התייעצות כיבוד הורים עד איפה?

[בית יפה]

הם גם לא היו מבקשים כל שני וחמישי להסיע אותם למקום אחר...

ואם כן היו מבקשים?
היתה בעיה ?

 

[bekkiback]

הם גם לא היו מבקשים כל שני וחמישי להסיע אותם למקום אחר...

נראה שהאשכול עלול להיות יותר ויותר שיפוטי וחבל.

אני הקטנה חושבת,
שמאד חשוב לדעת מה מכלול היחסים ביניכם.

האם הקושי במילוי רצונם מתחיל היום או שמושתת על חסכים מהעבר - שהביטוי שלהם לובש צורה כזאת היום.

אמרו כאן דברים חכמים מכל כיוון.

ממליצה כן לשבת ולברר עם עצמכם מה מפריע לכם באמת.

להצביע על הנקודה המדויקת ולקבל החלטות.

ואם קשה או בלתי ניתנת להשגה -הנקודה הזאת,

פנו למישהו שיעזור לכם להצביע עליה.

 

[גחלילית]

מדובר על ההורים!!
על מי שבזכותם בני הזוג שלנו חיים וקיימים.
לא שתמיד זה קל. אבל בפרט שבשאלה צוין שהם מבקשים עזרה מהילדים, למרות שיכלו להזמין מונית במקום.
אולי כל מה שהם מבקשים זה קשר? וכשהוא לא קורה מעצמו, בטבעיות, מצד הילדים, אז ההורים מיצרים הזדמנויות מפגש באופן של "צורך"?
(כמו ילד שלא מקבל תשומת לב מספקת, ומייצר בעיות כדי שנהיה חייבים לפנות זמן ולהתייחס אליו??)

 

[ש. כהן]

אולי כל מה שהם מבקשים זה קשר? וכשהוא לא קורה מעצמו, בטבעיות, מצד הילדים, אז ההורים מיצרים הזדמנויות מפגש באופן של "צורך"?

זה לא הענין

 

[תלת מימד]

מובן מאוד! זה ממש לא פשוט...קל לייעץ כל מיני דברים כשרואים התנהלות של אחרים מבחוץ...וקשה פי אלף להיות מהצד שחווה את זה ואובד עצות... אבל נראה שא"א לייעץ בלי להכיר יותר את היחסים מסביב...אם זה הדבר היחיד שמפריע, או שזה הכי מפריע, ואיך הם יגיבו במקרה של סירוב...אולי אפשר להגיד להם כשיותר קשה והם יבינו, או לסכם מראש שיבקשו רק במקרים מסויימים (יותר דחופים), ואפשר להבין גם אותם שיותר קל וזול להם לבקש מהילדים (אולי הם מרגישים שהם גם נותנים לכם הרבה בדברים אחרים ולכן מרגישים בנח לבקש? ואולי כשאתם עושים את זה, אתם עושים כ"כ מכל הלב שהם אפ' לא מרגישים שזה קשה לכם ומאמץ אתכם מדי?)
בכל מקרה-אם אתם ממש מרגישים שאתם לא יכולים להמשיך כך-כדאי לכם לפתור את הבעיה כמה שיותר מהר בדרך שהכי מתאימה לכם (והיו פה הרבה רעיונות)
בהצלחה!!!

 

[כוכב103]

תקשיבו- כל אחד כותב מנקודת מבטו.
נשמע שמי שפתח את האשכול מתמודד עם הורים שמאוד הרבה מבקשים הקפצות.
אני מכירה אישה אחת ממש חשובה ונחמדה שגרה ליד אחת מאחיותי ומבקשת טובות ממנה על ימין ועל שמאל.
תקני לי לחם, ואחרי חצי שעה, אה ושכחתי עכשיו תקני גבינה, ואחרי עוד שעה ותשלחי מישהו לירקן כי אני צריכה קישואים. ואחרי עשר דקות, אוי יש לך גם כמה תפוחי אדמה לשלוח לי עם איזה ילד.
ועוד כיד הדמיון הטובה עליכם.
אז נכון שהיא לא אמא שלה, אבל היא ממש רוצה לעזור לה והגברת לא שמה לב שלפחות אם היתה מרכזת את כל השליחויות זה היה קצת יותר קל.
אבל לפעמים אנשים שוכחים שגם לצעירים לא כל דבר הוא קל, וגם למי שנוהג ברכב - לצאת מהבית עשר פעמים ביום להקפצות זה טרחה ענקית.
ובאמת צריך להגיע להחלטה מה עושים עם זה.
בהחלטה משותפת בין שני בני הזוג. עד כמה הם יכולים להתמסר.
אני חושבת שצריך לנסות בעדינות רבה לתחום את הדברים לשעות, ולבקש שבשעות הכולל למעט לבקש או בשעות אחרות שבאמת קשות אז רק לדברים ממש דחופים. ולהסביר להורים פעם בשעה של נחת כמה אתם רוצים לעזור אבל במבט מהצד- איך זה נראה...
ובנוסף- להתחלק עם עוד אחים (אם יש) ולא לקחת את כל הנטל לבד.

