אף הוא. לדבריו, "בשלב זה כל אלו שאינם קשורים באופן ישיר לנגיף, בני משפחות החולים וקרוביהם, יצטרכו לעזוב הכל כדי לסייע לחולים הרבים שלא יטופלו כראוי בבתי החולים. ומכיוון שמי שלא מקבל טיפול בטווח הקצר – המצב הרפואי שלו מחמיר – המצב עוד עשוי להחמיר עוד, כך לדוגמה, נשים שמקבלות זיהום במהלך הלידה, עלולות לחלות תקופה ארוכה, ואז משפחה שלמה צריכה לטפל בילדים. זו תגובת שרשרת. תגובה זו עשויה להוביל ממילא לפגיעה אנושה במשק, ולטווח הארוך: לפגיעה קשה עוד יותר מזו שנגרמת כתוצאה מהשבתת המשק לתקופה קצרה, בה ינסו במשרד הבריאות למנוע את הידבקות האוכלוסייה בנגיף".
כדי להבהיר עד כמה התפשטות הנגיף בישראל תפגע במערכת הבריאות מציג ד"ר צזנה את הנתונים הבאים: "בישראל חיים 9.1 מיליון תושבים. נחסיר מתוכם 2.9 מיליון ילדים (שמפתחים סימני מחלה קלים מאד, אם בכלל) ונקבל 6.2 מיליון נדבקים פוטנציאליים. נניח שרק שישים אחוזים מהם יידבקו, ושרק אחד מכל 25 נדבקים, כלומר, 20 מתוך 500, יזדקק לטיפול נמרץ. אם זה יהיה המצב, הרי שתוך כמה חודשים נצטרך כמעט 150,000 מיטות בבתי-החולים בישראל. וזאת כאשר בבית החולים שיבא – הגדול ביותר במדינה – יש 1,500 מיטות בלבד..."
ד"ר צזנה מציין כי פעילות משרד הבריאות נכונה, גם אם היא רק תאט את התפשטות הנגיף בקרב אזרחי ישראל. "במקרה שייאלצו לאשפז בכל פעם מעט נדבקים – התוצאה תהיה כי מערכת הבריאות תשרוד – גם אם בקושי – את אשפוזם של חולי הקורונה, מה שלא יתאפשר במקרה של הדבקה המונית של אזרחי ישראל".
אבל המצב הזה שבו אזרחים נאלצים לשהות בבית ולהשבית את עסקיהם פוגעת קשות במשק. האם זה אכן אפשרי לבלום את הנגיף באמצעות הצעדים הללו?
"אני יודע שיש המון התמרמרות כנגד צעדים קיצוניים כל-כך, אבל ראינו כבר בסין שאפשר לעצור את הנגיף באמצעות הצעדים האלו. ובכלל, מדינות שנקטו בכל הדרכים הללו ביעילות, הצליחו לעצור את התפשטות נגיף הקורונה. דרום-קוריאה עורכת יותר מ- 10,000 בדיקות ביום, חלקן בתחנות בצד הדרך, ועוקבת במגוון אמצעים טכנולוגיים אחרי כל הנתונים בבידוד כדי לוודא שלא יפרו אותו. פקידים ממשלתיים בודקים פעמיים ביום את מי שנמצא בהסגר, וכל מי שנכנס למדינה צריך להתקין אפליקציה על הסלולארי ולדווח על מצבו הבריאותי מדי יום. כתוצאה מצעדים אלו, מספר הנדבקים החדשים בדרום-קוריאה יורד בימים האחרונים. סינגפור וטייוואן אף הן נוקטות בצעדים דומים, עם הצלחה דומה. האוכלוסייה במדינות אלו ממושמעת יותר, ומערכות הבריאות שלהן במצב טוב מלכתחילה. הכלכלות שלהן נהנות ממרווח נשימה. איפה ישראל עומדת על המפה הזו? אני חושב שאנחנו במקום לא רע. יש לנו מערכת בריאות מתקדמת במיוחד, ואמצעים טכנולוגיים שיאפשרו מעקב בדומה למה שעשו סינגפור ומדינות נוספות. כך שאנו במקום טוב, אולי חוץ מהעניין של האוכלוסייה הממושמעת...
"ייתכן שבמצב הקיצוני ביותר ניאלץ להטיל עוצר על ערים שלמות, לתת לכלכלת ההייטק להמשיך לעבוד בטלה-פרזנס דרך האינטרנט, ולהגדיר שהחוואים ימשיכו לייצר מזון לצריכה ולייצוא בתנאים מבודדים יחסית. אולי ניאלץ אפילו לבודד את האוכלוסיות הרגישות – כלומר, את הקשישים – ולהקים מערך התנדבות שמשרת אותן בהסגר. אלו אפשרויות קיצוניות, אבל הן קיימות.
"וגם אם לא נצליח למגר את הנגיף לגמרי", הוא מוסיף, "הרי שבינתיים, במרחב הנשימה שהבידוד וסגירת הגבולות מקנים לנו, מערכת הבריאות עושה דבר אחד גדול וחשוב: היא נערכת ומצטיידת לקראת הנגיף. אני יכול להבטיח לכם שכל בית-חולים וקופת חולים מנסים בימים אלו לרכוש כל מכונת הנשמה שעוד מוצעת למכירה בשוק, מרעננים ציוד שהתיישן במחסנים ומזמינים שפע של תרופות ומסיכות לקראת העתיד לבוא. בזכות ההצטיידות הזו הם יוכלו, בתקווה, לטפל בחולים גם במצב של עומס קיצוני".
צזנה קורא לאזרחים להגן על עצמם ועל סביבתם מפני הנגיף: "אם הציבור ישמור על כללי היגיינה נאותים, זה יסייע לצמצום מקרי ההידבקויות ו- לאפשר לאוכלוסייה האזרחית במדינה 'לחיות עם הנגיף'".
חיסון עם יעילות נתונה בספק
עיני העולם כולו נשואות אל הימים החמים של הקיץ, בתקווה כי הווירוס לא ישרוד את מזג האוויר החם ויאט את התפשטותו. דוקטור צזנה מבהיר כי מבדיקות שנערכו עלה שהווירוס אינו מחזיק מעמד בחום גבוה. עם זאת, הוא מציין, כי מסתמן שהנגיף ימשיך להתפשט למרות חום הקיץ.
"וגם אם הנגיף ייבלם בקיץ, זו לא תהיה בלימה אמתית", הוא מציין. לדבריו, "הנגיף פשוט יעבור לאזורים אחרים ברחבי העולם, בהם מזג האוויר קריר בתקופת הקיץ של ישראל או אירופה, שם הוא יוכל להמשיך לשרוד".
על החיסון אומר ד"ר צזנה כי זהו אחד הדברים שאף אחד בקהילייה המדעית לא בטוח לגביו. "אני אישית מאמין שכן יצליחו למצוא חיסון למחלה. במצב הטוב ביותר, ייתנו לכולם את החיסון, והווירוס הזה ייעלם מהעולם. זה לא בלתי ייאמן. יש ווירוסים כמו אבעבועות השחורות שהצליחו למגר אותם באמצעות חיסון נרחב. אבל, גם אם יהיה חיסון, הוא לא יגן מפני כל הזנים שיספיקו להתפתח מאז פרץ לראשונה. והמשמעות תהיה שעדיין תהיה הדבקה מסוימת שאנשים ימותו ממנו, לצערנו.
