דיון לא פוליטיקלי קורקט

  • הוסף לסימניות
  • #23
ב"ה

מצטערת לחלוק עלייך, הקהילה אכן נועדה עבור התקדמות מקצועית,
ולכן גם שונתה בעבר התגית של 'שיתוף' לתגית 'שיתוף - לביקורת', וזה בכוונה תחילה בדיוק בשל כל הטענות שהעלית בהודעה.
לא, הקהילה היא לא בשביל שיתוף מהרהורי ליבו של אף אחד.
השיתוף, והתגובות - הם כדי לשפר את צורת הכתיבה.
וגם על התוכן - הציפיה של מנהלי הקהילה הוא שיהיה עליו דיון מקצועי, אם זה פיתוח קוי עלילה, אפיון דמויות, משלב לשוני, סתירות פנימיות ועוד.
אולי אחד המנהלים יוכל לבוא ולהסביר זאת..
אוקי.
מקבלת. (ולא ידעתי שהייתה תגית לשיתוף והיא שונתה לשיתוף ביקורת. מעניין..)
לא מתחייבת לא להמשיך לשתף מהרהורי ליבי, ;)
אבל הבנתי.

סתם עדכון, ההודעה הראשונה שלי הייתה על מנת להסביר מדוע אין ביקורת בחלקים מסוימים מהפורום, ותו לא.
לא התכוונתי שזה יצא ככה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
מסכימה עם כל מילה.
בשביל לקבל מחמאות לא הייתי צריכה את הפורום הזה, המשפחה והחברות שלי טובים בזה.
כשאני מעלה לפה קטע, אני מחכה לביקורת.
האשכול שפתחת הוא מה שהוביל אותי לקדם את הדיון הזה.
הקהילה כאן נועדה להיות מקצועית ובתור שכזאת אין בה מקום לסנן ביקורת כי הכותב כתב את הדברים מתוככי נפשו הדוויה.
לחלוטין.
מי שמעלה לכאן פוסט, אמור לקבל ביקורת.
לא חושבת שלא צריך לכתוב מחמאות... גם ביקורת חיובית היא בונה.
אבל שהביקורת משני הסוגים- החיובי והשני- תהיה מקצועית.
מילה בסלע.
ואכן לא נראה לי שאפשר למצוא פה הודעות כגון 'הצילו אני חייבת טיפול פסיכיאטרי דחוף כי לקחתי סמים שחשבתי שהם סודה'
אמממ,

הערת בי את כל הרוח שטות וה'ברוך', עם המשפט המקסים הזה...
ולכן גם שונתה בעבר התגית של 'שיתוף' לתגית 'שיתוף - לביקורת', וזה בכוונה תחילה בדיוק בשל כל הטענות שהעלית בהודעה.
לחלוטין. מי שיודע איך מחטטים בקברי העבר, אולי יעלה מהאוב את אותו פוסט שהעלה @מ"ם בנושא
אולי אחד המנהלים יוכל לבוא ולהסביר זאת..
רק אצלי בראש עומד, שכשקוראים למנהל להסביר, הוא מסביר בצורה מאוד מסוימת?:unsure:
קשה להעיר למישהו כשהוא נעלב.
וזה קורה.
(או כמוני פעם, שהייתי מתחילה להתווכח...)
נכון. צריך מאוד להיזהר בכבוד הכותב.
בעבר היה אופציה לכל מאן דבעי להעיר באישי, ואת ההערות הגסות היו מעירים שם.
אבל זה נגמר.
לא מתחייבת לא להמשיך לשתף מהרהורי ליבי, ;)
אדרבה ואדרבה, מאמין שרבים מדברים מאותו מקום. אבל גם את זה צריך לדעת איך לכתוב.
@מ"ם (דרך אגב, מישהו יודע מה איתו?):
שאלה גדולה שאלת -

התאספו נא, כל ילדי הכפר, שבו כאן בצל המדורה והאזינו לחיילו הזקן:

לפני ימים רבים, עוד לפני הרעב הגדול והתקופה שהאוב שלט בחיינו, קנה לו @מ"ם הגדול מכונת זמן.

@מ"ם היה ענק, אני אומר לכם, למוצא פיו חרדו המונים. ממש. אתם יודעים, הוא היחיד בכל ארץ פרוג הענקית שכונה "משתמש סופר", היחיד שתואר האצולה "סופר" הוענק לו. עד כדי כך.

אבל גם לכל גדול יש בור ליפול בו.
אף אחד לא ידע, אבל המכונת זמן הייתה מקוללת, הרוחות השחורות מההרים שכנו בתוכה, וכך יום אחד אחזו דיבוק שבקע ממכונת הזמן, הדיבוק היה נראה כמו מכונה עתיקה, אתם כבר לא מכירים - אבל פעם קראו לה מכונת כתיבה.

