שיתוף ~כמה ציורים חינניים מלאחרונה~~

יוספי יוסף · 17/6/24

ARD · 17/6/24

אגדי

שלומי ארט · 17/6/24

ציורים נקיים, רעננים ומלאי חיות, כתמיד...

נחמי הברפלד · 17/6/24

מתיקות נוטפת מהציורים האלה ומעל הכל הזרימה של הקו....רואים שיש הרבה שעות אימון מאחורי...הסגנון שפיתחת ייחודי ומושך!אגב העיתון "שריפט" מפסח עדיין אצלי(!!) הציורים שלך שם והקומיקס בסוף זה משהו שאני לא יכולה לזרוק...פשוט השראה בהתגלמות!! כיף ומרתק.

TALTOOLS · 17/6/24

מושלם וכיפי כרגיל

יוספי יוסף · 18/6/24

נכתב ע"י ARD:
אגדי

נכתב ע"י שלומי ארט:
ציורים נקיים, רעננים ומלאי חיות, כתמיד...

תודה רבה!!

נכתב ע"י נחמה הברפלד:
מתיקות נוטפת מהציורים האלה ומעל הכל הזרימה של הקו....רואים שיש הרבה שעות אימון מאחורי...הסגנון שפיתחת ייחודי ומושך!אגב העיתון "שריפט" מפסח עדיין אצלי(!!) הציורים שלך שם והקומיקס בסוף זה משהו שאני לא יכולה לזרוק...פשוט השראה בהתגלמות!! כיף ומרתק.

אוהו וואו תודה רבה
איזה כיף לשמוע!

נכתב ע"י TALTOOLS:
מושלם וכיפי כרגיל

תודה תודה!!

ישראל (שרוליק) · 18/6/24

תובנות חשובות (מאוד):

הציור עם ההוא בים:

תובנה 1:

עושה רושם, שיותר קל לקשור את כל הפריטים האלה במציאות מאשר להפוך אותם לציור... איך מתחילים עם זה בכלל? אני לא יודע אם אי פעם אבין זאת.

(מעט רקע להבנת השאלה: כידוע, אינני צייר. אני יותר מתמצא בכתיבה וכאלה. וגרפיקה גם. והומור גם. וכתיבה טרחנית גם. ועוד כמה דברים גם. אבל ציור, עדיין לא).

תובנה 2:

אחד הדברים שמשכו את תשומת לבי במיוחד הוא הציפור הלבנה והחביבה שם למעלה, שמכל שפע המקומות שהגלובוס יודע להציע, בחרה היא דוקא את המקום המפוקפק ההוא כדי לבנות בו את ביתה ולהעמיד דור ישרים יבורך...

מה בדיוק עבר לה בראש ערב קבלת החלטה מושכלת זו?

לאלוקים פתרונים...

תובנה 3:

ככל ששקעתי בציור יותר ויותר, הייתי מוטרד בעיקר מדבר אחד: מה יעשה הברנש העליז הזה כשירד גשם...

עד שלפתע צדו עיני את המטריה האיכותית המתנוססת לה בראש הכבודה.

ואז נרגעתי.

אכן, חשוב מאוד מאוד לקחת מטריה! לא משנה לאן ומתי. העיקר שתהיה מטריה בסביבה!

בשולי התובנות:

אולי ילמדנו רבינו מה פשרו של הציור?

הציור עם ההיא והטלפון והמנורה והשולחן והתמונות על הקירות והפח והגרב:

תובנה 1 (ואין בלתה):

ניסיתי להתבונן בציור במטרה לשאוב ממנו חכמה ודעת, אך דא עקא, הגרב הירוקה המשתלשלת לה משולי הפח צדה את עיני עד כי לפתע מצאתי את עצמי צולל אל תוך מנהרת מחשבות והרהורים אודות מקומם ומעמדם של הגרביים במרחב הציבורי והפרטי. למותר לציין שהדבר שלל ממני את חופש התימרון במרחב הכולל של שדה הראיה, ככל שהדבר קשור לציור דנן.

אז אני עדיין תקוע עם הגרב... והמחשבות...

מייחל ומצפה שמישהו יגאל אותי מהקושיה המטרידה, למה כמעט בכל חדר שיוסף מצייר (בחינניות אין קץ) חשוב כל כך שתהיה נציגות כלשהי לציבור הגרביים?...

אחרית דבר:

האומנות היחודית של @יוספי יוסף מהווה כר נרחב לעולם שלם של דמיון (מצד הצופה), שבלעדיה יתכן ולעולם לא היה מתגלה.

שכוייח על השיתוף!

יוספי יוסף · 18/6/24

אוח כמה שזה עצום!!!

נכתב ע"י ישראל (שרוליק):
עושה רושם, שיותר קל לקשור את כל הפריטים האלה במציאות מאשר להפוך אותם לציור... איך מתחילים עם זה בכלל? אני לא יודע אם אי פעם אבין זאת.

חחח למעשה מתחילים עם סימונים כלליים בקווי מתאר של 'גושים' אחד על השני, ואז נכנסים לפרטים היותר קטנים

נכתב ע"י ישראל (שרוליק):
אחד הדברים שמשכו את תשומת לבי במיוחד הוא הציפור הלבנה והחביבה שם למעלה, שמכל שפע המקומות שהגלובוס יודע להציע, בחרה היא דוקא את המקום המפוקפק ההוא כדי לבנות בו את ביתה ולהעמיד דור ישרים יבורך...

מה בדיוק עבר לה בראש ערב קבלת החלטה מושכלת זו?

לאלוקים פתרונים...

נכתב ע"י ישראל (שרוליק):
ככל ששקעתי בציור יותר ויותר, הייתי מוטרד בעיקר מדבר אחד: מה יעשה הברנש העליז הזה כשירד גשם...

עד שלפתע צדו עיני את המטריה האיכותית המתנוססת לה בראש הכבודה.

ואז נרגעתי.

אכן, חשוב מאוד מאוד לקחת מטריה! לא משנה לאן ומתי. העיקר שתהיה מטריה בסביבה!

חחחחח

זה יכול להיות רעיון לסיפור בפני עצמו...
איך כמו תמיד אתה מוצא את הנקודות האלה והופך אותם לתופינים ומגדנות מילוליים....
מדהים מדהים!

נכתב ע"י ישראל (שרוליק):
אולי ילמדנו רבינו מה פשרו של הציור?

בעיקרון זה סיפורון קצר ללימוד הלכות לה''ר, אז בציור רואים אדם שסוכן הנסיעות שלו טעה עם הבירוקרטיה והוא נאלץ לשחות למחוז חפצו...
וכעת הנידון הוא האם לספר לאחרים את מה שעולל לו סוכן הנסיעות זה נחשב לה''ר...

נכתב ע"י ישראל (שרוליק):
ניסיתי להתבונן בציור במטרה לשאוב ממנו חכמה ודעת, אך דא עקא, הגרב הירוקה המשתלשלת לה משולי הפח צדה את עיני עד כי לפתע מצאתי את עצמי צולל אל תוך מנהרת מחשבות והרהורים אודות מקומם ומעמדם של הגרביים במרחב הציבורי והפרטי. למותר לציין שהדבר שלל ממני את חופש התימרון במרחב הכולל של שדה הראיה, ככל שהדבר קשור לציור דנן.

אז אני עדיין תקוע עם הגרב... והמחשבות...

מייחל ומצפה שמישהו יגאל אותי מהקושיה המטרידה, למה כמעט בכל חדר שיוסף מצייר (בחינניות אין קץ) חשוב כל כך שתהיה נציגות כלשהי לציבור הגרביים?...

אוהו חחחח אילו מילים משובחות ומשובבות נפש!
האמת שלא שמתי לב לפרט הזה.. מעניין....

נכתב ע"י ישראל (שרוליק):
אחרית דבר:

האומנות היחודית של @יוספי יוסף מהווה כר נרחב לעולם שלם של דמיון (מצד הצופה), שבלעדיה יתכן ולעולם לא היה מתגלה.

שכוייח על השיתוף!

אוהו תודה תודה~
מילותיך והגיגיך על הציורים ממש משלימים את מה שלא צוייר...
כמו תמיד אתה מוסיף נופך משעשע אך עם זאת רציני ומהורהר, על הציורים...
תודה על שאתה מזכה אותנו (בשמי ובשם כל הפורום הנכבד) לחוות מן האיכויות האלה.

שכוייח עצום!

ישראל (שרוליק) · 18/6/24

נכתב ע"י יוספי יוסף:
חחח למעשה מתחילים עם סימונים כלליים בקווי מתאר של 'גושים' אחד על השני, ואז נכנסים לפרטים היותר קטנים

רגע, אז "גשש" זה אולי בעצם צייר מתלמד שנתקע בשלב של הגושים, ונטש את המקצוע באיבו כשלא צלח את המעבר לשלב הפרטים הקטנים?...

נכתב ע"י יוספי יוסף:
בעיקרון זה סיפורון קצר ללימוד הלכות לה''ר, אז בציור רואים אדם שסוכן הנסיעות שלו טעה עם הבירוקרטיה והוא נאלץ לשחות למחוז חפצו...
וכעת הנידון הוא האם לספר לאחרים את מה שעולל לו סוכן הנסיעות זה נחשב לה''ר...

אשמח לראות את המלאכה המוגמרת. השארת אותי במתח...

נכתב ע"י יוספי יוסף:
אוהו חחחח אילו מילים משובחות ומשובבות נפש!

חחח, תאמין או לא, אבל העובדות מספרות שרק במסגרת התגובות שלי לעבודות הססגוניות והמופלאות שלך, מוצא הכשרון החבוי הזה שבתוכי נתיבי מילוט ספונים ומסתוריים דרכם מתפרץ הוא בשטף של אותיות ומילים, תוך שהוא שולח את נתזיו בעוצמה רבתי לכל עבר אפשרי.

האם זה אומר משהו עלי? האם זה אומר משהו עליך? האם אנו עדים כאן לתופעה מוזרה המסוככת בכנפיה על סיפור הרבה יותר גדול ומסתורי מכפי שניתן לדמיין?

לא נוכל להימלט מן התחושה כי מרגע לרגע העסק הולך ונעשה מסקרן יותר ויותר...

נכתב ע"י יוספי יוסף:
כמו תמיד אתה מוסיף נופך משעשע אך עם זאת רציני ומהורהר, על הציורים...

"נופך משעשע, אך רציני ומהורהר". יפה, אהבתי.

זה כמו לצעוק בלחש, או לדבר בלי מילים, וכן כהנה וכהנה הפכים המשלימים זה את זה ותלויים זה בזה בתלות הכרחית וקיומית ההופכת אותם יחד לצמד ייחודי וחסר תחליף. כזו המשרטטת מהות שלא היתה קיימת לו היה כל אחד מהפכים אלו מקבל הופעת יחיד...

(חחח, שוב הדלקת אותי. אז אלו התוצאות. עוד תופיני מלל מהזן המשובח שאהבת... בתיאבון)!

נכתב ע"י יוספי יוסף:
תודה על שאתה מזכה אותנו (בשמי ובשם כל הפורום הנכבד) לחוות מן האיכויות האלה.

חן חן.

וכבר הייתי בעיני כזנב פרוותי ומעודן המסתרך לו אחר הארי הגדול והמרשים. אתה הוא הסיפור כאן. אני רק על תקן המגיב.

תודה אישית על ההזדמנויות שאתה פותח בפני. מעריך זאת מאוד.

יוספי יוסף · 18/6/24

נכתב ע"י ישראל (שרוליק):
רגע, אז "גשש" זה אולי בעצם צייר מתלמד שנתקע בשלב של הגושים, ונטש את המקצוע באיבו כשלא צלח את המעבר לשלב הפרטים הקטנים?...

חחח ייתכן וייתכן...

נכתב ע"י ישראל (שרוליק):
אשמח לראות את המלאכה המוגמרת. השארת אותי במתח...

זה סיפור קצר, זה הציור היחיד שיש לסיפור הזה..

נכתב ע"י ישראל (שרוליק):
חחח, תאמין או לא, אבל העובדות מספרות שרק במסגרת התגובות שלי לעבודות הססגוניות והמופלאות שלך, מוצא הכשרון החבוי הזה שבתוכי נתיבי מילוט ספונים ומסתוריים דרכם מתפרץ הוא בשטף של אותיות ומילים, תוך שהוא שולח את נתזיו בעוצמה רבתי לכל עבר אפשרי.

האם זה אומר משהו עלי? האם זה אומר משהו עליך? האם אנו עדים כאן לתופעה מוזרה המסוככת בכנפיה על סיפור הרבה יותר גדול ומסתורי מכפי שניתן לדמיין?

לא נוכל להימלט מן התחושה כי מרגע לרגע העסק הולך ונעשה מסקרן יותר ויותר...

אוהו
מעניין...
אתה לא כותב עוד כתיבה יצירתית חוץ מפה?

נכתב ע"י ישראל (שרוליק):
חן חן.

וכבר הייתי בעיני כזנב פרוותי ומעודן המסתרך לו אחר הארי הגדול והמרשים. אתה הוא הסיפור כאן. אני רק על תקן המגיב.

תודה אישית על ההזדמנויות שאתה פותח בפני. מעריך זאת מאוד.

חחחח אוי איזה תיאור....
חלילה זנב....
זכות נפלה בחלקי שציורי מקושטים בהגיגים משובחים ומשובבים כאלה

שלומי ארט · 18/6/24

סתם טוב שמישהו מעיר פה קצת את הפורום...
תמשיכו!!!

ישראל (שרוליק) · 19/6/24

נכתב ע"י יוספי יוסף:
זה סיפור קצר, זה הציור היחיד שיש לסיפור הזה..

אבל איפה הציור הזה משובץ, בספר? חוברת? עלון?

נכתב ע"י יוספי יוסף:
אתה לא כותב עוד כתיבה יצירתית חוץ מפה?

כמעט ולא (בדגש על ה"לא").

נכתב ע"י יוספי יוסף:
חחחח אוי איזה תיאור....
חלילה זנב....

טוב, לא זנב. רעמה.

רעמת ארי מוזהבת וחיננית המתבדרת לה ברוח היצירה, זו המתפרצת בעוז מתוך שלל יצירותיך...

יוספי יוסף · 19/6/24

נכתב ע"י ישראל (שרוליק):
אבל איפה הציור הזה משובץ, בספר? חוברת? עלון?

בעיקרון זה מיועד לספר של הלכות לה''ר, זה גם מתפרסם מדי שבוע בעלון 'אחוותא'

נכתב ע"י ישראל (שרוליק):
כמעט ולא (בדגש על ה"לא").

...העם צמא לאיכות כזו...
לפחות פה בפורום אנחנו זוכים לה...

נכתב ע"י ישראל (שרוליק):
טוב, לא זנב. רעמה.

רעמת ארי מוזהבת וחיננית המתבדרת לה ברוח היצירה, זו המתפרצת בעוז מתוך שלל יצירותיך...

מאיפה אתה מביא את הדימויים האלה...

ישראל (שרוליק) · 19/6/24

נכתב ע"י יוספי יוסף:
בעיקרון זה מיועד לספר של הלכות לה''ר, זה גם מתפרסם מדי שבוע בעלון 'אחוותא'

יפה. מסתבר שהם יודעים לזהות איכויות...

נכתב ע"י יוספי יוסף:
...העם צמא לאיכות כזו...
לפחות פה בפורום אנחנו זוכים לה...

מה אומר ומה אדבר. לבי עם העם בענין כאוב זה, אך מה אעשה ושלשלאות השגרה הכבדים וכבליה העבותים אינם מאפשרים לי כרגע להשתעשע כמלוא תאוותי במושכלות כי אם מעט מן המעט, וכמאמר החכם "מה שהלב חושק הזמן עושק"...

ואכן זכיתם אתם להיות מאלה הטועמים מן המעט המשובח הזה, משל היה הוא טיפת המן שבצנצנת הצפונה אי שם כפי שמתאר המקרא...

ואולי, מי יודע, אולי זכות אבות עמדה לכם, והגיעתכם לכל אלה...

(חחח שוב התפרעתי. הכל בגללך. אבל תמשיך, זה בסדר, אתה בכיוון הנכון)

נכתב ע"י יוספי יוסף:
מאיפה אתה מביא את הדימויים האלה...

תאמין לי שגם אני איני יודע. מן הסתם גם בגוגל לא תמצא כאלה (למרות שלא בדקתי). הם אכן מקוריים ונשלפים תוך כדי כתיבה...

אילו היתה לי תשובה על שאלתך זו, היתה יורדת חידה אחת ממצבור החידות הבלתי פתורות שאני סוחב בצקלוני המרופט זה עשרות בשנים.

כנראה שמדובר בסייעתא דשמיא. מתת אלוקים מבורכת שכזו...