"לא ליפול" - או - "מתנות בחושך"?

[אילוש]

"לא ליפול" מתי יש היום בירושלים?

 

[שירה בירה]

כמדומני, כל יום באולם סמינר גור, ירמיהו 24 בשעות 17:00, 20:30
ומי שמעדיף אודיטוריום: אודיטוריום סנהדרין מנחת יצחק 23, בשעות כנ"ל.


מי שעדיין לא ראתה -מומלץ בחום. אני הלכתי פעמיים.

 

[pink]

.............

..........

 

[גברת]

אני גם חושבת ש"לא ליפול" היה מדהים!
מבחינת עלילה, הפקה, שחקניות וכו'......
דרך אגב- גם השיר היה מהמם!
אשמח לקבל אותו אם יש אפשרות כזאת

 

[תמר21]

היתי אתמול במתנות בחושך
נהניתי מאד! (וזה נדיר... ב"ה..
תסריט מדהים... צילום טוב, שחקניות מצוינות ברובן, נכנסו לנעלי הדמויות, חוו את ההצגה.
נהניתי מאד.

 

[תמר21]

מישהי שמעה על "לא ליפול" היום באשדוד בע"ה?
כמה אמור לעלות בצהרים, וכמה בערב?
אשמח לתשובות מוסמכות בלבד

 

[איצטרובל]

אני הייתי ב"מתנות בחושך" ומאוד נהניתי.
איך אני יכולה להשיג את השיר סיום שהיה בסוף? הוא היה מדהים!!
יש מישהי שיודעת?

 

[shokoshok]

אני הייתי ב"מתנות בחושך" ומאוד נהניתי.
איך אני יכולה להשיג את השיר סיום שהיה בסוף? הוא היה מדהים!!
יש מישהי שיודעת?

תשובה?

העיקר תקשבנה לשירים בשני הסרטים הנ"ל
הפלייבקים בביצוע PBיסטית (אלישבע אבר).
זה חלק מהמקצועיות של ההפקה....

גם אותי זה מעניין...

 

[054]

לא ליפול
היום בבני ברק באיזה שעה ואיפה?
תודה לעונות

 

[הדודה מלכי]

מענין מה שאת כותבת
כי בסרט "על גג העולם" - לא היה מה לא להבין ...! העלילה היתה מאוד ברורה
ואם הפריע משהו, זה בדיוק זה, שלא היה שם מה להבין... (חוץ מה20 דקות הראשונות, וה20 דקות האחרונות שבהם היה יותר מעניין)
ואת זה שמעתי דוקא מנשים ולא מנערות...

אשמח להבין מה ככ "נגע בך" בסרט הזה, חוץ מהנופים המדהימים?

לא התכוונתי לנופים...
וקצת מסובך להסביר (בטח בבמה כזו, וד"ל..)
אבל הכל נגע. שוב- עניין של סגנון, וכל אחד מה שהוא מתחבר. (חוץ מהמקצועיות והשחקניות וכו...)
יש הרבה קטעים 'רגישים', שמי שלא מבין אותם- לא מבין אותם, ומי שמכיר מקרוב ויודע- מבין ומרגיש ומתחבר, וזה נוגע לו...
מקווה שהצלחת להבין משהו...

אני הייתי ב"מתנות בחושך" ומאוד נהניתי.
איך אני יכולה להשיג את השיר סיום שהיה בסוף? הוא היה מדהים!!
יש מישהי שיודעת?

באמת נראה לכן שתקבלו את השיר????
(יש זכויות יוצרים- - -)

שמעתי שחיה הרצברג כתבה אותו (ואם כן חייב שהוא מדהים!! )
ושהיא גם מעורבת בכתיבה של התסריט....

 

[שעשוע]

לא התכוונתי לנופים...
וקצת מסובך להסביר (בטח בבמה כזו, וד"ל..)
אבל הכל נגע. שוב- עניין של סגנון, וכל אחד מה שהוא מתחבר. (חוץ מהמקצועיות והשחקניות וכו...)
יש הרבה קטעים 'רגישים', שמי שלא מבין אותם- לא מבין אותם, ומי שמכיר מקרוב ויודע- מבין ומרגיש ומתחבר, וזה נוגע לו...
מקווה שהצלחת להבין משהו...

לא, לא הצלחתי להבין
וזה דוקא מעניין אותי ... לנסות לראות את הדברים מזוית אחרת.
מילא אם היית אומרת שהיה "מקצועי" או "משחרר" אז הייתי מבינה
אבל לומר שהיה רגיש ונוגע, זה ממש מסקרן
אז אם תצליחי להסביר יותר (אולי באישי) - אודה מאוד
ואם את חושבת ש"מי שלא מבין - לא מבין"
אז אני מקבלת ומכבדת...

 

[כלבבי]

עברתי היום ליד אחד המתנסים ושמעתי צרחות פחד/הלם/התרגשות/שמחה/ לא הצלחתי להגדיר מה.
עשה לי חשק עצום להכנס ולהיות בתוך החוויה הזו גם כן.
כשהגעתי הביתה בדקתי בפרסומות איזה סרט הוקרן היום במתנס ההוא.

זה היה הסרט - "לא ליפול".
שכנעו אותי לגמרי, קהל ההמונים שם

 

[ת'כלס]

אני הייתי בשניהם ובניגוד לרב הדעות פה כנראה נהניתי הרבה הרבה יותר במתנות בחושך
א. אני יוצאת בשביל להנות בין השאר ולא רק להנות מאותנטיות
לא אוהבת לצאת עם הרגשה רעה והרבה יותר אוהבת עלילות עם "אור"

ב. די קשה לי לשאת שמנסים לחקות בסרט עם יכולות יחסית לא גבוהות מוסד כמו הק.ג.ב. זה יוצא די נלעג

בכל מקרה שניהם ברמה

 

[dvory]

עברתי היום ליד אחד המתנסים ושמעתי צרחות פחד/הלם/התרגשות/שמחה/ לא הצלחתי להגדיר מה.
עשה לי חשק עצום להכנס ולהיות בתוך החוויה הזו גם כן.
כשהגעתי הביתה בדקתי בפרסומות איזה סרט הוקרן היום במתנס ההוא.

זה היה הסרט - "לא ליפול".
שכנעו אותי לגמרי, קהל ההמונים שם

לא יודעת אם כדאי לך להסתמך על הצרחות...
אני הייתי אתמול בסרט עם בנותי. לא היה בו אפילו קטע אחד מפחיד או מצמרר, ובכל זאת בנות צרחו בכל פעם שהדמות ה'רעה' הזיזה גפיים.
זה היה פשוט מצחיק.
באיזה שהוא שלב הפסקתי להתבונן בסרט ועברתי לצפות בצרחניות. הן אפילו לא נראו מבוהלות במיוחד. סתם קטע כזה של 'צרח כי נצרך'...

 

[סטודיו זוהר]

הייתי בשני הסרטים,
נהנתי בלא ליפול,
השחקניות היו רמה מעל, ההפקה היתה הרבה יותר משל פרלשטיין,
וגם העלילה, אני לא מבינה למה היום צריכים לפנטז עלילות הזויות רדופות סיוטים וצרות,
אישית אני יותר נהנת מסרטים אותנטיים עם טעם אמיתי ומסר חזק שלא נדחף בכח בכמה משפטים כדי לצאת ידי חובה.
אבל מב שבטוח שעל טעם וריח אין מה להתווכח!!!

 

[שעשוע]

הייתי בשני הסרטים,
נהנתי בלא ליפול,
השחקניות היו רמה מעל, ההפקה היתה הרבה יותר משל פרלשטיין,
וגם העלילה, אני לא מבינה למה היום צריכים לפנטז עלילות הזויות רדופות סיוטים וצרות,
אישית אני יותר נהנת מסרטים אותנטיים עם טעם אמיתי ומסר חזק שלא נדחף בכח בכמה משפטים כדי לצאת ידי חובה.
אבל מב שבטוח שעל טעם וריח אין מה להתווכח!!!

מסכימה מאוד!
יש ליהדות כל כך הרבה מה להציע, שזה מבייש שצריך לדחוף מסרים בכוח כדי "לצאת ידי חובה".
(אני גם לא בעד סרטים שהופכים להיות "שיעורי יהדות" - ויש כאלו.
יש דרך אמצע שבו המסר מהווה את התשתית של העלילה, והוא מובע בעדינות אך בצורה עמוקה שמשאירה הרבה חומר למחשבה)

 

[יוודית]

הייתי אתמול ב"מתנות בחושך", ואני חושבת שהטעות של פרלשטיין הייתה בעלילה.
העלילה לא עמדה בסטנדרטים של הסרטים הקודמים. (שבד"כ היו הזויים! וזה מה שיפה)
אבל לדעתי, מתנות בחושך היה יותר מקצועי מבחינת התסריט והעריכה. (על אף שיותר נהניתי בלא ליפול)
המשך דיון פורה וחג שמח ושבת שלום!!!

 

[בתוכנית-מרחב אונליין]

לגבי לא ליפול: מדובר בעלילה מתוחכמת בצורה יוצאת דופן ועם כל זאת מובנת.
הסיום מעולה, בוגר מאד ואחראי, ומשאיר נקודות מחשבה מעניינות.
רמת הצילום, היתה משהו מיוחד מאד מכל הבחינות. לפי דעתי ליגה מעל מעל.
המסר יהודי, עמוק ונוגע.

 

[תמר21]

שבוע טוב
היתי בשני'הם, ומרגיש לי רע להכניס את כל החווי'ה לתוך כמה משפטים של בעד או נגד.
לכל סרט יש את היחודיות שלו, של הנפשות הפועלות מאחורי הקלעים ולפני וכו'...
מבחינת סרט בכללי - למרות ששני'הם יפים, כל אחד מהדברים היחודים שבו, התחברתי יותר לעלילה בלא ליפול...
במתנות היתה יפה, והקטע של הקושי שלה הי'ה חזק וקרוב, אבל הסיטואצי'ה היתה בעיני קצת תלושה, דעה אישית.
אבל בלא ליפול זה הי'ה יותר חזק בעיני, יותר מובן, אותנטי ואמיתי.
ואני בד"כ מאד לא מתחברת לסיפורים על השואה והק.ג.ב. וכו'... הם נראים לי רחוקים וחפורים מדי וכו'.
אך היא עשתה את זה חמוד, וההומור בסרט, לדעתי, חיבר הרבה (עוד כמה הקפות והבנין נופל..., או "אלה ברכב ואלה בעגלות".., זה הי'ה מאד חמוד, כאילו ההסתכלות של ה לא קשורה למציאות שסביבה אלא לעולם שהיא בתוכו, וזה הי'ה מבוים יפה.
מה שהפריע בסרט (ההגדרה שמורה לחברה שלי..)
ש'הכל שחור לבן, לקינוח יש קצת חום...' זה מעצבן! הצבע דהוי כזה, מרגיש באיזו מדינה נידחת.לפני 200 שנה ולא בישראל התשע"ו...
מבחינת תסריט - המסרים היו מאד חזקים. אבל בסרט הזה פתאום קלטתי מה שתמיד המורה שלי לתסריטאות לימדה - לתמצת, לתמצת...
זוויות הצילום חידשו לי הרבה! זה הי'ה חידוש מרענן בהחלט... ב"ה.
וגם - לא חיבים לבכות בכוח.. אם לא היו בוכים שם כל כך הרבה, המשחק הי'ה הרבה יותר בוגר ונעים לעין, דעה אישית.
מתנות בחושך - הבימוי הי'ה לרוב מאד מוצלח! הבימוי הי'ה בסדר גמור, העלילה קצת מרוחקת בעיני... אך היו הרבה דברים שנהניתי - סורי, לא זוכרת במדויק, אבל בכללי היו לי הרבה דברים ללמוד ממנה מבחינת "לעשות סרט טוב." יש לה מסרים שפשוט כיף לשבת ולהקשיב, ולא תפור בכוח אלא מועבר בצורה חכמה, הקטע של הקושי שלה בזמן הבריחה לישראל, והמשפטים של החברה מהעבר היו במקום, המשפט של הפרמיס (על המתנות שמקבלים בחושך, ורק בבוקר רואים אותם( הי'ה כל כך נכון ובמקום ובזמן הנכונים, בעיני, הי'ה בהחלט מוצלח.
והשיר בלא ליפול ממש יפה בעיני... נהניתי ממנו מאד.
לשיר של מתנות בחושך פחות התחברתי משום מה, לא בגלל חוסר מוצלחות, אלא ענין של טעם והרגשה.

 

[Dvori B]

לא יודעת אם כדאי לך להסתמך על הצרחות...
אני הייתי אתמול בסרט עם בנותי. לא היה בו אפילו קטע אחד מפחיד או מצמרר, ובכל זאת בנות צרחו בכל פעם שהדמות ה'רעה' הזיזה גפיים.
זה היה פשוט מצחיק.
באיזה שהוא שלב הפסקתי להתבונן בסרט ועברתי לצפות בצרחניות. הן אפילו לא נראו מבוהלות במיוחד. סתם קטע כזה של 'צרח כי נצרך'...

ואם כן יש איזה קטע שהוא קצת מפחיד או אמור להיות מפחיד, אז כבר דקה מראש מתחילות צרחות מכל קצווי האולם (של כאלו שמכירות או שמעו מה הסיפור כנראה...) וכולם יודעים שצריך להתכונן כי עוד מעט יהיה משהו מפחיד....