פונט כתבה ראשונה

[אליהו פריד]

מאפיינים
-1. חשיבות
0. ביקורת עצמית

מושגים בעיצוב.
1. אופי
2. חוק ההקצנה
3. מובהקות
4. איזון
5. חוק האחידות
6. הרמוניה
7. דיוק​

8. אמירה\בשורה


כאשר אחד כותב מדריך על נושאים קונקרטיים כגון תכנות או מדריך מסוים לפוטושופ שדורש תהליך מסוים מאוד, קל מאוד לכתוב מדריך או ספר לימודי. אולם כאשר הדבר מגיע לעיצוב, העסק מסתבך יותר היות ואין כאן כללים קונקרטיים אלא מופשטים, לימוד עיצוב הוא דינאמי ולא סטטי, וכן הכללים הפועלים בו הם דינאמיים ולא סטטיים. אי אפשר להסביר עיצוב בטקסט אלא בקונטקסט.

לכן, הגישה אינה יכולה להיות ישירה אלא עקיפה. כאן אנו נבחן מושגים יסודיים בעולם העיצוב בכלל ויישומו בתחום הטיפוגרפיה בפרט.

שאלתם פעם את עצמכם, מדוע מסלולי העיצוב נמשכים 4-7 שנים? למה כ"כ הרבה זמן???
התשובה היא, שעיצוב לא מלמדים, אלא מחנכים.
מחנכים את התלמיד להיכנס לראש מסוים, לחשוב בצורה מסוימת ע"י הטמעת עולם מושגים בנפש התלמיד עד שכל פעולותיו נפעלות על בסיס העקרונות שהוא חונך עליהן.
יישום דבר זה בכתיבה היא קשה מאוד. על כן אבקש לקחת כל מילה שנכתבת כאן בכובד ראש.
לא לקרוא את כל החומר בבת אחד, אלא לקרוא קטע, להבין אותו, לחקור אותו ולראות כיצד הוא מתיישם מרמת התיאוריה ועד ליישומו בחייך הפרטיים.
אין לך כלל בעיצוב שאינו חוזר על עצמו בצבע, צורה, טיפוגרפיה, וחיי מעשה.
רבותי, אני לא מראה לכם טיפוגרפיה, אלא מציאות וכיצד היא מתיישמת בעיצוב ובטיפוגרפיה.

אז הבה נתחיל.

-.1 (לפני הכל) חשיבות.
הטקסט הנכתב כאן אינו שכלי־ידיעתי. המשמעות וההשפעה של הנכתב, תלוי ברמת כובד הראש והחשיבות שינתנו להם. ודבר זה תלוי אך ורק בך, הקורא.

• קיומו של כל אדם מושתת על גאווה ממשהו. כמעצבים, גאוותינו אינה על רום מעלתנו כמעצבים או על מקצועיותנו וכו'. אלא על יכולתנו לבקר את עצמנו ולראות את פגמי עצמנו בעין אמת.

גאוותנו היא על דבר זה בלבד! ולא על שום דבר אחר.
העין האנושית אינה רואה שלימות, אלא פגם. זוהי מהותנו כבני אדם. אנו מתקנים פגם עד כמה
שהיא נראית, וממילא מתהווה הדבר המושלם. לכן זכור תמיד! ביקורת עצמית לפני הכל.

מכאן ואילך נדבר על המושגים שנוגעים לתחומינו.
1. אופי:
ישנם טיפוסים שנכנסים לחדר ואינם מורגשים. לא בגלל שהם אנשים שקטים, אלא בגלל האופי השקט שלהם.
לעומת זאת תמצאו טיפוסים שעם כניסתם לחדר, הם מורגשים מיד ולא בגלל שהם אנשים רעשניים, אלא בגלל האופי הדינאמי שמהדהד בכל החדר בקול רועם.
קשה לשים אצבע על הקו המדויק המבדילה בין שני טיפוסים אלו. ברם, ישנם כמה הבדלים בולטים בין שני טיפוסים אלו.

הטיפוס המורגש: טיפוס כזה נכנס לחדר עם אמירה, אמירה שמהדהדת מתוכו ללא מילים.
האמירה יכולה להיות שחצנית "תראו כולם, אני כאן" או דרך חיים "יש לי דרך ויש לי עקרונות". בדרך כלל טיפוס כזה יהיה בעל ביטחון עצמי ושפת גוף חזקה. במילים אחרות "יכולת האדם ליצור אטמוספרה"

לשניהם אותו גוף, אותו אף ואותו אוזן, ואולם לאחד יש "שיק" ואילו לשני "אין לו את זה".

בעבודת עיצוב, עיצוב אות, או בכל דבר אחר. המושג אופי (שיק) הוא גורם מרכזי.
ההגדרה אופי אינה מתייחסת ליופי או לאסטתיות של העבודה, אלא האטמוספרה אשר העבודה יוצרת והתחושה שהיא מעניקה.
לא משנה מה העבודה אמורה להביע או מה המודעה אמורה למכור. לא חשוב מה אתה אומר אלא "מי אומר את זה". עבודה עם אופי הוא היא הישות שממנה מקבלים את המסר ורק אח"כ את המסר עצמו. אין דומה "איש מכירות" שאומר לך דבר מסויים, לאיזה דלפון שאומר לך בדיוק את אותו הדבר. לכן חשוב לזכור מיהו מוסר המסר

 

[אלף]

אשתדל ללמוד בעיון וברצינות את החומר שניכר שהושקעה בו מחשבה רבה וידע. אם אפשר לבקש, אנא, טקסט יותר גדול.
יש כח על הלימוד המאלף והמרתק.
בהצלחה בהמשך!

 

[יפה_פה]

הדברים כ"כ חכמים שבאמת צריך להתעמק בהם

 

[קרייזי גרף]

חזק ביותר!

לא הבנתי את הקטע האחרון:
לפי דבריך, כשמדובר באנשים - חשוב מיהו הטיפוס.
אך ברגע שזה עובר לעולם העיצוב לא ניתן להכיר את הטיפוס אלא רק את תוצאות עבודתו
"עבודה עם אופי היא הישות שממנה מקבלים את המסר"
א"כ חשוב איך נמסר המסר. לא כך?

 

[אליהו פריד]

ביאור: העיצוב עצמו בעל אופי.

 

[אביגדורית]

מה קורה עם המשך?

מחכים להמשך!