התייעצות להישאר לבד-טור אישי נוקב מלב אל לב

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #1
אני רוצה להעלות על הכתב קצת מהכאב שחווה כל בחור בשידוכים תקופה ממושכת:

אני בחור בן עשרים וכמה, לומד בישיבה חשובה, כבר כמה שנים בשידוכים, לא יותר מידי אבל מספיק.

התחלתי שידוכים כמו כולם בתחילת ועד שישי. בהתחלה כולם נפגשו, עוד בחור ועוד בחור וגם אני ביניהם. ואז התחילו גם להתארס. בהתחלה זה היה משמח, כל בחור שהתארס כולם שמחו בשמחתו ואני בתוכם. וזה המשיך עוד בחור ועוד בחור נפגשים ומתארסים, ואני בשונה מהם רק נפגש... בהתחלה זה היה עוד קל לשמוח בשמחת חבריי, אבל ככל שהלכו והתדלדלו החברים זה נהיה יותר ויותר קשה. ואז הגיע השלב שהועד מתחת מתחילים להתחתן, נהיה עוד הרבה יותר קשה לראות אותם מתחתנים ואני נשאר בישיבה. בנוסף לזה כולם מגיעים אליך ואומרים לך "בקרוב אצלך" וזה מאד מעצבן לשמוע. אפילו שהברכה מגיעה ממקום טוב, אבל לבחור מבוגר קשה מאד לשמוע את זה. וכל זה עוד בלי הסבל של לקבוע חדרים כל פעם מחדש. עם מי אני יהיה בחדר, אני כבר צריך להיות עם בחורים צעירים שלא היה לי איתם קשר בעבר, וצריך להתחיל להתרגל לשעות שינה אחרות, כי הם עוד בשלב שיש להם עוד מה לעשות בישיבה... וזה עוד בלי לדבר על כל חברותא שמתחתן לכמה צער זה גורם, להתחיל לחפש חברותא חדשה וכו...

לא נעים לי לכתוב את זה אבל ב"ה הגיע הקורונה וזה לא מזיק בשידוכים לא להיות בישיבה, אני בבית לא צריך לפגוש את הכאב הזה כל יום. לא צריך ללכת לישון בשעות לא שעות בגלל חברי החדר הצעירים. ב"ה לא פוגש את הבחורים המאורסים, לא צריך להחגיע לחתונות וממילא אף אחד לא מאחל לי "בקרוב אצלך" ו"מה איתך, למה אתה עדיין לא מתחתן... וכו.

וכל זה ממקצת הכאב שעובר על כל בחור ובחור מבוגר בישיבה ואפילו יותר צעירים ממני שבשידוכים תקופה ארוכה ומספיק גם להיות שנה בשידוכים בשביל שזה יהיה תקופה ארוכה.

לאור הדברים הנ"ל אני פונה בשמי ובשם עוד הרבה בחורים ואפילו לא כל כך מבוגרים לכל החברים מהישיבה שהתחתנו והמכרים כגון שכנים וכדו' שיגלו רגישות, לא צריך להיות שדכן בשביל לשדך. תסתכלו לצדדים לראות אם אתם מכירים רווקים או רווקות בשידוכים אל תחכו אפילו רגע, כל אחד שיש לו רעיון שמיד ינסה להציע. כל רגע ורגע שעובר זה סבל בל יתואר, ואם בזכות המכתב הנ"ל יבוא הצעה אפילו לרווק/ה אחד והיה זה שכרי.

  • שנתבשר בשורות טובות...​
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
אני רוצה להעלות על הכתב קצת מהכאב שחווה כל בחור בשידוכים תקופה ממושכת:

אני בחור בן עשרים וכמה, לומד בישיבה חשובה, כבר כמה שנים בשידוכים, לא יותר מידי אבל מספיק.

התחלתי שידוכים כמו כולם בתחילת ועד שישי. בהתחלה כולם נפגשו, עוד בחור ועוד בחור וגם אני ביניהם. ואז התחילו גם להתארס. בהתחלה זה היה משמח, כל בחור שהתארס כולם שמחו בשמחתו ואני בתוכם. וזה המשיך עוד בחור ועוד בחור נפגשים ומתארסים, ואני בשונה מהם רק נפגש... בהתחלה זה היה עוד קל לשמוח בשמחת חבריי, אבל ככל שהלכו והתדלדלו החברים זה נהיה יותר ויותר קשה. ואז הגיע השלב שהועד מתחת מתחילים להתחתן, נהיה עוד הרבה יותר קשה לראות אותם מתחתנים ואני נשאר בישיבה. בנוסף לזה כולם מגיעים אליך ואומרים לך "בקרוב אצלך" וזה מאד מעצבן לשמוע. אפילו שהברכה מגיעה ממקום טוב, אבל לבחור מבוגר קשה מאד לשמוע את זה. וכל זה עוד בלי הסבל של לקבוע חדרים כל פעם מחדש. עם מי אני יהיה בחדר, אני כבר צריך להיות עם בחורים צעירים שלא היה לי איתם קשר בעבר, וצריך להתחיל להתרגל לשעות שינה אחרות, כי הם עוד בשלב שיש להם עוד מה לעשות בישיבה... וזה עוד בלי לדבר על כל חברותא שמתחתן לכמה צער זה גורם, להתחיל לחפש חברותא חדשה וכו...

לא נעים לי לכתוב את זה אבל ב"ה הגיע הקורונה וזה לא מזיק בשידוכים לא להיות בישיבה, אני בבית לא צריך לפגוש את הכאב הזה כל יום. לא צריך ללכת לישון בשעות לא שעות בגלל חברי החדר הצעירים. ב"ה לא פוגש את הבחורים המאורסים, לא צריך להחגיע לחתונות וממילא אף אחד לא מאחל לי "בקרוב אצלך" ו"מה איתך, למה אתה עדיין לא מתחתן... וכו.

וכל זה ממקצת הכאב שעובר על כל בחור ובחור מבוגר בישיבה ואפילו יותר צעירים ממני שבשידוכים תקופה ארוכה ומספיק גם להיות שנה בשידוכים בשביל שזה יהיה תקופה ארוכה.

לאור הדברים הנ"ל אני פונה בשמי ובשם עוד הרבה בחורים ואפילו לא כל כך מבוגרים לכל החברים מהישיבה שהתחתנו והמכרים כגון שכנים וכדו' שיגלו רגישות, לא צריך להיות שדכן בשביל לשדך. תסתכלו לצדדים לראות אם אתם מכירים רווקים או רווקות בשידוכים אל תחכו אפילו רגע, כל אחד שיש לו רעיון שמיד ינסה להציע. כל רגע ורגע שעובר זה סבל בל יתואר, ואם בזכות המכתב הנ"ל יבוא הצעה אפילו לרווק/ה אחד והיה זה שכרי.

  • שנתבשר בשורות טובות...​
כל הכבוד על האומץ!!! תמשיך!!! מחזיקים לך אצבעות!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
לאור הדברים הנ"ל אני פונה בשמי ובשם עוד הרבה בחורים ואפילו לא כל כך מבוגרים לכל החברים מהישיבה שהתחתנו והמכרים כגון שכנים וכדו' שיגלו רגישות, לא צריך להיות שדכן בשביל לשדך. תסתכלו לצדדים לראות אם אתם מכירים רווקים או רווקות בשידוכים אל תחכו אפילו רגע, כל אחד שיש לו רעיון שמיד ינסה להציע. כל רגע ורגע שעובר זה סבל בל יתואר, ואם בזכות המכתב הנ"ל יבוא הצעה אפילו לרווק/ה אחד והיה זה שכרי.
זה מאד יפה מצידך שאתה כותב כך, אבל תמיד יהיו את אלו שיגידו "מה בגלל שאני בחור מבוגר אני צריך לקבל הצעות כאלו מעליבות ?!"
לטובת המציעים - אם כבר יש רעיון, לחשוב קצת אם זה יכול להתאים בכללי
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
זה מאד יפה מצידך שאתה כותב כך, אבל תמיד יהיו את אלו שיגידו "מה בגלל שאני בחור מבוגר אני צריך לקבל הצעות כאלו מעליבות ?!"
לטובת המציעים - אם כבר יש רעיון, לחשוב קצת אם זה יכול להתאים בכללי
אתה צודק
לא כתבתי מספיק ברור הכוונה היא שדברים שמתאימים פחות או יותר
יש אנשים שהם לא מציעים עד שהם לא בטוחים שזה מתאים
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
אתה צודק
לא כתבתי מספיק ברור הכוונה היא שדברים שמתאימים פחות או יותר
יש אנשים שהם לא מציעים הרבה פעמים עד שהם לא בטוחים שזה מתאים
מתאימים זה לפעמים סיבה לא להציע, כי מי יכול להבטיח שהוא יודע להתאים בחור לבחורה ?
כשכתבתי להתאים בכללי, כוונתי היא כזו
הבחור הוא בחור מצוין ? הוא מהמגזר הליטאי ? (סתם נקטתי דוגמה) הבחורה היא טובה ? מהמגזר הליטאי ?
אפשר להציע
ולא שעכשיו כל אחד יחשוב, "רגע היא מתאימה לתכונות/אופי שלו ? אני לא יודע/בטוח. אז עדיף לא להציע"
תציע, מקסימום הבחור יוריד מחוסר התאמת אופי/סגנון
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
מתאימים זה לפעמים סיבה לא להציע, כי מי יכול להבטיח שהוא יודע להתאים בחור לבחורה ?
כשכתבתי להתאים בכללי, כוונתי היא כזו
הבחור הוא בחור מצוין ? הוא מהמגזר הליטאי ? (סתם נקטתי דוגמה) הבחורה היא טובה ? מהמגזר הליטאי ?
אפשר להציע
ולא שעכשיו כל אחד יחשוב, "רגע היא מתאימה לתכונות/אופי שלו ? אני לא יודע/בטוח. אז עדיף לא להציע"
תציע, מקסימום הבחור יוריד מחוסר התאמת אופי/סגנון
כל מילה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
בהזדמנות הזו אני רוצה להודות לכל האנשים מאחורי הניקים בפרוג שניסו, וחשבו, והציעו מלאאא הצעות לאח שלי (29).
הוא התארס בשעה טובה ומתחתן השבוע! (אמנם לא דרך פרוג, אבל אני מאמינה שכל הצעה מקרבת...)

מאחלת לכולם - בקרוב אצלכם בשמחות, מכל הלב!
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
הבחור הוא בחור מצוין ? הוא מהמגזר הליטאי ? (סתם נקטתי דוגמה) הבחורה היא טובה ? מהמגזר הליטאי ?
אפשר להציע
לא חל על כולם...
עם אותה הדוגמא ואחד מההורים יהיה גרוש - יש משפחה שעלולה מאוד להיפגע.
או עם אב הכלה עובד ולא יושב בכולל - כנ"ל.
לפעמים צריך להכיר קצת יותר.
אבל כן לפתוח עיניים ולראות מה מסביב. זה ברור.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
אני הייתי מציע מהצד ההפוך: לא להיעלב.

גם לשדכנים מקצועיים יש אגף נפרד בפנקס שלהם לאנשים ש"נעלבים" מהצעות.

הורים, משודכים, משודכות. זהו הטריגר הגדול שמונע מכם הצעות.
תברחו ממנו כמו מאש.
גם אם מישהו הציע לכם הצעה שבאמת העליבה אתכם, תתאפקו ותורידו את ההצעה בצורה יבשה ללא הערות ביניים מיותרות.

לפעמים נחוץ לנו להסביר מה מתאים לנו שאין בהצעה שהציעו לנו (על מנת שהשדכן "יכיר אותנו" יותר טוב... -לכאורה)
בו בזמן שאין לשדכן מושג וחצי על מידת נחיתותה של ההצעה התמימה שהציע...
השדכן מעדיף להתעסק עם אנשים נוחים. ומי שנעלב הוא מעיק עליו.

אגב, כשמורידים הצעה, עדיף לעולם לא לשתף את השדכן בסיבת ההורדה. מכמה טעמים. ואכמ"ל...
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
לא חל על כולם...
עם אותה הדוגמא ואחד מההורים יהיה גרוש - יש משפחה שעלולה מאוד להיפגע.
או עם אב הכלה עובד ולא יושב בכולל - כנ"ל.
לפעמים צריך להכיר קצת יותר.
אבל כן לפתוח עיניים ולראות מה מסביב. זה ברור.
נכון, אבל לא מדובר על בחור בן 18-20 שיכול לברור
מדובר על בחור מבוגר שכבר אין כמעט הצעות
לא חושב שזה המקום לברור את המשפחה
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
אני הייתי מציע מהצד ההפוך: לא להיעלב.
וגם להודות על עצם זה שחשבו עליכם!

לפעמים אני מציעה הצעה וההרגשה היא שהמשפחה עושה טובה שהיא בכלל שומעת את השם.... (אולי זה מרוב יאוש לאידעת)

אני מכירה מישהי שעל כל הצעת שידוך היא שולחת עוגה לשבת....
בא לכם עוגה לשבת? תתקשרו להציע להם שידוכים...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

לגבי בנות שרוצות בחורים לומדים, אבל הבחורים עובדים - צריך להכיר בבעיה הפשוטה, בחור מתבגר ,"מתייבש" בישיבה ומרגיש מאוד נחות מול כל הבחורים. חד וחלק. וככל שגילו עולה, הוא מוצא פחות עניין בישיבה ויותר משתוקק 'לצאת' ולא לראות כל היום קטנצ'יקים מתחתנים לו מול העיניים.

הנה הפתרון המוצע.

שלב ראשון - הסבר.
בחור שעובד לא נשאר אותו דבר. הבנות שמגיעות לגילאים מבוגרים - כן נשארות אות דבר. בדרך כלל.

שלב שני:
אם הבחור קובע עיתים ושייך לקהילה גדולה-ארגון גג, יש סיכוי טוב שישאר כזה.

הפתרון הפשוט הוא: דווקא לרכז את קהילות הבחורים העובדים (בחורים, לא נשואים), שיחתמו על תקנון השתתפות בארגון שכולל בעיקר חוסר סמארטפון וקביעת עיתים רצינית וקפדנית ברמה של כולל עם תיעוד זמן, מטעם ארגון "שב"ה".

שלב רביעי:
כאשר בחורה תשמע על בחור עובד אבל משתייך ל"ארגון הגג של הבחורי בני הישיבה - מעל גיל 25" - שב"ה" היא תדע שהיא יכולה להיות רגועה ויש פה מישהו רציני. נכון קצת מבוגר - אבל היי גם היא - אבל עדיין בחור ישיבה לחלוטין ומסונף ל"שב"ה" - ורודף תורה ולומד תורני ויהיה להם בית אברייכי.

שלב חמישי.
אם הארגון הזה יהיה באמת אמין והויעלם יידע שמי ששייך להב"ה באמת יושב ולומד ומחוייב, ויש איזה "משגיח" שרושם מתי נכנסת ומתי יצאת לסיידר ערב באזור מגוריך. כל בחור מזדקן יוכל לקבל "אישור שייכות" עדכני לארגון. אולי יהיה אפשר במקביל לעשות קצת מסע שכנוע לבחורות מבוגרות בנושא.
הי לכולם, אני לא יודעת אם פה זה המקום המתאים.
אשמח באמת אם יש למישהו תשובה בשבילי, אשמח לקבל אותה.
אני כותבת את זה והידיים שלי קצת רועדות. אני באמצע ההכנות לשבת, הבית מסביב רוחש, סירים, לחץ של ערב שבת... אבל הלב שלי? הלב שלי נזרק אחורה, למקום חשוך שחשבתי שסגרתי בו את הדלת.
קראתי כאן על הנער הזה, בן 14, על המילים המדממות שהוא כתב כשהיה לבד. ואני פשוט עצרתי הכול. כי אני לא רואה מילים על מסך – אני רואה את הילדה שהייתי. אני מריחה את הפחד של המסדרונות בבית הספר, אני מרגישה את המחנק הזה בגרון, את התקופה שבה את מבינה שהפכת לאוויר. שכולם החליטו, בשתיקה אכזרית, שאת פשוט לא קיימת.
עברתי חרם. שנה שלמה. שנה שבה כל בוקר היה קרב הישרדות ביכתה. ביני לבין עצמי. שנה שבה הנשמה שלי נסדקה לאלפי רסיסים, וגם הגוף שלי נושא עד היום סימנים של הכאב הזה, עדות שקטה למה שעברתי. הייתי בת 13, וביקשתי רק שמישהו יסתכל לי בעיניים. במקום זה נתקלתי בקיר של קרח.
גם כשזה נגמר, כש"ניצחתי", זה לא באמת נגמר. לקח לי שנה פלוס ללמוד איך לנשום שוב בלי פחד. ועד היום, כשאני כבר רחוקה משם, בוגרת, חזקה – הצלקות האלו מתעוררות לפעמים. הן צורבות. הן מזכירות לי שמתחת לעור, הילדה שהייתי עדיין פצועה. לא משנה כמה גדלתי.

נכון, עליתי מהתהום. כי כשאת בקרקעית של הבור, כשאין לך יותר לאן ליפול, הדבר היחיד שנשאר זה לנסות לטפס למעלה עם ציפורניים מדממות.
והיום בבוקר כשקראתי את המאמר הזה. עלתה לי שאלה כואבת.
למה?! למה בכלל הייתי צריכה להיות שם?!

אני פונה אליכם, אנשי החינוך, בזעקה שבאה מהמקום הכי עמוק שבי: איך יכול להיות שהעולם התהפך, שהטכנולוגיה שינתה את חיינו, אבל הלב של הילדים נשאר מופקר באותה צורה? למה לפני עשרים שנה ילד בכה במיטה בגלל חרם, וגם היום, ב-2026, ילד בן 14 צריך להרגיש שאין לו מקום בעולם הזה? למה?! תאמרו לי! אני באמת רוצה לדעת! אני רוצה להתחיל את השבוע הזה עם תשובה!

למה ילדה קטנה צריכה להתכווץ מתחת לשמיכה ולתהות מה לא בסדר בה, למה כולם שונאים אותה, למה היא שקופה? למה אף אחד לא עוצר את הרכבת הזאת לפני שהיא דורסת עוד נשמה, ולתמיד! אני זוכרת, שגם שנה -שנתיים אחרי, כשהייתי בנויה, בוגרת, כביכול עברתי את זה, סבלתי מחרדות חברתיות. וזאת רק דוגמא קטנטונת לדברים שסבלתי מהם אחר כך.
למה?! מה מניע ילדי/נער/בחור לעשות דבר כזה? למה?!

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה