בשרי למה הבקר יוצא לי קשה ?

  • הוסף לסימניות
  • #61
חסום לי
יש מצב להעלות את הכתבה בספוילר?
החלק הרלוונטי.
"במשך שנים אנשים היו מפנים אליי שאלות בסגנון: 'קניתי נתח בשר, ואני לא יודע איך לבשל אותו', או 'אני מחפשת להכין בשר בסגנון חגיגי, ונמאס לי מהמתכונים הרגילים. יש לך משהו מיוחד יותר להציע?' ועוד דברים בסגנון", מספר השף ישראל דודק. "כשבחנתי את השאלות האלו הגעתי למסקנה שאצל רבים מהאוכלוסייה חסר משהו בהבנה הבסיסית לגבי בישול הבשר. הרוב מסתכלים עליו משום מה כדבר גדול שמאיים עליהם, כבישול שאף פעם לא יוצא מספיק טוב, או משהו שנוטים להסתבך אתו. לפי דעתי זה ממש לא צריך להיות ככה, וזה מה שהוביל אותי לעסוק בתחום הזה להעניק בו הדרכות מפורטות, ואף לכתוב ספר בנושא".

את הדברים האלו אומר לנו דודק בערב חג הפורים – חג בו מצווה להרבות באכילת בשר ושתיית יין. "אין צורך להיבהל מהכנת בשר", הוא חוזר ואומר, "צריך רק לדעת איך לעשות זאת".

אתה מדבר על זה בתור משהו מסובך, אבל יש כאלו שמרגישים דווקא אחרת. מבחינתם, למה לא לקחת את הנתח הרגיל מהסופר ופשוט לבשל אותו, כמו שעושים תמיד?

"גם כאן יש טעות רווחת", טוען דודק, "ידוע שהנתח הנמכר ביותר הוא מספר 5, וגם המחיר שלו הוא בהתאם. תוכלו למצוא אותו בחלק מהחנויות במחיר של 150 שקלים לקילו, ללא זכות וללא שום הצדקה. מצד שני, החלק הקדמי של הפרה, מיועד כולו לבישול ארוך, ויש מתוכו חלקים שיכולים לעלות 40 או 50 שקלים בלבד, והם לא פחות טובים מנתח מספר 5. לפעמים הם אפילו טעימים ממנו, רק שמחוסר ידע אנשים פשוט מדלגים עליהם".



214273.jpg





להאריך בבישול, להצליח בטעם
רגע לפני שאתם נכנסים למטבח, מבקש דודק להפריך כמה סטיגמות. "יש כאלו שמבקשים לרכוש לכבוד הסעודה דווקא בשר טרי", הוא טוען. "חקרתי את הנושא ובדקתי אותו מקרוב. המסקנות הברורות שלי הן שאין שום הבדל בטעמים בין בשר קפוא לבשר טרי. הבשר הקפוא אינו פחות טעים".

ומה בנוגע לכשרות? האם זה נכון שחלק גדול מהבשרים הטעימים אינם כשרים למהדרין?

"גם זו סטיגמה לא נכונה. עבדתי במשך שנים בכל סוגי הכשרויות, כולל המחמירות ביותר, ולא הייתה שום כשרות בה נאלצתי להתפשר על משהו מהטעם".

שני הדברים הללו, נוגעים לדבריו לבשרים המיועדים לבישול ארוך, מה שמאפיין בדרך כלל את הבשרים שנכין לסעודת הפורים.

בוא תספר לנו, איזה בשר מומלץ לנו להכין לסעודה? שיהיה רך וטעים, ושיכבד את החג החשוב?

"אתן לכם מתכון שמתאים לכל סוגי הנתחים, שאני מכין באופן קבוע, ובכל נתח שאני משתמש, הוא מצליח מעבר למשוער. מכיוון שמדובר בבישול ארוך מאוד, אני קורא לו 'להניח את הנתח בתנור וללכת לישון'". דודק עוצר לרגע ואז מנחית את הפצצה: "זמן ההכנה של המתכון הוא חמש דקות, אך זמן הבישול הוא בין 8 ל-14 שעות".



