שאלת המיליון דולר.
ידעתי שלא הרבה זמן אחרי היפתח הפורום למחנכים תעלה השאלה הזו במלא עוצמתה.
אז ככה:
אני נגד ריטלין. מאד מאד מאד! (גם נגד אקמול ואנטביוטיקה

כשלא צריך לקחת.
אבל, כשכואב הראש, או יש דלקת, אני מאד בעד לטפל בצורה המיטבית, או אפילו ליטול אנטיביוטיקה או אקמול.
כך גם,אם יש קשיי קשב וריכוז המשפיעים על אחד או יותר מהפרמטרים הבאים: 1. השגיות נמוכה בלימודים ביחס ליכולת הקוגנטיבית. 2.שונות חברתית (הגדרה עדינה מדי למי שמכיר ADHD במיטבו..) 3.חיכוכים בלתי פוסקים עם הורים ומורים. אני ממליץ מאד על התרופה.
בשונה מדלקת שניתן לבדוק בבדיקת דם, או כאב ראש שהילד מיטיב לבטא, (עד שלנו כבר מתחילים התסמינים..) הרי שתסכימו איתי שאנו לא יכולים לצפות מהילד שיבוא ויאמר: "אמא, אבא, יש לי קשיי קשב וריכוז, אני לא מצליח לסיים משימות, החברים לא סובלים אותי, והמלמד כל הזמן מעניש אותי. אני מבין את כל מהלך השיעור מיד עם תחילתו, והכסא שלי מלא קוצים. מתפלקים לי פליקים לא רצוניים לחברים, ובדרך כלל אני לא מצליח להבין איך אני מסתבך בכל הסתבכות שקיימת עלי אדמות. אף אחד לא מבין אותי, ואני משום מה מתחיל להבין את כולם. אני חייב ריטלין..."
"למכור לילד ויטמינים" לא עובד. במוקדם או במאוחר הוא עולה על התרמית.
רבותינו לימדונו שהשקר הטוב ביותר הוא האמת.
"היות וקשה לך בתחומים XYZ, ואנו כאן כדי לסייע לך, אנו מנסים איתך יחד את התרופה הזו שפועלת במוח להגברת יצור החלבון שגורם לך להתרכז ולהתמיד במשימות"
בהצלחה לכולם.
(במאמר המוסגר, כיום, במבט לאחור, לאחר שלמדתי היטב את הנושא, תלמידים רבים היו לי בכיתותי שסבלו, טופלו / לא טופלו ועקבתי אחרי התקדמותם, השתלמתי בנושא ואף הוצאתי תואר ביעוץ חינוכי, אני יכול לסכם במשפט אחד: "אל תתווכחו, נסו ותווכחו"..)