לידה- שערי צדק או הדסה עין כרם?

[ח. שושני]

אני במחלקה ב' נהניתי מאד מהאחיות.

 

[ירושלמית0]

בשערי צדק כל מי שמבקשת ביות מלא נותנים לה?

 

[ch3]

אני רועדת ללדת...
מה עם לניאדו? גם שם ככה? חשבתי ללדת שם.

אני את הראשונה נסעתי ללניאדו, כך פתרתי את הבעיה של כהנים. בנוסף לכך, היה לי לידה קשה מאד, ולא זוכרת אותו ככך. הם היו שליחים טובים.

לאחר מכן לא חזרתי לשם מסיבה פשוטה, לא הספקתי.

ממליצה מאד. [לאחר מכן ילדתי בעין כרם]

 

[Splash Design]

אני הייתי בביות מלא בעין כרם
זה רק 2 בחדר, מאוד שקט
נכנסו אחיות כל שעה בלילה לראות מה קורה והכל... והחליפו טיטול לתינוק (כמובן אחרי ששאלו...)
והעבירו אותו לעריסה. האחיות קילחו אותו לידי וגם החיסונים תוך כדי הנקה וכו'
הם ממש שם בשבילך וזה לא כאילו שאת לבד לטפל בתינוק כשאת רוצה ללכת או לצאת אפשר להשאיר אותו עם האחיות. יועצת הנקה נכנסה פעם ביום לכל יולדת, ממש מפנק
היום אני לא מבינה איך לא עשיתי ביות לפני כן
מה גם שאם מניקים מלא זה ממש סיוט ללכת עד התינוקה מס' פעמים בלילה
זו שלידי בחדר עשתה ביות אחרי ניתוח

 

[אספרה]

יש למישהי נסיון עם ביות מלא בביקור חולים?
האם הם מאפשרים, ואם כן- איך זה מתבצע אצלם?

 

[שמואל גרינשטיין]

ביות מלא כולל הכל. כל הטיפולים לתינוק נעשים בנוכחותך, החל מהרגע הלידה.
התינוק לא רואה את התינוקיה בכלל.
אם מיד אחרי הלידה את חלשה, את יכולה לבקש שהאבא יהיה עם התינוק בעת מתן החיסונים.

הבונדינג הראשוני הזה כל כך קריטי לתינוק והוא מתחיל בחדר לידה כבר!
בימים האלו את מעניקה לילד שלך את האמון, הידיעה שהוא בידיים טובות, וילדים שחוו בונדינג ראשוני חיובי ייצרו בעתיד קשרים יותר במהירות, לא יחששו מזרים, ולא יפתחו חרדת נטישה כל פעם כאשר האמא תעזוב אותם.
(הוכח מחקרית על הילדים שלי )

למה? את סובלת מחרדת נטישה?
אני בטוחה שאמא שלך לא ילדה אותך עם ביות מלא.

למעשה, כולנו נולדנו לתינוקיה צווחנית עם אחיות רחמניות (או שלא...) ואפילו האמהות שלנו (היולדות) היו צריכות לקבל רשות להכנס לתינוקיה ולא קבלו אותה בכל זמן שרצו (שלא כמו היום, שאת יכולה להכנס מתי שבא לך) ואני לא מכירה הרבה אנשים שיש להם חרדת נטישה בגלל זה.

תפסיקו לקשקש. נוח לך שהתינוק שלך לידך - שיערב לך ויבושם לך.
לי זה לא נוח (יולדת בניתוחים...) לא התינוק שלי ובודאי לא של שכנתי לחדר.
ב"ה, אני הולכת לבקר את התינוקות שלי הרבה (ואני לא שוהה בבי"ח יומיים אחרי לידה, אלא חמישה ימים), לא קורה הרבה שאני רואה אותם צורחים ומצווחים, את החיסונים שלהם אני מעדיפה לא לראות, אם היה אפשר גם בהמשך החיים לשלוח אותם לבד טיפת חלב להתחסן - הייתי שמחה לעשות זאת. בדיקת רופא הילדים נעשתה הרבה פעמים בנוכחותי, תוך מתן הסבר מהרופא. ראיתי גם כשמקלחים אותם - הפשיטו אחד אחד בתורו ליד הכיור וגם הלבישו מיד. ראיתי אחיות מקסימות שגם נתנו בקבוק, עם חיבוק ונשיקה אח"כ. כך שאני לא חושבת שזו כזו חוויה מחרידה לתינוק.

ושוב, לי באופן אישי חשוב מאד לנוח בבית החולים ועוד כמה ימים אח"כ בבית החלמה כדי שאוכל להגיע עם קצת כוחות לימים (ובעיקר ללילות) בבית.

אני מאחלת
לידה קלה וחוויתית לכולן - בכל מקום שתבחרנה
בשורות טובות
חני

 

[efrat1]

חני, אני איתך.

התינוקיה במעייני הישועה נהדרת.

את גם יולדת שם. לא?

 

[Rachel Greenstein]

לגבי לניאדו -
הייתי שם בלידה שניה למרות שזה רחוק לי כי זה היה יום חמישי ורציתי שבת בלי בעיות הלכתיות.
בלידה עצמה התייחסו מקסים וכך שמעתי מעוד שילדו שם. במחלקה ג"כ אחיות נעימות., אוירה טובה, רגוע, בלי "בני דודים"... (בלידה ראשונה היתה לי אחת כזו בחדר והחמולה.....אוי ואבוי), אוכל טוב, חדרים יפים, 2 נשים בחדר
בתינוקיה - רגוע!!! מקסים! יש שם משהו מקסים שהם מביאים אלייך את התינוק להנקה.. ואחר כך באים לקחת חזרה! לא ראיתי צורך בביות. הייתי קצת בתינוקיה וממש היה שם אוירה נהדרת.
בכל הנ"ל אני מתייחסת למחלקה החדשה, אני לא יודעת מה בנוגע לישנה.
החסרונות היחידים שהיו שם - א, הקבלה, מאד מרגיז שהם לא נותנים לבעלים להכנס, הייתי בקבלה שעתיים מחוברת למוניטור (כי מישהו הזיז אותי באמצע והיו צריכים מהתחלה...) ובעלי בינתיים מתייבש בחוץ. ב, אחרי הלידה, אין שם חדרי התאוששות - ההתאוששות היא בחדר הלידה עצמו, אך היות והיו צריכים אותו (ואני מאמינה שזה קורה הרבה), פינו אותי ממש כמה דקות אחרי הלידה והשכיבו אותי במסדרון חדרי לידה איזה שעה - ושוב - בעלי לא היה יכול להיות איתי, כי זה מסדרון לצוות בלבד (יש מסדרון מלווים נפרד) וגם התינוקת לא היתה איתי.

 

[שמואל גרינשטיין]

חני, אני איתך.

התינוקיה במעייני הישועה נהדרת.

את גם יולדת שם. לא?

אכן.
ומרוצה ב"ה מאד מאד. הן מחדר הלידה (בפעמיים שזכיתי להיכנס אליהם)
הן מחדר הניתוח, הן מהאחיות - מילדות והן מהרופאים
הן מהמחלקה והן מהתינוקיה.

חני

 

[א-ירושלמית]

לגבי לניאדו:
מאד מאד נהניתי, רוצה לחזור לשם שוב בעז"ה.
מסיבות שונות, ולמרות שבקשתי, לא יכולתי לבצע ביות (צהבת, עירוי), אבל צוות האחיות התנהג נפלא לתינוק. הייתי במחלקה הישנה, אגב. כל פעם שנכנסתי, התפעמתי מהשקט והרוגע ששוררים בתינוקיה.

צוות חדרי הלידה גם כן קשוב מאד לבקשות.

ולגבי הביות, יש חדרים יעודיים לאלו שמבקשות. היות ובציבור שלנו יש פחות מודעות מאשר בציבור הכללי - יש סיכוי גדול שתהיי בחדר עם נשים לא חרדיות ואפילו לא דתיות (מה שקרה אצלי.)

 

[dafdefet]

במעייני הישועה יש ביות?

 

[efrat1]

במעייני הישועה יש ביות?

יש אפשרות למעונינות.

 

[שירי כהן]

מן הסתם יש גם ענין של טיימינג עמוס או לא,
בכל אופן התינוקיה במעייני הישועה (קומה 5 בלבד) היתה מדהימה ורגועה יותר מהבית החלמה...
פשוט שקטטט מלאכי רוב הזמן, בעיני ראיתי את האחיות מחזיקות תינוקות להרגיע אותם בסבלנות רבה.
אני ממש זוכרת כמה אחיות משם בצורה טובה ובהרגשה טובה מאד.
בטוח שיש מקומות אחרים... וודאי שהכוחות שונים מאשה לאשה.
יש מקומות שלא מאפשרים שינוי אחרי החלטה על ביות מלא,
ואז האשה חוששת ובצדק שמא מדובר בצרחן הפעם?.. איך תדע?
בקיצור זה לא פשוט.

 

[Rachel Greenstein]

ולגבי הביות, יש חדרים יעודיים לאלו שמבקשות. היות ובציבור שלנו יש פחות מודעות מאשר בציבור הכללי - יש סיכוי גדול שתהיי בחדר עם נשים לא חרדיות ואפילו לא דתיות (מה שקרה אצלי.)

אני לא חושבת שהנושא הוא מודעות שאין או יש בציבור שלנו.
אני חושבת שיולדת חרדית שיש לה עוד כמה ילדים בבית יש לה שיקולים נוספים, לדוגמא, היא משתדלת לנצל את הימים הבודדים אחרי הלידה כדי לאגור כוחות.

 

[שושי אקשטיין]

בכל אופן התינוקיה במעייני הישועה (קומה 5 בלבד) היתה מדהימה ורגועה יותר מהבית החלמה...
פשוט שקטטט מלאכי רוב הזמן, בעיני ראיתי את האחיות מחזיקות תינוקות להרגיע אותם בסבלנות רבה.
אני ממש זוכרת כמה אחיות משם בצורה טובה ובהרגשה טובה מאד.

מסכימה עם כל מילה....
וגיסתי ילדה בבית חולים אחר ורק בטראומה מהצרחות שהיו בתינוקיה בלילה....

 

[efrat1]

אני לא חושבת שהנושא הוא מודעות שאין או יש בציבור שלנו.
אני חושבת שיולדת חרדית שיש לה עוד כמה ילדים בבית יש לה שיקולים נוספים, לדוגמא, היא משתדלת לנצל את הימים הבודדים אחרי הלידה כדי לאגור כוחות.

וגם בעלה לא לקח חופש מהעבודה כדי להמצא כל היום לידה, ולעזור לה לטפל בקטן.

 

[שריתיש]

אז אני חייבת להמליץ לכן לגשת לבדוק את הר הצופים
תינוקיה שקטה ורגועה בכל שעה, ביום ובלילה.
אפשרות לביות חלקי או מלא

אני לא רציתי ביות, כי להיות בחדר יום ולילה עם תינוק צרחן של מישהו אחר, זה ממש סיוט
וברקע כל הזמן שירים וסיפורים לתינוק, גבר נוסף שהמון זמן נמצא בחדר, הדרכה לסוגיה (כמה פעמים ביום את צריכה לקבל הדרכה על החלפת חיתול? וכמה הדרכות על הנקה את צריכה לשמוע שהשכנה לחדר מקבלת?)
אבל,
במהלך היום, כשהיה שקט ורגוע, התינוק היה איתי בחדר, ואפילו בלילה...
כשרציתי לישון/ לאכול/ להתרחץ / לצאת לנשום אויר במרפסת - יכולתי בנחת להשאיר את התינוק בתינוקיה ללא חשש
יכולתי להפתיע את האחיות ביום/ בלילה ותמיד התינוק רגוע, ונקי.

אוסיף עוד,
אני החלטתי שאין לי סבלנות לחתל ולרחוץ את התינוק בבית החולים, יהיו לי עוד מספיק ימים בבית (במיוחד אחרי קיסרי)
אז הרגשתי ממש בנח לקחת את התינוק להחלפה בתינוקיה, ונשארתי שם תוך כדי הטיפול בו...

בקיצור, היו לי חויות לידה ותינוקיה - מצוינות. (במהלך כל העשור האחרון)

 

[Rachel Greenstein]

וגם בעלה לא לקח חופש מהעבודה כדי להמצא כל היום לידה, ולעזור לה לטפל בקטן.

גם אם הוא לקח, זה אמור להתחלק בין טיפול בצאן שבבית, הכנת הבית לעולל החדש וקפיצה פה ושם לאשתו

 

[צחור]

מן הסתם יש גם ענין של טיימינג עמוס או לא,
בכל אופן התינוקיה במעייני הישועה (קומה 5 בלבד) היתה מדהימה ורגועה יותר מהבית החלמה...
פשוט שקטטט מלאכי רוב הזמן, בעיני ראיתי את האחיות מחזיקות תינוקות להרגיע אותם בסבלנות רבה.
אני ממש זוכרת כמה אחיות משם בצורה טובה ובהרגשה טובה מאד.
בטוח שיש מקומות אחרים... וודאי שהכוחות שונים מאשה לאשה.
יש מקומות שלא מאפשרים שינוי אחרי החלטה על ביות מלא,
ואז האשה חוששת ובצדק שמא מדובר בצרחן הפעם?.. איך תדע?
בקיצור זה לא פשוט.

מסכימה עם כל מילה. רק רק רק תפילות. איך אפשר להשוות מאחת לאחת. קודם כל כל אחת והסטנדרט שלה (וממילא הביקורת היא אחרת)
תמיד אפשר למצוא בית חולים מצוין שיש כמה ש"בחיים" לא יחזרו לשם...(בדיוק ביום שלהם היו כמה ניתוחי חרום בלתי צפויים ומה לעשות לא היה מרדים הרגעעע)
וכן בית חולים "זוועה" עם כמה יולדות מרוצות ביותר מהצוות והמקצועיות ועוד ועוד.
אני חושבת שצריך להגדיר "סולם ערכים" לבית חולים- מה הכי חשוב מה פחות חשוב ולפי זה לבחור.
בענין הביות- למה רק אני מרגישה ממש לא שייכת לדיון הזה?!
כמו שנכתב זה תלוי כוחות (ולא, לא רק גישה!) ונתוני חיים מסוימים שמישהו החליט מלמעלה
ולא, לא ראיתי כאלה תינוקיות כמו שתוארו כאן עם תינוקות שסובלים...וכן, גם לא ראיתי שתינוקות סבלו מטראומה מימיהם הראשונים לחייהם...(יש אחר כך בעז"ה את כל החיים לנשק ולחבק ולהתחבר לילד...ןאם כבר בשלבים הגדולים יותר זה הרבה יותר חסר...ואז כבר יש שכל ורגש לילד שלא כמו תינוק...)
בקיצור- אם את כמוני שלא חשבת אפילו על ביות ובהרגשה מצוינת, צלצלי.

 

[ח. שושני]

מסכימה עם כל מילה. רק רק רק תפילות. איך אפשר להשוות מאחת לאחת. קודם כל כל אחת והסטנדרט שלה (וממילא הביקורת היא אחרת)
תמיד אפשר למצוא בית חולים מצוין שיש כמה ש"בחיים" לא יחזרו לשם...(בדיוק ביום שלהם היו כמה ניתוחי חרום בלתי צפויים ומה לעשות לא היה מרדים הרגעעע)
וכן בית חולים "זוועה" עם כמה יולדות מרוצות ביותר מהצוות והמקצועיות ועוד ועוד.
אני חושבת שצריך להגדיר "סולם ערכים" לבית חולים- מה הכי חשוב מה פחות חשוב ולפי זה לבחור.
בענין הביות- למה רק אני מרגישה ממש לא שייכת לדיון הזה?!
כמו שנכתב זה תלוי כוחות (ולא, לא רק גישה!) ונתוני חיים מסוימים שמישהו החליט מלמעלה
ולא, לא ראיתי כאלה תינוקיות כמו שתוארו כאן עם תינוקות שסובלים...וכן, גם לא ראיתי שתינוקות סבלו מטראומה מימיהם הראשונים לחייהם...(יש אחר כך בעז"ה את כל החיים לנשק ולחבק ולהתחבר לילד...ןאם כבר בשלבים הגדולים יותר זה הרבה יותר חסר...ואז כבר יש שכל ורגש לילד שלא כמו תינוק...)
בקיצור- אם את כמוני שלא חשבת אפילו על ביות ובהרגשה מצוינת, צלצלי.

מצלצלת פעמיים