214174.jpg



14 שעות? נראה לי שבשלב הזה יהיו רבים שיחליטו לפרוש...


"רגע לפני שפורשים, חשוב לי להסביר איך הגעתי לחישוב כזה של שעות, ואיך זה שיש הבדל כל כך משמעותי בזמנים. צריך להבין שכאשר מכינים את הבשר הזה יש לצאת מנקודת ההנחה שבשר הוא בעצם שריר שמכיל נוזלים. אם תיקחו לדוגמה מגבת ספוגה במים ותכניסו למכונת הכביסה, ככל שהמכונה תסתובב חזק יותר, כך ייצאו מהמגבת יותר נוזלים ונקבל מגבת יבשה. בדיוק כך גם בבשר, ככל שנעלה את טמפרטורת הבישול, כך הנוזלים יצאו החוצה במהירות ונקבל בשר יבש יותר. אם אנחנו רוצים בשר רטוב ועסיסי, עדיף שנוריד את הטמפרטורה. כך אם ניקח בחשבון שבישול של בשר בטמפרטורה של 180 מעלות, נמשך כשלוש שעות, אז כאשר נוריד את זמן הבישול ל-120 מעלות, נגיע בערך ל-14 שעות. טמפרטורה כזו תבטיח לנו בשר רך, עסיסי, מעט רטוב ועשיר בטעמים. אגב, אצלי בבית התנורים עובדים בדרך כלל במהלך הלילה. אני מכניס את הבשר בערב לתנור, ובבוקר שולף אותו ומטפל בו".

מה מבחינת תיבול? איך היית ממליץ לנו לתבל את הבשר?

"ההמלצה שלי היא להניח את הנתח בתבנית ולמרוח עליו 'חומר מקשר' – משהו שידביק את התבלינים היבשים לנתח הבשר. אפשר שמן או חרדל, דבש או סילאן, או כל ממרח אחר שאוהבים. לאחר מכן מתבלים לפי הטעם עם מלח ומומלץ מאוד גם עם פלפל שחור גרוס, אפשר להשתמש בכל סוגי גרגירי החרדל, בזרי כוסברה, פפריקה מעושנת ורגילה, ואפשר גם להוסיף תבלינים שבאים בתערובות. מי שרוצה יכול לבשל עם בצל, או ירקות, אבל זה כבר לא חלק מהתיבול, אלא כתוספת.

"לאחר מכן מוסיפים לתבנית נוזלים, כאשר הכמות המדויקת תלויה בעסיסיות של הנתח. אם מדובר בנתחים רזים, נוסיף להם כמות גדולה יותר של נוזלים, ואילו לנתחים שומניים נוסיף פחות. כך לדוגמה, אם בחרנו נתח כתף מספר 4 שנחשב רזה, ניתן לו מים עד חצי מגובה התבנית, ואפילו יותר. לאסאדו, לעומתו, ניתן רבע מגובה התבנית".

דודק מבהיר כי הוא נוהג להוסיף מים בלבד, אך למי שמחבב תיבול ביין, זה בדיוק המקום להשתמש בו. "לאחר מכן יש לאטום את התבנית, וחשוב שהיא תהיה אטומה ברמה כזו שלא יהיה לאדים שום סיכוי לברוח החוצה. אפשר להשתמש לשם כך בכלים ייעודיים, כמו תבניות מיוחדות עם מכסה הדוק, ואפשר גם להשתמש בתבנית חד פעמית ולכסות אותה בנייר פרגמנט ושתי שכבות של נייר אלומניום. בנוסף לכך שהאיטום ההרמטי שומר שהאדים לא 'יברחו' החוצה, הוא גם מרכך את מכת החום החזקה שמגיעה מהתנור.