"כבר היום ישנם שני סוגי זנים של וירוס הקורונה החדש שאנו מכירים בוודאות, וישנן טענות – לא בדוקות – כי מספר הזנים עומד על חמישה. המוטציות שהווירוס הזה עבר הן הדבר המפחיד ביותר, משום שזה אומר כי גם לאחר ייצור חיסון לסוג מסוים של הווירוס – המעבדות יתקשו מאוד להכין חיסונים נוספים לסוגים האחרים של הווירוס בתוך זמן קצר, גם בגלל העובדה שנדרש ייצור המוני של מנות חיסון כדי לכסות חלק גדול מהאוכלוסייה העולמית, כך שנראה כי בכל מקרה הווירוס כאן כדי להישאר עוד תקופה ארוכה".
לדברי צזנה, "לאחר שייוצר חיסון מתאים, יהיו מדינות מסוימות – מתקדמות יותר – שימצאו את עצמן עמידות יותר להשפעת הווירוס, לעומת המדינות הנחשלות שבהן לא יהיה חיסון לכלל האוכלוסייה, בהן המצב עשוי להיות קטסטרופלי. מדינה אחת שעתידה בעניין לוט בערפל היא ארה"ב, שם אין מערכת רפואית ציבורית, ולכן יקשה על המדינאים בה להעניק חיסונים לכלל האוכלוסייה. במקרה כזה, ארה"ב תסבול אף היא מהגל השני של הווירוס, גם לאחר שייוצר חיסון מתאים."
"ישראל עתידה לעמוד בפני הסגר של כחודשיים"
"ההנחה היא, שבמקרה הטוב ביותר, אנו הולכים להיות בסגר של חודשיים לפחות", אומר צזנה. "להערכתי, תחילה יוכרז על שבוע של הסגר, ואז יאריכו את ההסגר בעוד שבוע, ובעוד שבוע, כך למשך כחודשיים, עד שתושג השתלטות על המחלה".
למה דווקא חודשיים?
"זה הזמן שיאפשר, ככל הנראה, להשתלט על הנגיף. כפי שראינו בסין, שם עברו כחודשיים עד שהרשויות הודיעו כי הצליחו להשתלט על המחלה באזור וואהן ובמחוז חוביי – מוקדי ההתפרצות הראשונים של הנגיף. וזה יהיה בהנחה שהאזרחים בישראל אכן ישמרו על הסדר ויצייתו להוראות. כפי שזה נראה האנשים מפגינים ערבות הדדית. בסין, המדינה נקטה בצעדים דרסטיים. דלתות הוברגו למשקופים בחלק מהמקרים, במטרה למנוע מהאזרחים לצאת מבתיהם. בישראל לא יהיו מהלכים דרסטיים שכאלו, אבל בהחלט יהיה מבצע אכיפה גדול נגד מפרי הבידוד, ולכן נדרשת ערבות הדדית שתאפשר להילחם כראוי בנגיף.
"ביחס לעולם, ישראל נמצאת במקום טוב יחסית", מבהיר ד"ר צזנה. "כפי שציינתי, יש לישראל מערכת בריאות מתקדמת. וגם אזרחים שערבים זה לזה, לצד יכולות טכנולוגיות מדהימות שיאפשרו לעקוב ביתר שאת אחר החולים והמבודדים, כך שמצבנו מצוין".
אלו מדינות בעולם נמצאות בסיכון הרב ביותר להיפגע מהנגיף?
"אירופה מחויבת עדיין לאמנת שנגן, המאפשרת לכלל אזרחי האיחוד לעבור באופן חופשי בין מדינה למדינה. בימי שגרה מדובר במהלך מבורך שמקל על האזרחים. אבל בתקופה כזו, זה עלול להיות הרה-אסון, בעיקר בגלל שאחד ממוקדי ההתפרצות המשמעותיים נמצא במדינה אירופית – באיטליה. כך שהסיכוי כי אירופה תיפגע קשות מהמחלה גדול. בנוגע לאיטליה, המצב שם קטסטרופלי לחלוטין. מערכת הבריאות שלהם מוצפת בחולים, וזה גורם לכך שהרופאים צריכים לבחור את מי להחיות ואת מי לא. מצב דומה מתחיל להיות גם בספרד הקרובה גיאוגרפית לאיטליה.
"מי שלקחו הימור גדול הם הבריטים. ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, מסרב לנקוט בצעדים משמעותיים כדי להילחם בנגיף. ג'ונסון מעריך כי ממילא כלל האוכלוסייה תדבק בנגיף, זאת לאור העובדה כי מדובר באחד הנגיפים המדבקים ביותר שיש. הוא אף אמר כי גם אם יינקטו בצעדים חריפים, כמו בידוד, הרי שלאחר מכן יוכל להיכנס למדינה אזרח זר שנגוע בנגיף – והוא יביא מחדש את הנגיף לממלכה. לאור הנחה זו, הבהיר ג'ונסון שמבחינתו אין סיבה כעת לפגוע במשק ובאזרחים, והורה על המשך שגרה רגילה. ההנהגה הרפואית והמדינית בממלכה מאמינה כי האוכלוסייה בבריטניה תידבק ברובה בנגיף, ולאחר מכן תייצר נוגדנים טבעיים למחלה. כך שהחיים יימשכו כרגיל, מלבד אותם אחוזים שימותו. לדעתי מדובר בהימור מסוכן מדי, וצעד שאיננו נכון. ימים יגידו האם הבריטים נהגו בחוכמה.
"מדינות נוספות בעולם שלהימצאות הנגיף בהן עשויה להיות משמעות קטסטרופלית הן מדינות אפריקה, שבהן מערכות ציבוריות נחשלות. להתפרצות הנגיף באפריקה עשויה להיות השפעה בינלאומית, משום שאזרחי היבשת עלולים להימלט לאזורים אחרים בעולם וליצירת גלי פליטים גדולים שחלקם יהיו נגועים בנגיף. גם הודו היא בין המדינות שעשויה למצוא את עצמה במצב בעייתי מאוד אם הנגיף יתפרץ בה בעוצמה. הממשלה בניו-דלהי לא תוכל להטיל עוצר על אזרחיה, שחלקם חיים בפחונים קטנים, בלי מקום לזוז, כאשר הבעיה הגדולה יותר היא חוסר בברזי מים בחלק גדול מהבתים במדינה. האזרחים בהודו חייבים לצאת מבתיהם מדי יום כדי להשיג מים ומזון, כך שלא ניתן להטיל עליהם עוצר אפקטיבי. בנוסף, בתי הספר בהודו לא יוכלו להיסגר, משום שמחצית מהילדים במדינה מתבססים על ארוחות שניתנים להם בבתי הספר, וכן הלאה. ואם נוסיף לכך את העובדה שמערכת הבריאות במדינה איננה מהמשופרות – קיבלנו מצב של כאוס ואנרכיה.
"בשורה התחתונה – המצב הנוכחי צפוי להיבלם. מדינות העולם, מלבד אולי בריטניה, יעשו הכל כדי להילחם בנגיף, ויהיו לכך תוצאות. אני מאמין שבדומה לשפעת העונתית הרגילה, נראה בקרוב כיצד הנגיף החדש הופך להיות חלק משגרת חיי האזרחים בעולם, זאת מבלי לפגוע משמעותית באורח החיים היום יומי".
קורונהבריאות
- favorite_borderהכרויות לדתיים
- access_alarmsכניסת שבת
- phone_androidאפליקציה
- chatווטסאפ הידברות
- schoolהקמפוס היהודי
- photo_cameraאינסטגרם הידברות
- exposure_plus_22 הלכות בווטסאפ
- view_headlineחדשות היום
- free_breakfastרץ ברשת
- emailניוזלטר
- live_helpשאל את הרב
- event_availableאירועים
- restaurantברכת המזון
- roomתפילת הדרך
- arrow_drop_down_circle7 ברכות App
- exploreJudaism
- exploreИудаизм
