לימודי תואר במדעי המחשב או הנדסאי תכנה

  • הוסף לסימניות
  • #21
אני באמת לא יודעת מה אני הייתי עושה אם הייתי צריכה להירשם היום ללימודים בסמינר.

השוק רווי!
ולהתקבל לעבודה זה עניין של קליק עם המראיין הרבה לפני יכולות וידע!

ההמלצה שלי היא כן לחפש את הנישה השונה קצת
ובעיקר ללמוד מה שאוהבים ולא מה שיש בו את המשכורות הכי גבוהות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
ואם מישהי רוצה צד נוסף ללימודי תכנות
הביקוש למתכנתים רק הולך וגובר!
זה לא שאין משרות זה כמות משרות ודרושים עצומה! והרבה משרות לא מצליחים לאייש
איפה הבעיה? בעיקר בשנתיים ראשונות. הן בעיקר מהוות את המחסום לשוק ה... (מאתגר.. מוזר... מבוקש..)



לכן מי שמאוד רוצה ללמוד הנדסאי ומאוד חוששת מהמחסום הזה יש כמה טיפים:

* ציונים גבוהים בקורסי תכנות
* פרויקטים טובים - לא לסמוך רק על פרויקט גמר אחד. לכל קורס לנסות לשמור תיק עבודות ובזמן הפנוי להשקיע בו
* קורות חיים - שווה לשלם למישהי שתכתוב אותם נכון. אם לא חוזרים אלייך פשוט לשכתב אותם מחדש
* שליחת קורות חיים, אם שלחת פחות ממאה, זה לא ממש נחשב שחיפשת עבודה
* ראיונות - גם אם חמישים אמרו לך לא. וגם אם את לפני לידה לכי לראיון ה 51 אולי ממנו תבוא הישועה (היי, מניסיון אישי :) )

* ספר תהילים צמוד!!! ולהתפלל על זה כל הזמן.


* גם עם עבר עשור מסיום הלימודים ולא התקבלת לעבודה בתכנות ואת עדיין רוצה את זה ולא מוצאת את עצמך בתחום אחר. זה הזמן לקורס כל שהוא, בוטקאמפ או כל דבר כזה ולהמשיך לשלוח קורות חיים!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
צר לי, אבל היום גם תואר לא מבטיח כניסה לעבודה.
מכירה בוגרות לוסטיג שהיו באתרא (!) וכאלו שמחפשות עבודה מעל שנה וחצי.
ולא צריך להתאמץ בשביל לראות בלינקדאין את הכל הפוסטים של בוגרי מכון לב שמחפשים.
אישית, אני חושבת שהייתי הולכת על מסלול סמינר + בוטקאמפ (קמאטק או מה שלא יהיה). שילוב מעולה של ידע תיאורתי עם הרבה פרקטיקה, והשמה בשטח.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #24
השאלה לא האם יש בוגרות תואר שמחפשות עבודה שנה וחצי.

השאלה מה מקטין יותר את הסיכוי למצב העגום הזה, תואר או הנדסאות+.
לזו התשובה לדעתי, שתואר עדיף.


שמעתי פעם על עצה טובה לקבלת החלטות במקרים של אי ודאות, לדמיין את עצמך בעוד x שנים, ולחשוב על איזה החלטה יש יותר סיכוי שאתה מרגיש חרטה עליה.
למשל, מה יש יותר סיכוי, שבגיל 25, תתחרט למה למדתי הנדסאות הייתי צריך לעשות תואר או שתתחרט למה למדתי תואר הייתי צריכה ללמוד הנדסאי.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #25
צר לי, אבל היום גם תואר לא מבטיח כניסה לעבודה.
מכירה בוגרות לוסטיג שהיו באתרא (!) וכאלו שמחפשות עבודה מעל שנה וחצי.
ולא צריך להתאמץ בשביל לראות בלינקדאין את הכל הפוסטים של בוגרי מכון לב שמחפשים.
אישית, אני חושבת שהייתי הולכת על מסלול סמינר + בוטקאמפ (קמאטק או מה שלא יהיה). שילוב מעולה של ידע תיאורתי עם הרבה פרקטיקה, והשמה בשטח.
בדקת מה הממוצע שלהן? אולי הממוצע שלהן ממש נמוך ולכן הן לא מוצאות עבודה?
סתם, לדעתי בוגרת תואר שהולכת לאתרא חסר לה משהו, אני באמצע תואר ולא עלה על דעתי ללכת לשם בשום שלב...
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
בדקת מה הממוצע שלהן? אולי הממוצע שלהן ממש נמוך ולכן הן לא מוצאות עבודה?
סתם, לדעתי בוגרת תואר שהולכת לאתרא חסר לה משהו, אני באמצע תואר ולא עלה על דעתי ללכת לשם בשום שלב...
אני לא בטוחה שרק הממוצע משחק כאן.
אני מכירה מישהי גאון עם ממוצע מעולה בהנדסאי והיא לא הצליחה להתקבל לעבודה. וגם אחרי שהלכה לקורס נוסף וגם בו הצליחה מעל ומעבר ועדיין לא התקבלה לעבודה.



ואתרא היה נשמע בתחילה אחלה רעיון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
נכון.

תקראי את התגובה הקודמת שלי לגבי איך להתקבל לעבודה.

זה לא רק ממוצע.
כי אני יכולה לתת גם דוגמאות הפוכות על הנדסאיות עם ממוצע 75 שהתקבלו מיד לעבודה בתכנות.
כנ"ל שני המקרים בתואר. את יכולה למצוא גם בעלי דוקטורט שלא מוצאים עבודה בתחום שלהם.

ממוצע גבוה לא מבטיח שום דבר מעבר לביטחון העצמי שמופיע בראיונות. וזה חשוב הרבה יותר מהציונים.


זה הרבה מעבר לידע ויכולות אמתיות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
אני לא בטוחה שרק הממוצע משחק כאן.
אני מכירה מישהי גאון עם ממוצע מעולה בהנדסאי והיא לא הצליחה להתקבל לעבודה. וגם אחרי שהלכה לקורס נוסף וגם בו הצליחה מעל ומעבר ועדיין לא התקבלה לעבודה.



ואתרא היה נשמע בתחילה אחלה רעיון.
ממוצע בהנדסאי זה לא מושג שקשור לממוצע תואר. זה גם תלוי איפה למדו ומכון טל זה לא כ"כ נחשב לתואר במדמ"ח

ואתרא היה נשמע אולי יותר מדי "אחלה רעיון" בשביל שיהיה הגיוני וריאלי
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
ממוצע בהנדסאי זה לא מושג שקשור לממוצע תואר. זה גם תלוי איפה למדו ומכון טל זה לא כ"כ נחשב לתואר במדמ"ח

ואתרא היה נשמע אולי יותר מדי "אחלה רעיון" בשביל שיהיה הגיוני וריאלי​
למה מכון טל לא ככ נחשב לתואר במדמח?
אז היכן כן? לבחורה חרדית...​
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
בדקת מה הממוצע שלהן? אולי הממוצע שלהן ממש נמוך ולכן הן לא מוצאות עבודה?
סתם, לדעתי בוגרת תואר שהולכת לאתרא חסר לה משהו, אני באמצע תואר ולא עלה על דעתי ללכת לשם בשום שלב...
מי מבטיח לנו שהממוצע של שואלת השאלה יהיה גבוה?
(ואני בתור בוגרת הנדסאים שחיפשה עבודה באותה תקופה לא חלמתי ללכת לאתרא... )
ממה שאני יודעת גם, בד"כ לא כותבים את ממוצע התואר בקו"ח, אבל אולי אני טועה.
בכל הראיונות שעברתי רק מקום אחד ביקש ממני גליון ציונים (גילוי נאות - הוא לא מכיל רק מאיות, ובכל זאת המשיכו איתי את התהליך.)
השאלה לא האם יש בוגרות תואר שמחפשות עבודה שנה וחצי.

השאלה מה מקטין יותר את הסיכוי למצב העגום הזה, תואר או הנדסאות+.
לזו התשובה לדעתי, שתואר עדיף.


שמעתי פעם על עצה טובה לקבלת החלטות במקרים של אי ודאות, לדמיין את עצמך בעוד x שנים, ולחשוב על איזה החלטה יש יותר סיכוי שאתה מרגיש חרטה עליה.
למשל, מה יש יותר סיכוי, שבגיל 25, תתחרט למה למדתי הנדסאות הייתי צריך לעשות תואר או שתתחרט למה למדתי תואר הייתי צריכה ללמוד הנדסאי.
אז אחדש לך שבוגרות תכנית אדווה נכנסות למקומות שהרבה בוגרי תארים היו משלמים הרבה בשביל להכנס אליהם.
שום דבר לא שחור או לבן, אבל אני חושבת שבהחלט יכולה להיות מציאות שבוגרת תואר שלא מוצאת עבודה תתחרט על זה שהיא לא השקיעה את נשמתה בקמאטק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
מי מבטיח לנו שהממוצע של שואלת השאלה יהיה גבוה?
(ואני בתור בוגרת הנדסאים שחיפשה עבודה באותה תקופה לא חלמתי ללכת לאתרא... )
ממה שאני יודעת גם, בד"כ לא כותבים את ממוצע התואר בקו"ח, אבל אולי אני טועה.
בכל הראיונות שעברתי רק מקום אחד ביקש ממני גליון ציונים (גילוי נאות - הוא לא מכיל רק מאיות, ובכל זאת המשיכו איתי את התהליך.)

אז אחדש לך שבוגרות תכנית אדווה נכנסות למקומות שהרבה בוגרי תארים היו משלמים הרבה בשביל להכנס אליהם.
שום דבר לא שחור או לבן, אבל אני חושבת שבהחלט יכולה להיות מציאות שבוגרת תואר שלא מוצאת עבודה תתחרט על זה שהיא לא השקיעה את נשמתה בקמאטק.​
תכנית אדווה יש רק בוולף ובחדש?​
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
מי מבטיח לנו שהממוצע של שואלת השאלה יהיה גבוה?
אם הוא לא יהיה גבוה אז היא גם לא תהיה מספיק טובה בתכנית אדווה כדי להיכנס למקומות שהרבה בוגרי תארים היו משלמים הרבה בשביל להכנס אליהם.
כך שעדיף תואר.

ואם היא מספיק טובה כדי שתוכנית אדווה תכניס אותה למקומות הנ"ל, גם הציונים בתואר שלה אמורים להיות מספיק טובים כדי להכניס אותה.

וכן, אנשים עם ממוצע גבוה בתואר רושמים את זה בקו"ח. (לציונים בתואר יש משמעות בעיני המעסיק - גם הוא עשה תואר ויודע להעריך ממוצע גבוה, לעומת ציוני הנדסאי).

אבל אני חושבת שבהחלט יכולה להיות מציאות שבוגרת תואר שלא מוצאת עבודה תתחרט על זה שהיא לא השקיעה את נשמתה בקמאטק
בוודאי,
לא דיברתי על מה יכול להיות, דיברתי על מה יש יותר סיכוי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
למה מכון טל לא ככ נחשב לתואר במדמח?
אז היכן כן? לבחורה חרדית...​
קודם כל מכון טל הוא מכללה שהיא פחות נחשבת מאוניברסיטה.
וחוץ מזה הרמה שם לא כ"כ גבוהה וגם לא משקיעים שם באנגלית כמו שהבנתי
היכן כן? באוניברסיטה הפתוחה, גם עזריאלי (תמורה) נחשב יותר
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
מנסיון שלי, יש עדיפות ללימוד בסמינרים מבחינה שעדיין לא הזכירו פה.

אני אישית למדתי בסמינר (אחד הסמינרים שנחשבים הכי טובים בתחום התכנות) והמון חברות שלי הלכו לעשות תואר באותו זמן בלוסטיג.

למעשה הם התחילו לחפש עבודה כמעט שנתיים אחרי שאני כבר עבדתי במקום מצויין ועם משכורת מצויינת.
חלק מהם לצערי עדיין מחפשות (וזה לא היה השנה).

אז קחי גם את הנקודה הזאת בשיקול, הלימודים בסמינרים הם קצרים משמעותית,
וכיום עם כל התכניות שנכנסו לסמינרים (אולטרא קוד, אדווה) יש הרבה יותר סיכוי למצוא עבודה עם משכורות מצויינות שדרך תואר הרבה יותר קשה להכנס אליה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
קודם כל מכון טל הוא מכללה שהיא פחות נחשבת מאוניברסיטה.
וחוץ מזה הרמה שם לא כ"כ גבוהה וגם לא משקיעים שם באנגלית כמו שהבנתי
היכן כן? באוניברסיטה הפתוחה, גם עזריאלי (תמורה) נחשב יותר​
תודה לכל העונים!
האם ריאלי ללמוד בסמינר ולהשלים במקביל באופן עצמאי תואר במדמ"ח באוניברסיטה הפתוחה? זה ראלי או שאין זמן בכלל / קשה רצח לבד.??
מכירים משהו שלמד לבד?​
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
תודה לכל העונים!
האם ריאלי ללמוד בסמינר ולהשלים במקביל באופן עצמאי תואר במדמ"ח באוניברסיטה הפתוחה? זה ראלי או שאין זמן בכלל / קשה רצח לבד.??
מכירים משהו שלמד לבד?​
ראלי, אם את עושה קורס אחד לסמסטר, תואר במדמ"ח טהור, שאת את מקבלת 6 נז בתואר שאפשר לקחת אותם מקורס בחירה.
אם את עושה תואר במדעים אז ויש לך הנדסאי את זכאית לעד 36 נז.
ואז מאוד קשה למצוא קורסים קלים שאינם חופפים לזכאות הזו.

שימי לב שתואר במדמח דורש מעל 25 קורסים. אז אולי תספיקי בשנתיים וחצי לימודים לסיים 8 קורסים.

זה שיקולים שצריך לקחת כשמחליטים למקבל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
@racheli 99
היי,אני הנדסאית והלכתי 'להשלים' תואר במדעי המחשב 3.5 שנים וזה סתם נקרא השלמה כי זה לימודים מטורפים בדיוק כמו של מי שלא למדה כלום לפני כן, אין כזה הרבה הקלות באמת כמו שנשמע 'השלמה'!!
שנית השבוע סיימתי ב"ה את התואר והתחלתי לחפש משרות מבחינת השוק קשה למצוא עבודה בדיוק כמו הנדסאית כי רוצים ניסיון ועד שמתייחסים לקו"ח לוקח זמן אבל זה פשוט מאוד צריך סיעתא דשמיא!!!
ודבר אחרון אני חושבת שעדיף תואר מכל בחינה שהיא אבל הסמינר שומר על ערכים ולא ידוע לי שיש מקום שעושה תואר ויש לו ערכים חרדיים כמו סמינר תקין.
אז זה שני דברים סותרים קצת נראה לי שצריך לעשות שיקול מאוד גדול מה עדיף לך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
6 נק'
מרגש, נכון?
את עושה מדעי המחשב רגיל או מדעים בהדגשת?
אם את עושה תואר במדעים אז ויש לך הנדסאי את זכאית לעד 36 נז.
כיום זה 24-30
החלטת מל"ג שהשתנתה.
תודה לכל העונים!
האם ריאלי ללמוד בסמינר ולהשלים במקביל באופן עצמאי תואר במדמ"ח באוניברסיטה הפתוחה? זה ראלי או שאין זמן בכלל / קשה רצח לבד.??
מכירים משהו שלמד לבד?​
האם זה ריאלי? -כן.
האם זה קשה רצח? -כן.
מכירים מישהו? -כן.

עשיתי את המסלול הזה, אני בשלבי סיום עם ממוצע יפה, אבל אני ממש לא ממליצה עליו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
שלום
בת בסמינר מתלבטת לגבי לימודי תיכנות
האם כדאי להמשיך שנתיים בסמינר ( עם התוכנית של אולטראקוד/ קמאטק) או לעזוב וללכת ללמוד תואר במדעי המחשב.
אשמח לשמוע דעות לכאן או לכאן. האם הלימודים המעשיים בסמינר עדיפים על הידע התאורטי בתואר? האם יש הבדל במשכורות בין הוגרות תואר לבוגרות הנדסאי? או שאחרי צבירת נסיון אין שום הבדל...
ואם בסמינר אז האם יש עדיפות לאחד מהם על פני אחר? באזור המרכז.
אם תואר אז איך נחשב לוסטיג או בית ברכה? ואיך הסגנון מבחינת המקום?
אני למדתי לתואר במדעי המחשב ואני משווה את עצמי לאחותי שלומדת ללימודי תעודה ויכולה לומר לך בוודאות שאחותי יודעת לתכנת יותר טוב ממה שאני ידעתי במהלך התואר.
מה שכן כל המקצועות התיאורתיים נותנים חשיבה הרבה הרבה יותר עמוקה ורחבה על פתרון בעיות מה שמשפיע על העבודה בפועל.
לגבי מציאת עבודה-זה מאד מאד תלוי במקום העבודה יש כאלו שלא מקבלים בלי תואר(איפה שאני עובדת למשל) ויש כאלו שלא משנה להם.
הפלוס בתואר זה שאפשר להיכנס בתור סטודנית לעבודה מאד טובה.
וכן אם רוצים להתקדם בהמשך כגון ראש צוות וכו לרוב רוצים תואר.
בית ברכה נחשב ליותר שמור מלוסטיג.אני למדתי בממכללה למינהל בבני ברק והיה שם את כל הסגנונות החל מבנות סמינר איכותיות מאד עד דתיות.

במחינת קושי הלמידה-אין מה להשוות לימודים לתואר הרבה יותר קשים....
בהצלחה!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה