לדבר לפני קהל

[שעת סיפור]

העלו נא טיפים מניסיון או ששמעתם על דיבור לפני קהל.

שלי:
לדמיין שהקהל מורכב מבני משפחתך, אנשים שמפרגנים לך בכל מקרה, מוריד פחד קהל.

 

[איכות]

לדמיין שהקהל הם ילדי גן בני שנתיים.
שמעתי ממרצה גדול.

 

[חצי]

קודם כל הידיים למטה ופתוחות! בהמשך הדיבור הם כבר יתחילו לעבוד לבד..
(אחד הבעיות שקורה כשמפחדים זה שמתחילים לשחק עם היידים וזה מאבד את הריכוז של השומעים)

להתחיל בטון נמוך ואח"כ לעלות

להתחיל בתוכן מעניין אפי' שלא קשור להרצאה אפשר לקשר את זה אח"כ.. כמו סיפור/מקרה,

 

[יאלילי]

מנסיון שלי: לעלות חזן בבית הכנסת. לעשות זימון ברבים.
דברים שהם ברבים ובציבור, אבל שלא דורשים ממך איזשהו כושר. אלא רק לשבור קודם את הפחד שקוראים לו "קהל"..

מנסיון שלי, זה עוזר.
לא לחלוטין כמובן, וגם לא הרבה.
אבל זו התחלה טובה.

 

[מרכז שטרן להורות קלה]

שמעתי ממרצה גדול שאביו הדריכו:
הטיפול בבעית פחד קהל נעשה בשני שלבים -
1. לדבר מול סטנדרים ולדמיין שהם אנשים.
2. לדר מול אנשים ולדמיין שהם סטנדרים...

---

אם יש לך משקפים, עוזר מאד להוריד אותם.
הרבה פעמים החשש הוא מול הבעות הפנים.
תנסו בבית!!!
כאשר יש לכם משהו להעיר, אם תעשו זאת בלי משקפים - תרגישו פחות חוסר נעימות. (וזה לא תמיד טוב, מסכן הילד...)
עכ"פ - בהצלחה!

 

[ת'כלס]

לפני ההרצאה- לדבר בחדר ריק כאילו כל הקהל נמצא
במהלך ההרצאה-לדבר מול הקהל כאילו החדר ריק

 

[מיס]

מהידברות
http://www.hidabroot.org/he/article/136903

אוה הכימיאן מציגה: המדריך (הלא מלא) לעמידה מול קהל
את מרצה בפני נשים את סיפורך האישי, מאמנת נשים להצלחה, עובדת מול לקוחות רבים, מוסרת שיעורים במדרשה או משמשת כמורה בבית ספר. כל אלו דורשים המון ידע ושליטה בתכנים. אבל מה עם המסרים הלא מילוליים שלך? 10 טיפים שכל מי שעומדת מול ציבור צריכה לדעת לא לעשות!
אוה הכימיאן|חמישי ט"ו תמוז התשע"ה|15:50 02.07.15

1. הימנעי מנגיעות תכופות בפנים ובמיוחד באזור הפה והאף - זה משדר חוסר אמינות.

2. הימנעי משימוש באצבע המורה כלפי אדם ספציפי בקהל - זה משדר האשמה.

3. הימנעי מלזוז יותר מידי על הבמה. רווחת הנחה מוטעית בציבור שהתנועה מעודדת את ערנות הקהל. זה נכון, אך במידה. תזזיתיות-יתר תגרום להסבת תשומת הלב לתנועה, במקום התמקדות במסר של השיעור.

4. הימנעי מביגוד צעקני, רועש או מרושל. גם זה, כמו בסעיף הקודם, "גונב את ההצגה". במקום להקשיב לך, הקהל יהיה עסוק בלהבין למה חשבת שהחגורה מתאימה לשמלה שלבשת.

5. הימנעי ממונוטוניות בטון הדיבור שלך. גם אם הכנת שיעור או הרצאה מאלפת, מונוטוניות היא רצח בדם קר של כל הרצאה.



6. הימנעי מלנדוד עם העיניים בכל מקום מאשר בקהל שלך. זה משדר מסר של "אני לא ממש אתכם".

7. הימנעי מלספר בדיחות אם את גרועה בהן. זה נכון שממליצים לתבל הרצאה בהומור, אבל אם את לא מאלה שיודעים לספר בדיחות - אל תתחילי עכשיו.

8. הימנעי משיכול רגליים - זה משדר שיש עוד דברים שצריכים להיאמר ולא נאמרו.

9. הימנעי ממילות פקק. זה לא קשור למסרים בלתי מילוליים. זה דווקא מילולי ביותר אך הייתי חייבת. מילים כמו " זה כאילו... כזה... אז זהו וכו'... מילים שאנו אומרים אותן הרבה במהלך השיעור רק כדי "לסתום חורים", מכירות את זה? אז זהו, לא להשתמש.

10. ודבר אחרון חביב - הימנעי מהלקאה עצמית, וקחי כל טעות שקרתה לך במהלך שיעור או הרצאה שמסרת - לצורך התייעלות. "איזו יופי שפעם שעברה קרה כך וכך, למרות אי הנעימות, למדתי שבפעם הבאה...". טיפ שנכון לחיים עצמם באופן כללי, ובוודאי להתייעלות במתן פרזנטציות.

 

[יפי]

התחילי עם קהל קטן - ז"א קצת אנשים וכשכבר עברת את זה תוכלי להמשיך עם קהל יותר גדול

 

[FlashBack]

הי מנסיון אישי

תפילה ושוב תפילה
הכנת השיעור היטב
חשיבה חיובית לפני ותוך כדי ההרצאה
אחרי מעשה זה יוצא סיפוק
ומפעם לפעם מתרגלים
ורגע סמוך להרצאה אם התחושות קשות כמו רעידות ,דופק מהיר וזיעה
נשימות ארוכות מאד עוזרות.
העיקר לא לפחד כלל ולהיות אמיצים
איתך
מירי

 

[שעת סיפור]

אגב, הזכרת את אווה היכימיאן מהידברות, היא ממש חמודה ומלמדת נהדר כלים בתחום של דיבור לפני קהל.
וראיתי פרסום שיש לה מרתון על כך לנשים, מורות, מרצות וכו'
בבני ברק בכ"ז תמוז בערב
ובירושלים ובירושלים בה' אב
מי שרוצה יותר פרטים.
0527178418
<לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>

עוד טיפ שלי:
אחד הכלים המרכזיים שיש לנו הוא- אנחנו. וכמרצים עלינו להפיק מזה את המירב, גם כשאין
לנו עזרים כמו מצגת, לוח, אביזרים וכו'.
ואחת הכלים שקיימים בתוכנו הוא האינטוניציה. משחק בקול ובטונים.
אפשר לנסות בבית לתרגל דיבור בכל מיני מצבים, קריאה למישהו, גערה בו, התלהבות ממנו. מחדד את ההבחנה ביכולת הטונים והכרת כלי הקול הנפלא כ"כ.

 

[אסתי-בראון]

אחד הכלים המרכזיים שיש לנו הוא- אנחנו. וכמרצים עלינו להפיק מזה את המירב, גם כשאין
לנו עזרים כמו מצגת, לוח, אביזרים וכו'.
ואחת הכלים שקיימים בתוכנו הוא האינטוניציה. משחק בקול ובטונים.
אפשר לנסות בבית לתרגל דיבור בכל מיני מצבים, קריאה למישהו, גערה בו, התלהבות ממנו. מחדד את ההבחנה ביכולת הטונים והכרת כלי הקול הנפלא כ"כ.

עמדתי ממש לכתוב על הטיפ הזה.
משחק עם הטונים הוא גיוון מעולה ומעורר עניין ורתק.

ללחוש כשאת מספרת על מישהו שלחש, לפתוח עיניים בתדהמה - כשמדובר על הפתעה או פליאה.

 

[בודקת תוכנה]

א. תחשבי שאת מדברת עם סביבה מוכרת ולא עם קהל זר.
ב. תשאלי את עצמך כמה זמן תפחדי לדבר מול קהל? פעם, פעמיים, שלוש, אח"כ תתרגלי כבר.
ג. תדברי על ההרצאה הזאת עם הסביבה המוכרת לפני ההרצאה, ותבקשי מהם טיפים.
ד. לפני, אחרי, ובתוך ההרצאה - תמיד תפילה!!!!!!
כשאת קשורה למישהו למעלה, את מרגישה שהוא ורק הוא מוביל את צעדייך ותבקשי ממנו הצלחה.
ה. חיוך ורוגע תמיד יועילו תפגיני בטחון גם אם את רועדת מפחד כי מה שאת משדרת הקהל מרגיש, וחשוב שהוא יבין שאת רגועה.
ו. הכנת הרצאה, התכוננת נפשית, דברת עם כל מי שצריך ועם הסביבה, התפללת - עכשיו הגיע הזמן לשמוח ולקוות לטוב. תהיי ספונטנית ומשוחררת וה' ייתן לך הרבה הצלחה!

 

[גן עדן]

לאחר קריאת כל התגובות
עלה ברעיוני לנצל את הבמה
ולשאול את השואל הראשון
האם כל העיצות -החזקות בהחלט- שקבלת כאן
מסייעים לך מרגיעים אותך?

 

[מרכז שטרן להורות קלה]

צודק.
זה הועיל למישהו?

 

[מרגלית100]

זה המון שייך לטבע של בנאדם, אני לדוג', הייתי פעם בסיטואציה של ערב נשים שלא היה מי שייקח את הרמקול ויודה למרצה ויתן כמה מילות קישור, ביקשתי מה' שיעזור לי וישים לי מילים בפה ודיברתי מול 70-80 נשים בלי בעיה, בלא שהתכוננתי קודם ואני לא מרצה דגולה, יוצא לי לדבר בקבוצות קטנות מפעם לפעם,
לעומת זאת בעלי שהיום כן מוסר הרבה שיחות לקבוצות גדולות של אברכים, בפעמים הראשונות לפני שמסר הייתי צריכה כל פעם להיות קהל השומעים שלו בבית לפחות פעמיים לפני כל הרצאה, ועם הזמן זה עבר והוא קיבל את הביטחון שלו, אבל ברור שלמי שיש בעיה עם זה כל העיצות האלה עוזרות וכמו שכבר אמרו כאן, צריך לדעת שהבעיה היא רק בפעמים הראשונות אח"כ מתרגלים.

 

[אבי100]

אולי אפשר לקפוץ על האשכול ולבקש עצות להתגבר על הפחד מלגשת לעמוד ומכל משהו ציבורי אחר