 

[שואל ומשיב]

1. קראתי בשם הגראי"ל שטיינמן זצ"ל שכל הכוח שיש לאומות העולם נגד עמ"י בימים אלו שלפני ביאת המשיח הוא שאריות של זכות מצוות כיבוד אב ואם של עשיו הרשע. לכן ככל שנתחזק אנחנו במצווה זו נקצר את חבלי משיח ונביא את הגאולה מהר יותר.
2. ת"ח אחד שהיה מופלג מאוד במצווה זו אמר פעם לאביו 'אתה מרגיש נבוך לבקש ממני עזרה, דע לך שבמו ידיך אתה מעניק לי עוד ועוד נתחים של גן עדן. בכל בקשה כזו אתה עושה אתי חסד לאין שיעור!'.
3. בשביל האיזון - לפעמים העול נופל על ילד אחד מתוך כמה, או שישנם תקופות שהעול גדול במיוחד, חייבים לדעת מתי לקחת אויר ולנוח לפני שמגיעים חלילה וחס למצב של התפרצות או כעס. לפעמים חייבים למצוא תירוץ למה עכשיו אי אפשר ולדעת שגם את זה אנו עושים בגלל כיבוד אב ואם... שיהיה לנו כוח להמשיך במצווה הזו.

 

[תלת מימד]

שימו לב שהשאלה הייתה-

מה אומרים? חוסר פירגון או מובן?

ולא בקשת עצות...
מה שמראה עד כמה יותר קל לנו ישר לייעץ ולבקר במקום להקשיב עד הסוף...
נקודה קטנה למחשבה...
(דיברתי פה לעצמי בקול, מי שרוצה להקשיב גם-הרווח כולו שלו)

 

[מריומה~]

מדובר בהורים עם ילדים נשואים, ללא רכב.
כל פעם שהם צריכים להגיע ממקום למקום, שלא בשיגרה, מבקשים מהילדים הנשואים להסיע אותם לפה ולשם.
הבעיה היא שאת בני הזוג זה משגע. היציאה באמצע דברים וההשענות על הילדים כהסעות, ההימנעות להשתמש במונית- ולא בגלל בעיה כלכלית
מה אומרים? חוסר פירגון או מובן?

הורים אי אפשר לשנות. חבל על האנרגיות.
צריך ללמוד להתנהל מולם בצורה שתיטיב עם הבנים גם..
ולזכור שמצוות כיבוד הורים שכרה הרבה מאד.

 

[בית יפה]

יש כאן 2 נקודות
עד כמה אנחנו כילדים מחוייבים לכבד את ההורים -לפי חז"ל כנראה אין גבול

עד כמה ההורים הם נצלנים? זה באמת עניין אינבנדואלי וצריך להתנהג בזה בחכמה
ובפרט אם זה יוצר בעיות בין בני הזוג

 

[הרי זהב]

לא מבינה בכלל את הסיפור!
אני עוזבת עבודה בשביל להסיע את ההורים שלי מיידית
אולי אני שונה מכולם כאן???????

ברור לחלוטין, אבל משאלת פותחת האשכול מסתבר שזה משתלט להם על החיים... עם כל הכבוד הבעל והילדים קודם...
תדמייני מצב שצריך לחפש סידור לילדים באמצע מקלחות והשכבה כשאחד מבני הזוג בכלל לא בבית או האמצע מנוחת צהריים של חצי שעה חטופה לאחר לילה לבן עם התינוק ועוד כיד הנטויה...

 

[hadas9]

לא מבינה בכלל את הסיפור!
אני עוזבת עבודה בשביל להסיע את ההורים שלי מיידית
אולי אני שונה מכולם כאן???????

לא שונה
כמה שנים יש לנו לכבד הורים פה בעולם????

 

[ELFISH]

לא מבינה בכלל את הסיפור!
אני עוזבת עבודה בשביל להסיע את ההורים שלי מיידית
אולי אני שונה מכולם כאן???????

ברור, ברור.
כולל להיות מפוטרת מהעבודה כי יצאת מדי הרבה פעמים. המשכורת שלך היא למותרות מוחלטים ואת הרכב והמשפחה את מחזיקה כנראה מכסף אחר. תספרי עוד קצת איך זה בדיוק עובד, להצליח לא לעבוד, לחיות מהאויר ולהחזיק רכב בשביל להסיע את ההורים מתי שצריכים.

ואם כבר, אז הנה סיטואציה אמיתית (החלפתי את הערים כדי למנוע זיהוי, המרחק נשאר זהה) ואשמח לשמוע איך את מתמודדת איתה בהצלחה-
אברך מזכרון יעקב, ההורים מאשדוד. נוסעים לחו"ל לטיול של חודש ומבקשים מהבן לבוא לקחת אותם לנתב"ג. הם צריכים להיות שם ב5 בבוקר. האברך צריך לצאת מהבית ב1:30 בלילה, לנסוע לאשדוד, לקחת ולחזור הביתה לקראת 7 בבוקר. ה300 שקל דלק יורדים מהלחם והחלב כי הוא חי תמיד על סף המינוס. כמובן שהוא יפסיד את הכולל בוקר.

איך את מסתדרת עם סיטואציה כזו ואחרות? אני ממש מעריצה אותך.

 

[צביבה]

ברור לחלוטין, אבל משאלת פותחת האשכול מסתבר שזה משתלט להם על החיים... עם כל הכבוד הבעל והילדים קודם...
תדמייני מצב שצריך לחפש סידור לילדים באמצע מקלחות והשכבה כשאחד מבני הזוג בכלל לא בבית או האמצע מנוחת צהריים של חצי שעה חטופה לאחר לילה לבן עם התינוק ועוד כיד הנטויה...

זה הענין למה זה נחשב השתלטות זה הכל עם דעה קדומה אם מרגישים בפשיטות את מה שההורים עשו לנו ומה שהילדים יראו אותנו עושים ואת האהבה להורים - שוכחים את כל הסביב - ושוב זה לא שזה קל רק שזה ודאי יותר קל כשההתייחסות טובה יותר בין ההורה לילד.

 

[עפולה]

@צביבה

ספרי לנו כמה פעמים בשבוע האחרון לקחת את ההורים שלך ברכב, ובאיזה סיטואציה זה היה [אמצע עבודה/אמצע שנת לילה/ אמצע מנוחת צהריים/אמצע השכבת הילדים/ אמצע בילוי במסעדה וכו' וכו'].

 

[צביבה]

ברור, ברור.
כולל להיות מפוטרת מהעבודה כי יצאת מדי הרבה פעמים. המשכורת שלך היא למותרות מוחלטים ואת הרכב והמשפחה את מחזיקה כנראה מכסף אחר. תספרי עוד קצת איך זה בדיוק עובד, להצליח לא לעבוד, לחיות מהאויר ולהחזיק רכב בשביל להסיע את ההורים מתי שצריכים.

ואם כבר, אז הנה סיטואציה אמיתית (החלפתי את הערים כדי למנוע זיהוי, המרחק נשאר זהה) ואשמח לשמוע איך את מתמודדת איתה בהצלחה-
אברך מזכרון יעקב, ההורים מאשדוד. נוסעים לחו"ל לטיול של חודש ומבקשים מהבן לבוא לקחת אותם לנתב"ג. הם צריכים להיות שם ב5 בבוקר. האברך צריך לצאת מהבית ב1:30 בלילה, לנסוע לאשדוד, לקחת ולחזור הביתה לקראת 7 בבוקר. ה300 שקל דלק יורדים מהלחם והחלב כי הוא חי תמיד על סף המינוס. כמובן שהוא יפסיד את הכולל בוקר.

איך את מסתדרת עם סיטואציה כזו ואחרות? אני ממש מעריצה אותך.

מנסיון אף פעם לא הפסדתי מלקחת את ההורים שלי
אגב פעם אחת ויחידה היתה לי כזו חישוב ובאותו פעם הפסדתי לא מהעבודה הסדירה אלא ממקום אחר
ואולי סיפור של דמה בן נתינה יוכיח על העושר שהשיג מכיבוד הוריו - מתלבטת אם לכתוב משפט זה אבל אכתוב שאולי אם האברך הנ"ל יתחיל לכבד את הוריו בלי חשבונות ויותר לא יהיה יותר במינוס

 

[ELFISH]

מנסיון אף פעם לא הפסדתי מלקחת את ההורים שלי
אגב פעם אחת ויחידה היתה לי כזו חישוב ובאותו פעם הפסדתי לא מהעבודה הסדירה אלא ממקום אחר
ואולי סיפור של דמה בן נתינה יוכיח על העושר שהשיג מכיבוד הוריו - מתלבטת אם לכתוב משפט זה אבל אכתוב שאולי אם האברך הנ"ל יתחיל לכבד את הוריו בלי חשבונות ויותר לא יהיה יותר במינוס

זו תפיסה ילדותית ממש. כולם מכירים אנשים שמכבדים הורים באופן מעורר השתאות ונאבקים על פרנסה. אני סמוכה ובטוחה שהשכר שמור להם לעוה"ב אבל אי אפשר לפתור דילמה אמיתית בסיסמאות.
נשאלו כאן שאלות נוספות שלא נענו. האמירות שלא מפסידים ותמיד יוצאת מהעבודה\ בית \כולל לשרת את ההורים בכל מצב מתאימה למחנכת כיתה ז' שלא מחוברת למציאות ולא מחויבת לאמת. אני אשמח לשמוע תשובות אמיתיות וכנות לדילמות שהועלו כאן.

 

[nori]

זו תפיסה ילדותית ממש. כולם מכירים אנשים שמכבדים הורים באופן מעורר השתאות ונאבקים על פרנסה. אני סמוכה ובטוחה שהשכר שמור להם לעוה"ב אבל אי אפשר לפתור דילמה אמיתית בסיסמאות.
נשאלו כאן שאלות נוספות שלא נענו. האמירות שלא מפסידים ותמיד יוצאת מהעבודה\ בית \כולל לשרת את ההורים בכל מצב מתאימה למחנכת כיתה ז' שלא מחוברת למציאות ולא מחויבת לאמת. אני אשמח לשמוע תשובות אמיתיות וכנות לדילמות שהועלו כאן.

לאיזה סוג תשובות את מצפה?
שכשאי אפשר אז לא יוצאים. אז למה צריך לכתוב? כל אחד יודע מתי הוא הגיע לקצה וזה בלתי אפשרי. וצריך לתת דוג' מאד מפורטת כדי לקבל תמיכה שזה בסדר ולא נורא שאכזבת את ההורים שלך כי היית במצב שבאמת בלתי אפשרי לכבד אותם.
כל עוד זה לא רמת השאלה, התשובה תהיה כמו של המורה בכתה ז' שמצות כבוד הורים אין לה שיעור. כי זו האמת.
כמו שאמרת כולנו מכירים את אלו שיצאו מהעבודה, באמצע ההשכבה, מארוע ומבילוי. וכו' וכו' כיד הדמיון הטובה (כי לחלוטין כל התשובות נכונות). כדי לכבד את הוריהם.
זו המציאות האידיאלית. אתה לא יכולה לחיות איתה תחיה איך שאתה כן מסוגל. אבל איך החברה בפרוג יכולים לעזור??

 

[רחלי ר]

יש אמיתות פשוטות, שכולנו יודעים
לי עוזר בסיטואציות כאלו, שקורות גם לי הרבה בצורה דומה
להזכיר לעצמי/לבעלי, פשוט לומר בקול:
זה אבא שלי, שגידל אותי, שדאג לי, שחיתן אותי, שבחר לי אותך.... ששילם לי את לימודי המקצוע היקרים.... שעוזר לנו כל כך עם הדירה.....

וזה מרגיז... מאוד!! הסיטואציות האלו.... מאוד!!!!!!
אבל זה עוזר ונותן כח, מנסיון רב....
כי וודאי, באמת, וודאי שלהורים, אין גבול למה שחייבים להחזיר,
לעולם נהייה בדפיציט, לעולם! (רק תחשבו במקביל על הילדים שלכם, ותתחילו להבין....)

 

[אורחת לרגע]

הדבר היחיד שניתן לעשות, זה לרשום ברור, איך אנחנו לא נתנהג לילדים.
סיכמתי עם חברה שלי, שבעוד 20 שנה, נזכיר את הסיטואציות המעצבנות עם ההורים / השוויגער אחת לשניה, כשנתלונן אנחנו על ילדינו / כלתנו...