דרוש מידע כח לבת שאין לה כבר חשק ללימודים מרחוק!!

[קצרה]

הם לא יכולים ללמוד מקוון. רוב הסמינרים אוסרים אפילו מייל, וגם אילו שמתירים- אוסרים זום. אי אפשר ללמוד את ההתמחויות הרציניות בצורה הזאת.
ועוד שנה, כשיצאו לשוק אלפי בוגרות חסרות ידע בסיסי במקצוע אותו למדו (מהכרות עם השטח), יהיו פה אשכולות ממורמרים על העדפת חילונים במקומות עבודה.

האמת?
אחרי שישבתי יום אחד בעבודה ליד חברה שניסתה להכווין את ילדיה להתחבר לזום וצפתה עליהם מרחוק.
אני לא בטוחה כבר שזום יותר טוב מטלפון.
לפחות בטלפון יש גמישות של שעות ואפשר להתאים האזנה לשעות שההורים בבית.
ולא מתבזבז 30 דקות מתוך 35 על בדיקה מי נמצא ומי התנתק..
הדבר היחיד כנראה שטוב בזום הוא - שאפילו המורה יודע שהוא לא באמת התקדם בחומר לשום מקום..

 

[דדד]

ולא מתבזבז 30 דקות מתוך 35 על בדיקה מי נמצא ומי התנתק..

כנראה לא ראית מקרוב איך נראית שיחת ועידה בכיתה ג'.

 

[סופרוומן]

מהיכרות עם בי"ס לא חרדי שמפעיל מערך זום - יש למידה ברמה סבירה. אפילו שיעורי ספורט נערכים בזום.

השאלה כמה שתוף פעולה יש מצד התלמידים.

 

[Ruti Kepler]

לא האשמתי את החרדיות, רק ציינתי עובדה לגבי השתייכות בית הספר המדובר. (כדי שלא יחשדו בי בהיכרות עם בתי"ס חרדיים שמפעילים זום...)

 

[קצרה]

כנראה לא ראית מקרוב איך נראית שיחת ועידה בכיתה ג'.

שיחת ועידה היא על אותו רעיון של זום.
בבתי הספר שלנו מתבססים על הקלטות ולא על ועידות.

 

[דסולישה ❤]

לא נכון, אצלינו הגדילו גם ביסודי וגם בתיכון!!!

צודקת
כל יום 6-7 שיעורים! טירוף!!

 

[אסתררר]

שיחת ועידה היא על אותו רעיון של זום.
בבתי הספר שלנו מתבססים על הקלטות ולא על ועידות.

כל עוד אי אפשר בטלפון לשים את כל המשתתפים על מיוט, זה נשמע רעעע

 

[קצרה]

מהיכרות עם בי"ס לא חרדי שמפעיל מערך זום - יש למידה ברמה סבירה. אפילו שיעורי ספורט נערכים בזום.

מצד ההורים את מכירה או מצד המורים.
כי מצד המורים את יכולה לשמוע גם אצלינו על למידה ברמה סבירה כולל שיעורי התעמלות...

 

[מימימו]

מהיכרות עם בי"ס לא חרדי שמפעיל מערך זום - יש למידה ברמה סבירה. אפילו שיעורי ספורט נערכים בזום.

קרובת משפחה שלי לומדת בזום..
מכוונת שעון לשמונה בבוקר מתעוררת מדליקה בפלאפון זום שמה תמונה שלה מבעוד מועד שיחשבו שהמצלמה פתוחה או אומרת שהיא לא פותחת כי היא עם פרצוף של בוקר חוזרת לישון מכוונת שעון מעורר לשלוש מכבה את הזום ואז או חוזרת לישון או קמה תלוי במצב רוח ובשעה שבה הלכה לישון בלילה...

 

[תקוה]

יש הורים שאמורים לעבוד, איכשהו, בין לבין. מישהו אמור גם לפרנס את כל התלמידות החרוצות.

וגם אמורים להכין ארוחת בוקר צהריים וערב לפי הטף. בנתיים

למה מגיע לנו הצרה הזאת? לא מספיק יש קורונה? לא מספיק מסיכה מחממת לנו את הפנים ומכניסה לנו בחזרה את כל החנקן לאף? לא מספיק הלכנו ברגל קילומטרים כי אין אוטובוסים? נגזר עלינו גם לשבת ולסבול סבל איטי ומתמשך מול המערכת הטלפונית? מה חטאנו כל כך הרבה?

לא יודעת בנות כמה הבנות שלך
אבל מספיקה לי בת אחת בגיל הזה בשביל להבין ש-פי 4 זה... ת-י-ס-כ-ו-ל שאין לו סוף.

אבל פעם כשהייתי תלמידה שאלנו את המורה-"למה כ"כ הרבה עבודות, מבחנים..." והתשובה היתה-"תכבד העבודה.. ואל ישעו בדברי שקר"-מענין אותי לשאול אותה היום איפה העבודה הקשה. אבל את ה'דברי שקר' אני רואה כבר כעת.
חסר לבנות גירויים למח. חסר לבנות שמחת חיים והווי. כן 4 בנות זה לא 27. והמח שלהן הולך ומתנוון.

אם אנחנו האימהות רוצות לראות אותן בשבט יושבות ללמידה סדירה ורציפה ומצליחות להנות מהלמידה בלי בעיות קשב וריכוז. (דענה שזה לא יהיה להן קל.) בלי ריצות למורות פרטיות. בלי תסכולים ברמות גבוהות יותר. אז ניתן להן עכשיו הרבה גב והרבה עצמות להקשיב.

היא לא רצתה ללמוד שיעור דקדוק שאת תחילת הנושא למדו עוד באלול מול המורה הפיזית. כי היה לה חסר משפט אחד פשוט. אז ישבתי עם הספר קראתי אותו ולימדתי אותה אני. כי חשוב לי שהיא תדע, תיבחן. ותצליח. שיהיה לה סיפוק מהלמידה הגם שטיפשי בעיני לעשות מבחנים והמבחן כבר שוכב לה שבוע בתקיית הערכת למידה....
תשאלי אם לעשות זאת פי 4? אז כן, אם את האמא את קיבלת כוחות לכל ה4 שלך.

משיעורי יהדות, דינים, פרשת שבוע וביאורי תפילה עשינו תוכנית והיא מלמדת אותנו בסעודות שבת. מעט מכל מקצוע
ובארוחות הצהריים. אותנו- א ההורים ואנחנו שואלים שאלות והיא הולכת לחפש תשובות. והעיניים שלה בורקות. ונותן לי כח להמשיך ככה.

התחלתי ללמד את הבת שלי סודוקו. וקניתי חוברת סודוקו והיא תלמד לא לנוון את השכל שלה אם למורות שלה אין שכל לעבוד עם בנות בגיל שלה. כולה כתה ה'. הבנות צמאות לדעת ללמוד אבל דברים מעניינים.

קניתי לה ערכת קישוט לסוכות שצריך הרבה ראש לבנות את זה נכון.

 

[בשעות הקטנות]

הלוואי שכך היה.
המורה הקבועה, במצב כזה, אמורה להפוך ל'תומכת למידה' (התפקיד שהיום מוטל על האמהות): להתקשר לכל הבנות בקביעות, לשמוע מהן פידבקים, לוודא שהן מבינות את המטלות ושיש להן את כל החומרים.

את השיעורים עצמם, קצרים ובהירים, יכולה להקליט מורה אחת, פעם אחת, לתלמידות בכל הארץ. אולי אפילו באולפן מסודר, עם עריכה וניקוי רעשים.

ממה שנשמע מן התגובות שלך, כנראה אכן זהו סיוט! ומשהו לא עובד שם טוב.
כואב לשמוע את התסכול.
אבל מענין שלא בכל בתי הספר זה ככה.
יותר מכך, גם בתוך בתי הספר כל כיתה לגופה.
ישנן מורות מלהיבות באופן יוצא דופן, שמצליחות להחזיק לפחות מחצית כיתה בקביעות.
ב"ה, כן, כמורה לכיתה ו' רוב הבנות בהאזנה.
פעם אחת פספסתי שיחת ועידה כי הייתי קצת מיואשת ולא כל כך אהבתי את כל הבלאגן והרעשים וכו'... ושכחתי להודיע מראש-תלמידות התקשרו 4 שיחות שלא נענו בזו אחר זו- מה עם שיחת הועידה???

אני חושבת שזה מאוד תלוי במורה.
אם את רואה שהמורה של הבת שלך משעממת באופן יוצא דופן, ולא עושה את מלאכתה-
(היום אני באמת תומכת למידה, כמו שתארת: אני זו שיוצרת קשר, מרימה טלפונים, מבררת אם התקבלו החומרים, האם החומר קשה והאם יש תקלות, האם אפשר לשפר משו וכו'... זה לגמרי תפקיד של המורה, למרות כל השיעורים שהיא מוסרת) באמת שלא תלמד!!! לא כל מורה יכולה ללמד במרחב הקולי, ולא כל תלמידה מסוגלת ללמוד במרחב הקולי.

ועוד משו- ביסודי בשום אופן א"א שתהיה הקלטה אחידה.
כל מורה מתאימה את השיעור על פי רמת הכיתה.
כשמורה מוסרת שיעור, כן, גם דרך טלפון, היא מוסרת את זה בדיוק ל- X תלמידות שיש בכיתתה. בדיוק להן.
כמו שכל ילד הוא שונה באופיו, כך גם כל כיתה ככיתה שונה בצרכיה.
גם כאשר אמא לא מרגישה את היחס האישי במהלך השיעור, הוא קיים.

אם המורה נכשלת בכך, ולא מצליחה להעביר מסר אישי לכיתה בכל שיעור שנמסר, בין אם המורה מחנכת או מקצועית- זהו כישלון מאוד גדול.
(גם בתור מורה מקצועית, אני משאירה פידבק לבנות, על כל הודעה שהן משאירות לי עם שיעורי בית. גם אם זה כרוך בעוד הקלטה בשעה 1:30 בלילה).
כי מרחב קולי צריך להיות עם נשמה.
ואם הוא אכן עם נשמה- התלמידות והאמהות מרגישות את זה.
תקנו אותי אם אני טועה.

 

[דדד]

וגם אמורים להכין ארוחת בוקר צהריים וערב לפי הטף. בנתיים



לא יודעת בנות כמה הבנות שלך
אבל מספיקה לי בת אחת בגיל הזה בשביל להבין ש-פי 4 זה... ת-י-ס-כ-ו-ל שאין לו סוף.

אבל פעם כשהייתי תלמידה שאלנו את המורה-"למה כ"כ הרבה עבודות, מבחנים..." והתשובה היתה-"תכבד העבודה.. ואל ישעו בדברי שקר"-מענין אותי לשאול אותה היום איפה העבודה הקשה. אבל את ה'דברי שקר' אני רואה כבר כעת.
חסר לבנות גירויים למח. חסר לבנות שמחת חיים והווי. כן 4 בנות זה לא 27. והמח שלהן הולך ומתנוון.

אם אנחנו האימהות רוצות לראות אותן בשבט יושבות ללמידה סדירה ורציפה ומצליחות להנות מהלמידה בלי בעיות קשב וריכוז. (דענה שזה לא יהיה להן קל.) בלי ריצות למורות פרטיות. בלי תסכולים ברמות גבוהות יותר. אז ניתן להן עכשיו הרבה גב והרבה עצמות להקשיב.

היא לא רצתה ללמוד שיעור דקדוק שאת תחילת הנושא למדו עוד באלול מול המורה הפיזית. כי היה לה חסר משפט אחד פשוט. אז ישבתי עם הספר קראתי אותו ולימדתי אותה אני. כי חשוב לי שהיא תדע, תיבחן. ותצליח. שיהיה לה סיפוק מהלמידה הגם שטיפשי בעיני לעשות מבחנים והמבחן כבר שוכב לה שבוע בתקיית הערכת למידה....
תשאלי אם לעשות זאת פי 4? אז כן, אם את האמא את קיבלת כוחות לכל ה4 שלך.

משיעורי יהדות, דינים, פרשת שבוע וביאורי תפילה עשינו תוכנית והיא מלמדת אותנו בסעודות שבת. מעט מכל מקצוע
ובארוחות הצהריים. אותנו- א ההורים ואנחנו שואלים שאלות והיא הולכת לחפש תשובות. והעיניים שלה בורקות. ונותן לי כח להמשיך ככה.

התחלתי ללמד את הבת שלי סודוקו. וקניתי חוברת סודוקו והיא תלמד לא לנוון את השכל שלה אם למורות שלה אין שכל לעבוד עם בנות בגיל שלה. כולה כתה ה'. הבנות צמאות לדעת ללמוד אבל דברים מעניינים.

קניתי לה ערכת קישוט לסוכות שצריך הרבה ראש לבנות את זה נכון.

את אמא מדהימה, ועם זאת אני לא חושבת שזה מתאים לכל האוכלוסיה.
יש גם אמהות שלא יודעות דקדוק/חשבון/אנגלית. ולא יעזור להן לקרוא את הספר.
איכשהוא בבית ספר הן שרדו, היום הן מפרנסות נהדר בתחום שלהן.
ולהיות מורות אינן מסוגלות.

