בתור מורה.
דבר ראשון, לא תמיד מה שתלמידות מספרות על המורה זה אכן נכון.
ולא תמיד אם תלמידה אומרת שהמורה עצבנית אכן היא עצבנית.
לא קורה לי הרבה,
אבל במפורש יכול לקרות לי פעם בשנה, כיתה שעוברת כל גבול בפטפוט, כניסה, יציאה וכדו',
והמצב כבר שכמה שתנסי לרתק אותן וכו' הן פשוט לא בלמידה,
(זה לרוב כיתה גורפת שזה אצל כל המורות ולא קשור אם המורה מוצלחת יותר או פחות - זה מצב כזה של גיבוי כיתתי לעשות מה שרוצים)
אז כן, פעם אחת אני מעדכנת את התלמידות היקרות, שללמד בנות שלא לומדות, אין ביכולתי בכלל,
אבל שיעור עכשיו, ולא הפסקה,
אז כל אחת יושבת במקומה, חוזרת על חומר, עושה שיעורי בית, מתעסקת עם עצמה,
יושבים בשקט - אבל המורה לא מלמדת.
לא בעצבים ח"ו, אלא כמציאות שלא ניתנת ללמד, אבל כרגע לא הפסקה.
לרוב זה ממש מאפס את הכיתה והן קולטות שהן כבר עברו כל גבול.
כמובן, אני עושה בלי עצבים, ובסמכותיות.
חבל באמת שנהיה היום מצב שכל דבר קטן שילדה אומרת להורים, ישר מפרשים כלא בסדר,
כלא חוקי וכו'
כל עוד אין פה השפלה, פגיעה, ומשהו גרוע, והענישה נעשתה נטו עניינית.
בסך הכל לשבת בשקט 20 דקות.
אז באמת הבנות עם ההפרעות קשב זה בעיה,
ואכן, בכיתות שיש לי כמה בנות עם הפרעות קשב, לצערי, אני והמורות יכולות לעבור שנת סיוט שלא תתואר,
במיוחד כשיש הורים שחוץ מלבדוק אם מה שהמורה אמרה או לא אמרה זה חוקי, לא מעניין כלום.
יכולים לבוא הורים בתלונה שהמורה לא מלמדת כלום כשהבת שלהם היא הבת הראשית שלא נותנת ללמד שניה.
כל הזמן מפטפטת, מפריעה, צועקת, זורקת דברים, נכנסת יוצאות ועוד.
לא נראה לי אף אחד רוצה שהתלמידות שלכן תבאנה לבית ספר וחוץ מלפטפט ולפטפט או להפריע למורה הן לא תעשינה כלום.
כולן רוצות בנות שלומדות, מתקדמות ונבנות.
וכן , הייתה לי שנה אחת קשה מאד, שלימדתי במסלולים
ההורים משלמים למעלה מעשרים אלף שקל, והבנות? מפטפטות להנאתן,
גילו עולם של חברות חדשות, שקועות בחברה ועוד,
באחד השנים, הייתה קבוצה ממש קשה, רק חברה עניינה אותה,
ומורות פשוט לא הסכימו להמשיך ללמד אותן.
הן היו חייבות להגיש אותן למבחנים ובעצם להוציא אותן עם מקצוע, אבל זה היה בלתי אפשרי,
פטפטת כרונית,
כמה שההנהלה הענישה, שום דבר לא עזור.
ואני הייתי המורה האכזרית, כן, שלא הרשתה לדבר, שהזכירה להן כמה ההורים משלמים עליהן,
שעמדה בתחילת שיעור עד שיהיה שקט, ח"ו לא השפלתי, לא כעסתי, לא פגעתי,
כן עמדתי מאד מאד על שלי,
והן למדו אצלי! עד סוף שנה!
בשנה אחר כך כשהן יצאו לעבודה, הן התקשרו להודות לי,
המקצוע היחיד מתוך כל המסלול שהן ידעו, ורק בזה יכלו לעבוד!
(נ.ב עזבתי את ההוראה במסלולים, כבר לא יכולתי לעמוד בזה, לראות את הכסף של ההורים נזרקים לפח סתם כך!
ממש עשה לי רע, חשבתי על ההורים שמשקיעים את כל האין כסף שלהם, בטוחים שהבנות שלהן לומדות,
והן לא!!!!
אבל זה מתחיל מגיל צעיר - בנות שמגיל קטן התרגלו לעשות מה שבא להן,
אין שום סיבה שפתאום בלימוד מקצוע הן תהיינה מסוגלות לשבת וללמוד.)