למה צריך קופירייטר?

[איציק כרמי]

כדי לא להביך אי מי מהנוגעים בדבר, מחקתי את הפרטים.

אבל זו דוגמה של התועלת הכי הכי נמוכה שקופירייטר יכול להביא למפרסם:
מניעת שגיאות

 

[מה הענינים]

המודעה הזו מקומה בפורום איש את רעהו
בפורום דכאן אתה לא צריך לשכנע אף אחד.

וסליחה, בשביל לעשות את הטעויות הללו צריך קופירייטר מוכשר...

 

[איציק כרמי]

היי, מה העניינים?
אני לא בא לשכנע את המשוכנעים, רק לעורר דיון..

הרבה פעמים יוצא לי לשמוע את המשפטים הבאים:
"אני מנסח לבד את המודעות"
"הגרפיקאית עושה לי גם את הקופי"
"למה לשלם על השירות שאתה מציע?"

ועוד רבים דומים הנובעים מ: בורות, קמצנות או חוסר הערכה למקצוע
כשהאחרון נשמע גם מפיהם של גרפיקאים ומעצבים מוכשרים בצורה של:
"כבר נתתי ללקוח הצעת מחיר, ולא לקחתי בחשבון את הסכום עבור קופי \ קריאייטיב, אז תתפשר"

בפורום איש את רעהו, אשמע את המשפטים הנ"ל
ופה אני מעורר כמה דובים.

 

[עוגת בוקר]

אהבתי את ה"פלסטר" שבחרת.

 

[יונתן ליפשיץ]

גם אותי מעצבן (ובתור מעצב) שכל גרפיקאי שני סוחב על עצמו חבילת תארים שלא היית מבישת את עופר שלח (?!), ותופס את עצמו כמשרד פרסום קטן.
זה רק מראה שהאוריינטציה של רבים מהמעצבים היא תחום הפרסום ולא העיצוב, ועד כמה שהם משיקים, יש הבדל.

אני חושב שמה שהעיר איציק לא נוגע רק לעניין הקופי אלא לכל מה שבין עיצוב לפרסום.

נושא חשוב.

 

[תא חזי]

היי, מה העניינים?
אני לא בא לשכנע את המשוכנעים, רק לעורר דיון..

הרבה פעמים יוצא לי לשמוע את המשפטים הבאים:
"אני מנסח לבד את המודעות"
"הגרפיקאית עושה לי גם את הקופי"
"למה לשלם על השירות שאתה מציע?"

ועוד רבים דומים הנובעים מ: בורות, קמצנות או חוסר הערכה למקצוע
כשהאחרון נשמע גם מפיהם של גרפיקאים ומעצבים מוכשרים בצורה של:
"כבר נתתי ללקוח הצעת מחיר, ולא לקחתי בחשבון את הסכום עבור קופי \ קריאייטיב, אז תתפשר"

בפורום איש את רעהו, אשמע את המשפטים הנ"ל
ופה אני מעורר כמה דובים.

אייזיק'ל אתה בא למכור קרח לאסקימוסים? אתה לא יודע ששבוע שעבר זונד'ל בא למכור, כאן בפורום הדבר ברור, נקווה שאחרים שלא מהתחום קוראים את זה ומבינים.

דבר שני, היות ואני קצת פסימי, למה כבודך חושב שמישהו שהוריד את הגרפיקאית לרצפה כדי לעשות לו מודעה - אחת (שהוא רץ איתה 4 חודשים) ב300 שקל, ישקיע עוד 250-400 שקל לקופירייטר, בה בשעה שהוא הולך לפרסם אותה על עמודי חשמל בקריה החרדית \ מקסימום משקיע עוד 200 שקל ומציב אותה בפרסומון המקומי הממוען לעכברי הצפרדע השכונתית... (גילוי נאות - אני גר כמעט 3 שנים באזור חרדי, והיום פתחתי פעם ראשונה פרסומון על מנת לחפש בעל מקצוע שאינו דירה)

 

[תא חזי]

גם אותי מעצבן (ובתור מעצב) שכל גרפיקאי שני סוחב על עצמו חבילת תארים שלא היית מבישת את עופר שלח (?!), ותופס את עצמו כמשרד פרסום קטן.
זה רק מראה שהאוריינטציה של רבים מהמעצבים היא תחום הפרסום ולא העיצוב, ועד כמה שהם משיקים, יש הבדל.

אני חושב שמה שהעיר איציק לא נוגע רק לעניין הקופי אלא לכל מה שבין עיצוב לפרסום.

נושא חשוב.

אמת ויציב. אבל זאת המציאות גם מצד המשלם וגם מצד בעל המקצוע, שאו שהוא באמת ובתמים רוצה להשתפשף בתחום הקופי, ושיהיה לו בכיף, רק שיעשה דברים טובים ויתקדם מעלה מעלה, או שהוא רואה את המציאות ומנצל אותה לצרכיו הוא לעשות עוד כמה ג'ובות כשהוא אומר לבעל המודעה "אתה רוצה שאנסח גם? זה עוד 120 שקל" והשאר היסטוריה.
דבר שני - אם רוצים להפריד, זה צריך להיעשות בעיקר בשטח של הגדולים, לעסקים הקטנים אין כיס לזה (בעיקר בעיקר החרדים, שהם "גברים בשחור"...), מתי תבינו?!?!? ואצל הגדולים זה כבר כל כך מופרד - שאפילו הקופירייטר נועץ את היסוד והמסגרת גם לויז'ואל, ככה שהגרפיקאי\צלם הוא לא יותר מאשר פועל בניין.
---
מי זה עפר שלח??? , טפי, גוואלד.
מה יש לו למכור? צבע אפור לשיער? לומר בראיון את מה שכתבו בתגובות למטה בראיון הקודם?יש לנו מוכשרים יותר...
---
איציק, הפלסטר 1000% אם אני הייתי בעל החנות, הייתי מוסיף את מספרי הטלפון למטה ומריץ את המודעה ככה!
---
בהשראתך וברשותך, בקטנה: ויז'ואל של שלושת הקופים
בולט: לא ראיתי, לא שמעתי, לא אמרתי.

למטה: חדש בקומות הכשרות, שירות למניעת לשון הרע.

(היה דבר דומה באחד הסרטים של שאול חיון, ובפרסומת למכון לב)

 

[בונדוק]

לדוגמאות נוספות של שגיאות בפרסומות, כתבות וכדו' כנסו לאשכול הזה
כאבה לי הבטן מצחוק כשעברתי עליו...

נ.ב. אהבתי את ה'קוֹפֵי רייטר' ששמת

 

[יונתן ליפשיץ]

---
מי זה עפר שלח??? , טפי, גוואלד.
מה יש לו למכור? צבע אפור לשיער? לומר בראיון את מה שכתבו בתגובות למטה בראיון הקודם?יש לנו מוכשרים יותר...

לא הזכרתי אותו לחיוב...
מי שמכיר קצת את עברו יודע שהוא פרשן לענייני הכל. מבין בהכל וכו'

 

[יונתן ליפשיץ]

לעסקים הקטנים אין כיס לזה (בעיקר בעיקר החרדים, שהם "גברים בשחור"...), מתי תבינו?!?!?

לדעתי זה לא עניין של כיס אלא של גישה. כל עסק נורמלי שכבר משקיע בפרסום יכול להרשות לעצמו עד כמה מאות שקלים בשביל לעשות את הדברים נכון יותר-לטובתו (אי"ה).

 

[תא חזי]

לדעתי זה לא עניין של כיס אלא של גישה. כל עסק נורמלי שכבר משקיע בפרסום יכול להרשות לעצמו עד כמה מאות שקלים בשביל לעשות את הדברים נכון יותר-לטובתו (אי"ה).

יונתן, אתה או אחד מקרוביך ניהלתם חנות? אתה יודע שזה ממש ממש לא פשוט להוציא על פרסום, כשכלל המחזור שלך בחודש בקושי מגרד 30000?
עדיף לקופירייטר לכוון גבוה, מאשר לגרד עצמות אצל חנויות סלולר זולות.

 

[מלפפון]

אני חושבת שאם בעל המקצוע ידע שהקופירייטר יעלה לו את המכירות, לא תהיה לו בעיה לשלם את הכסף הזה שאמור לחזור אליו ממילא.

הבעיה מתחילה כשיש עסקים קטנים עם מחזור קטן, הם מבינים שצריך לפרסם, אבל אין להם כסף גם לפרסום היקר וגם לגרפיקאית וכן לקופירייטר, לכן הם פונים לעיתון, אומרים לו מה המודעה צריכה להכיל, שולחים תמונה של כל הפלאפונים, ויאללה, יש להם מודעה מעוצבת.

מגיעים אליי לקוחות ומבקשים קופי. אני שואלת אותם: מהי פריסת המדיה שלכם?
והם מתחילים לענות: אה, לא חשבנו על זה. נראה אחרי זה.
ואני יודעת שאם הם ביקשו ממני הנחה, הם לא יודעים כמה יעלה להם לפרסם במקומון השכונתי (מודעה אחת מינימום 150). וליבי נחמץ. אני רוצה לומר להם: חבל לכם על הכסף. אל תבואו אליי. ממילא תתקמצנו על פריסת המדיה, תנסו לחסוך (מודעה הכי קטנה, ברוטציה של פעם בשבועיים), ואף אחד לא יראה את הקופי.

הגיע אליי לקוח שמוכן להשקיע. יש לו מוצר חדשני באמת טוב (בדקתי אותו ויש צורך). אמר לי שהוא רוצה להציף את המדינה בתודעה למוצר שלו.
אמרתי לו בעדינות: אתה יודע שזה עולה הרבה, כן?
הוא אמר: אני מתאר לעצמי.
נתתי לו הצעת מחיר לקמפיין ואמרתי לו ללכת לבדוק עלויות בעיתונים.
הסברתי לו שמודעה בודדת ביתד יום ג' תעלה לא פחות מ3000 שקל.
פתאום הוא קלט את ההיקפים..

ויש לי פתרון לזה. אבל אף אחד לא ירצה להרים את הכפפה ובצדק.
אני חושבת שמי שבאמת רוצה לקדם עסקים, מעוף, מט"י או המדינה, או סתם פילנטרופ, שיתנו אפשרות לפרסום בעיתון פרסומות ארצי או מקומי, בעלות מסובסדת מאד של 500 שקל ל4 פרסומים.
רק כך יהיה אפשרי לקדם עסקים קטנים שרוצים לגדול.
אחרת, באמת א"א לקדם עסקים קטנים.

ופתרון לניק 'איציק כרמי'- אל תתעסקו עם עסקים קטנים. אי אפשר להגיע רחוק איתם, כי לעולם אי מצב לגדול עם ראש קטן.

 

[איציק כרמי]

ופתרון לניק 'איציק כרמי'- אל תתעסקו עם עסקים קטנים. אי אפשר להגיע רחוק איתם, כי לעולם אי מצב לגדול עם ראש קטן.

אכייח מעט בגרוני ואומר לך:
אני מעדיף לקחת עסק קטן, שלבעליו יש ראש גדול, לשבת אתו שעות על מודעת אינצ'ים, ובסוף השנה, כשהוא רואה את הגידול במכירות, לחכך את ידי בהנאה, להציע לו לפרסם עמוד ביתד יום ג', לסגור איתו ריטיינר לשנתיים קדימה וליהנות מהגדילה יחד.

 

[מלפפון]

אכייח מעט בגרוני ואומר לך:
אני מעדיף לקחת עסק קטן, שלבעליו יש ראש גדול, לשבת אתו שעות על מודעת אינצ'ים, ובסוף השנה, כשהוא רואה את הגידול במכירות, לחכך את ידי בהנאה, להציע לו לפרסם עמוד ביתד יום ג', לסגור איתו ריטיינר לשנתיים קדימה וליהנות מהגדילה יחד.

אם יש לו ראש גדול, אשריו ואשרי האשראי שלו. ושלכם.

 

[מלפפון]

אגב, מאד מעניין אותי אם מיזם של הוזלת פרסום מקומי יכולה ללכת.
אם למשל אחד פותח פרסומון מקומי שהעלות הפרסום שלו נמוכה.
משום מה יש לי הרגשה שהוא ירוויח יותר.
אני רואה את המקומונים של מודיעין עלית, הידיעון עם כ86 עמודים לשבוע,
אשדוד- כ3 עיתונים כל שבוע כשאחד מהם עבה במיוחד, בית שמש- כנ"ל.
רמות והרכס, וכל ירושלים עם תכלס לענין וכו.
ומבינה שלאף מקומון אין אינטרס להוריד מחירים.
אם אפשר להרוויח יותר למה לא לעשות זאת?
כולם מפרסמים ומשלמים את המחיר.

בכל זאת, אם היה לי זמן, אני חושבת שהייתי מנסה להפיק עיתוני פרסום עם אופציות זולות ומכובדות. (לא מודעת רבע על שמינית של התרי עשר במחיר של 100 מינימום, אלא 4 מודעות עמוד גדולות ב500 שקל ואפילו פחות), אולי הייתי עושה את זה למען כל אותם עסקים שלא צומחים כי מחזור המכירות ההתחלתי קטן, ואין מצב שממודעה אחת יגיעו אלפי לקוחות (אם אתה לא מפרסם שאתה מוסר רהיטים חדשים חינם). זה תהליך, ולא לכולם יש את האומץ לקחת ריזיקה כזו.

למי שכן, הוא זה שמצליח בסוף. (או נופל מסיבה אחרת, ואז נכנס לקופת העיר).
אבל מה עם הזהירים?

 

[מה הענינים]

בנוגע לשגיאות המטופשות כאן, אתם קצת טועים.
הציבור הרחב בכלל לא רואה בזה בעיה.
דיברתי עם קרובת משפחה שיש לה עסק והפרסום שלה אהמ... לא משהו מבחינת קופירייטינג. יעצתי לה לבקש שירות של פרסומאית ולא רק גרפיקאית.
היא ענתה לי שאנשים באים לחנות ומספרים שהם כ"כ אוהבים את המודעה (יש בה המון צבע וקשקושים) ואף אחד מהם לא העיר על הטעויות והכיתוב (הגרוע!)
אז למה שתשקיע? היא לא מחפשת אקדמאים אצלה בחנות... (עפ"י טענתה)

 

[להודות להלל]

אגב, מאד מעניין אותי אם מיזם של הוזלת פרסום מקומי יכולה ללכת.
אם למשל אחד פותח פרסומון מקומי שהעלות הפרסום שלו נמוכה.
משום מה יש לי הרגשה שהוא ירוויח יותר.
אני רואה את המקומונים של מודיעין עלית, הידיעון עם כ86 עמודים לשבוע,
אשדוד- כ3 עיתונים כל שבוע כשאחד מהם עבה במיוחד, בית שמש- כנ"ל.
רמות והרכס, וכל ירושלים עם תכלס לענין וכו.
ומבינה שלאף מקומון אין אינטרס להוריד מחירים.
אם אפשר להרוויח יותר למה לא לעשות זאת?
כולם מפרסמים ומשלמים את המחיר.

בכל זאת, אם היה לי זמן, אני חושבת שהייתי מנסה להפיק עיתוני פרסום עם אופציות זולות ומכובדות. (לא מודעת רבע על שמינית של התרי עשר במחיר של 100 מינימום, אלא 4 מודעות עמוד גדולות ב500 שקל ואפילו פחות), אולי הייתי עושה את זה למען כל אותם עסקים שלא צומחים כי מחזור המכירות ההתחלתי קטן, ואין מצב שממודעה אחת יגיעו אלפי לקוחות (אם אתה לא מפרסם שאתה מוסר רהיטים חדשים חינם). זה תהליך, ולא לכולם יש את האומץ לקחת ריזיקה כזו.

למי שכן, הוא זה שמצליח בסוף. (או נופל מסיבה אחרת, ואז נכנס לקופת העיר).
אבל מה עם הזהירים?

רואים שמעולם לא עשית זאת או לא היית בקרבת מי שעשה זאת...
לו הציבור היה נותן אמון במקומון שנפתח על בסיס מודעות זולות (וכל מקומון חדש מציע את העיסקאות הכי טובות ואלו לא מתקרבות אפילו לעיסקה ההזויה שחשבת לקדם - שזו פשיטת רגל בהתגלמותה), אולי היה סיכוי.
מה שקורה זה, שאנשים מעדיפים להצמד למקומון המוכר שהוכיח את עצמו (בסוף אנשים לא טפשים, 250 ש"ח למודעה זה גם כסף, והם מעדיפים לשלם כפול ולראות בטוח תוצאה). הם מחכים לראות מה יעלה בגורל המקומון החדש והאם הוא "יתפוס". הגישה הזו עולה להשקעה של מאות אלפי שקלים למשקיע, שכל הזמן משתעשע בתקווה שאוטוטו הוא עולה על הגל. ברוב המקרים הגל עולה עליו לפני כן...
בעירנו בני ברק ת"ו נפתחו בשנים האחרונות מקומונים כמו פטריות. בכולם היו עיסקאות מצוינות, איכות הדפסה והפצה שאינה נופלת מאחרים, ו0 אמון הציבור. רובם נסגרו והותירו את בעליהם עם חובות כבדים ולב שבור...
כך שהזהירות במקרה זה היא לא ערובה להצלחה כלל.
מי שיש לו הון כסף להשקעה (מדובר באזור המליון), סבלנות של ברזל ונכונות לעבודה סזיפית, יוכל אולי בהמשך להתחיל להחזיר את ההשקעה. אבל זה רק אם הוא ישכיל לדרוש מחיר הוגן שמשקף את העלויות המטורפות הכרוכות בהחזקת משרד, גרפיקאים/ות, משווקים/ות, הדפסה נורמלית, הפצה עם אחריות ועוד.
מי שבתחום הזה יודע שזה בכלל לא מובן מאליו להרוויח את זה.
רק שאלו שבחוץ, תמיד נשמע להם שהשני עושה "בוכטות" על חשבונם.

 

[מלפפון]

רואים שאתם מכירים מקרוב.
באמת לא התנסיתי עם זה, אבל חושבת על הרעיון הזה הרבה זמן, ומעניין אותי אם כן יכול לבוא לידי מימוש:
שאלה:
בלי להתייחס לאמון הציבור (שזה קשור לשיווק נכון וקל להסתדר עם זה)-
האם העסק הזה יכול לעבוד בצורה רווחית אם הוא יכלול גרפיקאית שלקחה על עצמה לפתוח את הנ"ל?
היא עובדת מהבית. אנשים מביאים לה מודעות מוכנות, והיא מעמדת אותם ברמה בסיסית בעיתון, ואח"כ שולחת להדפסה, ומשלמת לנער שליחויות להפצה.
בגיליונות הראשונים יש לה כ10 מפרסמים, כל מודעת עמוד עולה 100 ש"ח כפול 10, והיא משלמת את ה1000 שקלים הללו לבית הדפוס ולנער השליחויות. (ולא מרוויחה כלום, אבל גם לא מפסידה).
בשבועות הבאים יש לה 20 מפרסמים, והיא מרוויחה 1000 לשבוע.
ואח"כ יש לה 30 מפרסמים והיא מרוויחה 2000 לשבוע* 4 שבועות בחודש- 8000 לחודש, בעבודה של קבלת מודעות למייל, עימוד וסגירת קובץ PDF בלבד.
(עבודה של כ4 שעות בשבוע).

אני טועה בגדול?

 

[מרכזי]

רואים שאתם מכירים מקרוב.
באמת לא התנסיתי עם זה, אבל חושבת על הרעיון הזה הרבה זמן, ומעניין אותי אם כן יכול לבוא לידי מימוש:
שאלה:
בלי להתייחס לאמון הציבור (שזה קשור לשיווק נכון וקל להסתדר עם זה)-
האם העסק הזה יכול לעבוד בצורה רווחית אם הוא יכלול גרפיקאית שלקחה על עצמה לפתוח את הנ"ל?
היא עובדת מהבית. אנשים מביאים לה מודעות מוכנות, והיא מעמדת אותם ברמה בסיסית בעיתון, ואח"כ שולחת להדפסה, ומשלמת לנער שליחויות להפצה.
בגיליונות הראשונים יש לה כ10 מפרסמים, כל מודעת עמוד עולה 100 ש"ח כפול 10, והיא משלמת את ה1000 שקלים הללו לבית הדפוס ולנער השליחויות. (ולא מרוויחה כלום, אבל גם לא מפסידה).
בשבועות הבאים יש לה 20 מפרסמים, והיא מרוויחה 1000 לשבוע.
ואח"כ יש לה 30 מפרסמים והיא מרוויחה 2000 לשבוע* 4 שבועות בחודש- 8000 לחודש, בעבודה של קבלת מודעות למייל, עימוד וסגירת קובץ PDF בלבד.
(עבודה של כ4 שעות בשבוע).

אני טועה בגדול?

לצערי את טועה...
כדי להגיע ל10 הראשונים היא צריכה לתת פרסום חינם, ושעות על שעות של שיווק.
וגם זה אחרי 70 טלפונים שוברי לב עם תגובות שליליות של "נמאס לי מפרסום, רק פרסום יש להציע בב"ב" ההצעה שלך לא שווה את הטלפון " (תגובות אמיתיות!)
בסופו של דבר נניח שיש לה 10 מפרסמים שיקבלו פרסום לחודש ב50 ש"ח במקרה הטוב. אבל הם עסקים קטנים ולא ממש מושכים אחראים גל נוסף של מפרסמים.
(כל עסק רוצה לפרסם עצמו לצד מודעות של עסקים שוויים...)
ובואי לא נדבר על הגביה...

 

[תפוז סיני]

ואולי הקופירייטר המוכשר שלו, סבור, ששגיאות כתיב, יוצרים תחושה עממית וסחבקית ?