לא פחות מאלף!!! ????????????

[תותח שיווקי]

ימי פורים קרבים ובאים
ואת ביתי הדל פוקדים הגבאים,
אותם קבוצות בחורים נמרצים
כסף והרבה! הם רוצים....

"אנחנו מישיבה פלונית", הם מכריזים
ובידיהם רשימות מסודרות אוחזים,
"בשנה שעברה נתת כך וכך,
תנסה להוריד - נלמד אותך לקח".

לאמרי פיהם אני קשוב
עד כמה הת"ת הוא דבר חשוב,
ועד כמה גדול ועצום הוא החוב
של הבעת תודה והכרת הטוב.

ויושב ומתלבט אנוכי הצעיר
האם זו הדרך וזו העיר,
הן צרכי עמך מרובים לצערנו
וראשית עלינו לדאוג לעניי עירנו.

ושואל אני בעצת חכמי פרוג
האם ממנהג זה הגיע הזמן לחרוג,
האם עלי לתת מפרוטותי האחרונות
כדי לסבסד לבחורים את העניבות???

עיניהם של עניים מסביבתי
נשואות ומצפות למתנתי,
לרכוש לקראת הפסח יין ומצות,
ואילו בת"ת ילך הכסף לחולצות...

שלא לדבר על כל ההוצאות הנלוות
החל מסנדוויצ'ים וכלה בסיגריות,
כולל רכבים עם כרזות ושלטים
מלאים בשיכורים ושוטים.

החכימוני נא ידידיי
האם עלי לקפוץ ידיי,
ולתת לאביונים מהודרים את מעותיי
ואז אזכה לשמחה עד בלי די...

 

[לאה ורחל]

בפורים כל הפושט יד נותנים לו
אפשר לתת מעט

 

[גלינג]

אתה צודק!!
אך גם למחרת הווארט של בנך תדקלם לו שיר זה?

[ג"נ: בישיבתי לא היה ת"ת עקרוני]

 

[תותח שיווקי]

אתה צודק!!
אך גם למחרת הווארט של בנך תדקלם לו שיר זה?

צר לי, אבל כשהתחתנתי לא קיבלתי מהת"ת כלום.... לא חשבתי שאני אמור לקבל, הייתי בטוח שרק עניים ממש אמורים לקחת.

 

[ישראל שווארץ - חזן]

מהיכרות אישית עם מנהלי הת"ת שבישיבתי, הכסף ברובו הלך למטרות אמיתיות.
ואיני רוצה לפרט מפאת הכבוד שאני רוחש הן לנותנים והן למקבלים.. (אגב למכור עניבה ב20 שקלים זה נקרא במילים אחרות שעזרת לבן תורה וסבסדת לו עניבה לכבוד החג ואם נניח עניבה אמורה לעלות 60 שח אז עזרת לשכנך האביון המהודר ב40 שקלים לקנות מצות ויין בלי לדעת אפילו. מה רע?)

 

[תותח שיווקי]

טוב, מרוב השקעה בכתיבת ההודעה לא הבהרתי את עצמי מספיק.
הנושא של תרומות לת"תים היום הוא מזמן לא עניין של סדרי עדיפויות ורמת הנצרכות, אלא סוג של סרגל למדידת רמת הקשר עם הישיבה בה למדת. כלומר, אם יש לי תקציב, נניח, של 2000 ש"ח לתרומות ביום פורים, אני אמור לתת כמחצית ממנו ויותר לת"תים של ישיבות שמרגישות אלי זיקה (למדתי שם, אחי, גיסי, שכני, אחייני וכיו"ב), והשאר למטרות צדקה של לחם וחלב. זה נראה לי עוול. לדעתי חשוב יותר לתת לקופת העיר שמממנת את ה-30 ש"ח הנותרים שצריך לשלם על העניבה מאשר לת"ת שמארגן סיבסוד של עניבה ב-80 במקום 120...
ישנם בבתי הכנסת ביום פורים אברכים שאוספים למטרות דחופות הרבה יותר מלארגן חולצות אוהה ב-120 במקום 150.

 

[ישראל שווארץ - חזן]

ומה עם טיפולי שיניים, משקפיים, שכר לימוד,
אני מכיר אישית אברך שהת"ת עבד עליו חזק והיום הוא אברך לתפארה (ומדובר בעשרות אלפי שקלים ללא גוזמא כלל.)

 

[גלינג]

כנראה שגם לא כל התתי"ם שווים..
(כלו' יש ישרים יותר ויש..)

 

[ישראל שווארץ - חזן]

מה שבטוח ר' תויתח עשית את עבודתך נאמנה, נפלתי לרשתך עמוק עמוק. שיווקת את עולם התתי"ם בצורה יוצאת מן הכלל, וע"כ מגיעה לך ברכת "סחטיין"

 

[שרה Design]

ומה עם "עניי עירך קודמים"?

 

[נתין]

לא רוצה להוריד מהערך של התתי"ם ואיסוף הצדקה, אצלי בישיבה הסדר היה שבחורים נשארו לשמוח בתוך הישיבה במקום לשרוף את הימים הנעלים האלו על ריצה ברחובות העמוסים....

 

[תותח שיווקי]

גם בישיבת פוניבז' ביטלו לפני כמה שנים את מנהג איסוף הכספים, וכל בני הישיבה ללא יוצא מן הכלל שוקדים על תלמודם בליל פורים, אשרי עין ראתה זאת!!!

 

[Yisrael]

א. רוב מוחלט של הכסף שנאסף ע"י הת"תים לא הולך לעניבות וכיו"ב אלא למטרות צדקה אמיתיות לבחורים שבאים ממשפחות מעוטות יכולת באמת. זה כולל עזרה בטיפולי שיניים, ביגוד ובוודאי לחתנים מעוטי יכולת.

ב. הכסף שכן הולך לסבסוד של מוצרים לכלל הבחורים גם הוא בעצם מהווה עזרה להורים, כך שאין באמת הרבה הבדל אם תתרום לקופת העיר שתתן למשפחות נזקקות כסף שילך לאותה חולצת OHHA שהת"ת לא סבסד... [הרי גם קופת העיר ב-99.8% לא מדברת על בתים שהילדים לובשים טלאים... והדברים ידועים..].

ג. הכסף ש"מבוזבז" על סיגריות ורכבים שווה ערך אם לא פחות לכסף ש"מבזבזים" ארגוני הצדקה על פרסומת. אם אתה מאלה שלא מבינים גם את זה אין לי אלא להפנות אותך לפורום פרסום, שיווק וקופירייטינג...

ד. הסיבה שכיום משאירים את הת"תים על כנם היא לא בשביל הכסף שאותו היה אפשר לאסוף בדרכים אחרות בלי לגרום לביטול תורה של הבחורים, אלא בשביל לחנך אותם לנשיאה בעול עם הזולת ולאחריות על הכלל. בישיבות שמחנכים בהם (ואין הרבה כאלה...) ראשי הישיבה מדברים על כך בצורה ברורה.
אכן בישיבת פוניבז' הוחלט - בהוראת הגרי"ג אדלשטיין שליט"א - לבטל את החלק הזה של הת"ת מתוך מחשבה ש"יצא שכרו בהפסדו", שאר ראשי הישיבות עדיין סבורים אחרת.

 

[dvory]

השיר מקסים.
ומכווץ.
אין חולק ש'עניי ביתך קודמים'. ואין לי אפשרות לבוא ולהעיד לטובת כל הת"תים באשר הם, לא מכירה את כולם.
כן רוצה לספר על הת"תים שבאו להתרים את אבא שלי, בימים שבהם הייתה לו יכולת לתרום. ועל התת"ים שנמצאים איתנו, החל מהיום שבו היכולת הזאת תמה.
קודם כל, לא פגשתי באגרסיביות. כן פגשתי בהמון תום ומתיקות ועליזות ואכפתיות והמון המון 'יהודיות' מתפרצת ושופעת, גם מתוך הלוע השיכור והמבושם. וזה לעניין פורים ואופן ההתרמה.
אבל שנית, ומה שבאמת חשוב, זה מה נעשה עם הכסף. האצבעות שלי רועדות על המקלדת, מהססות. לכתוב. לא לכתוב. זה אישי וזה לא רק סיפור שלי. מצד שני, ברוך ה' שאין כאן אחרים שיכולים להעיד כמה הת"תים הצילו אותם לפעמים. אז אני אעשה את זה, אפילו שנשים פסולות לעדות. הדמעות שלהן כן נחשבות.
אבא שלי נפטר לפני כמעט חמש שנים, וכשהוא נפטר, לא נשארו אחריו נכסיו. נשארנו רק עם חובות גדולים, בעקבות המחלה ונתוני חיים אחרים. אחי הקטן היה אז בשיעור א' בישיבה גדולה. כשהוא נכנס לישיבה, אבא שלי כבר היה חולה מאד. גייסנו שקל לשקל כדי לקנות לו מה שצריך בחור ישיבה: מצעים, חליפה, גמרות, מזוודה. שום דבר ממה שנקנה לא שייך למותגים. הכל היה מאסט וחובה. ואז הוא גדל, אחי הקטן, והמכנסיים היו קצרות מדי, והכובע מעוך מדי, וכל המראה שלו זעק 'אני יתום אומלל'. לא היה לנו אפילו שקל אחד מיותר לקנות לו את מה שהוא צריך. והתחלנו לדבר בינינו איך אנחנו מגייסים כסף (קרי: מתרימים אחרים. ומי שעבר את זה יודע שמדובר בגיהנום עלי ארץ. ומי שלא עבר - לא יבין לעולם...). לא סיימנו לדבר, והוא נקרא לראש הת"ת, ששם לו ביד שובר לרכישת כובע וחליפה באחת החנויות הטובות. הלכתי איתו לקנות את החליפה, והצוות בחנות התרוצץ סביבנו כאילו היינו לקוחות של ממש, והתאים לו חליפה והביע אכפתיות, ואחרי שבוע, הילד חזר להיראות כמו כל בחור ישיבה סטנדרטי.
הכסף הזה הגיע מהפורים הקודם, שבו בחורים השתטו את עצמם לדעת, רק כדי שלחבר שלהם, שאולי הם אפילו לא ידעו מי הוא, תהיה גרדרובה חדשה, כזאת שלא תזכיר לו כל הזמן שאבא שלו נמצא במקום שלא מאפשר לו לקנות לבן שלו חליפה וכובע...
סיפור אחד. ילד אחד. מציאות אחת.
וכיוון שהם רק דוגמית מהחיים השלמים, אפשר להתווכח עליה, אפשר להגיד למה בכל זאת עדיף שלא תהיינה התרמות של ת"תים ולא יהיו שיכורים ולא יהיו שירים על אלף ואלפיים.
אבל אפשר גם לזכור אותה, כשדופקים לכם בדלת בפורים...

 

[userit]

שנה שעברה ערכנו בירור יסודי בענין, עבור תורם גדול וותיק שהחליט לעשות סדר בעדיפויות.
והתברר שברב הישיבות הגדולות, הת״ת מפוקח בצורה רצינית ואחראית ומשמש בעיקר לחתנים, ולעיתים לנזקקים. החתנים- הם כלל הציבור. הם האחים, האחיינים או הילדים שלנו. וכאשר עוזרים להם להגיע בצורה מוכבדת לחתונה- גם מכבדים את בני הישיבות וגם מקלים על ההורים.
בישיבות הקטנות מטרת האיסוף משתנה ממקום למקום.
אישית, לא אתרום עבור רכישת נביאים. צר לי. יש מקומות שאוספים למען קיום הישיבה ויש מקומות שאוספים בשביל החוויה...

שמחה לשמוע על היוזמה של פוניבז׳. חבל שראשי הישיבות לא עושים יד אחת ומחליטים לבטל את צורת הפורים הקיימת. אחרי כמה שנים יוכלו לנסות מחדש לאסוף כספים.
כרגע עולם הישיבות לא זוכר איך נראה פורים ראוי. הבחורים נוהגים בבתי זרים כבשלהם. מתנהגים באופן לא מכובד, משתחצן ולא תמיד בשיא הצניעות. ממלאים את הרחובות בזילות. מצטערת שאני כותבת כך, אבל המציאות יותר מצערת. אני רואה בעיניים איך כל שנה זה נעשה גרוע יותר. בבית הורי בכל שנה נשברים חפצים, שיכורים זרים מקיאים, נעלמים בקבוקי יין שלמים, בחורים מעשנים חופשי בתוך הבית... וצורת הדיבור--- מזעזעת אותי כל שנה מחדש. כאילו שיכרות קלה מתירה את הכל.

אם יש לכם בן או אח שהולך לאסוף כסף, תקוו שהוא לא אחד מאלה.
כי אני מדברת על הישיבות הטובות בארץ.

 

[userit]

דבורי- ריגשת.
והדברים שכתבתי בטרם ראיתי את ההודעה שלך, לא סותרים את התועלת הרבה.

שתזכו להיות מן הנותנים, בשמחה!

 

[Natan Galant]

ימי פורים קרבים ובאים
ואת ביתי הדל פוקדים הגבאים,
אותם קבוצות בחורים נמרצים
כסף והרבה! הם רוצים....

"אנחנו מישיבה פלונית", הם מכריזים
ובידיהם רשימות מסודרות אוחזים,
"בשנה שעברה נתת כך וכך,
תנסה להוריד - נלמד אותך לקח".

לאמרי פיהם אני קשוב
עד כמה הת"ת הוא דבר חשוב,
ועד כמה גדול ועצום הוא החוב
של הבעת תודה והכרת הטוב.

ויושב ומתלבט אנוכי הצעיר
האם זו הדרך וזו העיר,
הן צרכי עמך מרובים לצערנו
וראשית עלינו לדאוג לעניי עירנו.

ושואל אני בעצת חכמי פרוג
האם ממנהג זה הגיע הזמן לחרוג,
האם עלי לתת מפרוטותי האחרונות
כדי לסבסד לבחורים את העניבות???

עיניהם של עניים מסביבתי
נשואות ומצפות למתנתי,
לרכוש לקראת הפסח יין ומצות,
ואילו בת"ת ילך הכסף לחולצות...

שלא לדבר על כל ההוצאות הנלוות
החל מסנדוויצ'ים וכלה בסיגריות,
כולל רכבים עם כרזות ושלטים
מלאים בשיכורים ושוטים.

החכימוני נא ידידיי
האם עלי לקפוץ ידיי,
ולתת לאביונים מהודרים את מעותיי
ואז אזכה לשמחה עד בלי די...

כך יעשה ידידי:
יפתח דלת ביתו בחיוך ענק, וינופף מול הבחורים בבקבוק כרסתני עם נוזל אדמדם בלתי מזוהה.
יכניסם בשמחה לסלונו המקושט בבלונים ובמשלוחים חצי פתוחים, ויסביר להם פנים:
שבו נא ידידי! שבו, שבו סביב השולחן! הכבדו ושתו!

יוציא כבודו את המשלוח המצ'וקמק שקיבל מהשכן ההוא בקומה הראשונה, משלוח דליל המכיל עקבות של בוטנים והרים של פופקורן לא טרי שנקנו במחיר מוזל אצל מושק'ה מהבסטה הפינתית בצד החשוך של 'מחנה יהודה'.
יאכיל כבודו את הבחורים במשלוח ההוא, ויקפיד לחייך עליהם ולעודדם לאכול ולכלות את כל כולו, כולל עקבות הבוטנים.

כעת יקשיב כבודו לנאום הנמלץ של ראש החבורה ויקשה עליו שאלות נוראות ממגילת אסתר. לאחר כל המשא ומתן התורני החינני יחייך כבודו ויאמר: ועכשיו- כסף. הנה אני נותן לכם.

ואז על כבודו לעשות כך:
ללכת לארון הפינתי הנמוך המוטל לו בפינת הסלון, רעוע ושפוף, ועל גבו כל קופות הצדקה. לבחור את הקופה הכי ריקנית, לפתוח בעמל את המכסה, לשפוך בכף היד את עשרות מטבעות המתכת החלודות והמקושטות בסימנים שחורים, ולהגיש את התכולה בחיוך של גביר וורשה לתוך כפות ידיו המופתעות של ראש החבורה. יש לשים לב לא לתת לו את כל המטבעות ולמלמל: שישאר בצד גם משהו לחברים שלך מהישיבות האחרות.

ליתר בטחון על כבודו לומר כך:
שכוייח שבאתם!! עשיתם לי את החג!! מחכה לכם בשנה הבאה!!

ואם כבודו עושה כן, מובטח לו שלא ידפקו על דלתו- ולו בטעות- אף לא אחד ממבקשי ממונו....

 

[תמי אחת]

שמחה לשמוע על היוזמה של פוניבז׳. חבל שראשי הישיבות לא עושים יד אחת ומחליטים לבטל את צורת הפורים הקיימת. אחרי כמה שנים יוכלו לנסות מחדש לאסוף כספים.
כרגע עולם הישיבות לא זוכר איך נראה פורים ראוי. הבחורים נוהגים בבתי זרים כבשלהם. מתנהגים באופן לא מכובד, משתחצן ולא תמיד בשיא הצניעות. ממלאים את הרחובות בזילות. מצטערת שאני כותבת כך, אבל המציאות יותר מצערת. אני רואה בעיניים איך כל שנה זה נעשה גרוע יותר. בבית הורי בכל שנה נשברים חפצים, שיכורים זרים מקיאים, נעלמים בקבוקי יין שלמים, בחורים מעשנים חופשי בתוך הבית... וצורת הדיבור--- מזעזעת אותי כל שנה מחדש. כאילו שיכרות קלה מתירה את הכל.

אם יש לכם בן או אח שהולך לאסוף כסף, תקוו שהוא לא אחד מאלה.
כי אני מדברת על הישיבות הטובות בארץ.

לא יודעת מיהו אביך ומאלו ישיבות מגיעים אליו. כן יכולה לומר שהורי גרים באזור מרכזי באחת הערים החרדיות, והבית מוצף בבחורים. לא זכור לי שנתקלתי בתיאורים שהבאת. היתה שמחה מתפרצת, והיו דיבורי הבל (וגם היו משפטים מאד לא נעימים שנאמרו במסגרת השיכרות, ולא אחת זה ארע דווקא עם תלמידים של אבי), ועדיין ניתן לראות באישיות היפה של הבחורים.
נכון, גם אצל הורי הקיאו בחורים, אבל את יודעת שלא תמיד זה בשליטה, וגם בחור שהגיב שנה שעברה טוב ליין, יכול להרגיש השנה אחרת.
מהצד השני, כאחות להרבה בחורים, אני יכולה לומר שאחד מהם הולבש לחתונה בעזרת הת"ת, והשני קיבל פראק חינם ומשקפיים (בעלי מספר לא נמוך), במחיר מוזל משמעותית. ולא, ההורים שלי לא עניים. הם פשוט הורים שמחתנים בלע"ה, ומשלמים הון לא קטן על השוטף, כמו לישיבות של ילדיהם.
אחד מאחי היה קשור להנהלת הת"ת והוא ידע לומר שבחורים ממשפחות שהפרוטה אינה מצויה- מקבלים ביגוד לפסח. הכל בזכות הכסף שנאסף בפורים. אין הזדמנות נוספת בד"כ לאיסוף כספי הת"ת. וכמו שאמרו קודמי- הסיגריות זולות יותר משידורים ופרסומות ענק, בפרט עם את הרכבים הם מקבלים מחסויות...

 

[חכם עתיק]

אני פיתחתי בשנים האחרונות שיטה יעילה למאבק בלחצים ובסחטנות מצד בחורי התתי"ם הנמרצים והמתודלקים - אני מכין ערמת שטרות של 100, ו-20, וקערת מטבעות של חמשיות שקלים. כשהת"ת מגיע אני עושה הכל ע"מ למשוך להם זמן: מכבד בשתיה ובכוס יין כל אחד, כרוב ממולא, עוגות וממתקים (סה"כ 20 ש"ח), אומר להם את כל הוורטים האפשריים על המן וויזתא, בגתן ותרש, ואז כשמגיעים לעיקר אני מתעניין בהרחבה על פעילות הת"ת, לאחמ"כ אני מוציא שטר של 100 ש"ח ומוסר אותו ברוב טקס, לאחר 5 דקות של שכנועים וכאשר הם כבר ממש ממש לחוצים לטוס לכתובת הבאה אני מוציא עוד 20 ש"ח - על כל דקת לחץ נוספת אני נותן עוד 5 ש"ח - הם מבינים את העסק ומתחפפים מביתי.

כך מצד אחד נותרתי 'א שיינע יוד' ומנגד לא כוייסתי בהון עתק.

לת"ת לא מוכר אני נותן מראש 20 ש"ח וכל 5 דקות שכנוע מוסיפות 5 ש"ח לקופת הת"ת.

זה עובד.

 

[קינמון]

א. רוב מוחלט של הכסף שנאסף ע"י הת"תים לא הולך לעניבות וכיו"ב אלא למטרות צדקה אמיתיות לבחורים שבאים ממשפחות מעוטות יכולת באמת. זה כולל עזרה בטיפולי שיניים, ביגוד ובוודאי לחתנים מעוטי יכולת.

ב. הכסף שכן הולך לסבסוד של מוצרים לכלל הבחורים גם הוא בעצם מהווה עזרה להורים, כך שאין באמת הרבה הבדל אם תתרום לקופת העיר שתתן למשפחות נזקקות כסף שילך לאותה חולצת OHHA שהת"ת לא סבסד... [הרי גם קופת העיר ב-99.8% לא מדברת על בתים שהילדים לובשים טלאים... והדברים ידועים..].

ג. הכסף ש"מבוזבז" על סיגריות ורכבים שווה ערך אם לא פחות לכסף ש"מבזבזים" ארגוני הצדקה על פרסומת. אם אתה מאלה שלא מבינים גם את זה אין לי אלא להפנות אותך לפורום פרסום, שיווק וקופירייטינג...

ד. הסיבה שכיום משאירים את הת"תים על כנם היא לא בשביל הכסף שאותו היה אפשר לאסוף בדרכים אחרות בלי לגרום לביטול תורה של הבחורים, אלא בשביל לחנך אותם לנשיאה בעול עם הזולת ולאחריות על הכלל. בישיבות שמחנכים בהם (ואין הרבה כאלה...) ראשי הישיבה מדברים על כך בצורה ברורה.
אכן בישיבת פוניבז' הוחלט - בהוראת הגרי"ג אדלשטיין שליט"א - לבטל את החלק הזה של הת"ת מתוך מחשבה ש"יצא שכרו בהפסדו", שאר ראשי הישיבות עדיין סבורים אחרת.

כל מילה בסלע...

סה"כ לא פחות מאלף