"יש להניח את התבנית במרכז התנור ולחמם בתחילה על 200 מעלות למשך חצי שעה. המטרה כאן היא לברוח מטמפרטורה שעלולה לסכן את המאכל, כיוון שכאשר הוא מתחמם בטמפרטורה נמוכה, בין 55 ל-72 מעלות, החיידקים המצויים בו מתרבים, לכן צריך לשאוף להיות בטמפרטורה הזו כמה שפחות. לאחר חצי שעה, ניתן להנמיך לטמפרטורה בה בחרנו, לצורך הבישול הארוך. אגב, יש לקחת בחשבון שישנם סוגי בשרים שגם אחרי 14 שעות של אפייה ב-120 מעלות, עדיין לא יהיו מספיק רכים. אין צורך להיבהל, אלא מספיק לכסות בחזרה, להוסיף עוד 20 מעלות, להמשיך לאפות במשך שעה או שעתיים, ולקבל בשר בדיוק לפי מה שצריכים".

דודק מבקש להוסיף הערה חשובה: "כשאנחנו מבשלים את הבשר כנתח שלם, התיבול אף פעם לא יחדור לעומק, ולכן מרכז הבשר לא יקבל את הטעם. ההמלצה שלי היא לחתוך את הבשר לאחר תום האפייה, ואז להמשיך לבשל אותו במשך כחצי שעה יחד עם הרוטב, כך התבלינים חודרים לעומק והבשר מקבל את הטעם העשיר".
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
החלק הרלוונטי.
"במשך שנים אנשים היו מפנים אליי שאלות בסגנון: 'קניתי נתח בשר, ואני לא יודע איך לבשל אותו', או 'אני מחפשת להכין בשר בסגנון חגיגי, ונמאס לי מהמתכונים הרגילים. יש לך משהו מיוחד יותר להציע?' ועוד דברים בסגנון", מספר השף ישראל דודק. "כשבחנתי את השאלות האלו הגעתי למסקנה שאצל רבים מהאוכלוסייה חסר משהו בהבנה הבסיסית לגבי בישול הבשר. הרוב מסתכלים עליו משום מה כדבר גדול שמאיים עליהם, כבישול שאף פעם לא יוצא מספיק טוב, או משהו שנוטים להסתבך אתו. לפי דעתי זה ממש לא צריך להיות ככה, וזה מה שהוביל אותי לעסוק בתחום הזה להעניק בו הדרכות מפורטות, ואף לכתוב ספר בנושא".

את הדברים האלו אומר לנו דודק בערב חג הפורים – חג בו מצווה להרבות באכילת בשר ושתיית יין. "אין צורך להיבהל מהכנת בשר", הוא חוזר ואומר, "צריך רק לדעת איך לעשות זאת".

אתה מדבר על זה בתור משהו מסובך, אבל יש כאלו שמרגישים דווקא אחרת. מבחינתם, למה לא לקחת את הנתח הרגיל מהסופר ופשוט לבשל אותו, כמו שעושים תמיד?

"גם כאן יש טעות רווחת", טוען דודק, "ידוע שהנתח הנמכר ביותר הוא מספר 5, וגם המחיר שלו הוא בהתאם. תוכלו למצוא אותו בחלק מהחנויות במחיר של 150 שקלים לקילו, ללא זכות וללא שום הצדקה. מצד שני, החלק הקדמי של הפרה, מיועד כולו לבישול ארוך, ויש מתוכו חלקים שיכולים לעלות 40 או 50 שקלים בלבד, והם לא פחות טובים מנתח מספר 5. לפעמים הם אפילו טעימים ממנו, רק שמחוסר ידע אנשים פשוט מדלגים עליהם".



214273.jpg





להאריך בבישול, להצליח בטעם
רגע לפני שאתם נכנסים למטבח, מבקש דודק להפריך כמה סטיגמות. "יש כאלו שמבקשים לרכוש לכבוד הסעודה דווקא בשר טרי", הוא טוען. "חקרתי את הנושא ובדקתי אותו מקרוב. המסקנות הברורות שלי הן שאין שום הבדל בטעמים בין בשר קפוא לבשר טרי. הבשר הקפוא אינו פחות טעים".

ומה בנוגע לכשרות? האם זה נכון שחלק גדול מהבשרים הטעימים אינם כשרים למהדרין?

"גם זו סטיגמה לא נכונה. עבדתי במשך שנים בכל סוגי הכשרויות, כולל המחמירות ביותר, ולא הייתה שום כשרות בה נאלצתי להתפשר על משהו מהטעם".

שני הדברים הללו, נוגעים לדבריו לבשרים המיועדים לבישול ארוך, מה שמאפיין בדרך כלל את הבשרים שנכין לסעודת הפורים.

בוא תספר לנו, איזה בשר מומלץ לנו להכין לסעודה? שיהיה רך וטעים, ושיכבד את החג החשוב?

"אתן לכם מתכון שמתאים לכל סוגי הנתחים, שאני מכין באופן קבוע, ובכל נתח שאני משתמש, הוא מצליח מעבר למשוער. מכיוון שמדובר בבישול ארוך מאוד, אני קורא לו 'להניח את הנתח בתנור וללכת לישון'". דודק עוצר לרגע ואז מנחית את הפצצה: "זמן ההכנה של המתכון הוא חמש דקות, אך זמן הבישול הוא בין 8 ל-14 שעות".



214174.jpg



14 שעות? נראה לי שבשלב הזה יהיו רבים שיחליטו לפרוש...


"רגע לפני שפורשים, חשוב לי להסביר איך הגעתי לחישוב כזה של שעות, ואיך זה שיש הבדל כל כך משמעותי בזמנים. צריך להבין שכאשר מכינים את הבשר הזה יש לצאת מנקודת ההנחה שבשר הוא בעצם שריר שמכיל נוזלים. אם תיקחו לדוגמה מגבת ספוגה במים ותכניסו למכונת הכביסה, ככל שהמכונה תסתובב חזק יותר, כך ייצאו מהמגבת יותר נוזלים ונקבל מגבת יבשה. בדיוק כך גם בבשר, ככל שנעלה את טמפרטורת הבישול, כך הנוזלים יצאו החוצה במהירות ונקבל בשר יבש יותר. אם אנחנו רוצים בשר רטוב ועסיסי, עדיף שנוריד את הטמפרטורה. כך אם ניקח בחשבון שבישול של בשר בטמפרטורה של 180 מעלות, נמשך כשלוש שעות, אז כאשר נוריד את זמן הבישול ל-120 מעלות, נגיע בערך ל-14 שעות. טמפרטורה כזו תבטיח לנו בשר רך, עסיסי, מעט רטוב ועשיר בטעמים. אגב, אצלי בבית התנורים עובדים בדרך כלל במהלך הלילה. אני מכניס את הבשר בערב לתנור, ובבוקר שולף אותו ומטפל בו".

מה מבחינת תיבול? איך היית ממליץ לנו לתבל את הבשר?

"ההמלצה שלי היא להניח את הנתח בתבנית ולמרוח עליו 'חומר מקשר' – משהו שידביק את התבלינים היבשים לנתח הבשר. אפשר שמן או חרדל, דבש או סילאן, או כל ממרח אחר שאוהבים. לאחר מכן מתבלים לפי הטעם עם מלח ומומלץ מאוד גם עם פלפל שחור גרוס, אפשר להשתמש בכל סוגי גרגירי החרדל, בזרי כוסברה, פפריקה מעושנת ורגילה, ואפשר גם להוסיף תבלינים שבאים בתערובות. מי שרוצה יכול לבשל עם בצל, או ירקות, אבל זה כבר לא חלק מהתיבול, אלא כתוספת.

"לאחר מכן מוסיפים לתבנית נוזלים, כאשר הכמות המדויקת תלויה בעסיסיות של הנתח. אם מדובר בנתחים רזים, נוסיף להם כמות גדולה יותר של נוזלים, ואילו לנתחים שומניים נוסיף פחות. כך לדוגמה, אם בחרנו נתח כתף מספר 4 שנחשב רזה, ניתן לו מים עד חצי מגובה התבנית, ואפילו יותר. לאסאדו, לעומתו, ניתן רבע מגובה התבנית".

דודק מבהיר כי הוא נוהג להוסיף מים בלבד, אך למי שמחבב תיבול ביין, זה בדיוק המקום להשתמש בו. "לאחר מכן יש לאטום את התבנית, וחשוב שהיא תהיה אטומה ברמה כזו שלא יהיה לאדים שום סיכוי לברוח החוצה. אפשר להשתמש לשם כך בכלים ייעודיים, כמו תבניות מיוחדות עם מכסה הדוק, ואפשר גם להשתמש בתבנית חד פעמית ולכסות אותה בנייר פרגמנט ושתי שכבות של נייר אלומניום. בנוסף לכך שהאיטום ההרמטי שומר שהאדים לא 'יברחו' החוצה, הוא גם מרכך את מכת החום החזקה שמגיעה מהתנור.

"יש להניח את התבנית במרכז התנור ולחמם בתחילה על 200 מעלות למשך חצי שעה. המטרה כאן היא לברוח מטמפרטורה שעלולה לסכן את המאכל, כיוון שכאשר הוא מתחמם בטמפרטורה נמוכה, בין 55 ל-72 מעלות, החיידקים המצויים בו מתרבים, לכן צריך לשאוף להיות בטמפרטורה הזו כמה שפחות. לאחר חצי שעה, ניתן להנמיך לטמפרטורה בה בחרנו, לצורך הבישול הארוך. אגב, יש לקחת בחשבון שישנם סוגי בשרים שגם אחרי 14 שעות של אפייה ב-120 מעלות, עדיין לא יהיו מספיק רכים. אין צורך להיבהל, אלא מספיק לכסות בחזרה, להוסיף עוד 20 מעלות, להמשיך לאפות במשך שעה או שעתיים, ולקבל בשר בדיוק לפי מה שצריכים".

דודק מבקש להוסיף הערה חשובה: "כשאנחנו מבשלים את הבשר כנתח שלם, התיבול אף פעם לא יחדור לעומק, ולכן מרכז הבשר לא יקבל את הטעם. ההמלצה שלי היא לחתוך את הבשר לאחר תום האפייה, ואז להמשיך לבשל אותו במשך כחצי שעה יחד עם הרוטב, כך התבלינים חודרים לעומק והבשר מקבל את הטעם העשיר".
הרעיון למתכון הוא מעולה!
אבל ההקדמה לגבי בשר טרי ולא טרי אני חולקת, סורי
אנוכי הקטנה מרגישה הבדל בין טרי לקפוא, ולגבי הכשרויות אין למיטב ידיעתי להשיג בשום כשרות טובה מעבר לרבנות בשר מיושן(שהוא משובח בהרבה) וגם רמת המליחה במהדרין פוגעת מעט באיכות הבשר.
זה עוד לפני שמדברים על חלקים אחוריים שכלל לא קיימים בכשרויות האשכנזיות בגלל הניקור כמו פילה וסינטה וייסבראטן וצ'אך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
דבר ראשון.
המשפט שהתכוונת אליו -
"גם זו סטיגמה לא נכונה. עבדתי במשך שנים בכל סוגי הכשרויות, כולל המחמירות ביותר, ולא הייתה שום כשרות בה נאלצתי להתפשר על משהו מהטעם".
לא עומדת בשום מבחן מציאות.
אנוכי הקטנה מרגישה הבדל בין טרי לקפוא
אני איתך.
ולגבי הכשרויות אין למיטב ידיעתי להשיג בשום כשרות טובה מעבר לרבנות בשר מיושן(שהוא משובח בהרבה)
את בטוחה שאין לחפץ חיים?
בכל מקרה, בארה"ב כמובן יש.
יש לי חברה מNJ שקבוע מבטיחה לי שבהזדמנות היא תשלח לי.
זה עוד לפני שמדברים על חלקים אחוריים שכלל לא קיימים בכשרויות האשכנזיות בגלל הניקור כמו פילה וסינטה וייסבראטן וצ'אך.
נכון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
לפותחת האשכול
שימי לב שברוטב יש משהו שירכך את הבשר (אחרי הסגירה בטיגון שזה שלב חשוב מאוד)
קטשופ, רוטב סויה וכד, לא צריך הרבה, וזה ממש משמעותי....
 
  • הוסף לסימניות
  • #66
פעם ראשונה שאני רואה מתכון שממליץ על 10 שעות.
אבל בהחלט ראיתי כבר שנים מתכונים של 6-8 שעות.
ואולי אנחנו צריכים להשתחרר מהרתיעה שקיימת כלפי מתכונים כאלו
כי בסך הכל בישול איטי וסבלני הוכח כמרכיב קסם בתבשילים רבים, התנור הוא זה שעושה את העבודה ואנחנו רק צריכים לתכנן את העיתוי הנכון
(ולגבי חשבון החשמל, לדעתי זה זניח בפרט בטמפ' נמוכות לאורך זמן).
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
@ציפס קידס , ישנם חלקים שלא קיימים בכשרות אשכנזית מחוסר ביקוש.
חלק אחורי אפשר לנקר אבל זה יקר ומסובך ומצריך מומחיות גדולה מאד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
מומחיות בבישול בקר..
ניסיתי שלל מתכונים. ניסיתי שלל חלקים.
טעים, ניחוחי, אבל קשה ללעיסה.
ומדובר על בשר שמגיר כמויות של נוזלים בבישול, וגם החימום הוא ברוטב.
ומבשלת מספיק שעות.

לא תמיד, אבל בהרבה מקרים הבשר קשה.
לא מצליחה להגיע לסיבה ולמנוע את התוצאה.
רוצה שיצא לי רך ונימוח, כמו שטעמתי בהרבה מקומות.
כרגע יש לי חלק מספר 6.
גיסתי מומחית לבישול בקר.
הסוד שהיא גילתה לי ומאז הבשר יוצא רך ונימוח וגם טעים.
לבשל את הבשר כשהוא בטמפרטורת החדר ולא קפוא.
לא להשתשמש בהרבה מים 1/2 כוס מים ל2 פרוסות בקר.
הבשר צריך להיות שקוע 3/4 מתוכו בנוזל- שמן + מים + ציר הבשר.
בהצלחה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
@ציפס קידס , ישנם חלקים שלא קיימים בכשרות אשכנזית מחוסר ביקוש.
חלק אחורי אפשר לנקר אבל זה יקר ומסובך ומצריך מומחיות גדולה מאד.
אני חושבת שבגלל הסיבה השניה נוצרה הסיבה הראשונה
ואכן הניקור בחלקים האחוריים הוא מסובך ותלוי במסורות ושיטות בעדות יוצאי אשכנז לא נוהגים לאכול אותם
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
@ציפס קידס זה נכון חלקית.
חלק מהנתחים - גם כאלו שאינן חלק אחורי פשוט לא היו חלק מהמטבח המסורתי האשכנזי.
היום המודעות הקולינרית התרחבה גם בציבור החרדי והביקוש לנתחים מיוחדים עולה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
@ציפס קידס זה נכון חלקית.
חלק מהנתחים - גם כאלו שאינן חלק אחורי פשוט לא היו חלק מהמטבח המסורתי האשכנזי.
היום המודעות הקולינרית התרחבה גם בציבור החרדי והביקוש לנתחים מיוחדים עולה.
מסכימה
רק ציינתי את נקודת המוצא להבנתי
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
בלת"ק
בתקוה שלא אחזור על משהו שכבר כתבו (ואם כן - דלגו בקלילות להודעה הבאה:)) -
מתכון מבית אבא, מהמטבח ההונגרי:
לנתחים של צלי (כתף - 4 ו-5) - מבצעים פעולה הנקראת 'קישוש': מפשירים אותם, מכינים משרה המכילה שמן ותבלינים (הרבה פרוסות שום, פפריקה מתוקה - כפית לכל ק"ג אחד של בשר, פלפל שחור, עלי דפנה, פלפל אנגלי, קצת מלח), מגלגלים בתוכה את הנתח עד שהוא מרוח היטב מכל צדדיו ומניחים אותו בתוך המשרה בכלי מכוסה במקרר למשך שלושה ימים, שבמהלכם הופכים אותו בוקר וערב (פעמיים ביום) במשרה שהוא נתון בה. פעולה זו מרככת את הבשר להפליא וגם מחדירה לתוכו את התבלינים. כעבור שלושה ימים מסירים את עלי הדפנה והפלפל האנגלי, חותכים בצל גדול לרבעים ומוסיפים לכלי, מעמידים על להבה נמוכה בסיר מכוסה. במשך השעה וחצי הראשונות הופכים את הנתח פעם אחת בכל רבע שעה, אח"כ מוסיפים מים עד לגובה מחצית הנתח (לא מטביעים אותו במים, שלא יאבד את טעמו), מביאים לרתיחה, מנמיכים את הלהבה וממשיכים בבישול (ובהיפוך הנתח אחת לחצי שעה) עד שהנתח כמעט מוכן. מוציאים את הנתח מהרוטב ומצננים היטב (לאחר שהגיע לטמפרטורת החדר יש להוסיף לצנן במקרר). מסננים את הרוטב. פורסים את הנתח הצונן לפרוסות דקות (עובי הפרוסות משפיע על הטעם!), מחזירים לרוטב המסונן ומבשלים עוד כחצי שעה עד לריכוך מלא. לא לבשל יותר מדי, כדי שיישאר לזה טעם של צלי ולא יתקבל טעם של טשולנט!
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
בשר לא עלול להתקלקל משהות של 3 ימים במקרר לאחר הפשרה?
לחלוטין לא (במקרר בטמפ' של 5 או 4 מעלות צלסיוס, לא בטמפרטורת החדר), בפרט כשהוא נתון, בין השאר, בשום ובעלי דפנה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
בלת"ק
1. הכי טוב מס' 5
2. על להבה גבוה לטגן אותו מכל הכיוונים כדי לסגור את הנוזלים בפנים
3. הרבה נוזלים, על להבה נמוכה - אבל שיבעבע כל הזמן
4. להפוך את הנתח כל עשרים דקות - חצי שעה
5. לבשל לפחות שלוש וחצי שעות
6. לפרוס אחרי קרור
7. לחמם כשיש רוטב בין חתיכה לחתיכה, ככה שהבשר סופג עוד נוזלים בחימום שאחרי הפריסה
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
בלת"ק
בתקוה שלא אחזור על משהו שכבר כתבו (ואם כן - דלגו בקלילות להודעה הבאה:)) -
מתכון מבית אבא, מהמטבח ההונגרי:
לנתחים של צלי (כתף - 4 ו-5) - מבצעים פעולה הנקראת 'קישוש': מפשירים אותם, מכינים משרה המכילה שמן ותבלינים (הרבה פרוסות שום, פפריקה מתוקה - כפית לכל ק"ג אחד של בשר, פלפל שחור, עלי דפנה, פלפל אנגלי, קצת מלח), מגלגלים בתוכה את הנתח עד שהוא מרוח היטב מכל צדדיו ומניחים אותו בתוך המשרה בכלי מכוסה במקרר למשך שלושה ימים, שבמהלכם הופכים אותו בוקר וערב (פעמיים ביום) במשרה שהוא נתון בה. פעולה זו מרככת את הבשר להפליא וגם מחדירה לתוכו את התבלינים. כעבור שלושה ימים מסירים את עלי הדפנה והפלפל האנגלי, חותכים בצל גדול לרבעים ומוסיפים לכלי, מעמידים על להבה נמוכה בסיר מכוסה. במשך השעה וחצי הראשונות הופכים את הנתח פעם אחת בכל רבע שעה, אח"כ מוסיפים מים עד לגובה מחצית הנתח (לא מטביעים אותו במים, שלא יאבד את טעמו), מביאים לרתיחה, מנמיכים את הלהבה וממשיכים בבישול (ובהיפוך הנתח אחת לחצי שעה) עד שהנתח כמעט מוכן. מוציאים את הנתח מהרוטב ומצננים היטב (לאחר שהגיע לטמפרטורת החדר יש להוסיף לצנן במקרר). מסננים את הרוטב. פורסים את הנתח הצונן לפרוסות דקות (עובי הפרוסות משפיע על הטעם!), מחזירים לרוטב המסונן ומבשלים עוד כחצי שעה עד לריכוך מלא. לא לבשל יותר מדי, כדי שיישאר לזה טעם של צלי ולא יתקבל טעם של טשולנט!
סוג של קורנדביף בעצם
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
סוג של קורנדביף בעצם
אין לי מושג מה זה קורנדביף. בהונגרית זה נקרא Pácolt hús עכשיו ראיתי בגוגל טרסלייט שזה 'בשר במרינדה'...
אגב, לשון בשיטה הזו היא ממש מעדן, בתנאי שמנקים לפני הכל את העור הגס (עבודה-עבודה, רק לבעלי סבלנות ברזל) ורק אז מתחילים את התהליך כאמור לעיל.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #78
לא יודעת אם כבר כתבו
מומלץ כמה שפחות לפתוח את הסיר בזמן הבישול,
זה מקשה את הבשר.
וכן לבשל את החתיכה בשלמותה ולחתוך רק אחר כך קר מאוד (אחרי כמה שעות במקרר - אחרת מתפורר)
הנסיון שלי בחתיכות מס' 8,5
 
