לימוד תורה לנשים

[mishehoo]

אני באמצע עבודה סמנריונית בנושא
אשמח לכל הפניה לחומר עיוני, וחומרים מן המקורות.

תודה.

 

[יאלילי]

כל המלמד את בתו תורה כאילו מלמדה תיפלות.

 

[עדנה]

ליתר דיוק
כל המלמד ביתו תורה מלמדה תיפלות (סוטה דף כא ע"ב)
(ולא אשתו כמו שנכתב כאן קודם)

 

[יאלילי]

ליתר דיוק
כל המלמד ביתו תורה מלמדה תיפלות (סוטה דף כא ע"ב)

נכון מאוד, טעות שלי.
אבל בתו ולא ביתו.. [בת ולא בית].

 

[עדנה]

מודה ועוזב ירוחם....
בעברית ניתן להוסיף י' במקום ניקוד חיריק

 

[יאלילי]

מודה ועוזב ירוחם....
בעברית ניתן להוסיף י' במקום ניקוד חיריק

100% צדק שלך!
אבל בשביל זה הוספתי סוגריים מרובעים...

 

[אריאל וו]

סנהדרין צד:

א"ר יצחק נפחא: "חובל עול של סנחריב מפני שמנו של חזקיהו שהיה דולק בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ... בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ מגבת ועד אנטיפרס ולא מצאו תינוק ותינוקת איש ואישה שלא היו בקיאין בהלכות טומאה וטהרה..."

מרגליות הים כאן בשם ספר חסידים סי' שי"ג מביא את הגמרא כאן כראיה שנשים חייבות להיות בקיאות בכל חלקי התורה הקשורים להם. אפילו חלקים קשים ביותר, כגון הלכות טומאה וטהרה.

 

[mishehoo]

אם יש לכם מקורות על נשים חכמניות במהלך הדורות (היו כמה כאלה, ומידע עליהן) אודה מאוד.
ובכלל דעה כללית של נשים כאן בפורום על הצורה בה נמסרים שעורי קודש, האם לדעתכן זה נעשה נכון, האם ראוי שרב ילמד שיעורי תורה/נביא וכד'
האם בגלל שאין במקצועות אלו מבחן חצוני (ברוב הסמנרים) זה גורם התיחסות מקלת ראש או שמשהו אחר במקצועות הללו גרם לכם להתיחס אליהם בכובד ראש, אם כן נסו למקד מה.

אשמח מאוד לשיתוף דעתכן.

 

[סיפי]

מומלץ לעיין בפירושו המקורי של הרש"ר הירש זצ"ל דברים פרק יא פסוק יט.

 

[סיפי]

העליתי למי שאינו מצוי בידו.
אגב, נזכרתי בדברי הרב יצחק ברויאר זצ"ל (נכדו של רשר"ה) בספרו מוריה - מה גרם לשרה שנירר ע"ה ליסד את בית יעקב, העליתי גם למי שאין מצוי בידו (עמוד 154).

 

[ariels]

נשים חכמניות -

הרבנית פערל, אשתו של המהר"ל מפראג
הייתה החברותא של בעלה וכתבה את כתביו. כשנאלץ לעזוב את פראג ובנו מילא את מקומו - הרבנית הייתה הפוסקת בשאלות קשות (אאל"ט המקור הוא "ספר הזכרונות")

ברוריה

בנותיו של רש"י

 

[grafix]

אני באמצע עבודה סמנריונית בנושא
אשמח לכל הפניה לחומר עיוני, וחומרים מן המקורות.

תודה.

וואו! איזה זכרונות,
לפני כ100 שנה כתבתי עבודה בדיוק בנושא הזה, אנסה לחפש אותה.

 

[שולה]

כשהייתי בתיכון, התרגזנו יום אחד על המורה שלנו וכנראה שדיברנו (לא אני, כל הכיתה ) לא כ"כ יפה - - -
תכלס, קיבלנו עונש לעשות עבודה קטנה על נושא של 'נשים לומדות'
בעז"ה בשבת אני יהיה אצל אמא שלי, ואחפש אותה.
אני זוכרת שמצאנו אז המון חומר מרתק, רק שברובו לא השתמשנו כי היינו צריכות לכתוב עבודה ממש קטנה.

 

[GRN]

מהדור האחרון -
הבת של הרב הוטנר ערכה את הספרים שלו.

 

[א.ר.ז.]

בעברית ניתן להוסיף י' במקום ניקוד חיריק

גם לכתיב ללאניקוד יש חוקים וכללים.

כשהמקור של המילה הוא לא חיריק - אין מוסיפים בהטייתו י'.
לב = לבו (ולא ליבו)
אם = אמו (ולא אימו)

ולכן: בת = בתו.
(בבית, היו"ד היא במקור, כמובן. ובהטיה הרי זה צירה מלא.)

עדכנו אם האקדמיה שינתה את דעתה.

 

[גלבוע]

הרבנית מלצר -
היתה תלמיד חכם רציני...

 

[א.ר.ז.]

ובכן...
סיפור משפחתי ששמעתי מכלי ראשון, מסבא שלי ע"ה:
בתור ילד, היה גר בציילעם (אחת משבע קהילות, אוסטרו הונגריה)
הסבא שלו היה רב בעירה אחרת (לא זוכרת שמה כרגע, בהמשך ודאי אזכר)
פעם אחת אבא שלו אמר לו - בא תסע לסבא וסבתא. נהג הגיע עם משאית להביא סחורה למכולת, ומכאן
הוא נוסע לעיירה של סבא וסבתא.
עלה על המשאית מאחורה, ותרד בעיירה הבאה.
ואיך אדע היכן סבא וסבתא גרים?
תשאל איפה הדיין. כל אחד ידע להגיד לך.
וכך הוא הגיע לסבא ולסבתא. ועד היום אינו יודע אם הנהג היה מודע לנוסע הסמוי שהתווסף אליו...

דבר אחד שנחרט לו מימי הביקור היפים שם:
כל ערב, אחר שהיה עולה למיטתו, היה שומע מהסלון את הסבא והסבתא רבים. (!) מתווכחים... הקולות הרמים הגיעו עד חדרו... זה אומר כך, וזו עונה לו כך.
זה היה לו ממש משונה. מאד לא הסתדר באוירה של הבית..
ערב אחד, החליט לבדוק במה מדובר, אחת ולתמיד.
עלה על מיטתו. והמתין. כשהחלו הקולות עולים מן הסלון, הוא התגנב בלאט והציץ.
המראה המם אותו.
סבא יושב על יד השולחן בסלון. הגמרא פתוחה למולו, והוא קורא מן הסוגיא. מכין את השיעור.
הסבתא מן המטבח, מעלה כנגדו קושיא.
הוא משיב. והיא מתנצחת.....
שניהם עסוקים, מרוכזים ב...ריתחא דאורייתא!
כך הכין הסבא את השיעור שלו למחרת...

 

[אהובה ו]

האם בגלל שאין במקצועות אלו מבחן חצוני (ברוב הסמנרים) זה גורם התיחסות מקלת ראש או שמשהו אחר במקצועות הללו גרם לכם להתיחס אליהם בכובד ראש, אם כן נסו למקד מה.

אשמח מאוד לשיתוף דעתכן.

יכול להיות שכל מקום שונה, אך אני ממש לא חושבת שזה כך. אצלינו השיעורים הכי רצינים היו בדינים (בעיקר) ותורה עיון.

 

[א.ר.ז.]

רב שמוסר שיעור - כשהבנות בגיל של להעריך את זה - אין כמו זה.
מה שנקרא: "מן המקור" (ולא - אשאל ואענה... שגם לזה, בלי לבטל, יש חשיבות בפני עצמו.)
(ביחוד בשיעורי דינים. אחרי שנתיים של לימוד דינים מפי רב, ועליה לסמינר בו מורה לימדה - זה ממש היה חסר לי)

אולם כשהבנות עדיין בגיל של "תינק הבורח". והפטפטת בשיאה, גם בשיעור עם רב -הרי חוץ מחוסר דרך ארץ, הזלזול הוא בכבוד התורה. לענ"ד - זה חמור יותר.
שלא לומר על הבושה הגדולה של הבנות הבוגרות שבכיתה מהתנהגות החברות....

 

[א.ר.ז.]

האם בגלל שאין במקצועות אלו מבחן חצוני (ברוב הסמנרים) זה גורם התיחסות מקלת ראש או שמשהו אחר במקצועות הללו גרם לכם להתיחס אליהם בכובד ראש, אם כן נסו למקד מה.

כשהגיעו התכוננויות ה'חוצים' לשיאם, וביקשנו הקלה בשיעורי הקדש - אספה אותנו המחנכת לשיחה.
אני הרגשתי שהיא פתחה לי את העיניים:
הרי זה מה שהם רוצים!! תכבד העבודה, תלעסו הסטוריה, דקדוק ולשון ושאר מרעין בישין.... ואת העיקר תזניחו....
אל דאגה, בסוף השיחה היא הודיעה על הקלות משמעותיות בצורת הלמידה. אולם זה היה לאחר שהבנו את המשמעות של הדברים.