שיתוף - לביקורת לא על הלחם לבדו יחיה....

[אשר צ'סקו]

העניין החל להתגלגל כשר' העש'ל גילה מאוחר מדי שכרטיס המזון שברשותו נוצל עד השקל האחרון. כמה שהקופאית עיקמה אותו הוא סרב לעבור בשום זווית ואופן. או אז כשהוא עשה את המסלול ברוורס ותוך כדי שהוא ממיין את מצרכיו חזרה למדפים, הבזיק במוחו הרעיון.

יחיאל אייזברג!

הוא הוציא את פנקסו ורשם:

יחיאל. "שלח לחמך על פני המים".

הוא ידע תמיד שאייזברג עושה חיל בעסקיו בחו"ל, והם הרי למדו באותו שיעור, אז מה הם בכלל 17 שנות נתק בשביל להפריד קשר כה קרוב ומחייב.

על כן מיד כשחזר הביתה פתח את תיבת המייל ושיגר את השתדלותו לחברו הטוב אי שם מעבר לגלי התיכון.

דא עקא שר' העשל לא ניחן בעודף טקט ובמכתבו הסתפק אך בשלושה מילים:

"אני חבר שלך!"

ובכן, רצה הגורל ולמרות כוונתו הטובה של העש'ל, מר אייזברג מעולם לא קיבל את ההודעה.

מסובב הסיבות וטעות קטנה בהקלדה הסיטו את הצהרת החברות ישר לדואר הנכנס של ר' חיליק ברנהולץ. שמצדו קיבל אותה כמים קרים על נפש עייפה למרות פליאתו הניכרת.

ברנהולץ, שביחס הופכי לאייזברג היה דלפון מוחלט, התמודד באותה העת עם חתונת בתו האחרונה גיטל. וזה בדיוק מה שהיה צריך. חבר אמת עם רצון לעזור. שהרי למה בחר העש'ל לשתף אותו ככה ברגשותיו הכנים אם לא בשביל להיכנס תחת האלונקה.

אך מכיוון שחוץ מ'שולם שולם' בבית הכנסת לא היה לו כלום עם התורם, ומה גם שמעולם לא ראה את העש'ל מפנק את עצמו בעלייה, שלא לומר משלשל מטבע למדחן של המזגן, רצה בכל זאת לוודא שהם אכן מכוונים לאותו הדבר, וכשניסח את תגובתו בירר זאת בעדינות:

"אני מעריך חברי אמת! חשוב לי לציין שבכל התקופה הרגשתי קשר חזק בינינו - למרות שלא יצא לנו לדבר. נ.ב. בכל זאת הייתי שמח לדעת אם יש כוונה נוספת מאחורי המכתב. שלך חיליק."

העש'ל שכבר יום וחצי לא הסיט את ראשו מהמחשב, לא ידע את נפשו מרוב שמחה כשהבחין לפתע בהודעה חדשה ומודגשת, וכשסיים לקרוא את תוכנה שוב ושוב כבר לא היה עם מי לדבר.

מבחינתו הוא לא יכול היה לבקש יותר מזה. "הרגשתי קשר חזק בינינו..." "כוונה נוספת מאחורי המכתב..." אין ספק ששלושת המילים פגעו בול בליבו של מר אייזברג העשיר, שבתפיסתו החדה הבין שלחברים יש גם מחיר... ועוד 'שלך חיליק'..?! פשיייי...

הוא שלף את הפנקס והוסיף: "שלח לחמך.... כי ברוב ימים תמצאנו!"

דקה לאחר מכן כבר השיב תגובה:

"תודה על המילים החמות ועל קשר אמיץ, אכן כוונתי הייתה לעזרה בתחום הכלכלי."

ר' חיליק המתוח, פרץ בדמעות של שמחה כשהפנים את כוונת ידידו החדש לכסות לו את הוצאות החתונה, ולמרות שהיה קצת נבוך לפשוט ככה את ידו התגבר על עצמו והגיב:

"אשמח להושיט את היד"

השינה העמוקה שהעש'ל ישן באותו לילה לא זכורה לו עידנים...

בבוקר המחרת כשר' חיליק סיים לחלוץ את תפיליו וכבר הכין את ידו ללחיצת יד עסיסית, העש'ל חלף על פניו ופטר בַ'שולם שולם' המסורתי. ר' חיליק המבולבל הסיק שחברו הצנוע מעדיף שלא לעורר פרסום בבית הכנסת, על כן הוא שב לתיבת המייל עם פתרון מבריק:

"אז מה אתה אומר, אצלי בבית?"

לזה העש'ל כלל לא ציפה. הוא הבין שמדובר בסכום משמעותי שמצריך 4 עיניים, אבל עדיין... עד אירופה...??!!

הוא לא רצה להישמע חצוף לכן הוא לא העלה את האפשרות של העברה בנקאית. אבל בכל זאת ניסה לרמוז.

"נו שוין, בעל המאה הוא בעל הדעה... אסדר את כ---ל מה שנדרש לי ואגיע."

ר' חיליק המאושר חשב שהוא הוזה. זאת הפעם הראשונה שהוא בעל המאה! הוא ולא אחר.

בינתיים בבית הכנסת הדברים התנהלו כרגיל למעט קריצות תכופות ששוגרו להעש'ל המופתע מכיוונו של ר' חיליק.

שבועיים לאחר מכן, אחרי הרבה ריצות וגמ"חים, העש'ל החזיק בידיו דרכון טרי ואת הכרטיס המיוחל, יידע את מארחו על בואו הצפוי בלילה, כיבה את המחשב ופנה לארוז את מטלטליו.

בנקודת זמן הזאת סבלנותו של ר' חיליק שפספס את המייל האחרון התפוצצה. הוא כבר לא יכול היה להמתין יותר. אפילו לא דקה. הציפייה הממושכת והיחסים המוגבלים שנכפו עליו עם פטרונו סחטו אותו נפשית עד תום. על כן החליט לעשות מעשה ויהי מה.

ובכן, הוא דפק שם בדלת.............

12 דקות, רגליים מוגבהות, דפיברילטור, 4 סטירות לחי ושלש ספלי מים החזירו אלינו את העש'ל.

ר' העש'ל המובס עדיין שכב על הרצפה כשהוא פתח שוב את הפנקס והשלים:

"שלח לחמך על פני המים, כי ברוב ימים תמצאנו – רטוב!!!"