  • הוסף לסימניות
  • #79
גיסתי מומחית לבישול בקר.
הסוד שהיא גילתה לי ומאז הבשר יוצא רך ונימוח וגם טעים.
לבשל את הבשר כשהוא בטמפרטורת החדר ולא קפוא.
לא להשתשמש בהרבה מים 1/2 כוס מים ל2 פרוסות בקר.
הבשר צריך להיות שקוע 3/4 מתוכו בנוזל- שמן + מים + ציר הבשר.
בהצלחה.
התפלאתי שרק בסוף האשכול... זה טיפ בסיסי מאד שאולי למי שלא רגיל לבשל בשר זה חדש-- אסור לבשל קפוא, חייבים להפשיר ביסודיות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #80
אני מכינה כל פעם מספר אחר וכמעט תמיד יותר רך רך ועסיסי
קודם כל אני מורחת על הבשר מכל הכיוונים בחרדל פפריקה ושום (אומרים שגם החריפות שלו מרככת)
ואז אני שמה המון בצלים פרוסים בסיר ומניחה מעל הבשר
מחכה קצת שהבצל והבשר יגירו נוזלים ואז אם לא כוסה מספיק מהבשר בנוזל אני מוסיפה עוד יין או מים
מבשלת לפחות 5 שעות, מקררת לילה, פורסת בבוקר....
יאמי :)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה