לא קופת העיר ולא ועד הרבנים - -

[דוד מרדכי]

רק שתדעו שעדיין יש עדיין גבאי צדקה נאמנים שאכן גובים ונותנים בדיסקרטיות,

קופות הצדקה השכונתיות וגם קופת העיר פועלות בדיסקרטיות ובישרות שאין דומה לה. אני מאמין לגדולי ישראל שמעידים על כך.

תגידו יש לכם רעיון אחר בשביל קופת העיר איך להשיג סכומים שמספיקים לתמוך בכל עניי בני ברק ולא רק בני ברק ולשקם משפחות כה רבות במצבים כל כך קשים? מה אתם רוצים שהם יעשו? יסתפקו באלפים כשהם זקוקים למליונים ובלבד ש... שמה? מה מכל הטענות האלה יותר חשוב מתכל'ס כסף שאנשים מאד מאד זקוקים לו?

 

[אלי אלימלך]

הלוואי. לא ממש עובד כרגע...

זו הקושיא ששאל אחאב את אליהו הנביא, והביאה לבצורת של ממש.

בתקווה שהקושיא שלך תביא לנו ברכה של ממש. אמן.

 

[דוד מרדכי]

הבעיה הכי גדולה בוועדות צדקה היא שרוב הכסף לא מגיע לנתרמים
היתה ועדת צדקה שאשתי עבדה בה שרק הטלפנית היתה מגיעה לכ30% מערך התרומה
בלי לדבר על יום שידורים שמגיע לך לסביבות ה 50.000 אלף שקל עוד לפני שהתחלת לעשות את השקל הראשון
ולפני הרכב של מי שאוסף את הכסף ועמלת כרטיס האשראי
והרבה לפני שכר הבכירים ושכר המקורבים לרבנים כדי לקבל את חתימותיהם של הרבנים
ועוד המון כסף שנשפך בדרך על שטויות במיץ עגבניות
וזה לא מקום עבודה שבאמת אם לא תעבדו טוב הבוס יפשוט את הרגל כך שאף אחד לא דואג שהמוסר עבודה יהיה מהטובים
במאמר מוסגר תמיד היו אוהבים לצחוק על ש"ס איך היא שמה תמונות של הרב עובדיה כל ערב בחירות
מעניין מה יענו אנשיו של הרב קנייבסקי על שאלה כזאתי כשהיום אין עיתון בלי שני סיפורים עליו ובלי התמונה שלו איזה 5 פעמים ואצלנו העיתון לא נמצא בשולחן שבת הוא נמצא ב....
אז פעם שמעתי עצה יותר קלה מאשר לחפש דלת ולהכניס מתחתיה שאצלי היא עובדת מצוין
הרי לכל אחד יש את האח שהוא אברך אמיתי, או את הקרוב משפחה שנכנס למצוקה כספית בגלל אלף ואחת סיבות. וכולנו יודעים ורואים את זה על הפנים שלו איך הוא זקוק לעזרה.
מתקשרים אליו ואומרים לו "אהלן, יש לי מעשרות ולא מצאתי למי להביא אותם. הייתי רוצה לתת אותם הפעם לך" תאמינו לי שהוא יודה לכם מליון פעם הרי הבן אדם לא מתבייש ממכם ואתם בעצם הקרובים שלו
ככה יצאת ידי חובת "עניי עירך קודמין"

1.אם גדולי ישראל באים בעצמם למשרדי הקופה ובודקים ומעידים שהכל מתנהל בשיא היושר האפשרי, וכל שקל הולך בדיוק לאן שהוא צריך ללכת, ובכל שאלה שואלים אותם והם המחליטים, והם מעידים שכל מה שהקופה עושה זה על דעתם כולל העלונים וההבטחות והישועות, והם מסכימים בחפץ לב גם להצטלם למרות שהעלון מתגולל בזבל, והם מתאמצים כך להתפלל כל כך הרבה כמה פעמים ביום ולהזכיר כל כך הרבה שמות - אז אני מאמין להם.
2.אין ספק שהאח והקרוב קודם, אין על זה ויכוח. כמו שאין ספק שהועד השכונתי קודם לועד הרבנים או הועד העולמי. אבל זה לא סיבה לא לתת משהו לפי היכולת גם לאחרונים בתור.

 

[מכלול]

1.אם גדולי ישראל באים בעצמם למשרדי הקופה ובודקים ומעידים שהכל מתנהל בשיא היושר האפשרי, וכל שקל הולך בדיוק לאן שהוא צריך ללכת, ובכל שאלה שואלים אותם והם המחליטים, והם מעידים שכל מה שהקופה עושה זה על דעתם כולל העלונים וההבטחות והישועות, והם מסכימים בחפץ לב גם להצטלם למרות שהעלון מתגולל בזבל, והם מתאמצים כך להתפלל כל כך הרבה כמה פעמים ביום ולהזכיר כל כך הרבה שמות - אז אני מאמין להם.

אין לי מושג איך זה מתנהל בקופות הארציות, אבל אני מכירה מקרוב קופת צדקה של אחת הערים הגדולות, ואני יודעת שרבני הקופה (מספר רבנים חשובים מאותה עיר) יושבים ובודקים מקרה מקרה, ויודעים על כל סכום שהקופה מוציאה, גם עבור המשפחות הנזקקות, וגם כמה כסף הולך עבור הפירסום.
ברור שגדולי ישראל לא בודקים מה הולך בדיוק בקופות שהם מעניקים להם ברכות ותפילות. אבל כשאני תורמת כסף למקום שאני יודעת שמתנהל ע"י רבנים, מה אכפת לי כמה אחוזים מהסכום הולך עבור הפירסום וכמה עבור הטסת הרבנים לתפילה בקבר הגר"א?? אני נתתי צדקה לקופה שהרבנים אחראים על ההוצאות שלה.
ואם לא נסמוך על הרבנים, אז על מי כן??? (ואני לא נאיבית, אני מספיק "בעניינים", ומודעת מה הולך בכל ועדות הרבנים למיניהם.. אבל אני גם יודעת שצדקה, גם לשם הישועה, היא עדין מצוות צדקה).

 

[imb]

ברוך ה' זה עובד מצוין גם ככה.

לא יודעת מה אתכם, אבל המילה 'עובד' עשתה לי קצת לא טוב על הלב..
ישועות זה לא מכונה שמשמנים, נתת צדקה, והופ.. נושעת.
צדקה היא דבר גדול מאוד, ואין דבר גדול מלתת צדקה "על מנת שיחיה בני", אבל חלילה לא "אם יחיה בני", התופעה הזו עולה ופורחת, עד שעומדות נשים בתחנה ואומרות, אם יגיע קו 5 אתרום שקל לצדקה.. הופ, הגיע הקו. הבטחתי ונושעתי, מה טוב מזה?

צא ולמד, זוהי מטרת חבלי המשיח הנוראיים האלו? כדי להעשיר את קופות העיר למיניהן???????????

 

[דוד מרדכי]

הצדקה הראוותנית הזו מבחינתי היא ההיפך של מתן בסתר.
במקרים רבים יש התרמות נקודתיות ושמם של האומללים מודפס שחור על גבי כרומו ונרמס על ידי העגלות בפתחי הבניינים.
הבטחת הישועות הפכה לחוכא ואיטלולה.
אנשים מפתחים אטימות רגשית כלפי מצוקה אנושית. מרוב סיפורי זוועה אוטמים את הלב וגם כשעוזרים- זה רק בגלל צורך אגואיסטי להוושע במשהו.
לא חסר דרכים יצירתיות לעזור לאנשים. לעיתים גם הלוואה יכולה להיות מתן בסתר. המעטפה מתחת לדלת היא אפשרות סבירה. (דימוי שעלה בראשי מהסרט "אושפיזין")

1. לגבי ההתרמות הנקודתיות: אז מה את רוצה, שישאירו אותם במצבם הקריטי? או שלא יפרסמו את השם ויסתפקו בהרבה הרבה פחות כסף? גדולי ישראל חושבים שצריך לפרסם את הסיפור כמו שהוא, והרבה פעמים לדעתם צריך שיהיה עם שמות.
2.מתן בסתר זה לתת לקופה השכונתית. זה לא אני אומר זה ההלכה אומרת. לתת מתחת לדלת זה מצוה גדולה ועצומה, ויש לה את המעלה שקודם כל צריך לעזור לקרובים ולשכנים, אך היא פחות מהודרת בחלק של המתן בסתר. וחוץ מזה בהתרמות הנקודתיות הקופה פותחת קרן, וכל תורם מפקיד לחשבון הבנק של הקרן. זה יותר בסתר מאשר מתחת לדלת.
3.אף קופה לא המציאה את הקטע של הישועות. הקופה זקוקה לכסף הזה והיא באה ומספרת על כל מיני אנשים רבים מספור שראו בחוש את הבטחת התורה הקדושה מתקיימת. ואנשים לא תמימים ולא נאיבים בכלל מאמינים ותורמים והרבה פעמים גם נושעים. יש במסכת בבא בתרא סוגיא שלמה בנושא של צדקה ומתן בסתר, ומה שכתוב שם זה שצדקה מביאה ישועות ומביאה לכך שהתפילות יענו ועוד ועוד. כך מפרשת הגמרא את נבואת ישעיה, שנקראת בהפטרה של יום כיפור בשחרית.

ישעיהו פרק נח

א קְרָא בְגָרוֹן אַל-תַּחְשֹׂךְ, כַּשּׁוֹפָר הָרֵם קוֹלֶךָ; וְהַגֵּד לְעַמִּי פִּשְׁעָם, וּלְבֵית יַעֲקֹב חַטֹּאתָם. ב וְאוֹתִי, יוֹם יוֹם יִדְרֹשׁוּן, וְדַעַת דְּרָכַי, יֶחְפָּצוּן; כְּגוֹי אֲשֶׁר-צְדָקָה עָשָׂה, וּמִשְׁפַּט אֱלֹהָיו לֹא עָזָב, יִשְׁאָלוּנִי מִשְׁפְּטֵי-צֶדֶק, קִרְבַת אֱלֹהִים יֶחְפָּצוּן. ג לָמָּה צַּמְנוּ וְלֹא רָאִיתָ, עִנִּינוּ נַפְשֵׁנוּ וְלֹא תֵדָע; הֵן בְּיוֹם צֹמְכֶם תִּמְצְאוּ-חֵפֶץ, וְכָל-עַצְּבֵיכֶם תִּנְגֹּשׂוּ. ד הֵן לְרִיב וּמַצָּה תָּצוּמוּ, וּלְהַכּוֹת בְּאֶגְרֹף רֶשַׁע; לֹא-תָצוּמוּ כַיּוֹם, לְהַשְׁמִיעַ בַּמָּרוֹם קוֹלְכֶם. ה הֲכָזֶה, יִהְיֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ--יוֹם עַנּוֹת אָדָם, נַפְשׁוֹ; הֲלָכֹף כְּאַגְמֹן רֹאשׁוֹ, וְשַׂק וָאֵפֶר יַצִּיעַ--הֲלָזֶה תִּקְרָא-צוֹם, וְיוֹם רָצוֹן לַיי. ו הֲלוֹא זֶה, צוֹם אֶבְחָרֵהוּ--פַּתֵּחַ חַרְצֻבּוֹת רֶשַׁע, הַתֵּר אֲגֻדּוֹת מוֹטָה; וְשַׁלַּח רְצוּצִים חָפְשִׁים, וְכָל-מוֹטָה תְּנַתֵּקוּ. ז הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ, וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת: כִּי-תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ, וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם. ח אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ, וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח; וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ, כְּבוֹד יי יַאַסְפֶךָ. ט אָז תִּקְרָא וַיהוָה יַעֲנֶה, תְּשַׁוַּע וְיֹאמַר הִנֵּנִי: אִם-תָּסִיר מִתּוֹכְךָ מוֹטָה, שְׁלַח אֶצְבַּע וְדַבֶּר-אָוֶן. י וְתָפֵק לָרָעֵב נַפְשֶׁךָ, וְנֶפֶשׁ נַעֲנָה תַּשְׂבִּיעַ; וְזָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹרֶךָ, וַאֲפֵלָתְךָ כַּצָּהֳרָיִם. יא וְנָחֲךָ יי, תָּמִיד, וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ, וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ; וְהָיִיתָ, כְּגַן רָוֶה, וּכְמוֹצָא מַיִם, אֲשֶׁר לֹא-יְכַזְּבוּ מֵימָיו. יב וּבָנוּ מִמְּךָ חָרְבוֹת עוֹלָם, מוֹסְדֵי דוֹר-וָדוֹר תְּקוֹמֵם; וְקֹרָא לְךָ גֹּדֵר פֶּרֶץ, מְשֹׁבֵב נְתִיבוֹת לָשָׁבֶת. יג אִם-תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ, עֲשׂוֹת חֲפָצֶךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי; וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג, לִקְדוֹשׁ יי מְכֻבָּד, וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ, מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר. יד אָז, תִּתְעַנַּג עַל-יי, וְהִרְכַּבְתִּיךָ, עַל-במותי (בָּמֳתֵי) אָרֶץ; וְהַאֲכַלְתִּיךָ, נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ--כִּי פִּי יי, דִּבֵּר. {פ}


חוכא ואטלולא?

 

[studio dv.d]

טוב, אשרי כל מי שמאמין לכל הוועדות הצדקה... אני אישית מה לעשות, לא ממש מצליחה להאמין אחרי שראיתי מקרוב מה הולך במקומות האלה...
וגם בלי לראות מקרוב, אתה מאמין שבתפילת נעילה של יום כיפור הרב קנייבסקי יתפלל על 1800 שמות מקופה פלונית+ 500 מקופה אלמונית וכו' וכו'...??? אני לא מאמינה.

ועוד סיבה שגורמת לי לא להאמין לקופות האלה, כי הכל שם הולך לפי כמה ויטמין P יש לך וכמה אתה קרוב לצלחת בתכל'ס מי שבאמת זקוק לא נותנים לו.
לפני כשנה דודה שלי נפטרה מסרטן ל'ע, והשאירה אחריה משפחה ברוכת ילדים במצב כלכלי קשה, וכמה שביקשו בשבילם (הם עצמם ממש יתביישו לבקש) לא כ'כ עזר היה צריך לבקש מההוא עזרה, ומההיא אבל כלום בתכל'ס לא עזר... כנראה לא היה להם מספיק פרוטקציה....
מה לעשות אבל זה המצב, מצער לשמוע וכואב לי לכתוב את זה אבל ככה זה בעולם של היום, הכל עובד על פרוטקציות.

לכן, כמו שבעלי כתב לפני, אנחנו נותנים לאברכים בני משפחתינו שאנחנו יודעים שהם צריכים וה' יזכנו שניהיה תמיד מהנותנים ולא מהמקבלים.
עד כאן.

 

[שי דרומי]

מי שאין לו כסף יכול לתת את הסכום שהוא כן יכול(אפילו שקל או עשר אגורות) או להבטיח (הבטחתי ונושעתי) לתת כשיהיה, ולבקש את הישועה ישר מה'.
ברוך ה' זה עובד מצוין גם ככה.

הרשו נא לי להגדיר מנקודת מבטי את הדברים כפי שהם נראים בעיני. יראתי בפצותי שיח להשחיל שלא תצא שגגה של פגיעה הן בגדולי הדור שליט"א, הן בעסקנים העושים עבודת קודש, והן בנזקקים הרבים ל"ע ול"ע. ואקקוה לא להיסחף לוויכוח אישי מתוך נצחנות.

אמת, שצריך לתת צדקה. כך קבע רבש"ע.
אמת, שנתינת צדקה הינה סגולה להמתקת דינים. כך קבע רבש"ע.
אמת, שחובה לשמוע בקול חכמים. כך קבע רבש"ע.
אמת, שישנם נזקקים רבים מספור ולבנו נקרע מרחמים ותפילה עליהם ולמענם. כך קבע רבש"ע. נשגבות דרכיו מהבנתינו.

מה שכן, הלכו גבאי צדקה ומתוך כוונה טובה, שזרו את הדברים זה בזה. חובה לתת צדקה לקופה פלונית. שמתוך שרבו העניים קבעו גדולי הדור שאם ניתן צדקה לקופה זו תושפענה ישועות וברכות.

אמור מעתה:
צריך לתת צדקה. כי נאבד לי המפתחות.
נתינת צדקה הינה שיטה להמתקת דינים. כך קבע ר' חיים קנייבסקי (וחלילה וחס, אינני מזלזל בו מאום. עפר אני תחת כפות רגליו, וציצית כסותו עבה ממותני עשרת מונים).
אמת, שחובה לשמוע בקול חכמים. כי יש להם גרפיקאי טוב שהבטיח לי למצוא את המפתחות אם אקיים דבריהם ואתרום לכל מיני. אבל זה לא קשור לשאר דבריהם שבהם לא הבטיחו ישועות, וודאי שלא בעזרת קופרייטרים כמו ר' קלמן בורשטיין (דרך משל-לא אישי).
אמת, שישנם נזקקים רבים מספור ולבנו נקרע מרחמים ותפילה עליהם ולמענם. כך קבע רבש"ע. נשגבות דרכיו מהבנתינו. אבל ב"ה זה לא נוגע אלינו, אנחנו נותנים לקופת העיר.

אז היום הכול ברור. תם עידן הדברים הסתומים והחוקות החקוקות. לכל דבר יש טעם וסיבה.
למה לתת צדקה, כי זה כדאי. עובדה, מצאתי את הפלאפון.
למה לשמוע בקול חכמים, כי זה כדאי. הם מבטיחים פרנסה.
למה הקב"ה יצר וברא את הסגולה הזאת של נתינת הצדקה, כי כך גזרו/הבטיחו/ביקשו/הפצירו/התחננו+1/יצאו מגדרם/איימו בסנקציות כל גדולי הדור.
למה יש עניים ומסכנים עדיין, הרי כולם תורמים לקופת העיר, כי הם כנראה תרמו לוועד הרבנים הלא נכון...

את האיזון העדין שבין אמונה לבין ידיעה מחקו לחלוטין. הכורה הקבור חיים בצ'ילה אינו יודע אם יום או לילה. הוא מוכרח להאמין לנאמר/נכתב/מועבר/מסופר לו ע"י כל מיני. אולם אני ואתה וכל אחד שיש לו חלון בחדרו יודע כי הוא פשוט ראה בחלון. היום כולם יודעים הכול. אין צורך באמונת צדיקים, באמונה בכח הצדקה, באמונה בכוחה של תפילה פשוטה. הכול כתוב בהבטחתי ונושעתי ת"ק פרסה ע"ב חלקים. תפתח ותראה. ומה שלא כתוב שם, לא קיים. כי אבדה האמונה. רק מה שרואים בעיניים קיים. אז נכון שבצדקה נאמר 'בחנוני נא בזאת'. אבל זה לא נאמר על אמונת צדיקים שבתהליך איטי נעלמה מעולמנו הקט. מה שלא כתוב או משודר בדם ואש ותמרות עשן מטוסים עם הבטחות למימוש מיידי בכל סניפי קדמונינו ע"פ כדור הארץ, לא שווה בדיקה.
ואם אתם מוכיחים מהסכמתם של גדולי הדור, אין אני בא להסביר את סיבותיהם אשר לבטח כמוסות עימם. אולם יתכן גם חשבון פשוט. הרי אין כרגע ברירה אחרת. אם זה מה יש, זה מה עושים. אבל ברור שהם גם שמים לב לנזק העצום שנגרם פה בכמה השנים האחרונות. רק שוב, אין מנוס. כי אין אפשרות לתת לנזקקים לגווע ברעב. הטענה היא על מנהלי הקופות. הם אלו שאמורים למצוא את הפתרונות. לא גדולי הדור שכל רגע מזמנם קודש לתורה ויראת שמים. בשביל זה ממנים הם שליחים ועסקנים. ועל אלו השאלה. למה לא אחרת. וברור שאפשר, אם רק ירצו.
ובזה מילתי בתחום אמורה. אשמח לקבל תגובות באישי. לא אגיב פה על הדברים, גם כך זה גובל במורה הלכה בפני רבותיו.
אני מתנצל מראש בפני כל מי שימצא עצמו פגוע מדברי. אין כוונתי לכך בשום צד.

 

[שי דרומי]

זו הקושיא ששאל אחאב את אליהו הנביא, והביאה לבצורת של ממש.

בתקווה שהקושיא שלך תביא לנו ברכה של ממש. אמן.

עצוב לי שהבנת שאני מתכוון לתוצאות הנתינה - לכשתינתן.
האמת רחוקה מכך מאוד, דוק ותשכח.

 

[עששית]

לפני כמה חודשים פתחתי כאן אשכול על הנושא.
ומחקו לי אותו.
כתבתי כמה לדעתי הפרסום של וועדות הצדקה, אינו לרוחי, ורציתי לפתוח אתגר לחברי הפורום איך לפרסם ועדות צדקה בצורה יהודית אמיתית ישר ללב, לפנות ליהודים ולבקש צדקה בשביל צדקה, לבקש רחמים על השני.. ולא בשביל שהוא עצמו ירויח תפילה של 80 מוהלים או 40 זקנים במקומות קדושים.

אבל מחקו אותו.. אני לא כועסת, אני מבינה שזה נושא שנוי במחלוקת, אני מבינה שיש גיבוי רבני, ואולי גם כתבתי בוטה מידי.

אפרופו הנ"ל. השבוע בא אלינו הביתה אחד ממתפללי הבית כנסת, התיישב איתנו בסלון שלנו, ואמר במילים פשוטות: יש משפחות אצלנו בקהילה שאין להם לחם בבית, אנו עושים את כל המאמצים לעזור להם, כולם מרחמים עליהם, מנסים לסדר להם עבודה, וכן צרכי החגים. אנו לא עושים פרסום, אני אישית לא לוקח אפילו אחוז אחד, הכל בשביל לעזור לזולת, אני לא מבטיח ישועות, לא תפילות של צדיקים, ולא כלום, זה פשוט לא הענין כאן, אני רק מבקש עזרה בשביל המשפחות שאנו דואגים להם.
גם בלי ישועות וצלצולים עדיין יש מצווה של צדקה, נכון? אז תתנו כמה שאתם חושבים, ביי שלום.
וזה פשוט ריגש אותנו יותר מכל הועדות שנמצאות בליסט ההבטחות והישועות.

 

[דוד מרדכי]

לא יודעת מה אתכם, אבל המילה 'עובד' עשתה לי קצת לא טוב על הלב..
ישועות זה לא מכונה שמשמנים, נתת צדקה, והופ.. נושעת.
צדקה היא דבר גדול מאוד, ואין דבר גדול מלתת צדקה "על מנת שיחיה בני", אבל חלילה לא "אם יחיה בני", התופעה הזו עולה ופורחת, עד שעומדות נשים בתחנה ואומרות, אם יגיע קו 5 אתרום שקל לצדקה.. הופ, הגיע הקו. הבטחתי ונושעתי, מה טוב מזה?

צא ולמד, זוהי מטרת חבלי המשיח הנוראיים האלו? כדי להעשיר את קופות העיר למיניהן???????????

מה שאת כותבת זה תופעה מבורכת. טוב שזה כך והלואי שיתרבה.

 

[סימה שלי]

מתן בסתר בדרך המכובדת ביותר!!!!!

מי עובד בכל הקופות??????
בדרך כלל נשות אברכים, אברכים כאלו שלא גומרים את החודש...
אז מה קורא עם במקום לתת לאברך הזה תרומה מאחורי הדלת נותנים לו את זה במשכורת???
אני מכיר אברך שהוסף תרומה לקופה מאוד חשובה הוא מקבל אחוזים מאוד יפים אך....
יש לו 4 ילדים והוא יושב ולומד בכולל עם משכורת של 1400 ש"ח
אשתו לא עובדת...
אז מה איכפת שבמקום לתת לו תרומה של כמה אלפי שקלים בשביל השכירות/ טיטולים/לחם/בגדים, הוא מקבל את זה כמשכורת יפה ומכובדת, וג"כ יש לו מוטיבציה להתרים, בגלל שכל 100 ש"ח שהוא מביא, הוא מקבל 30 -40 ש"ח?????????????

 

[DDFF]

יש לי שאלה והצעה לקופות:
למה לא לקחת את השמות של הנזקקים ואותם להעביר לידי ה'גדולים'? במקום לטרטר אותנו שזה עובד. אדרבה, אם זה עובד, הרי לכם הפתרון שימגר את המצוקה.

עוד נקודה כואבת, הרכבים עם רמקולים שהווליום שלהם מאיים לבקוע את חלונות הבית, ולא נותנים לישון אפילו בשעות שברסמי הן שעות מנוחה, ולך תדע כמה הנהג לקח לעצמו. ובלי קשר לכך שמרוב רמקולים כבר לא שומעים כלום חוץ ממה שנשמע כמו שידור חי מג'ונגל של בני אדם (אם ניתן לקרא להם כך).

 

[DDFF]

מי עובד בכל הקופות??????
בדרך כלל נשות אברכים, אברכים כאלו שלא גומרים את החודש...
אז מה קורא עם במקום לתת לאברך הזה תרומה מאחורי הדלת נותנים לו את זה במשכורת???
אני מכיר אברך שהוסף תרומה לקופה מאוד חשובה הוא מקבל אחוזים מאוד יפים אך....
יש לו 4 ילדים והוא יושב ולומד בכולל עם משכורת של 1400 ש"ח
אשתו לא עובדת...
אז מה איכפת שבמקום לתת לו תרומה של כמה אלפי שקלים בשביל השכירות/ טיטולים/לחם/בגדים, הוא מקבל את זה כמשכורת יפה ומכובדת, וג"כ יש לו מוטיבציה להתרים, בגלל שכל 100 ש"ח שהוא מביא, הוא מקבל 30 -40 ש"ח?????????????

זאת בדיוק הבעיה! עידוד מצוקה.
"למה שאני אעבוד וארוויח את לחמי בזיעת אפי? כבר יהיה מישהו שידאג לי ע"י שייתן לי להתרים לכאלו כמוני שהוא בכולל וכדי לגמור את החודש הוא מתרים למישהו שאין לו וכדי לגמור את החודש הוא מתרים..." איפה נעצר הגלגל הזה?!?!?!?

 

[דוד מרדכי]

בעבר עיקר המסר היה מצבם הקשה של העניים. בתשס"ב למשל הכותרת הגדולה של ועד הרבנים הייתה: "רחם". בעלונים היו סיפורים שקשה לקרוא. בתשס"ד או תשס"ה כבר היה "הכתובת" וזה היה נראה כמו מלחמת קופות במי הרבנים באמת תומכים.(רק נראה, כל אחד מבין שהם תמכו בכולן בשוה) בתשס"ז העלונים היו מלאים בסיפורי ישועות, בתשס"ט התחילו עם המקומות הקדושים, ובתש"ע - עם התפילות הרצופות. דווקא קופת העיר החלה לחזור להתחלה, וגם להגיב היטיב להתקפות נגדה. לפני כחצי שנה יצא עלון שהתיחס לכל הטענות על הקופה שחלקן מועלות כאן, וענה תשובות מספקות ומניחות את הדעת.

גם לטעמי האישי יותר טוב היה לבקש ולתאר את הקושי והצורך ורק דרך אגב בעמוד האחרון לדבר על הישועות, ולא להבטיח אלא אם הגר"ח בעצמו אמר בפירוש שהוא מבטיח. או שיש מקור בתורה שהתורם מובטח. (קופת העיר התיחסה לנושא הזה בחלק מהעלונים. והיא עומדת בזה ולא זורקת הבטחות סתם.) אני לא יודע למה הם עושים אחרת. אולי כי בתכל'ס זה מביא יותר תרומות, וזה מה שחשוב.

וגם אם ארגון כלשהו נוטל את שירותיו של קופירייטר קר מזג ובעל טעם רע, עדיין העניים הם אותם עניים, היתומים אותם יתומים, וארגוני הקירוב באמת מקרבים ולא רק עושים הגרלות, והח"י רוטל נשארו עם אותו ערך סגולי, וחסר יותר מדי כסף לבעלי הצרכים המיוחדים, תשושי הנפש ומצילי הנוער הנושר.

 

[דוד מרדכי]

זאת בדיוק הבעיה! עידוד מצוקה.
"למה שאני אעבוד וארוויח את לחמי בזיעת אפי? כבר יהיה מישהו שידאג לי ע"י שייתן לי להתרים לכאלו כמוני שהוא בכולל וכדי לגמור את החודש הוא מתרים למישהו שאין לו וכדי לגמור את החודש הוא מתרים..." איפה נעצר הגלגל הזה?!?!?!?

אין לך מושג כמה שאתה לא יודע מה שאתה מדבר.

כל קופות הצדקה השכונתיות שאני מכיר נלחמות בתופעה של אנשים שנופלים על הועדות צדקה. יש להם חוש ריח מחודד ביותר לזהות מי הולך להיות נתמך קבע, ואז הם פשוט לא נותנים! לקופות אין כסף בשביל מי שלא רוצה לעבוד בעבודות שלא מתאימות למעמדו, או לזה שלא מסוגל להסתדר בלי הרכב, או למי שחי במותרות מעל ליכולותיו, וסיבך את עצמו בחובות שהוא לא יכול לצאת מהם ולא ברורה הכוונה שלו שלא להמשיך בדרך הזאת.

ולא הבנתי למה מי שמתרים לצדקה לא נחשב למרויח את לחמו בזיעת אפו? רק בגלל שנאמר עליו "גדול המעשה יותר מן העושה"?

 

[סימה שלי]

זאת בדיוק הבעיה! עידוד מצוקה.
"למה שאני אעבוד וארוויח את לחמי בזיעת אפי? כבר יהיה מישהו שידאג לי ע"י שייתן לי להתרים לכאלו כמוני שהוא בכולל וכדי לגמור את החודש הוא מתרים למישהו שאין לו וכדי לגמור את החודש הוא מתרים..." איפה נעצר הגלגל הזה?!?!?!?

אני מכירה לא אחד ולא שניים, שמחפשים עבודה בנרות....
גם הבעל, וגם האישה....
ואין.... אין.... לא משנה כמה לימודים וכמה השתלמיות,
אז יש להם עבודה יותר קשה (ותאמין לי שזה עבודה יותר קשה מאשר לשבת מול המחשב!!!),
ללכת להתרים אנשים... (למשל כמוך...)
בקיצור זה עבודה לא כ"כ נעימה, שלא כל אחד מוכן לעבוד בו...
והמציאות שהעיתונים מלאים בדרושים כאלו...
כמה נשים מצאת שמוכנים להיות טלפניות יותר מחודשיים???
בקיצור, אני לא בעד כל העסק הזה... אך.... ניתן ג"כ להבין את הצד השני...

 

[ארבע]

מהכרותי עם קופת העיר בבני ברק, זו שאנשים כה אוהבים לשנוא ולהשמיץ, ומהכרותי עם לא מעט מנתמכיהם ועם כמה אברכיות שעובדות שם ומרוויחות בעמל את פת לחמן (ולא מעבר, המשכורת היא מינימאלית)- נכתבו כאן הררי קשקשת ושטויות.

אם נצא מפשוטו של מקרא, ונפרשן את ה'מעטפות מתחת לדלת' כסיוע כלכלי לקרובים מן המעגל הקרוב ביותר, כהורים מחתנים, אחים ואחיות- אכן, זהו נוהג מקובל, ועניי עירך קודמין.

אבל אם נקרא המילים כפשוטן- כמה מעמנו מכירים 'על אמת' משפחות מצוקה, מודעים לכל פרט בעניני החשבונות שלהן, ויודעים אל נכון שאכן כספנו יסייע להן? רבים מהעניים היום אינם חשופים לעין כל ונראים נורמטיביים לגמרי, והקופות שומרות על כבודם. יש כאלו שנראים עניים, אולם אינם נצרכים כלל, ויש כאלו שאכן עניים הנם,אבל אסור להעניק להם דגים, כי אם חכה.

א קיצור, קופות המנותבות בכל מהלך בדעת גדולים, בעצתם ובליויים- יודעות לתמרן מעל כל המהמורות הללו, ומעל מהמורות רבות ונוספות.

ולמלינים שלמכריהם הקופה לא עזרה- אין לכם מושג עד כמה מרובים צרכי עמך ועד כמה הקופות מוצפות במשוועים לסיוע. הן נאלצות להשיב פני נזקקים רבים ריקם, כי גם בדיני צדקה יש קדימויות.

 

[נוי]

לקראת תקופת החגים, אשתקד, הייתה לי הזכות להציץ לנעשה בתעשיית הצדקה המקומית בעירינו. -עקב קשר אישי עם משפחה במצוקה.
התפעלתי מן הרגישות והחכמה בה התנהל הכל.
המרגש מכל היה כי בנוסף לתמיכה מהקופה הציבורית. גיליתי כי לא פסה הצדקה כמו שאנו מכירים מקדמת דנא, טרם נחתו עלינו, שלל העלונים והשיטות להסב את תשומת ליבנו דווקא לקופה זו או אחרת, בשיטות הגורמות אי נוחות גדולה.
דרכי הועברו סכומים מאנשים פרטיים שנודעו למצב, בנוסף נשלחו תלושי קניה, בשרים ועופות, ועוד. אפילו אני לא ידעתי בדיוק מהם המקורות הממנים. התקשרו אלי לברר מה ההכשר המועדף על הנצרכים, ודאגו לכל הנצרך לחגים ממש לפרטי פרטים.
לי נותר רק להעניק בחיוך, ולהודיע במבוכה, כי יש לי את התענוג להעביר, אבל אינני יודעת מי בדיוק הדואגים לכך. התחושה של המקבלים שהם לא לבד במצוקה, העניקה בודאי זכויות ופעלה ישועות.
לגבי הקמפיין של "זה לזה": קראתי ברצינות את הפרוספקט, אבל רק בגלל שאני מכירה את הנפשות הפועלות. אלמליא זה, כנראה הייתי חשה אי נחת מ"עוד ארגון" אנונימי המתחנן לתרומות, ולא קוראת בדקדקנות. אכן מצער, שעוד ארגון נצרך לשיטה אגרסיבית של גיוס תרומות, ובמיוחד ארגון חשוב שפועלו ידוע בנחיצותו העצומה.

 

[מנחה מנחה]

ברשותכם אחזור לענין זה לזה

ברור שכל הפרסומות של וועדות הצדקה קלקלו הרבה, קלקלו את הרגש, אמונה וכו' וכו'
אך קלקלו יותר מאשר הועילו, זה כבר לא.
זה הועיל הרבה יותר מאשר הזיק, נכון שכל תקופה חייבים לעלות לסף ריגוש חדש והקודם כבר בכלל לא מרגש, אבל בתכל'ס רק ככה הם עושים את הכסף שהם צריכים (בקושי).
ובלי הרכבים והמשכורות והאחוזים לא היו מגיעים לסכומים האלו, וזה ברור.

התאכזבתי לגלות את הארגון המקסים הזה מצטרף בעליבות לשורת ארגוני הצדקה והוועדות המציפים אותנו.
הייתי גאה בהם תמיד על הכבוד העצמי, העדינות, העבודה האמיתית, בלי כל הבלגן המכוער הזה.
מסכימה עם ארבע, כבר בהודעות היח"צ אחרי הקיטנה היה ניתן לשים לב שהם לקראת שינוי.
והנה הגיע הקמפיין ממנו חששנו.
חבל עליכם, זה לזה.
ירדתם למטה. לא מתאים לכם.

וזה גם הסיבה ש"זה לזה" ירדו למטה כלשונו, כי הם פשוט היו חייבים להכפיל ולהשליש (אם לא יותר) את הכנסותיהם ולא הסתפקו כנראה באי ההוצאות לקמפיינים בסדר גודל.

יש עדיין נקודה חשובה מאוד שלא דברו עליה כאן:
"עניי עירך קודמין" זה הלכה פסוקה,
זאת אומרת שבסדר העדיפויות לנתינת צדקה הראשון הוא עניי עירך ולא מי שעושה יותר תעמולה, אח"כ הישועות והרבנים למיניהם.