למה קוראים את עשרת בני המן בנשימה אחת?

[עבר הוה עתיד]

מורות יקרות, אולי יש לכם פירושים על זה?

 

[שיילה]

להורות שכולם יצאה נשמתם בפעם אחת (מסכת מגילה דף טז' עמוד ב')

 

[עבר הוה עתיד]

אני מחפשת איזה מדרש או פירוש מעניין לא מוכר לילדה שצריכה למסור מחר כ- 5 דקות לחברות בכיתה

 

[עבר הוה עתיד]

בבקשה, משהו על פרט ט מפסוק א -ח
ה"שיעור" נדחה למחר

 

[שלום100]

ספר אמרי אמת - שושן פורים
איתא עשרת בני המן ועשרת צריך לממרינהו בנשימה אחת מאי טעמא כולהו בהדי הדדי נפקו נשמתייהו, עשרת בני המן הם ההתפשטות של המן ואינון עשרה זיני דמסאבותא, עשרה כתרין דמסאבין, ובקדושה יש גם כן עשרה סמנין בקטורת ויש עוד חלבנה ואיתא שהחלבנה היא כדי לצרף פושעי ישראל היינו להוציא ניצוצות הקדושה ולכן חלבנה בגימטריא המן, וכשגוברים על המן מתבטלת גם כן ההתפשטות שלו וזה שאיתא במגן אברהם דקריאת המגילה הוי כמו תפילה דבעינן בה עשרה היינו דאיתא כל בי עשרה שכינתא שריא וזה התפשטות הקדושה, איתא שלכל צדיק יש מתנגד, המתנגד של אברהם היה נמרוד והמתנגד של מרדכי היה המן, וזהו דכתיב ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו שהיה בזוי בעיניו לשלוח יד במתנגד שלו לבדו, והעצה נגדו היתה מה שכתוב לך כנוס את כל היהודים היינו לחבר את כל היהודים למרדכי וזו היתה המפלה של המן:
איתא בגמרא משה מן התורה מנין בשגם הוא בשר וכו' אסתר מן התורה מנין ואנכי הסתר אסתיר מרדכי מן התורה מנין דכתיב מר דרור ומתרגמינן מירא דכיא, משה קבל כל התורה ליתנה לישראל אולם ישראל נפלו ואמר משה מחני נא מספרך ואיתא בזוה"ק מחני אותיות מי נח היינו שהגזירה היתה גם למעלה ומשה רבינו הציל את ישראל וזהו משה מן התורה מנין וכו', וזהו גם כן אסתר מן התורה מנין שאז נתקיים ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא, עמלק הסתיר לישראל והיה להם ספיקות ואמרו היש ה' בקרבנו וכתיב ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלקי בקרבי מצאוני הרעות האלה והיתה אז הגזירה למעלה גם כן וניצלו ישראל על ידי הצדיק יסוד עולם, וזהו גם כן מרדכי מן התורה מנין, אאז"ל אמר דמירא דכיא היינו מרירות, זהו דכתיב ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור וגו' וקנמן בשם מחציתו חמשים ומאתים, מחציתו זה שבירת הלב אף שהוא בבחינת בשמים וזה היה מרדכי שאף שנאמר בו לא יכרע ולא ישתחוה מכל מקום היה מירא דכיא, כתיב בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר ואיתא לא אבוא בירושלים של מעלה עד שאבוא לירושלים של מטה, בקרבך קדוש היינו שכל אחד יש לו נקודה פנימית וכפי מה שהוא שומר הברית הוא עושה פעולה, כל אחד יש לו חלק בירושלים של מטה ובימי מרדכי ואסתר עשו גם כן הכנה למקדש שני בשמן המשחה הנעשה מבשמים, ואיתא כל הכלים שעשה משה משיחתן מקדשתן מכאן ואילך עבודתן מחנכתן היינו שכח שמן המשחה נשאר לדורות, וזהו שאיתא עתידים בחורי ישראל שלא טעמו טעם חטא שיתנו ריח טוב כלבנון וכל אחד יש לו חלק בנקודה שלא טעם טעם חטא וזהו שאיתא אל תגעו במשיחי וכו' אלו תינוקות של בית רבן, וזה ענין בשמים ובפורים יש לכל אחד נגיעה בזה שיכולים להכיר הקב"ה ולדעת שיש ה' בקרבנו ועל ידי הנקודה הזו יכולים להתחזק ביהדות:

 

[שלום100]

ספר שיח שרפי קודש - פורים
איתא בגמ' (מגילה טו ע"ב) הטעם שזימנה אסתר להמן על הסעודה אולי ירגיש המקום ויעשה נס, והוא תמוה ונראה דהנה כתיב בבית ה' נהלך ברגש שהקולות מעידין על רצון השמים והנה בשמים יש כמה מקטריגים, ולזאת זימנה אותו שעי"ז בודאי יבוא כמה מקטריגים בקולי קולות באשר אסתר מתקרבת להמן וממילא השי"ת שהוא בוחן לבבות יודע מעשיו לש"ש, וממילא ע"י הקולות נעשה רוגש בשמים לטובה ומעוררין רצון השי"ת על בניו ויעשה לו נס, כתיב לולי ה' שהי' לנו כו' ודרשו חז"ל על המן הרשע שאדם הי' ולא מלך, ופי' חיים בלעוני הוא שרצה להרע לישראל בעיקר החיות שלהם ולכך הי' לו מפלה, והעצה לזה שידע שהכל מהשי"ת גם מה שיש להסט"א כח להרע לפעמים הוא רק מהשי"ת לטובתינו, וז"ש לולי ה' שהי' לנו שזה הוא עיקר הישועה וכשנודע זה היטב לא נתן בו כח להרע כלל, ועדיין בכל שנה ושנה ע"י קריאת המגילה נתעורר הארות שהי' אז וימי הפורים לא יעברו כו', ויום נקרא ע"ש אור כמו"ש ויקרא לאור יום, וזהו שאמרו חז"ל (מגילה טז ע"ב) לקרות עשרת בני המן בנשימה אחת הואיל ובהדדי נפקו נשמתי' שגם ע"י קריאת המגילה מוחקין אותו, שלא נמחק לגמרי וביהושע כתיב ויחלוש לכן בשאול השאיר אגג וגם דוד טעה הפשוט זכר עמלק שלא הי' יכולין לעקור אותו לגמרי כי כל הפגם בברית קודש הוא רק מעמלק שכ' בו ויזנב בך וכו' ולכך בפורים יכולין לבוא לשמירת הברית וע"י שמירת הברית יכולין לבוא לשמחה כמ"ש (מגילה ה) רבי נטע נטיעה בפורים ומסקינן נטיעה של שמחה שיהי' אדם שמח בתורה ובמצות ונטיעה זו הוא בפורים, וע"י חסרון אמונה בא עמלק כמש"כ ויחנו ברפידים ברנ:יון ידים מאמונה שאמרו היש ה' בקרבנו ואם אמונה מאירה בישראל אין לו אחיזה ולכך כתיב ויהי' ידיו אמונה וע"י חיזוק אמונה גבר נגדו: (החידושי הרי"מ זי"ע):

 

[שלום100]

ספר מחיר יין לרמ"א ז"ל - אסתר פרק ט
ויעשו בשונאיהם שהוא היצר הרע (סוכה נ"ב ע"א) ושאר כוחותיו, כרצונם, לכבשו כרצון מרדכי. ואמר, (ו) ובשושן הבירה הרגו היהודים ואבד חמש מאות איש, כבר ידעת מהו שושן הבירה, שהוא כלל העולם, (חגיגה י"ג ע"א) שהוא מהלך חמש מאות [שנה], ואמר, שאבדו חמש מאות [איש], (אלו) רוצה לומר, שאינו תאב לעת זקנתו לשום דבר שבעולם, ואף כל מי שהוא במדריגת מרדכי מסתפק בשלו, היפך ממה שנאמר (קהלת ה, ט) אוהב כסף לא ישבע כסף, שמתאוה לבלוע כל העולם כולו. וכבר ידעת (מסכת סופרים יג, ו) שצריך לכתוב איש בריש דפא, ועשרת (פסוק י) בסוף דפא, להורות אל כוונתינו שהאיש אינו מחובר לחמש מאות, רק מה שלמטה ממנו, דהיינו עשרת בני המן, שהם איש אחר בכללו. ולכן (מגילה ט"ז ע"ב) צריך למקרינהו בנשימה אחת, כי יצאה נשמתן כאחת, כי כולן הן כוחות נפש אחת, ומבואר מתרגום המגילה (ט, יד) שעוד הרבה בנים היו להמן, ולא נתלו רק אלו להורות על כוונתינו, כי אלו המה עשר כוחות של יצר הרע הנקרא המן, ומה נאות לזה דברי רש"י ז"ל (פסוק י) שכתב שאלו (עזרא ד, ו) כתבו שיטנה על בית המקדש, והוא אמת אלו הכוחות משטינים האדם וכשמקדש עצמו נקרא בית המקדש, כי גוף האדם הוא ביתן, כמבואר לעיל (א, ה), והכוחות הרמוזים הנה, המה חמשה החושים הידועים, שהם, הראות, והשמע, והריח, והטעם, והמישוש, וחמשה כוחות שבכח הזן, שהם, המחזיק, והמושך, והמעכל, והדוחה, והמוליד, בדומה. ולזה הוצרכו ישראל ליתן (שמות ל, יג) מחצית השקל, שהוא עשרה גרה, להינצל מהמן שהוא מחצית השקל, שהאדם בכללו הוא השקל השלם, והמן הוא מחציתו, והוא עשרה גרה, והוא עשרת בניו הנזכרים, ואמר בכאן כי לעת זקנת האדם נתבטל המן ובניו, כמו שאמר שלמה (קהלת יב, א) זכור את בוראך בימי בחורותיך עד אשר לא יבואו ימי הרעה וגומר. (שם ג) ביום שיזועו שומרי הבית והתעותו אנשי החיל וגומר. ועשרת בני המן אלו, המה אנשי הבית:

 

[שלום100]

ספר כד הקמח - ערך פורים
ואת פרשנדתא ואת דלפון ואת אספתא אמר רבי אחא דמן יפו עשרת בני המן ועשרת בעי למימרינהו כולהו בנשימה אחת מאי טעמא דכלהו בהדי הדדי נפק נשמתייהו. אמר ר' זירא וא"ו דויזתא צריך לממתחיה בזקיפה מ"ט דכלהו בחדא זקיפא איזדקיפו, דרש רבי שילא איש כפר תמרתא כל השירות כלן אריח על גבי לבנה ולבנה על גבי אריח חוץ משירה זו שהיא אריח על גבי אריח ולבנה על גבי לבנה מ"ט אמר ר' אבהו כדי שלא תהא תקומה למפלתן של רשעים, והענין שכל זמן שהרשעים כלין ואובדין מן העולם הצדיקים מתעלין ומתרוממין, וכן אמר דוד ע"ה (שם עה) וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק:

 

[עבר הוה עתיד]

תודה רבה על החומר הרב!