 

[המימד הנוסף]

יש מקצועות שסובלים סבל עמוק.
וחבל שלא חושבים על עצירת הלימודים בהם, תוך שימור הקיים בלבד.
כן כן!
אין טעם ללמד מתמטיקה ביסודי. פשוט אין. אני לא מורה, אבל סיפרה לי מורה קרובה שבסוף השנה הקודמת (אחרי כ-4 חודשים בלי לימודים) לא היה זכר ללמידה. פשוט כלום.
אולי כדאי להתקדם בהיסטוריה, מקצועות קודש, כל מה שמצריך פחות המחשות והסברים למתקשות, או לבצע התאמות- לדוגמא באנגלית ללמד יותר דיבור ושמיעה ולא להלחם בעקשנות על לימוד האותיות, למשל.
הפיקוח, איפה הוא?

איזה תגובה שפויה! איזה חשיבה פרקטית.
חבל שאת לא בפיקוח

 

[bracha5]

התלבטתי אם לכתוב זאת, היה נשמע לי חלום ורוד מידי...
ולא מציאותי- כי הוא ישבית המון צוות הוראה.
בעיקרון, מה שאנחנו צריכים לכל רשת זה 3 מורות שילמדו, נגיד, אנגלית לכיתות ד' ה' ו'. מורה אחת תכין את החומר בצורה מושכת, מורה שניה תקריין בקול מתאים וערב, מורה שלישית שתעבוד על חוברות למידה וכדו'-חומרי שטח.
שאר המורות רק צריכות לעקוב אחר הלמידה ולעזור בשעת הצורך.

לא מסכימה!
היום יותר מתמיד הוכח הצורך במעקב אישי.
החומר מהחינוך העצמאי יוגדר כחומר עזר. לא כלימוד יחידי.

 

[דדד]

לא מסכימה!
היום יותר מתמיד הוכח הצורך במעקב אישי.
החומר מהחינוך העצמאי יוגדר כחומר עזר. לא כלימוד יחידי.

שאר המורות רק צריכות לעקוב אחר הלמידה ולעזור בשעת הצורך.

 

[y&m]

ישנן מורות מלהיבות באופן יוצא דופן, שמצליחות להחזיק לפחות מחצית כיתה בקביעות.

יש אנשי צוות מצוינים פרונטלית שלא מצליחים להעביר את עצמם בהקלטה.
הם הופכים ליבשים ומשעממים אפילו את עצמם.

אין מה לעשות, המצב הנוכחי דורש חשיבה מחדש.
שיעיפו את כל תוכנית הלימודים של השנה הזאת (עם סוף שנה שעברה) לפח אשפה יחד עם המיליונים שזרקנו לשם בסגרים. וישנו ראש.

המטרה היא להחזיק את הבנות.
ולפתח בהן אינטלגנציה.
זה לא ילך עכשיו במקצועות למידה סטנדרטים.

לכן, לוקחים כמה מורות/ מרצות בעלות כושר רטורי עצום, שיקליטו אותן מקצועית במקצועות כמו:
נביא, יהדות, ג"ג, היסטורי ותו"י. קהילות ועדות ומנהגים בעמ"י. דינים ועוד.
כאלו שכל בת יכולה לשמוע מה שמעניין אותה.
ובסוף כל יום /שבוע, חידון טלפוני מרתק, על פרסים שווים.
הסיכוי של מבנה למידה כזה להצליח הרבה יותר גדול.

נכון, לא יתקדמו בחשבון, דקדוק ואנגלית לפי המערכת.
אבל ירוויחו ידע יהודי, אינלגנציה כללית, וילדות שמחוברות ללמידה (לבית הספר).

 

[בשעות הקטנות]

כל עוד אי אפשר בטלפון לשים את כל המשתתפים על מיוט, זה נשמע רעעע

אפשר.
הבעיה שהמורה מרגישה שמדברת לקיר.
משו כמו: הלו? את שם? אולי כבר כולם ירדו מהקו?

 

[דדד]

יש אנשי צוות מצוינים פרונטלית שלא מצליחים להעביר את עצמם בהקלטה.
הם הופכים ליבשים ומשעממים אפילו את עצמם.

אין מה לעשות, המצב הנוכחי דורש חשיבה מחדש.
שיעיפו את כל תוכנית הלימודים של השנה הזאת (עם סוף שנה שעברה) לפח אשפה יחד עם המיליונים שזרקנו לשם בסגרים. וישנו ראש.

המטרה היא להחזיק את הבנות.
ולפתח בהן אינטלגנציה.
זה לא ילך עכשיו במקצועות למידה סטנדרטים.

לכן, לוקחים כמה מורות/ מרצות בעלות כושר רטורי עצום, שיקליטו אותן מקצועית במקצועות כמו:
נביא, יהדות, ג"ג, היסטורי ותו"י. קהילות ועדות ומנהגים. דינים ועוד.
כאלו שכל בת יכולה לשמוע מה שמעניין אותה.
ובסוף כל יום /שבוע, חידון טלפוני מרתק, על פרסים שווים.
הסיכוי של מבנה למידה כזה להצליח הרבה יותר גדול.

נכון, לא יתקדמו בחשבון, דקדוק ואנגלית לפי המערכת.
אבל ירוויחו ידע יהודי, אינלגנציה כללית, וילדות שמחוברות ללמידה (לבית הספר).

אוף. כאלה רעיונות מעולים ואשכול פורה,
ואנשים מדברים לעצמם.

 

[מימימו]

ממה שנשמע מן התגובות שלך, כנראה אכן זהו סיוט! ומשהו לא עובד שם טוב.
כואב לשמוע את התסכול.
אבל מענין שלא בכל בתי הספר זה ככה.
יותר מכך, גם בתוך בתי הספר כל כיתה לגופה.
ישנן מורות מלהיבות באופן יוצא דופן, שמצליחות להחזיק לפחות מחצית כיתה בקביעות.
ב"ה, כן, כמורה לכיתה ו' רוב הבנות בהאזנה.
פעם אחת פספסתי שיחת ועידה כי הייתי קצת מיואשת ולא כל כך אהבתי את כל הבלאגן והרעשים וכו'... ושכחתי להודיע מראש-תלמידות התקשרו 4 שיחות שלא נענו בזו אחר זו- מה עם שיחת הועידה???

אני חושבת שזה מאוד תלוי במורה.
אם את רואה שהמורה של הבת שלך משעממת באופן יוצא דופן, ולא עושה את מלאכתה-
(היום אני באמת תומכת למידה, כמו שתארת: אני זו שיוצרת קשר, מרימה טלפונים, מבררת אם התקבלו החומרים, האם החומר קשה והאם יש תקלות, האם אפשר לשפר משו וכו'... זה לגמרי תפקיד של המורה, למרות כל השיעורים שהיא מוסרת) באמת שלא תלמד!!! לא כל מורה יכולה ללמד במרחב הקולי, ולא כל תלמידה מסוגלת ללמוד במרחב הקולי.

ועוד משו- ביסודי בשום אופן א"א שתהיה הקלטה אחידה.
כל מורה מתאימה את השיעור על פי רמת הכיתה.
כשמורה מוסרת שיעור, כן, גם דרך טלפון, היא מוסרת את זה בדיוק ל- X תלמידות שיש בכיתתה. בדיוק להן.
כמו שכל ילד הוא שונה באופיו, כך גם כל כיתה ככיתה שונה בצרכיה.
גם כאשר אמא לא מרגישה את היחס האישי במהלך השיעור, הוא קיים.

אם המורה נכשלת בכך, ולא מצליחה להעביר מסר אישי לכיתה בכל שיעור שנמסר, בין אם המורה מחנכת או מקצועית- זהו כישלון מאוד גדול.
(גם בתור מורה מקצועית, אני משאירה פידבק לבנות, על כל הודעה שהן משאירות לי עם שיעורי בית. גם אם זה כרוך בעוד הקלטה בשעה 1:30 בלילה).
כי מרחב קולי צריך להיות אם נשמה.
ואם הוא אכן עם נשמה- התלמידות והאמהות מרגישות את זה.
תקנו אותי אם אני טועה.

את לא טועה אבל לצערינו אין הרבה מורות כמוך שבשבילן ללמד זה סוג של אידיאל שהן באמת אוהבות את זה. היתה לי מורה שבכיתה היתה מלמדת בעל פה (באותם מילים כמו בספר כן?!) ואז מקריאה לך מהספר כדי לראות האם הבינו (בשלב הזה רוב הכיתה מורדמת ומבחינתה שתיקה כהודאה ועוברת לנושא הבא..) ואז מגיעים למבחן ואופסי במקום לחזור על החומר צריך ללמוד אותו לבד כי בכיתה זה לא היה למידה. אני לא רוצה לדמיין איך מורה כזו מלמדת דרך הטלפון. לבנות זה סיוטטטט.
ובכל בית ספר יש לפחות שתיים שלוש מורות כאלה....

 

[סופרוומן]

כי מרחב קולי צריך להיות אם נשמה

נכון מאד!
אבל עוד קודם צריך שיהיו מנימום תנאים טכניים.
אי אפשר שמורה מדברת מתחת לשפם או לפחות ככה זה נשמע כי איכות ההקלטה ו/או הקו מזעזע