להפטר מהעולם באמצע שיחת טלפון???

[י. טל]

"תחזור הביתה" הינדא בקשה לו בקול שבור. "זה כבר חמישה שבועות, הילדים מתגעגעים ואני לא נרדמת בלילה, ישעיה תבטיח לי שתחזור מהר…"
שניהם ידעו שהוא היה חייב לנסוע לפרנס את הבית, החובות שלהם היו הזויים ואפילו הדירה שמכרו לא הצליחה לכסות את המינוס.
"ביומיים האחרונים אני באמת לא מרגיש טוב ורוצה לחזור הביתה, בינתיים תתפללי עלי ואני יארגן כרטיס"
הלב שלה בישר רעות, היא נסעה לקבר רחל להתפלל עליו, כשחזרה דברה אתו שוב ופתאום התנתקה השיחה.
הינדא, פערי (17), שלום (13) וחני (12) עשו תורנות מול הנייד בניסיון להשיג את אבא ולא ידעו שהוא מוטל על הרצפה עם דום לב.
אחרי שעה של החייאה הפרמדיק בבורו פארק הרים את הטלפון. "עשינו הכל" הוא בכה, "אבל אבא שלכם נפטר".
"זה לא יכול להיות!" היא צעקה. "הוא אמר שהוא חוזר שהוא קונה כרטיס, הוא הבטיח שלא יעזוב אותנו יותר!"
ואף אחד לא הצליח להישיר אליה מבט. עוד מעט הוא יחזור אליה בארון והם יצטרכו לצאת ללויה.
המילים של מגילת איכה רצו לה בראש… "גלתה יהודה מעוני, היתה כאלמנה, אין לה מנחם…"
שלושה ילדים לידה, מנסים להתגונן מהאסון, לשאוב כח והלב שלה לא אתם…
היא היתה חזקה בזמנים הכי קשים גם כשלא היה אוכל בבית וכסף להלביש את הילדים.
"העיקר שאנחנו כולם יחד בריאים" היא אמרה.
אבל עכשיו היא נשברה לרסיסים. העוני לקח מהם את אבא, השאיר אותם יתומים חסרי כל.
היא נשארה לבד עם עשרה ילדים, שבעה נשואים ושלושה מתוכם עוד לא התחתנו!
אסור לנו להתעלם מהחורבן של משפחת פרוש! אנחנו חייבים להתאחד, לדאוג שהעוני לא יכה בהם יותר.
להרבות באהבת חינם ולקחת אחריות על העתיד של האלמנה והיתומים שנשארו בבית!
בבקשה מכם תרמו ככל יכולתכם ושתפו הלאה....

>>>עזרו לי לעזור לה, בלחיצה כאן<<<

​

 

[זכריה התימני]

-