ומיני אותו יום ואילך - טפטפו עיניו של חיילו הזקן - נמחק לו @מ"ם הגדול כליל, וכל פעם שאנו פוגשים בו, כבר לא רואים בו את @מ"ם הגדול, הסתלק ה"משתמש סופר" הייחודי, ותחתיו מגיעה מכונת כתיבה ענקית.

רק הצרצרים העזו להפר את השקט שהשתרר בסיום הסיפור המצמרר, האש הראתה פרפורי גסיסה ולאיש לא היה כוח להפיח בה רוח חיים.

כך חלפה לה תהילה...
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #25
כל כך טוב שמעלים את הנושא הזה,
תודה רבה @וי שלוק !! אהבתי את הווייב!
כל הסיבה שביקשתי להצטרף לקהילת הכתיבה זה היה בשביל ללמוד ולהשתפר,
והאמת שהטעם הטוב בשיתוף היצירות שלי נפגם מעט כשהתגובות היו מחמאות בלבד, ללא ביקורת.
ואני מאמינה שעוד רבים כמוני!

אולי נוכל, לפחות מי שקורא את האשכול הזה, לתת ביקורת לאחרים?
ננהיג את זה פה בקהילה, ואני בטוחה שכולם יהנו מהענין. בסופו של דבר מי שנותן ביקורת הוא גם כן מפתח את החלק הספרותי שלו, לא?
אבל גם את זה צריך לדעת איך לכתוב.
ויותר מזה - לדעתי כשמעלים לפה פוסט, זהאמור להיות כדי ועל מנת ובשביל ובכדי שיעירו וישפצו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
כשאני מעלה לפה קטע, אני מחכה לביקורת.
לא מכוון אלייך כמובן : ) באופן כללי...

אני חושבת שביקורת טובה זאת מתנה נדירה: צריך לעבוד קשה בשביל לקבל אחת כזאת.

ונכון שכדי להיות טובים צריך לקבל ביקורת, איך אפשר בלי? אבל שוכחים שגם כדי לקבל ביקורת צריך לעמוד ברף מסוים.

כשאני מגיבה בפורום אני משתדלת מאד לשים לב שגם המחמאות יהיו ספציפיות (אהבתי את השורה הזאת והזאת, הרעיון הזה, צורת ההגשה וכו') אבל ביקורת רצינית יותר דורשת ממני זמן, מחשבה והשקעה.
זה אומר שהקטע צריך לעמוד ברף מינימלי כלשהו שיש לי לכתיבה כדי שתהיה לי ביקורת עניינית עליו.

אם המחמאות לכל הקטעים מגיעות מסקטור מאד מסוים (מלא סימני קריאה, פרצופים המומים ומתעלפים וכו') הגיוני מאד שגם ביקורת עניינית לא תהיה כאן. זה עובד ביחד בד"כ...

קשה להעיר למישהו כשהוא נעלב.
בעיה שלו : )
מנסים להעיר פעם אחת (ומשתדלים שיהיה מכובד כמובן, זה בסיסי), אבל אם הוא מהטיפוסים ה'נעלבים', ביקורת בכל מקרה לא ממש תעזור לו, הבעיה שלו משמעותית יותר.
בשביל לכתוב טוב צריך לפתח עור של פיל. כולם כותבים גרוע בהתחלה. גם כותבים גדולים יגידו לך במבט לאחור: 'איזה מביך הקשקוש הזה שכתבתי, הלוואי שמישהו היה אומר לי ; )'
אין דרך אחרת. ביקורת טובה 'שוחטת' את הכתיבה שלך לפעמים. וכן, זה לא כיף, זה דורש להפעיל את הראש במקום את הלב שמושקע כל כך בכתיבה, ולהבין מה הבעיה במקום לרוץ מיד לפוזיציית מגננה.
(זה גם למה כדאי לערוך רק אחרי שעבר קצת זמן, בהתחלה אנחנו פשוט עיוורים לבעיות).

אגב, בעיני הביקורת הכי קשה היא דווקא הביקורת שמופנית מעצמך לעצמך אחרי שהבנת על מה כל הרעש.
זאת גם הביקורת הכי טובה כנראה, כי אחרי שהודית בבעיות אפשר גם סוף סוף להתחיל לתקן אותן.
בקיצור, כדאי מאד להפריד באופן מוחלט בין הכתיבה והעלילה והדמויות שלך, לבין מי שאתה.
תגובות ענייניות לביקורת טובה (גם אם מעטה) רק ישפרו את הסיכויים לקבל ביקורות איכותיות יותר עם הזמן.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #28
אבל ביקורת רצינית יותר דורשת ממני זמן, מחשבה והשקעה.
זה אומר שהקטע צריך לעמוד ברף מינימלי כלשהו שיש לי לכתיבה כדי שתהיה לי ביקורת עניינית עליו.
אם זה לא עומד ברף הזה, אז שלא יחמיאו בלי סוף, ואם זה כן עומד ברף, אז בטח יש גם ביקורת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
לא מכוון אלייך כמובן : ) באופן כללי...

אני חושבת שביקורת טובה זאת מתנה נדירה: צריך לעבוד קשה בשביל לקבל אחת כזאת.

ונכון שכדי להיות טובים צריך לקבל ביקורת, איך אפשר בלי? אבל שוכחים שגם כדי לקבל ביקורת צריך לעמוד ברף מסוים.

כשאני מגיבה בפורום אני משתדלת מאד לשים לב שגם המחמאות יהיו ספציפיות (אהבתי את השורה הזאת והזאת, הרעיון הזה, צורת ההגשה וכו') אבל ביקורת רצינית יותר דורשת ממני זמן, מחשבה והשקעה.
זה אומר שהקטע צריך לעמוד ברף מינימלי כלשהו שיש לי לכתיבה כדי שתהיה לי ביקורת עניינית עליו.

אם המחמאות לכל הקטעים מגיעות מסקטור מאד מסוים (מלא סימני קריאה, פרצופים המומים ומתעלפים וכו') הגיוני מאד שגם ביקורת עניינית לא תהיה כאן. זה עובד ביחד בד"כ...


בעיה שלו : )
מנסים להעיר פעם אחת (ומשתדלים שיהיה מכובד כמובן, זה בסיסי), אבל אם הוא מהטיפוסים ה'נעלבים', ביקורת בכל מקרה לא ממש תעזור לו, הבעיה שלו משמעותית יותר.
בשביל לכתוב טוב צריך לפתח עור של פיל. כולם כותבים גרוע בהתחלה. גם כותבים גדולים יגידו לך במבט לאחור: 'איזה מביך הקשקוש הזה שכתבתי, הלוואי שמישהו היה אומר לי ; )'
אין דרך אחרת. ביקורת טובה 'שוחטת' את הכתיבה שלך לפעמים. וכן, זה לא כיף, זה דורש להפעיל את הראש במקום את הלב שמושקע כל כך בכתיבה, ולהבין מה הבעיה במקום לרוץ מיד לפוזיציית מגננה.
(זה גם למה כדאי לערוך רק אחרי שעבר קצת זמן, בהתחלה אנחנו פשוט עיוורים לבעיות).

אגב, בעיני הביקורת הכי קשה היא דווקא הביקורת שמופנית מעצמך לעצמך אחרי שהבנת על מה כל הרעש.
זאת גם הביקורת הכי טובה כנראה, כי אחרי שהודית בבעיות אפשר גם סוף סוף להתחיל לתקן אותן.
בקיצור, כדאי מאד להפריד באופן מוחלט בין הכתיבה והעלילה והדמויות שלך, לבין מי שאתה.
תגובות ענייניות לביקורת טובה (גם אם מעטה) רק ישפרו את הסיכויים לקבל ביקורות איכותיות יותר עם הזמן.
ב"ה

תודה משולש. הבהרת לי בעצמי איך ומתי אני נותנת ביקורת פה בפורום. ואני באמת דווקא משתדלת לתת ביקורת.. (ומקדישה לזה זמן ומחשבה והשקעה, כמו שאמרת)
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
@מ"ם (דרך אגב, מישהו יודע מה איתו?):
שאלה גדולה שאלת -

התאספו נא, כל ילדי הכפר, שבו כאן בצל המדורה והאזינו לחיילו הזקן:

לפני ימים רבים, עוד לפני הרעב הגדול והתקופה שהאוב שלט בחיינו, קנה לו @מ"ם הגדול מכונת זמן.

@מ"ם היה ענק, אני אומר לכם, למוצא פיו חרדו המונים. ממש. אתם יודעים, הוא היחיד בכל ארץ פרוג הענקית שכונה "משתמש סופר", היחיד שתואר האצולה "סופר" הוענק לו. עד כדי כך.

אבל גם לכל גדול יש בור ליפול בו.
אף אחד לא ידע, אבל המכונת זמן הייתה מקוללת, הרוחות השחורות מההרים שכנו בתוכה, וכך יום אחד אחזו דיבוק שבקע ממכונת הזמן, הדיבוק היה נראה כמו מכונה עתיקה, אתם כבר לא מכירים - אבל פעם קראו לה מכונת כתיבה.

ומיני אותו יום ואילך - טפטפו עיניו של חיילו הזקן - נמחק לו @מ"ם הגדול כליל, וכל פעם שאנו פוגשים בו, כבר לא רואים בו את @מ"ם הגדול, הסתלק ה"משתמש סופר" הייחודי, ותחתיו מגיעה מכונת כתיבה ענקית.

רק הצרצרים העזו להפר את השקט שהשתרר בסיום הסיפור המצמרר, האש הראתה פרפורי גסיסה ולאיש לא היה כוח להפיח בה רוח חיים.

כך חלפה לה תהילה...
ביקורת כתיבה:

יש שאמר לי בפורום שכן נסתר שלא הבין, אז כך:

@מ"ם הלוא הוא @ניהול קהילת כתיבה .
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #33
  • הוסף לסימניות
  • #34
בתחילת דרכי בפורום העברתי פה ושם ביקורות על קטעים שבעיניי היו שווים את זה (כדברי @משולש ברמודה), אבל כששמתי לב שכל מילת ביקורת שלי הפכה לזירת התגוששות הבנתי שהחברים לא באמת מעוניינים בזה והפסקתי.
גם אני הייתי מאוד מעוניין בביקורת ואני לא זוכה לה. יכול להיות שאין לכותבים זמן ופניות להעביר ביקורת?

לדעתי יש בעיה מהותית בנושא הביקורות. כדי שהביקורת תהיה ראויה צריך שיהיה למבקר רקורד מסוים בכתיבה, אחרת אולי הוא טועה? אני חושב עכשיו שאולי אפשר למנות 'מבקרים', דהיינו חברים שיש להם רזומה עשיר בכתיבה שתפקידם יהיה להעביר ביקורת.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #35
אחרת אולי הוא טועה?
יכול לכתוב "לדעתי".
ויכולים לענות לו בקטע מקצועי ולא אישי ונעלב, והמבקר יתבקר.
אני חושב עכשיו שאולי אפשר למנות 'מבקרים',
מחילה, אבל לא נראה לי שכולם יהנו מהרעיון (אני למשל)
יש למידה והתמקצעות גם מנתינת ביקורת!
אמנם יהיה מאד נחמד מצידם של המקצועיים יותר (וגם בלי חגורה מיוחדת מזהים אותם מצוין) אם הם יתנו ביקורת בונה לדברים שגם פשוטי העם כותבים, אבל להפוך את זה לרשמי יהיה קצת מעצבן.
זה פורום שיתופי, לא לימודי כתיבה יוצרת, הלא כן?
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
יכול לכתוב "לדעתי".

יש למידה והתמקצעות גם מנתינת ביקורת!
השאלה היא על סמך מה בן אדם מעביר ביקורת? מי אמר שהביקורת היא "מקצועית" ולא נובעת מהבדלי גישה או סגנון? אני שואל על עצמי - מי אני להעביר ביקורת? בגלל שמשהו לא נראה לי? אז מה?!
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
השאלה היא על סמך מה בן אדם מעביר ביקורת? מי אמר שהביקורת היא "מקצועית" ולא נובעת מהבדלי גישה או סגנון? אני שואל על עצמי - מי אני להעביר ביקורת? בגלל שמשהו לא נראה לי? אז מה?!
גם המבקר המקצועי ביותר מביע בביקורות שלו את הנטיות והעדפות הסובייקטיביות שלו בכתיבה, ורמתו הגבוהה בכתיבה לא מקנה לו עליונות אוטומטית על שאר הסופרים שכותבים מחוץ לתבניות האהובות עליו.

וכאן יש תפקיד למבוקר, לסנן את הנקודות שהוא רוצה לקחת מכל ביקורת, וכלל לא משנה ממי היא התקבלה. מובן שבאופן טבעי ניתן יותר משקל לביקורת שמתקבלת מאוטוריטה בתחום, מאשר לביקורת של סתם מישהו שנהנה מפוזיציית המבקר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
אם את/ה קורא/ת ספרים, מותר לך להביע ביקורת בתור קהל היעד הפוטנציאלי של אותו כותב.
לספרים שקונים בחנות מגיעה ביקורת חד משמעית מפשוטי העם שמתבטאת בהיקף המכירות, ואף שלפעמים אנחנו מוציאים קרניים לראות את המאזן הלא צודק של הספרים הנחטפים, בכל זאת אמירה היא אמירה. לכן, לא צריך תואר ספרותי בשביל להצביע על משהו שלא אהבתי לקרוא או שלא הסתדר לי. תואר ספרותי צריך במקרים שיש כמה דעות הפוכות על אותו קטע (בין אם דעה אחת הפוכה היא שלך) כדי להכריע מה יותר נכון מבחינה ספרותית או מכל בחינה אחרת.
זו דעתי.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה