הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
אתמול שיחקו ילדי בחדר הילדים עם המפתח (מפתח 0) ללא יכולת לפתוח את הדלת. כמה שניסיתי, החלפתי מפתחות, שימנתי את הדלת ולא צלח.
לא חיכיתי זמן רב כי נזכרתי בקבוצת "ידידים" שנעזרנו בהם לא מזמן עם פנצ'ר בגלגל. והחלטתי להתקשר אליהם.
וכמו תמיד, הקבוצה המדהימה הזו נתנה לי מענה בתוך דקות (!) שלחו אלי מתנדב צדיק שפתח את הדלת בתוך דקות ספורות (!)
בחדר שהו בנותי (בנות 6 ו-8), כשתוך כדי שוחחתי איתן דרך חלון החדר השני והכל היה באוירה נינוחה וטובה.
כל ה"ארוע" הזה ארך בסביבות 20 דקות.
אבל--- ובגלל האבל הזה אני פותחת את הפוסט הזה, כי לו ידעתי את המשך הסיפור, במקרה שלי לא הייתי מזמינה אותם.
כמה דקות לאחר ששוחחתי עם "ידידים" דפק אצלי בדלת מתנדב באיחוד הצלה, לתמיהתי השיב כי עודכן ע"י ידידים לראות שהכל בסדר.
אוקי.
לאחר 2 דקות נוספות, צופר של אמבולנס וטלפון אלי, מדברים ממד"א, אנחנו בדרך אליכם.
הי, לא הזמנתי אתכם, הכל בסדר. הילדות בחוץ. אין התייחסות.
2 דקות נוספות עוברות, צופר נוסף, וכמובן, טלפון--- המשטרה. אנחנו בדרך אליכם.
הי, הכל בסדר אנחנו בריאים ושלמים, שמחים ומאושרים, רגועים ונינוחים. לא עזר. כפי דברי השוטר: מדובר ב"ארוע חמור"
עברתי חקירה משטרתית, כולל כל הפרטים טכניים ומה קרה ואיך נהיה וכמה זמן, תעודת זהות, שמות הכל.
אז ככה, לאחר שנרגעתי (מהצופרים והחקירות. היו אצלי כ- 10 אנשים בבית) וגם דיברתי עם ידידים להבין מה זה ועל מה זה. הבנתי שהחוק מחייב אותם ובצדק להודיע לכולם כשמדובר בארוע שמעורבים בו ילדים קטנים.
ובכל אופן, אם הייתי יודעת ספציפית, במקרה הזה, ש"הארוע החמור" יגיע לכאלו דרגות "חומרה" וטראומה לילדים - לא הייתי מזמינה את ידידים כ"כ מהר ובכזו קלות מבחינתי.
שוב, אין בפוסט זה תרעומת על הקבוצה המיוחדת הזאת. רק להביא לידיעת הציבור את הנ"ל.
לא חיכיתי זמן רב כי נזכרתי בקבוצת "ידידים" שנעזרנו בהם לא מזמן עם פנצ'ר בגלגל. והחלטתי להתקשר אליהם.
וכמו תמיד, הקבוצה המדהימה הזו נתנה לי מענה בתוך דקות (!) שלחו אלי מתנדב צדיק שפתח את הדלת בתוך דקות ספורות (!)
בחדר שהו בנותי (בנות 6 ו-8), כשתוך כדי שוחחתי איתן דרך חלון החדר השני והכל היה באוירה נינוחה וטובה.
כל ה"ארוע" הזה ארך בסביבות 20 דקות.
אבל--- ובגלל האבל הזה אני פותחת את הפוסט הזה, כי לו ידעתי את המשך הסיפור, במקרה שלי לא הייתי מזמינה אותם.
כמה דקות לאחר ששוחחתי עם "ידידים" דפק אצלי בדלת מתנדב באיחוד הצלה, לתמיהתי השיב כי עודכן ע"י ידידים לראות שהכל בסדר.
אוקי.
לאחר 2 דקות נוספות, צופר של אמבולנס וטלפון אלי, מדברים ממד"א, אנחנו בדרך אליכם.
הי, לא הזמנתי אתכם, הכל בסדר. הילדות בחוץ. אין התייחסות.
2 דקות נוספות עוברות, צופר נוסף, וכמובן, טלפון--- המשטרה. אנחנו בדרך אליכם.
הי, הכל בסדר אנחנו בריאים ושלמים, שמחים ומאושרים, רגועים ונינוחים. לא עזר. כפי דברי השוטר: מדובר ב"ארוע חמור"
עברתי חקירה משטרתית, כולל כל הפרטים טכניים ומה קרה ואיך נהיה וכמה זמן, תעודת זהות, שמות הכל.
אז ככה, לאחר שנרגעתי (מהצופרים והחקירות. היו אצלי כ- 10 אנשים בבית) וגם דיברתי עם ידידים להבין מה זה ועל מה זה. הבנתי שהחוק מחייב אותם ובצדק להודיע לכולם כשמדובר בארוע שמעורבים בו ילדים קטנים.
ובכל אופן, אם הייתי יודעת ספציפית, במקרה הזה, ש"הארוע החמור" יגיע לכאלו דרגות "חומרה" וטראומה לילדים - לא הייתי מזמינה את ידידים כ"כ מהר ובכזו קלות מבחינתי.
שוב, אין בפוסט זה תרעומת על הקבוצה המיוחדת הזאת. רק להביא לידיעת הציבור את הנ"ל.
