התייעצות כתיבה כואבת. (עונש)

מצב
הנושא נעול.
למה זה כ"כ מקומם העונש הזה? אני דווקא בעד. המלמד לא צעק על הילד, לא השפיל ולא פגע
מה כבר אפשר לצפות? פשוט דור ששופט את שופטיו. המחשה חיה של מה שניבאו חז"ל על דור שלפני ביאת משיח. פשוט ככה, לילדים הכל יהיה מותר ולמורה אסור לפצות פה ואף לא לתת את העונש הקל שבקלים כדי להעמיד את הילד על המקום. פשוט מינימום שבמינימום. כ"כ עצוב לראות עד לאיזה מצב הגענו שגם בינינו כבר כל הדו שיח עסוק סביב 'האם זה חוקי או לא חוקי', חברים, השתגענו לגמרי?? הידעתם שעפ"י החוק במדינתינו הנאורה מותר גם לחלל שבת?
מותר לפעמים להשתמש בחוק כדי לקבל מה שמגיע לנו, אבל מכאן עד שהחוק יהיה זה שקובע לנו מה מותר ומה אסור, להיכן הגענו?!
 
הילד חזר מהבי"ס עם דף בו שורה אחת.
"בשיעור לא מדברים ומפריעים, רק מקשיבים ומשתתפים"
המטלה: 150 פעם.
כשביררתי מעט והנחתי שקיבל את זה בעקבות עניין זניח והגיוני,
בהתחשב בקשיים ובמגבלות שגם ככה יש לתלמידים הקטנים עם המסכות וכו',
אמרתי לו שאכתוב יחד איתו כדי להרגיש מה הוא מרגיש,
וכך יצא ששנינו יושבים בסלון עם דפדפת ועפרון..
אחרי בערך 20 פעם כבר התחילה לכאוב היד -
כשהיד כבר ממש כאובה אני סופרת,
אחד שתיים שלוש ארבע... 38.. ! זה בקושי רבע.
למה לעזאזל זה חוקי לתת דבר כזה לילד קטן?
למה זה לא מוגדר כבר כעונש פיזי שאסור בתכלית?
כמו שהמורה יתן מכה לילד על היד ויכאיב לו, הוא בעצם מצווה עליו להכאיב *פיזית* לעצמו.
הייתי די כועסת, אמרתי לו לעצור ואולי להמשיך בערב. בינתיים מתקשרת למורה.
מה הייתם עושים, מה הייתם אומרים לו?
בלת"ק, וואו!
איזה מורה מדהים!!!
הלוואי שכל המורים ככה יתנהגו ברגישות.
עונש שמרתיע ילד לא לפטפט,
אבל, לא דחה את הילד, לא העיף אותו מהשיעור, לא עירב אף אחד מלבד הרבה והילד,
לא פגע בו מילולית/נפשית ואפילו לא פיזית.
לדעתי ראוי לכתוב לרבה תודה ששמרת על הילד שלי, תראו לו שאתם מעריכים אותו.
 
למה זה כ"כ מקומם העונש הזה? אני דווקא בעד. המלמד לא צעק על הילד, לא השפיל ולא פגע, לא ביטל טיול ואפילו לא לקח הפסקה בסה"כ אמר לילד לכתוב. זהו עונש שאין לילד שום משקע ממנו.
בלת"ק, וואו!
איזה מורה מדהים!!!
הלוואי שכל המורים ככה יתנהגו ברגישות.
עונש שמרתיע ילד לא לפטפט,
אבל, לא דחה את הילד, לא העיף אותו מהשיעור, לא עירב אף אחד מלבד הרבה והילד,
לא פגע בו מילולית/נפשית ואפילו לא פיזית.
לדעתי ראוי לכתוב לרבה תודה ששמרת על הילד שלי, תראו לו שאתם מעריכים אותו.


ריק לבוי (חכמה בגויים תאמין) באחד ההרצאות שלו שאל שאלה נכונה (במקור השאלה מדברת על ילדים לקויי למידה אבל זה נכון לכולם) - מה בעצם אנחנו אומרים על כתיבה כשאנחנו הופכים אותה לעונש?
ובנוגע אלינו: אם אנחנו רוצים שהילדים שלנו ימלאו בעז"ה קלסרים של דברי תורה וכו' ויאהבו את המילים הכתובות (לימוד תורה) איזה אמירה אנחנו מעבירים להם כשאנחנו הופכים את הכלי היקר של מילים וכתיבה לעונש?
 
מה כבר אפשר לצפות? פשוט דור ששופט את שופטיו. המחשה חיה של מה שניבאו חז"ל על דור שלפני ביאת משיח. פשוט ככה, לילדים הכל יהיה מותר ולמורה אסור לפצות פה ואף לא לתת את העונש הקל שבקלים כדי להעמיד את הילד על המקום. פשוט מינימום שבמינימום. כ"כ עצוב לראות עד לאיזה מצב הגענו שגם בינינו כבר כל הדו שיח עסוק סביב 'האם זה חוקי או לא חוקי', חברים, השתגענו לגמרי?? הידעתם שעפ"י החוק במדינתינו הנאורה מותר גם לחלל שבת?
מותר לפעמים להשתמש בחוק כדי לקבל מה שמגיע לנו, אבל מכאן עד שהחוק יהיה זה שקובע לנו מה מותר ומה אסור, להיכן הגענו?!
יש הרבה צדק בדברים הללו.
הענין הוא לא בעצם הזכות להעניש, אבל גם עונש צריך להיעשות בחכמה. עונש כתיבה הוא לא חכם, הכתיבה כ"כ חשובה לנו למה להשניא אותה ולהפוך אותה לעונש?
 
יש הרבה צדק בדברים הללו.
הענין הוא לא בעצם הזכות להעניש, אבל גם עונש צריך להיעשות בחכמה. עונש כתיבה הוא לא חכם, הכתיבה כ"כ חשובה לנו למה להשניא אותה ולהפוך אותה לעונש?
כבר דנו כאן אם העונש אמור להיות בעצמו מעשה חינוכי שמביא אותו למחשבה וכו' או בסה"כ משהו לא נעים כדי שידע שיש 'תג מחיר' למעשים שלו. למיטב ידיעתי אם חז"ל ראו דבר לגיטימי בעונש פיזי, אז נכון שאצלינו זה לא בא בחשבון מכמה וכמה סיבות (ואכמ"ל) אבל מכאן ועד לומר שעונש שאין בו תוכן בפנ"ע אסור שיהיה (ומהוה תעודת עניות למורה וכו' וכו', עוד כל מיני משפטים שנאמרו כאן), קצת לא מסתדר...
ברור שעדיף עונש עם תוכן חיובי, אבל תחשבו על האופציות הקיימות בידיו של המורה בעידן 2020
 
א. אומנם כתיבה היא לא עונש חינוכי עמוק אבל די בו כדי להרתיע ילד ממוצע. כלומר: אם יש לילד בעיית התנהגות אז זה לא יפתור אותה.
ב. יש גם הגיון בעונש הזה: במקום שהרב יגיד 150 פעמים "לא להפריע בשיעור" פשוט הילד שמפריע כותב את זה...
ג. אם המורה הבהיר לילד שהמטרה זה לא שתכאב לו היד אלא שיחדל ממעשיו והילד מודע לכך שהוא לא היה בסדר, אז מכתיבה של 150 משפטים לא אמורים לשנוא לא את הכתיבה ולא את הרב ואפשר לכתוב חידושי תורה לרוב... אבל אם הוא ימשיך להפריע, אולי הוא יאהב לכתוב אבל לא יהיה לו מה לכתוב...
 
את מגיעה משדה ההוראה שאת כך מזלזלת?? זו בכל אופן דעתם של גדולי ישראל, ויש על כך הרבה סיפורים.
מכירה מספיק מלמדים שמחנכים בנועם בלי להטיל מורה וב"ה מצליחים יותר מאלו שמטילים פחד.
מורה אמיתי יודע לפתוח סידור ולומר פרק תהילים להצלחת תלמיד ולא רק לנבוח מחוסר שליטה.
מי שלא מתאים לעבוד עם יהלומים שיפנה בבקשה את הכסא!
אפשר להפסיק עם הסופרלטיבים
כל הסיפורים על המלמדים של פעם הם על אנשים שישבו עם 10 ילדים 3 שעות ביום
להחזיק כיתה של 30 ילדים אין שום סיכוי בצורה הזאת
וחוץ מזה המלמדים של פעם היו מקבלים ילדים שטעמו את נחת זרועם של ההורים
והיום הם מקבלים ילדים מפונקים שרגילים לרדות בהורים שלהם ומנסים לעשות את זה גם למלמדים
הקצנתי כמובן
אבל חשוב להדגיש שאל תמכרו לנו את הסיפורים של פעם
היום בכל חיידר (כמעט)מלמד טוב זה מלמד שמחזיק כיתה
וזה כולל גם שהתלמידים ירעדו מהמלמד
ולכן מלמד לא נובח מחוסר שליטה
ובכל זאת מפיל על הילד עונש שהוא לא התכונן אליו ובלי הודעה מוקדמת
ובפרט לאותם אחד או שניים בכל כיתה שבעצם לא מתאימה להם מסגרת כזו גדולה (כאילו שלאחרים זה כן מתאים.....)
והמציאות מוכיחה שבסוף הילדים גם מרוצים יותר אצל מלמדים חזקים
מי שזה לא מוצא חן בעיניו שימציא חיידר חדש ולא יתלונן על מלמד שזו המציאות בה הוא נמצא
 
אפשר להפסיק עם הסופרלטיבים
כל הסיפורים על המלמדים של פעם הם על אנשים שישבו עם 10 ילדים 3 שעות ביום
להחזיק כיתה של 30 ילדים אין שום סיכוי בצורה הזאת
וחוץ מזה המלמדים של פעם היו מקבלים ילדים שטעמו את נחת זרועם של ההורים
והיום הם מקבלים ילדים מפונקים שרגילים לרדות בהורים שלהם ומנסים לעשות את זה גם למלמדים
הקצנתי כמובן
אבל חשוב להדגיש שאל תמכרו לנו את הסיפורים של פעם
היום בכל חיידר (כמעט)מלמד טוב זה מלמד שמחזיק כיתה
וזה כולל גם שהתלמידים ירעדו מהמלמד
ולכן מלמד לא נובח מחוסר שליטה
ובכל זאת מפיל על הילד עונש שהוא לא התכונן אליו ובלי הודעה מוקדמת
ובפרט לאותם אחד או שניים בכל כיתה שבעצם לא מתאימה להם מסגרת כזו גדולה (כאילו שלאחרים זה כן מתאים.....)
והמציאות מוכיחה שבסוף הילדים גם מרוצים יותר אצל מלמדים חזקים
מי שזה לא מוצא חן בעיניו שימציא חיידר חדש ולא יתלונן על מלמד שזו המציאות בה הוא נמצא
תגובה הכי הכי הכי לעניין והכי הגיונית ומתקבלת על הדעת בכל האשכול ההזוי הזה
וכן הכי מציאותי בשטח
צריך לתת על זה אלף לייקים !! :D
 
אפשר להפסיק עם הסופרלטיבים
כל הסיפורים על המלמדים של פעם הם על אנשים שישבו עם 10 ילדים 3 שעות ביום
להחזיק כיתה של 30 ילדים אין שום סיכוי בצורה הזאת
וחוץ מזה המלמדים של פעם היו מקבלים ילדים שטעמו את נחת זרועם של ההורים
והיום הם מקבלים ילדים מפונקים שרגילים לרדות בהורים שלהם ומנסים לעשות את זה גם למלמדים
הקצנתי כמובן
אבל חשוב להדגיש שאל תמכרו לנו את הסיפורים של פעם
היום בכל חיידר (כמעט)מלמד טוב זה מלמד שמחזיק כיתה
וזה כולל גם שהתלמידים ירעדו מהמלמד
ולכן מלמד לא נובח מחוסר שליטה
ובכל זאת מפיל על הילד עונש שהוא לא התכונן אליו ובלי הודעה מוקדמת
ובפרט לאותם אחד או שניים בכל כיתה שבעצם לא מתאימה להם מסגרת כזו גדולה (כאילו שלאחרים זה כן מתאים.....)
והמציאות מוכיחה שבסוף הילדים גם מרוצים יותר אצל מלמדים חזקים
מי שזה לא מוצא חן בעיניו שימציא חיידר חדש ולא יתלונן על מלמד שזו המציאות בה הוא נמצא
לילד שלי יש מלמד שב"ה יש לו שם מעולה, ואנחנו גם ב"ה מאוד נהנים והוא ממש לא מהסוג שהזכרת.
ב"ה, שבני לא התנסה עם כאלו מלמדים. (ואם היו כאלו סיפורים הייתי כבר שומעת)
סמכות, גבולות ברורים - כן, איבוד שליטה - לא.
צר לי עליך שאלו אנשי הצוות שאת מכירה.
טוב לדעת שזכיתי.
(15 שנה הייתי מורה בכל מיני מגזרים החל מבתי ספר קירוב, וכיתות מכל המינים... וכלה בכיתות משלנו, בחיים לא עלה בדעתי לתת לתלמיד/ה לכתוב 150 פעם... כן, שיתפתי הורים במעללי בנם, כן חיפשתי דרכים יצירתיות, פעם לימדתי בכיתה ה' בנים, והילדים רבו מכות, ואני אישה, מה אני יכולה לעשות בכזה מקרה, האמת שפחדתי על עצמי. היה לי בתיק מצלמה (זה עוד היה בעידן הפילים...) וצילמתי. (המצלמה היתה בלי פילים, אבל היה פלש,) וזה הספיק, באותו רגע נהייתה דממה, אמרתי, בקול הכי רגוע שיכולתי להפיק שהתמונות עוברות הלאה, וזהו... זה נגמר... היה שיעור כמו שצריך.)
כך שיש עוד דרכים, אם היה לי כוח להקליד הייתי מספרת עוד אנקונדות של יצירתיות בהטלת משמעת חוץ מעונשים חסרי פרופורציה... מורה שלא יודע שילך ללמוד.
 
נערך לאחרונה ב:
לילד שלי יש מלמד שב"ה יש לו שם מעולה, ואנחנו גם ב"ה מאוד נהנים והוא ממש לא מהסוג שהזכרת.
ב"ה, שבני לא התנסה עם כאלו מלמדים. (ואם היו כאלו סיפורים הייתי כבר שומעת)
סמכות, גבולות ברורים - כן, איבוד שליטה - לא.
צר לי עליך שאלו אנשי הצוות שאת מכירה.
אין מה להתלונן על התלמידים אם ההורים שלהם לא יודעים להבין עברית :(
עונש שנופל על על התלמיד במפתיע לא חייב להיות איבוד שליטה
בדרך כלל זה דווקא מגיע בתכנון מראש
ובכל זאת יש ענין וזו שיטה שהרבה מלמדים משתמשים בה שעל הילד זה יפול מהשמים
ואפשר לחשוב מה יקרה אם תלמיד שהופך שיעורים שלמים ישקיע יום אחד כמה שעות אחה"צ כדי שהוא יפחד לחזור על התעלול עוד פעם
 
נערך לאחרונה ב:
אין מה להתלונן על התלמידים אם ההורים שלהם לא יודעים להבין עברית
עונש שנופל על על התלמיד במפתיע לא חייב להיות איבוד שליטה
בדרך כלל זה דווקא מגיע בתכנון מראש
ובכל זאת יש ענין וזו שיטה שהרבה מלמדים משתמשים בה שעל הילד זה יפול מהשמים
ואפשר לחשוב מה יקרה אם תלמיד שהופך שיעורים שלמים ישקיע יום אחד כמה שעות אחה"צ כדי שהוא יפחד לחזור על התעלול עוד פעם
הבעיה שלכתוב 150 פעם לא מרתיע אף תלמיד.
אצל אחי לפני כ15 שנה העונש היה טרנדי, היה להם אפילו גמ"ח משגשג, אף תלמיד לא פחד מזה. וזה לא חינך אף תלמיד.
מה הרוויח המלמד? שהוא איבד סמכות.
יש דרכים להשיג סמכות למי שאין לו באישיות. כתיבה של משפט 150 פעם, לא מראה לא על תכנון, ולא על סמכות.
אגב, חלק גדול מהחוצפות היום מגיעות מגיבוי של הורים.
יש פה גבול דק מאוד, של שמירת כבוד המורה, וניתנת כוח לילד כדי שלא יפחד לבוא לספר בפעם הבאה.
ילד שהופך שיעורים לא עושה את זה כי הוא רע. צריך לבדוק למה הוא עושה את זה. אין ילד רע, יש ילד שרע לו.
 
נערך לאחרונה ב:
אצלנו היו נותנים בד"כ 50 פעם ולא נראה שזה עשה למישהו בעיה [ יכול להיות ש150 זה יותר מידי אבל לא סוף העולם]
 
נערך לאחרונה ב:
אצל בנותי נותנים עבודה מקיצור שלחן ערוך על הלכות דרך ארץ. מלמד - כן, יעיל - מאמינה שפחות.
אחד הכללים הכי חזקים בעונש כדי שיהיה אפקטיבי, עונש צריך להיות דבר נדיר, ברגע שמענישים כל שיעור אתה מאבד את האפקטיביות של העונש. מורה ששולחת כל שיעור בת אחרת למנהלת, מה תעשה כשבאמת תגיע הפרעה חריגה?
 
ילד שהופך שיעורים לא עושה את זה כי הוא רע. צריך לבדוק למה הוא עושה את זה. אין ילד רע, יש ילד שרע לו.
צריך לזכור עוד משהו אחד (בלי קשר לתגובות הקודמות שלי)
צריך לדעת לחלק בין הרצוי למצוי. ז"א יש כאן כ"כ עצות מכל החכמים שיודעים כ"כ יפה להסביר שהמורה צריך לנהוג בחכמה ולא רק לתת עונש שישתיק את הילד לאותו רגע, להתפלל לפני שנותן עונש וכו' וכו' והעונש צריך להיות משהו חיובי שילמד את הילד, ולהבין את הילד לנפשו כי באמת אין ילד רע רק ילד שרע לו, בקיצור, כל הטענות האלו נכונות (בהרבה מקרים) אבל כדאי לזכור שהמורה ג"כ אינו מלאך, ומה לעשות אין לנו בדור איזה חזו"א או בריסקר'ב שיהיה המורה לילד שלנו, כולנו יודעים שילדים זה עם שובב, שצריך המון המון סבלנות עבורו, ומן הסתם הרבה מהיועצים הללו למיניהם, לא היו מוכיחים את עצמם ברגע שהיו באים במקומו של המורה. אז אנא, אל תדונו רק מה המורה 'צריך' לעשות אלא מה אפשר לצפות ממנו ומה נראה לכם שהייתם עושים אתם במקומו (לא בשבוע הראשון לתפקיד). נכון שיש מקום לדון איך להסביר לילד שלא תמיד המורה צודק, אבל מכאן ועד להפוך את המורה לאיזה יצור מושחת בגלל שפעם עשה איזה טעות, חברים, כולנו עושים טעויות בחיים, וגם כלפי הילדים שלנו.
 
למה זה כ"כ מקומם העונש הזה? אני דווקא בעד. המלמד לא צעק על הילד, לא השפיל ולא פגע, לא ביטל טיול ואפילו לא לקח הפסקה בסה"כ אמר לילד לכתוב. זהו עונש שאין לילד שום משקע ממנו. ואני בטוחה שהמלמד לא עשה זאת על המילה הראשונה שהילד הוציא מפיו וקדמה לזה הזהרה אך הילד בחר לצפצף או שלאו דווקא בחר לצפצף אבל בפועל זה מה שהוא עשה.
יתכן והעונש לא מידתי, יתכן שאפילו מוגזם אבל ממש לא הייתי ממליצה לאמא לעקוף את הרב ולהגיד "אסרתי על הילד להמשיך..." וכו' כי מהיום והלאה הילד ידע שאמא שלו כבר תסדר לו את העניינים וגם לרב יהיה פחות חשק להתעסק עם הילד ויתן להורים לחנך את בנם ולטפל בבעיות המשמעת שלו... (לא קשה להתיש הורים, והכל במסגרת החוק...) אפשר לכתוב בצורה מכובדת שזה היה קשה מידי ולכן יקח כמה ימים עד שתסיימו. ילד צריך לדעת לקחת אחריות על המעשים שלו וככה יש סיכוי שהוא ינסה פחות את המלמד וגם המלמד יראה שיש כאן הורים שדואגים לבן שלהם.

מסכימה.
עונש שהוא לא פוגע, לא מסוכן, לא מעליב.
נכון, הוא לא נעים, לא כיף, לא נחמד. אבל ניחא.

במיוחד אם המשפט שנבחר יש בו ערך. הרי חז"ל כבר לימדונו לענין "ותן טל" שאומרים כמות פעמים - זה נכנס.
משפטים העוסקים בערכים חיוביים והקניית חינוך ולא איזה משפט טיפשי יש בהם (וכבר פגשתי מלמד ששאל את הילד מה אמרת עכשיו וכשהילד ענה - שהוא אמר לחבר שהוא רואה עובד של חברת חשמל מטפס על העמוד אמר לו לכתוב את המשפט הזה כך וכך פעמים).
 
צריך לזכור עוד משהו אחד (בלי קשר לתגובות הקודמות שלי)
צריך לדעת לחלק בין הרצוי למצוי. ז"א יש כאן כ"כ עצות מכל החכמים שיודעים כ"כ יפה להסביר שהמורה צריך לנהוג בחכמה ולא רק לתת עונש שישתיק את הילד לאותו רגע, להתפלל לפני שנותן עונש וכו' וכו' והעונש צריך להיות משהו חיובי שילמד את הילד, ולהבין את הילד לנפשו כי באמת אין ילד רע רק ילד שרע לו, בקיצור, כל הטענות האלו נכונות (בהרבה מקרים) אבל כדאי לזכור שהמורה ג"כ אינו מלאך, ומה לעשות אין לנו בדור איזה חזו"א או בריסקר'ב שיהיה המורה לילד שלנו, כולנו יודעים שילדים זה עם שובב, שצריך המון המון סבלנות עבורו, ומן הסתם הרבה מהיועצים הללו למיניהם, לא היו מוכיחים את עצמם ברגע שהיו באים במקומו של המורה. אז אנא, אל תדונו רק מה המורה 'צריך' לעשות אלא מה אפשר לצפות ממנו ומה נראה לכם שהייתם עושים אתם במקומו (לא בשבוע הראשון לתפקיד). נכון שיש מקום לדון איך להסביר לילד שלא תמיד המורה צודק, אבל מכאן ועד להפוך את המורה לאיזה יצור מושחת בגלל שפעם עשה איזה טעות, חברים, כולנו עושים טעויות בחיים, וגם כלפי הילדים שלנו.
א' - אני מדברת מניסיון של מורה כ15 שנה גם בכיתות של בנים!!
ב'- יש הבדל בין מורה טעה שזה קורה , לבין מורה שזו דרך התנהלות קבועה אצלו.
 
אני לא בטוחה שעונש כזה באמת יגרום לא לדבר בשיעור ...
כמו שראיתי בתגובות המגזר שלנו הוא היחיד שמשתמש במין עונשים כאלה
זה לא יפה בכלל... ואני הייתי מתקשרת למורה ואומרת לו שהילד שלי לא מכונת צילום ...( בצורה יפה כמובן )
המגזר החרדי נופל על דברים זניחים ואני לא מכלילה ..
אבל יש לי אחות שהיה לה קשיים לימודיים ונכנסה לסמינר מהגדולים שכולכם מכירים!..
הם פשוט העבירו אותה לכיתה טיפולית עם בנות שממש אין קשר ברמה אליה
היא היתה עם בנות עם תסמונות ופיגורים וכו
היא לא היתה אמורה להגיע לשם ! פשוט היה להם קל .. בלי כאבי ראש.. תיגו אותה כילדה מפגרת וזהו !
אחותי בעקבות זה חזרה בשאלה ושהגיע לביס דתי חילוני
פתאום היתה בכיתה רגילה פתאום הילדה עושה שיעורים ופתאום אין לה בעיות למה ?
כמובן שאני לא מעודדת חינוך חילוני כי הילדים בבגרותם יוצאים יותר גרעים מכל אחד
אבל זה סיפור מקרוב אז מה תגידו? לא היה כח לטפל... במקום לתת עונשים מפגרים תחנכו באמת תסבירו לילד ....
ואולי הילד דיבר בשיעור כי הרמה לא מתאימה ?או כי חזרת על הדברים הרבה פעמים וזה ילד עם קליטה מהירה ?
באמת רדו לעם תראו מה היה שם עם הילד תכנסו לנעליים שלו
המידה קטנה אני יודעת.. אבל זה אפשרי אם רוצים!!!
ממש עצוב לשמוע
אבל איפה היו ההורים????????
 
הילד חזר מהבי"ס עם דף בו שורה אחת.
"בשיעור לא מדברים ומפריעים, רק מקשיבים ומשתתפים"
המטלה: 150 פעם.
כשביררתי מעט והנחתי שקיבל את זה בעקבות עניין זניח והגיוני,
בהתחשב בקשיים ובמגבלות שגם ככה יש לתלמידים הקטנים עם המסכות וכו',
אמרתי לו שאכתוב יחד איתו כדי להרגיש מה הוא מרגיש,
וכך יצא ששנינו יושבים בסלון עם דפדפת ועפרון..
אחרי בערך 20 פעם כבר התחילה לכאוב היד -
כשהיד כבר ממש כאובה אני סופרת,
אחד שתיים שלוש ארבע... 38.. ! זה בקושי רבע.
למה לעזאזל זה חוקי לתת דבר כזה לילד קטן?
למה זה לא מוגדר כבר כעונש פיזי שאסור בתכלית?
כמו שהמורה יתן מכה לילד על היד ויכאיב לו, הוא בעצם מצווה עליו להכאיב *פיזית* לעצמו.
הייתי די כועסת, אמרתי לו לעצור ואולי להמשיך בערב. בינתיים מתקשרת למורה.
מה הייתם עושים, מה הייתם אומרים לו?
בלת"ק
הבן שלי בשנה שעברה חזר כל יום עם עונשים של 500,600,800 ועל דברים קטנים, בלי פרופורציות בכלל. וזה רק טיפס כל פעם נוספו כמה מאות... וחוצמזה היה אסור לצאת להפסקה עד שלא מסיימים, (העונש היה אחה''צ וכל הבוקר הוא היה בודק שלא יוצאים להפסקה)
באחד הפעמים, פשוט ישבנו בעלי ואני וכתבנו כל אחד 500, המטרה שלנו היתה להראות לילד שאם הוא קיבל עונש אנחנו איתו אבל הוא צריך להגיש את מה שנדרש ממנו
אח''כ יצרנו קשר עם המשגיח (שיגבה את הענין מול הרבה) שזה עבר כל גבול, וסיפרנו לו שאנחנו אלו שרשמו את העונש אז הוא צחק וסיפר שגם הוא היה ילד ההורים שלו רשמו והכל בסדר.
זה כנראה היה סוף שנה והרבה לא התמודד בכלללל.


השנה הוא סיפר לי שילד אחד קיבל עונש רציני לכתוב 20 פעמים, שאלתי אותו מה רציני בזה, אז הוא הסביר ש-20 של הרבX שווים ל-1000 של הרבY
 
בלת"ק
אני עד היום חייב למורה פלוני 11,258,600 פעם לא מדברים באמצע השיעור!
והוא לא שוכח, וכל יום שעובר נוספות עוד מאתיים פעמים!
 
כ"כ נכון. אנחנו בדור איסטנט- רוצים הכל הכי מהר שאפשר בלי לעבוד עם הנשמה.
הוראה - מי שהולך לעבוד בכזו עבודה, צריך לדעת שזו עבודה שצריך לתת את הלב והנשמה.
א' - אני מדברת מניסיון של מורה כ15 שנה גם בכיתות של בנים!!
ב'- יש הבדל בין מורה טעה שזה קורה , לבין מורה שזו דרך התנהלות קבועה אצלו.
יפה מאד, אבל כדאי לזכור שגם אם אכן את ככה נוהגת, כפי שאת מעידה על עצמך, עדיין אין הרבה כאלו בדור, ולכן חבל שהורים ייתלו כ"כ הרבה ציפיות מהמורה, דברים שלפעמים הם עצמם לא נוהגים עם הילדים שלהם.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה