דיון לא פוליטיקלי קורקט

  • הוסף לסימניות
  • #1
מיסודי נפשי - הגשמת חלומות מנהלי - הורי - מגדלי ושאר מכווני.
והיות וכן, הנני להגשים את חזון מנהלינו הנכבד @ניהול קהילת כתיבה באומרו -
ברוך שובך עם הברוך שבך.
ולהוציא לאור מעט מה'ברוך'.

להלן דיון שמציק לי אחר ימים רבים, שרעיתי בשדות זרים, ושבתי וראיתי והנה לצלמים היינו למאיירים דמינו...

בשנות השמונים היינו מעבירים ביקורת סמויה בכתב ומילים ברורות, בק"ק דפה, על כמה מקצועיים אנו, חכמים ונאורים, ולא כמו השכנים...
(לא כותבים ככה, נו נו נו), מגיבים לעניין, מעירים ומאירים.

לעניינו, אני מניח הצעה לסדר, שיותר להתייחס לאיך נכתב מאשר מה נכתב.
יותר לבקר ולהאיר מלאשר להחמיא, מחמת שהמחמאה משורשה הינה שומנית, ומחליקה כל מכשול ולא מאירה את המאורות האפלות.

ואדרבה, הדבר רק יועיל ויוסיף לחדשים ולישנים, ויקדם יותר מהמילים הטובות - שגם נצרכות - אבל רק בתור הקדמה ל"ואחרי כל זה..."

וככבש ראשון הנני מושיט ראשי, ואשמח למנות ביקורת גדושות ודקדקניות, אף משכיננו הדווקנים החסומים מפורום דקדוק המקביל, להעיר ולשחוט את לשון פוסט זה מכל צידיו. (לעיתים מתעורר בי החשק לעשות איזה שגיאת דקדוק גסה, ואז לשבת מולה ולדמיין את כל השכנים מתפתלים בכיסאותיהם מולה).
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #2
ביקורת א' -

(נו, תכתוב מהר, לפני שמישהו אחר יכתוב), כשפותחים דיון, נושא הדיון צריך להיות בכותרת, ולא שום מילים פרובוקטיביות, ולא משנה כמה היית חייב לכתוב אותם ולא חשוב לכמה אנשים זה יגרום להיכנס לאשכול.

לא. כי לא. כל עורך מכובד היה מוחק זאת ונוזף + משפיל.

ביקורת ב' -

מאת @המדקדקים בעם
ביקורת סמויה בכתב ומילים ברורות
אם היא סמויה, איך זה במילים ברורות?

תגובת הכותב: אחר בקשת המחילה כנהוג, במערות קומרן התגלה מגילה עתיקה לרבינו גרונאי הזקן, ובה נכתב כלשון המצוטט לעיל. וללא שייכות לנכתב, יבורכו מנהלי המקום שידעו למי לתת את התו 'כתיבה ספרותית'.


נ.ב. תגובה מאת הניק @מ-ם ז"ל (עם הכולל),

"לא פותחים דיונים לשיפור הפורום, עד אחרי חברות של שנה רציפה ופעילה לפחות בפורום. (נוסף לחוקה).

 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #3
  • הוסף לסימניות
  • #6
ביקשת קיבלת:
משכיננו הדווקנים
אין לי שום שכין דווקן.

(משקיננו היונים במרפסת בפעם הראשונה - הכרזנו עליהם מלחמה, משכיננו הם אתנו יחסי אחווה - כרתנו עימם ברית שלום).
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
אשכול חשוב.
לעניינו, אני מניח הצעה לסדר, שיותר להתייחס לאיך נכתב מאשר מה נכתב.
בעניין התגובות. זמן רב שמציקות לי תגובות בסגנון: "מהמםםםםםםםם", "חחחחחח" וכד', או שמכילות שגיאות לשון (ולא נדבר עכשיו על היעדר פיסוק...).
הודעות בקהילת כתיבה מקצועית, ולא משנה אם אלו שיתופים או תגובות, צריכות להיות בסגנון המתאים לקהילת כתיבה מקצועית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
לא על כל כפתור צריכים ללחוץ

בעניין התגובות. זמן רב שמציקות לי תגובות בסגנון: "מהמםםםםםםםם", "חחחחחח" וכד', או שמכילות שגיאות לשון (ולא נדבר עכשיו על היעדר פיסוק...)
כלומר, אם אני לא הצלחתי להבין האם לשגיאות לשון ופיסוק, אין להם מקום בפורום - לדעתך, או שתגובות המכילות שגיאות כנ"ל מציקות לך, זה דורש ביקורת?

ולענייננו אתה מאוד צודק. מעניין מה עוד אנשים חושבים, ומה ניתן לעשות בנידון.
האמת שאני רואה הרבה אנשים מבקשים ביקורת ואין דורש ותומך להם.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #10
מאוד מסכימה עם מה שנאמר פה, אכן אין ביקורת כמעט בכלל.

נו באמת, אנשים אנחנו רוצים וצריכים ביקורת, תנו אותה! אם ממש קשה לכם אתם יכולים לחשוב כאילו אתם מפקדים קשוחים ואכזריים (כן כן, מהסוג שיודעים להרים רק גבה אחת כשהם זועמים על חצי כפית הסוכר ששכחתם להוסיף..) שתפקידכם להעביר ביקורת מהזן הקשוח ביותר.
ובהנחה הגיונית שלא תעשו את זה, כולי תקווה שכן נגיע לרמת הביקורת הראויה והמתבקשת.... כי כידוע לפעמים כדי להגיע לאיזון צריך הקצנה...


אבל הרבה מאוד מהתוכן שאנשים מפרסמים פה, (ואני בתוכם) הוא תוכן שנוצר מתוך רגשות ותחושות, ולא מתוך רצון קר ואובייקטיבי להשתפר בתחום הכתיבה, ועל כן בלתי אפשרי עד לא נצרך להעביר ביקורת על פיסת לב (שלעיתים מדממת) שמישהו מהחברים בפורום שיתף, והיא גם לא תועיל לו.
מה שכן כדאי במקרה זה, זה רק להביע הזדהות, ולספר לכותב עד כמה הדברים נגעו בנו וריגשו אותנו. (כמובן שתקף גם בשיתופים לביקורת, אך בסגנון שיתופים רגשיים זה הרבה יותר שייך\מועיל\נצרך וכו'...)


אני חושבת שזו אחת הבעיות שבגללה אנחנו ממעטים כל כך בביקורת, ואולי אפילו כדאי לעשות תגיות מיוחדות לשיתופים מהלב, או שיתופים לביקורת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
כלומר, אם אני לא הצלחתי להבין האם לשגיאות לשון ופיסוק, אין להם מקום בפורום - לדעתך, או שתגובות המכילות שגיאות כנ"ל מציקות לך, זה דורש ביקורת?
הן גם מציקות לי, וגם לא ראויות לפורום כתיבה מקצועי.
תנסו פעם, אפשר לפתוח אשכול מקהילת הכתיבה לצד אשכול מקהילה אחרת, ולזהות פחות או יותר את אותן התגובות...

אולי במקום לכתוב: "חחחח קורעע"- אפשר לכתוב: "קטע מצחיק עם שורת סיום מצוינת. אהבתי במיוחד את: - - -".
ובמקום: "וואו נדיר אין דברים כאלה"- לכתוב: "וואו. כתיבה ומסר נדירים (/מיוחדים). התחברתי במיוחד ל: - - -".
ואפשר להוסיף גם ביקורת (במיוחד אם הכותב מבקש זאת): "בעיניי, המשפטים האלו- נותנים הרגשה לא כל כך אמינה/ לא תואמים את המשלב של שאר הקטע/ מנמיכים את תחושת ה.../ משהו אחר...: - - -".
לדעתי, בצורה הזאת הפורום יהיה הרבה יותר מועיל, הרבה יותר תורם. כי כן, גם להגיב על קטעים זאת אומנות שצריך לרכוש...

מקווה שעכשיו הובנתי, ואם לא- זה בהחלט דורש ביקורת, ואשמח אליה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
אבל הרבה מאוד מהתוכן שאנשים מפרסמים פה, (ואני בתוכם) הוא תוכן שנוצר מתוך רגשות ותחושות, ולא מתוך רצון קר ואובייקטיבי להשתפר בתחום הכתיבה, ועל כן בלתי אפשרי עד לא נצרך להעביר ביקורת על פיסת לב (שלעיתים מדממת) שמישהו מהחברים בפורום שיתף, והיא גם לא תועיל לו.​
אם בביקורת עסקינן, אני לא חושבת שהקהילה כאן היא פורום שיתופי.
רוצה לחלוק פיסות לב? יש הרבה פלטפורמות לעשות את זה, ובראשן חברים ובני משפחה (באמת! לא לימדו פה מישהו על זהירות ברשת?)
הקהילה כאן נועדה להיות מקצועית ובתור שכזאת אין בה מקום לסנן ביקורת כי הכותב כתב את הדברים מתוככי נפשו הדוויה.

סופרים שהוציאו ספרים לאור, לא הכניסו איזה משהו מהלב שלהם לתוך הכתיבה והעלילה? נו, בגלל זה כל הספרות החרדית קדושה וראויה וכתובה בצורה משובחת?
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
מסכימה עם כל מילה.
בשביל לקבל מחמאות לא הייתי צריכה את הפורום הזה, המשפחה והחברות שלי טובים בזה.
כשאני מעלה לפה קטע, אני מחכה לביקורת.
לא חושבת שלא צריך לכתוב מחמאות... גם ביקורת חיובית היא בונה.
אבל שהביקורת משני הסוגים- החיובי והשני- תהיה מקצועית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
לא חושבת שלא צריך לכתוב מחמאות... גם ביקורת חיובית היא בונה.
אבל שהביקורת משני הסוגים- החיובי והשני- תהיה מקצועית.
זה גם ביקורת.
אני מדברת על "וואוווווווו את כותבת מטורףףףףף"
כזה יש לי מספיק ;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
חוששתני שלא הובנתי בדיוק...


לא התכוונתי לכך שהקהילה היא פורום שיתופי. בכלל לא.
ואכן לא נראה לי שאפשר למצוא פה הודעות כגון 'הצילו אני חייבת טיפול פסיכיאטרי דחוף כי לקחתי סמים שחשבתי שהם סודה'
פחות. אני, לפחות לא נתקלתי...

אבל, תוכיח המציאות שיש פה הרבה מאוד שיתופים שאי אפשר, ולא צריך להעביר עליהם ביקורת.
לא נראה לי שמישהו שכתב על חוויותיו מאובדן חברו הטוב במלחמה, או על יחסיו עם הקב"ה ותובנות שעלו לו בהקשר לנושא- ירצה ביקורת.
מה לעשות שכתיבה היא לא תמיד מקצועית. היא הרבה פעמים תרפויטית. ורגשית. וסאטירית ונוקבת. ומה לא. ובתור קהילת כתיבה, ש(עדיין?...) לא סווגה לסוגי שיתופים, הרבה מאוד מהאנשים משתפים פה את כל סוגי הכתיבה למיניהם, וזו לגמרי זכותם.
לא זכור לי שראיתי בתקנון הקהילה חוק שאוסר על ניק כלשהו לשתף הרהורים מרחשי ליבו.

עוד נקודה שחשובה להבהרה- לא אמרתי שצריך לסנן ביקורת כי הנכתב היה יותר רגשי ופחות מקצועי או עלילתי, רק ציינתי שלא נראה לי שאני הייתי עושה את זה, וסליחה אם היו טעיות בניסוח...

וממש לא אמרתי שכל מישהו שכותב את ליבו, הכתיבה שלו משובחת, וחסרה כל ביקורת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
חוששתני שלא הובנתי בדיוק...


לא התכוונתי לכך שהקהילה היא פורום שיתופי. בכלל לא.
ואכן לא נראה לי שאפשר למצוא פה הודעות כגון 'הצילו אני חייבת טיפול פסיכיאטרי דחוף כי לקחתי סמים שחשבתי שהם סודה'
פחות. אני, לפחות לא נתקלתי...

אבל, תוכיח המציאות שיש פה הרבה מאוד שיתופים שאי אפשר, ולא צריך להעביר עליהם ביקורת.
לא נראה לי שמישהו שכתב על חוויותיו מאובדן חברו הטוב במלחמה, או על יחסיו עם הקב"ה ותובנות שעלו לו בהקשר לנושא- ירצה ביקורת.
מה לעשות שכתיבה היא לא תמיד מקצועית. היא הרבה פעמים תרפויטית. ורגשית. וסאטירית ונוקבת. ומה לא. ובתור קהילת כתיבה, ש(עדיין?...) לא סווגה לסוגי שיתופים, הרבה מאוד מהאנשים משתפים פה את כל סוגי הכתיבה למיניהם, וזו לגמרי זכותם.
לא זכור לי שראיתי בתקנון הקהילה חוק שאוסר על ניק כלשהו לשתף הרהורים מרחשי ליבו.

עוד נקודה שחשובה להבהרה- לא אמרתי שצריך לסנן ביקורת כי הנכתב היה יותר רגשי ופחות מקצועי או עלילתי, רק ציינתי שלא נראה לי שאני הייתי עושה את זה, וסליחה אם היו טעיות בניסוח...

וממש לא אמרתי שכל מישהו שכותב את ליבו, הכתיבה שלו משובחת, וחסרה כל ביקורת.
ב"ה

מצטערת לחלוק עלייך, הקהילה אכן נועדה עבור התקדמות מקצועית,
ולכן גם שונתה בעבר התגית של 'שיתוף' לתגית 'שיתוף - לביקורת', וזה בכוונה תחילה בדיוק בשל כל הטענות שהעלית בהודעה.
לא, הקהילה היא לא בשביל שיתוף מהרהורי ליבו של אף אחד.
השיתוף, והתגובות - הם כדי לשפר את צורת הכתיבה.
וגם על התוכן - הציפיה של מנהלי הקהילה הוא שיהיה עליו דיון מקצועי, אם זה פיתוח קוי עלילה, אפיון דמויות, משלב לשוני, סתירות פנימיות ועוד.
אולי אחד המנהלים יוכל לבוא ולהסביר זאת..
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
קטע מצחיק עם שורת סיום מצוינת. אהבתי במיוחד את: - - -
וואו. כתיבה ומסר נדירים (/מיוחדים). התחברתי במיוחד ל: - - -
בעיניי, המשפטים האלו- נותנים הרגשה לא כל כך אמינה/ לא תואמים את המשלב של שאר הקטע/ מנמיכים את תחושת ה.../ משהו אחר...: - - -
חובת משפטים מותאמים אישית בסגנון זה.

פשוט נמאס לי כבר לבזבז זמן כל פעם על אותו דבר, ומצד שני, אני לא רוצה לתת ביקורת בלי איזו שהיא מחמאה קטנה לפני...

נ.ב: לפעמים הכותב רוצה את הביקורת גם בדברים שנוגעים אליו אישית, וכשרואה את הביקורתיות הזועפת של הניקים, הוא נפגע מזה, צריך פשוט לדעת ללכת "בין הטיפות" במקרים כאלה ולא להגיד הכל באופן בוטה מדי.

אם כבר, עדיף לא לכתוב ביקורת שלילית, אפילו בחשש ספק פגיעה, וכמו שאמר @מ"ם (דרך אגב, מישהו יודע מה איתו?):
לסיום, כחחחמ. אולי ראוי לא לדבר על זה בכלל. אבל ההכרח לא יגונה.

אין עושר כנפשם העשירה של סופרים. כמי שיודעים לתאר מאות דמויות שונות על נבכי נפשן, אפשר רק לנסות לשער עד כמה מורכבת ועמוקה הנפש היוצרת עצמה...

וכששתי נפשות כאלו (או יותר) מתנגשות, נוצרת תאונת רכבות אטומית.

אז אנא, ברחמים.

כשאתם כותבים, הימנעו מחשש וצל פגיעה בכותב אחר. עד לקצה האחרון. "אם יש ספק – אז אין ספק". היו מקצועיים.

ומן הצד השני – אם נראה לכם שמישהו פגע בכם בהודעה, בחנו זאת שוב. דונו לכף זכות. מן הסתם הוא לא התכוון, ואם כן התכוון – מה זה אומר על איכות החומרים שלכם שגרמה לו זאת...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה