מידע שימושי למי יש אחריות על עולם הטיפול?

אני לא רב סתם אישה, מצד שני אישה בוגרת ולא ילדה/נערה.
הייתי תקופה אצל פסיכולוג קליני (מבוגר מאודדדד) - לא נתקלתי באף אחת מהבעיות שכתבת, ואני מאוד מאוד בקורנית וקיצונית במילים על היהדות שמוציאים מהפה לידי. למה?
כי א ב של מקצועות הטיפול זה לא להתווכח עם מטופל - לכן מעולם לא עלתה בשיחה נושא דת / אמונה וכו. מלבד פעם אחת שנפלתי ליאוש קיצוני (מאוד...) והוא כיוון אותי לאמונה שהכל מלמעלה ולטובה (והפסיכולוג אדם לא מאמין, ככל שהיה ניתן להסיק). למה? כי אמונה זה הכלי שלי כמטופלת ולכן הוא השתמש בו.

ילד/נער לא הייתי שולחת לחילוני/ת, אדם בוגר מיושב בדעתו ובאומנתו - כן.
בניגוד אליך, החוויה שלי שונה
היו לי מפגשים עם פסיכולוגית מומחית בהדרכת הורים
באיזשהו שלב דיברנו אמונית, היא אמרה לי שיש לי את המתנה הזו ושאעשה בה שימוש (עניתי לה שאמונה היא עבודה תמידית, ולא לחיצת כפתור והופ אני נמסכת אמונה ונרגעת). בגלל שדיברה על כך שיש לי- ולבני המגזר- את הכלי הזה, העזתי לשאול אותה אם היא מאמינה. ענתה לי שלא.
ההלם שחטפתי, ואני אדם בוגר שראה משהו בחייו והתחכך באוכלוסיות לא מאמינות, היה נוראי. איך את ממליצה לי על משהו שלדעתך הוא לא עובד? זה הרגיש לי הונאה. ובכלל, איך אני יכולה לקבל מאדם שההוויה שלו מנותקת מכל מה שבסיסי אצלי? התערערתי מזה מאד.

למותר לציין מהי גישתי בנוגע לתחום הטיפול. אני בעד מקצוענות קלינית נטולת פשרות ודרכי קיצור. עם זאת חשוב, לדעתי, לבחור מטפל דובר השפה.

מכיר מישהי שטופלה רגשית אצל מטפלת אתאיסטית (כך היא הגדירה את עצמה) והיא ממש מכילה אותה ואת הדת.
אדרבה, אמרה לה את בתור דתיה ומאמינה יש לך יכולות גבוהות להצליח כי יש לך על מי להישען.
ובכלל לא בזה לדת או בכיוון.
קרוב משפחה שלי סובל מקושי רגשי, בעקבות הקושי היתה גם ירידה רוחנית מסויימת...
הלך לפסיכולוג קליני חילוני.
הפסיכולוג אמר לו חד משמעית שהקושי שלו נובע מזה שהוא בגילו (20+) עדין חי עם ההורים והוא יכול וצריך לעזוב את הבית ולבחור את הדרך שלו בעצמו
ועודד אותו בצורה ברורה ומפורשת ללכת נגד החינוך ה"כובל" של הבית, שמונע ממנו התפתחות אישית וכו וכו
הבחור עצמו הבין שהבית זה לא הבעיה שלו והפסיכולוג מכניס אג'נדות משלו, והפסיק את הטיפול.
הבחור מגיע ממשפחה מאוד חמה ותומכת שיכלה להכיל ולהבין את הקושי והרוחני. אבל בכל מקרה אחר, הנער יכול להשליך את כל הקשיים שלו על החינוך החרדי...
לא פשוט בכלל בכלל לטפל אצל אדם לא שומר תו"מ
כל אחד מאתנו מביא איתו את העולם הפנימי שלו לכל מקום וכשמגיע לקלינקה... וכשאדם מולך במשבר...
סתם טיפש ושרלטן. אולי גם אנטי.
מטפל לא אמור לדבר ככה ולגרום לבנ"א לעזוב את הבית והקן החמים.
 
הארה קטנה:
בציבור החרדי, אין כל כך חשיבות לזה שכל אחד יעשה תואר,
לעומת הציבור הכללי,
מטפל אמיתי ומוצלח, בד"כ הוא אחד ש'יש לו את זה' בטבע אופי ואישיות,
כשנמצא אחד כזה בציבור החרדי, שהצליח, והלך להשתלם ולהתמקצע עם עשיית התואר, בד"כ הוא יהיה עדיף ע"פ מטפל מוסמך מהציבור הכללי,
אם כי בכל כלל יכולות להיות חריגות,
אך מלמעלה כך הם פני הדברים
 
בלת"ק
אני מכיר מעט את עולמות הטיפול למרות שאיני איש מקצוע (גם לא בעל תעודה פיראטית...)
אציין מידיעה שבמקרים רבים מטפלים מוסמכים מאד (פסיכולג קליני / פסיכיאטר) ממליצים לפנות לטיפול אצל מטפלים מסוימים שהם מכירים שחלקם בלי שום הסמכה רשמית.
למשל אני מכיר מטפל חרדי בשיטה חדשנית של ביו פידבק שאין לו שום תואר אקדמי והוא מקבל הרבה הפניות של מטופלים מפסיכולוגים ופסיכיאטרים שמנסיונם ראו שביכולתו לעזור ממש.
מצד שני כמובן שסטטיסטית פסיכולוג קליני יהיה מקצועי יותר מבוגרי הקורסים האלו, רק דווקא מכיוון שמדובר בנפש וגם הפרופסורים הגדולים לא באמת חושבים שהם לגמרי יודעים מה שהם עושים - על כן במקרים מסוימים הם ימליצו על מטפלים ללא הכשרה רשמית.
בניגוד לרפואה פיזיולוגית שברור שמי שלמד אותה מסודר באמת יודע הרבה יותר ממי שעשה קורס חפיף, בפסיכולוגיה הדברים ממש לא תמיד כך.
אציין ראיה אחת. כל אחד מאיתנו אם יקרא ספרי פסיכולוגיה יבין את מה שנכתב שם (למעט צורך לעיתים בתרגום מושגים ספציפיים), אבל ברפואה צריך הרבה יותר הקדמות כדי להבין בכלל הבנת הנקרא בסיסית.
בנוסף כמובן גם שישנם פסיכולוגים קליניים שגרמו למטופלים נזקים, יש אנשים שפשוט 'אין להם את זה' וגם אם הצטיינו בלימודים ועברו את כל המסלול, זה עדיין לא אומר שהם באמת יהיו טובים כמטפלים.
לסיכום כל עוד שאנחנו לא יודעים הרבה על המטפל וניסיונו - עדיף מאד ללכת לבעל רישיון טיפול שעבר את כל המסלול, אבל במקרים רבים יש מטפלים ללא הכשרה אקדמית שיכולים לעשות עבודה טובה לא פחות.
נכון.
סתם ציטטתי, הזדמנות לתת לייק גדול 👍 על תיק העבודות שלך.
אהבתי מאוד את הדיוק, האסתטיות, הנראות, הכל!!
 
אשאל רגע פרקטית.
אם אני - אישה חרדית, מחפשת היום מטפלת.
מישהי מקצועית באמת, מאמינה, ועדיפות גבוהה גם ליראת שמים.
איפה אני מוצאת אותה?
בטח במגזר שלנו, כשאנשים הולכים לטיפול זה "סוד צבאי".
לברר לגבי התואר שלה ואמיתותו, אין בעיה. השאלה איך מבררים גם על הצלחות וכדו'?
לכן יש את פרוג ;)

זה יחסית אנונימי.

גם יש אותם: https://havinenu.com/t/
שההרשמה דורשת כלשונם: "טופס הרשמה לאינדקס זה הינו לבעלי תואר בלבד!".
 
נערך לאחרונה ב:
החינוכית - נותנת עיצות והדרכה, זה עבודתה
הקלינית - ממש ממש ממש לא נותנת הדרכות/ עיצות.
צודקת, אך שימי לב שמה שערער אותי לא היה מתן העצות, אלא קבלה והערכה מאדם שהשקפת עולמו מנוגדת לזו שלי בתכלית. אחת היא לי אם הטיפול קליני או הדרכתי. קשה לי לקרוא לעצמי אדם מצומצם. מכל מקום מבחינתי אמונה היא בייסיק. בעיני היא גם מדד לאיכותו של העומד מולי.
 
@מנחם 2
אני אקח את זה כמחמאה... אבל אני חושש שזוהי תגובה קלאסית שמטרתה להתחמק מהדיון...
אני לאו דווקא חולק עליך והאמת היא שפשוט אין לי מספיק דעה בענין...
דווקא ההודעה הזו נראה שטרחת לכתוב לבד
 
צודקת, אך שימי לב שמה שערער אותי לא היה מתן העצות, אלא קבלה והערכה מאדם שהשקפת עולמו מנוגדת לזו שלי בתכלית. אחת היא לי אם הטיפול קליני או הדרכתי. קשה לי לקרוא לעצמי אדם מצומצם. מכל מקום מבחינתי אמונה היא בייסיק. בעיני היא גם מדד לאיכותו של העומד מולי.
טוב, זה כבר יכולת לעשות הפרדה,
כמו שאני מעריכה את הרופא פוריות שבעזרתו זכיתי לילדים, למרות שהוא עובר על איסור דאורייתא חמור מאוד בטיפול בזוגות הרוצים הפוך. הוא לא מעניין אותי כאדם רק כרופא פוריות שלי!
כך אין לי טיפת כבוד לפסיכולוג מבחינה רוחנית, אלא מבחינה עניינת ליכולת שלו להקשיב ולכוון.
אף פעם לא ישבת מול איש מקצוע  מטומטם ועדיין הקשבת לו כי בתחום הספציפי שאת צריכה הוא כן מבין יותר ממך? אותו דבר.
הבעיה שיש אנשים שחושבים שהפסיכולוג הוא חבר שלהם או שהם מעניינים אותו וכו, הוא בסה"כ איש מקצוע.
 
טוב, זה כבר יכולת לעשות הפרדה,
כמו שאני מעריכה את הרופא פוריות שבעזרתו זכיתי לילדים, למרות שהוא עובר על איסור דאורייתא חמור מאוד בטיפול בזוגות הרוצים הפוך. הוא לא מעניין אותי כאדם רק כרופא פוריות שלי!
כך אין לי טיפת כבוד לפסיכולוג מבחינה רוחנית, אלא מבחינה עניינת ליכולת שלו להקשיב ולכוון.
אף פעם לא ישבת מול איש מקצוע  מטומטם ועדיין הקשבת לו כי בתחום הספציפי שאת צריכה הוא כן מבין יותר ממך? אותו דבר.
הבעיה שיש אנשים שחושבים שהפסיכולוג הוא חבר שלהם או שהם מעניינים אותו וכו, הוא בסה"כ איש מקצוע.
הפרדה היא מילה יפה
ובכל זאת בתחום הנפש קשה לי להשתמש בה, שלא כבתחום טכני או רפואי או מכני.
בטיפול מפקיד המטופל את רגשותיו אצל המטפל, והוא אמור להשיב לו אותם נקיים ומעובדים. יש פה הסתנכרנות, ולא הפרדה. מי ערב לו שההשבה תהיה נקיה וסטרילית?
ובכלל, איך אפשר לתת את הנפש בידי אדם מטריאליסט שלא מאמין בקיום הנשמה? להוותו רגשות ובחירה, הם פרי תהליכים כימיים במוח ותו לא.
וכן, מצופה בעיני שפסיכולוג אכן יתעניין במטופליו. אם הוא מתייחס אליהם כאל ניצבים טכניים זו בעיה מבחינתי ביחסי האנוש שלו וביכולת שלו לטפל ולגעת בנפש.
בעיני ההתייחסות שלך לפסיכולוג שוות ערך להתייחסות לשרברב - בא, פותר תקלות טכניות ומנקז סתימות מבאישות. בעיני ההסתכלות שונה.

עוד אוסיף באשר להודעות שדיברו על מטפל ירא שמים - יש לשים את הדעת והלב על כך שלא כל איש מקצוע במראה חרדי הוא אכן ירא שמים, למרבה הצער. גם אנשי מקצוע חובשי כיפת קטיפה יכולים להיות אנשים שאין אלוקים בקרבם.
 
גם יש אותם: https://havinenu.com/t/
שההרשמה דורשת כלשונם: "טופס הרשמה לאינדקס זה הינו לבעלי תואר בלבד!".
לא מצאתי את השורה הזאת.
מה שמעניין שגם הם לא טומנים ידם בצלחת
ומכשירים בעצמם מטפלים ללא תואר רח"ל...

1757246685092.png
אני רק שאלה, החיים לפי פרוג, רובם ככולם נגד לפנות לטיפול אצל מי שלא עשה תואר.
החיים לפי המציאות בשטח, רובם ככולם פונים למטפלים שאין להם תואר.
בחיים האמיתיים לא שמעתי 'כצעקתה' על מטפלים בלי תואר
אלא כמו בכל מקצוע, יש מוצלחים, יש פחות, ויש שרלטנים.

רק שנשמע יותר חכם לומר שצריך תואר ומי שאין לו אז הוא שרלטן והורס נפשות
אז גם אני אומר ככה. בפרוג
 
לא מצאתי את השורה הזאת.
מה שמעניין שגם הם לא טומנים ידם בצלחת
ומכשירים בעצמם מטפלים ללא תואר רח"ל...

צפה בקובץ המצורף 2057203אני רק שאלה, החיים לפי פרוג, רובם ככולם נגד לפנות לטיפול אצל מי שלא עשה תואר.
החיים לפי המציאות בשטח, רובם ככולם פונים למטפלים שאין להם תואר.
בחיים האמיתיים לא שמעתי 'כצעקתה' על מטפלים בלי תואר
אלא כמו בכל מקצוע, יש מוצלחים, יש פחות, ויש שרלטנים.

רק שנשמע יותר חכם לומר שצריך תואר ומי שאין לו אז הוא שרלטן והורס נפשות
אז גם אני אומר ככה. בפרוג
1757247009950.png

(https://havinenu.com/הרשמה-לאינדקס/)
 
מישהו פה בדק את העובדות ביסודיות?
שאלתם מנהלים/משגיחים/ראשי ישיבות/מנהלות סמינר/נשות חינוך?

לפני שאתם קובעים עובדות על סמך מקרים כאלו ואחרים, אני מאוד ממליץ לכם לברר אצל ה'מפנים והמפנות' לטיפול הגדולים/ות, ולשאול את חוו"ד מה הם אחוזי ההצלחה של אלו האקדמאיים, אל מול אלו המטפלים/ות שעובדים עם כל הנשמה ועם כל המקצועיות, פשוט תשאלו.
(כן, יש גם אצלנו מרכזי הכשרה שדורשים המון הדרכה והשקעה של מאות שעות בכדי להיות יותר ויתר אחראיים ומקצועיים)

כמובן, שבכל מקום יש לא מושלמים, ואנשים לא הגונים או חלילה גם שרלטנים, אני אישית מכיר כמה וכמה מקרים שדווקא נכוו בעולם האקדמאי, או מבחינה רגשית או מבחינה רוחנית.

לבוא ולהכליל, שכל ה"מכונים"' שלנו הם חובבניים - הם בעיניי סתם הטלת רפש בלי בדיקה מספקת.
 
מסכימה שיש עדיפות גבוהה ואפילו קריטית ללכת למטפל בעל גישה אמונית.
חולקת על החילוק הזה.
לא הייתי מפרידה בין המתמודד למחלה שלו, גם שם בעיניי יש עדיפות לא פחות גבוהה ללכת למטפל מאמין עם אוריינטציה דתית.
אני כן מפרידה
ואני מתכוונת למחלות נפש שגורמות לחוסר תפקוד כמו דכאון כרוני, סכיזופרניה וכו'...
זה כמו כל מחלה שצריך את המומחים ביותר בבתי החולים
הם מתעסקים יותר בהישרדות ובשיקום הראשוני פחות בעולם הרגשי ובהתפתחות
לכן לדעתי, פחות חשוב ההדגשה שהדגשתי.
 
אבל פתאום כשזה יגיע למטפלים לא אקדמיים - אז ברור שזה בגלל חוסר ההכשרה ולא בגלל שום דבר אחר.. ואם יש 3 מכונים שאחד מהם מעולה והאחרים בינוניים - אז נכלול את כולם יחד..
אין ספק שיש הרבה מטפלים עם הסמכה רשמית שהם קטסטרופה, כמו בכל תחום רפואי. על שני הסוגים אפשר לברר ובשניהם אפשר ליפול אבל במטפלים מוסמכים אתה יודע לפחות מה היקף הלימוד שלו ובעיקר שיש שוט של משרד הבריאות מעליו למקרה שהוא מתפקד בצורה לקויה בעוד שבמטפלים לא רשמיים אין מושג מה היקף הידע שלו ואין לו שוט מעליו לעצור אותו במקרה שהטיפול שלו לקוי.
 
לא מצאתי את השורה הזאת.
מה שמעניין שגם הם לא טומנים ידם בצלחת
ומכשירים בעצמם מטפלים ללא תואר רח"ל...

צפה בקובץ המצורף 2057203אני רק שאלה, החיים לפי פרוג, רובם ככולם נגד לפנות לטיפול אצל מי שלא עשה תואר.
החיים לפי המציאות בשטח, רובם ככולם פונים למטפלים שאין להם תואר.
בחיים האמיתיים לא שמעתי 'כצעקתה' על מטפלים בלי תואר
אלא כמו בכל מקצוע, יש מוצלחים, יש פחות, ויש שרלטנים.

רק שנשמע יותר חכם לומר שצריך תואר ומי שאין לו אז הוא שרלטן והורס נפשות
אז גם אני אומר ככה. בפרוג
העובדה ש"בשטח" רבים פונים למטפלים ללא תואר אינה מעידה על כך שזו הבחירה האידיאלית; היא זועקת את מה שכולנו יודעים: ישנו מחסור אדיר באנשי מקצוע מוסמכים, יראי שמיים וזמינים. הציבור לא פונה אליהם מתוך אידיאולוגיה, אלא לעיתים קרובות מתוך ייאוש, חוסר ברירה, או חוסר מודעות לסיכון. זוהי קריאת השכמה למערכת, לא תעודת הכשר לשוק הפרוץ.
לגבי הטענה שלא שומעים "כצעקתה" – הנזק הנפשי אינו דומה לתאונת דרכים עם צפירת אמבולנסים. הוא שקט. הוא מתרחש בחדרי חדרים. קורבנותיו מתביישים, מאשימים את עצמם, או פשוט לא יודעים שיש להם למי להתלונן, במיוחד כשאין גוף רשמי שאליו ניתן לפנות. השקט שאתה שומע אינו שקט של שביעות רצון; זהו לעיתים קרובות שקט של בושה והפקרות.
ולבסוף, הדרישה לתואר ולסטנדרטים אינה נובעת מרצון "להישמע חכם" בפורום. היא נובעת מהבנה פשוטה וכואבת, שנלמדה מניסיון של עשרות שנים בעולם: כשמשחקים בנפש ללא כללים, תמיד יהיו נפגעים.
זו אינה התנשאות אינטלקטואלית. זוהי דרישה בסיסית לאחריות.
 
מישהו פה בדק את העובדות ביסודיות?
שאלתם מנהלים/משגיחים/ראשי ישיבות/מנהלות סמינר/נשות חינוך?

לפני שאתם קובעים עובדות על סמך מקרים כאלו ואחרים, אני מאוד ממליץ לכם לברר אצל ה'מפנים והמפנות' לטיפול הגדולים/ות, ולשאול את חוו"ד מה הם אחוזי ההצלחה של אלו האקדמאיים, אל מול אלו המטפלים/ות שעובדים עם כל הנשמה ועם כל המקצועיות, פשוט תשאלו.
(כן, יש גם אצלנו מרכזי הכשרה שדורשים המון הדרכה והשקעה של מאות שעות בכדי להיות יותר ויתר אחראיים ומקצועיים)

כמובן, שבכל מקום יש לא מושלמים, ואנשים לא הגונים או חלילה גם שרלטנים, אני אישית מכיר כמה וכמה מקרים שדווקא נכוו בעולם האקדמאי, או מבחינה רגשית או מבחינה רוחנית.

לבוא ולהכליל, שכל ה"מכונים"' שלנו הם חובבניים - הם בעיניי סתם הטלת רפש בלי בדיקה מספקת.
הטענה המרכזית מבוססת על 'מקרים כאלו ואחרים'. כמו כן, האשכול הזה נפתח אחר בדיקה עם הנ"ל - שמתעסקים בצורה חדה עם הענף של מתמודדי הנפש בציבור החרדי.
אך מעבר לכך, הטענה היא על עובדה מערכתית פשוטה שאינה נתונה לוויכוח: היעדר פיקוח וסטנדרט אחיד.
אני שמח לשמוע שישנם מרכזי הכשרה שדורשים הדרכה והשקעה. זהו כיוון מבורך. אך זה בדיוק מחזק את הטענה: אם המרכזים הללו אכן מקצועיים, מדוע הם לא מקבלים הכרה רשמית?
הדיון אינו על "הטלת רפש", אלא על דרישה לשקיפות. הציבור זכאי לדעת איזו תעודה היא תעודה מקצועית המוכרת על ידי המדינה, ואיזו היא תעודת סיום קורס פנימית.
בסופו של דבר, השאלה אינה אם יש מטפלים טובים ללא תואר – השאלה היא מדוע כחברה, אנו מרשים שתחום כה רגיש יתנהל על סמך המלצות אישיות ומוניטין בלבד, במקום על בסיס סטנדרט אחיד, שקוף ומפוקח.
 
בלת"ק בלת"ק
קראתי קצת את הכותרת וכל פעם שנכנסתי לפרוג ראיתי אותה ונמנעתי מלהגיב , ולמה בסוף אני מגיבה? כי הנושא כ"כ בוער בי!!!
הכרתי מניסיוני האישי אנשי / נשות מקצוע עם תעודות מפונפנות שעשו הרבה יותר נזק מאשר עזרו,
וב"ה זכיתי להכיר מטפלת מדהימה בלי תואר אבל עם הרבה טוהר ורצון כנה לעזור , לא תלויות לה תעודות על הקיר ולא ממוסגרות לה תודות, אבל היא מביאה הרבה מקצועיות, אפשר ללמוד שנים ופשוט להישאר בורה, כן היא למדה המון!!!
אבל נראה לי שהלמידה הכי חזקה שלה זה רצון להיטיב ולקדם את מי שיושב מולה,
שלא ישמע ממני חלילה שאני מזלזלת באנשים עם תעודות - להיפך לכו ותלמדו וכמה שיותר אבל לא זה המפתח !!!
כל הזמן יש הזהרות לא ללכת למטפלים ללא תעודה...
כן אני העזתי בסוף ללכת למשהי בלי תואר אבל בלמידה עמוקה של קורסים שנתיים חשובים ביותר שאני לא מאמינה שלומדים אותם במקומות אחרים
טוב , מקווה הצלחתי להסביר את עצמי, בדברת רק מהנסיון שלי ואסייג את דברי שאני כלל לא מדברת על מחלות נפש שלהן באמת זקוקים לעזרה רצינית (פסיכיאטר / פסיכולוג)
 
השאלה היא מה הפתרון, עם גדולי ישראל אומרים לא ללכת לאקדמיה, אז נפקיד את נפשנו אצל מי שלא שומע לגדולי ישראל?
לא מדובר כאן על רופא לגוף, מדובר על רופא ל-נ-פ-ש!!
אז אולי עדיף ללכת לנהג מונית שמבין יותר טוב מכולם בכל תחום. :unsure:
אני מכיר שלוש מטפלים רגשיים חרדים ברמה האישית, אחד מהם הספיק לעשות נזקים עוד כשהוא היה בתחום החינוך.
המוסד שבו הוא היה העביר אותו לתפקיד לא רלוונטי, אז הוא הבין את הרמז ועזב. והלך להיות מטפל רגשי שלוקח הרבה מעבר לחמש מאות לפגישה...
לא הייתי שולח איליו אפי' בחינם אפי' את הבובה של הילדה שלי.
השני הוא יהודי נחמד, אבל לא חכם מאוד. והוא יכול להיות אוזן קשבת לילד או בחור שקשה לו חברתית, ובזה הוא יהיה טוב. אבל מכאן ועד לטיפול בבעיות נפשיות הדרך רחוקה. לפי רמת הנסערות שלו אני יודע לנחש אם הוא אחרי טיפול.
השלישי הוא יהודי מאוד מוכשר, והייתי עלול לחשוב שהוא מספיק טוב. רק שאני יודע שהוא היה צריך בעצמו טיפול מקצועי עקב נזק שנגרם מטיפול שלו.
יש מעט אנשי מקצוע חרדים ע"פ רוב חוזרים בתשובה או חוצניקים. הם לא מספיקים, ולפעמים אין ברירה אלא לפנות לגורם מקצועי משום שהנזק בהימנעות מטיפול מקצועי עלול להיות יותר מאשר הנזק האפשרי מהטיפול. ובמקרים כאלו צריך שאלת חכם שמבין ברמה מסוימת בתחום. כי זה דיני נפשות כפשוטו.
יש "מטפלים" שעברו משהו בחיים ועשו קורס וחושבים שהם כבר יכולים לטפל באנשים שנמצאים במקום שבו הם היו. לכאלו מטפלים יש נטייה לחבר כל מקרה למקרה שלהם, ולכן ראיית המציאות שלהם לעיתים גרועה יותר ממי שלא עשה שום קורס ולא עבר כזה מקרה בעצמו.
 
אז אולי עדיף ללכת לנהג מונית שמבין יותר טוב מכולם בכל תחום. :unsure:
אני מכיר שלוש מטפלים רגשיים חרדים ברמה האישית, אחד מהם הספיק לעשות נזקים עוד כשהוא היה בתחום החינוך.
המוסד שבו הוא היה העביר אותו לתפקיד לא רלוונטי, אז הוא הבין את הרמז ועזב. והלך להיות מטפל רגשי שלוקח הרבה מעבר לחמש מאות לפגישה...
לא הייתי שולח איליו אפי' בחינם אפי' את הבובה של הילדה שלי.
השני הוא יהודי נחמד, אבל לא חכם מאוד. והוא יכול להיות אוזן קשבת לילד או בחור שקשה לו חברתית, ובזה הוא יהיה טוב. אבל מכאן ועד לטיפול בבעיות נפשיות הדרך רחוקה. לפי רמת הנסערות שלו אני יודע לנחש אם הוא אחרי טיפול.
השלישי הוא יהודי מאוד מוכשר, והייתי עלול לחשוב שהוא מספיק טוב. רק שאני יודע שהוא היה צריך בעצמו טיפול מקצועי עקב נזק שנגרם מטיפול שלו.
לא מובן המשפט, נזק שנגם למי, על טיפול שמי עשה למי?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

התלבטתי אם להגיב באשכול אחר והחלטתי לפתוח חדש עם הסבר מהבסיס. כל תגובת-נגד תענה בברכה.
אחד הכשלים העיקריים בחיפוש אחר עבודה\ מקצוע, הוא השאלה "איזה עבודה יש בזה"
או- "אני כזו וכזו וכזו, במה כדאי לי לעבוד"
מגדילים לעשות מנחשי ענן\ קוראים בשוקו, בקפה ובקווי האף ומסבירים למאובחן\ת הנלהבים איזה יכולות מדהימות יש להם (מה לא עושים כדי שלקוח יהיה מרוצה ויגרור את חבריו לאותו בור)
ואז כשקמים מהספר ותולשים את הצ'ק ושואלים- במה אני יכולה לעבוד?
אין תשובה ברורה. וחוזרים לנקודת ההתחלה המתסכלת.

ההבדל בין פרופסיה להתקדמות מקצועית כללית
יש מקצועות שלומדים אותם, והם פרופסיה- ראית חשבון, עיצוב דיגיטלי, עריכת דין, תכנות, רפואה, טיפול- מאד ברור מה לומדים ואיזה עבודה מחפשים אחר כך. זה פלוס גדול שהכיוון ברור, זה מינוס ענק אם התחום לא מתאים ורוצים לעשות שינוי. כמעט כל מה שלמדו לא רלוונטי לתחום אחר. צורת ההכשרה הזו מקובלת מאד בחברות שמרניות, כי ככה היה פעם. לכל אחד היה מקצוע ביד- סנדלר, חנווני, רופא או עורך דין. כל הבדיחות על האמא היהודיה והפולניה? אז היום זה ככה בחברה החרדית ובחברה הערבית בארץ. רוצים מקצוע ברור שגם אנשים שמרנים מבינים מה יש ביד.
אבל זה רק מיעוט מהלימודים והעבודות בשוק העבודה המודרני.
רוב הלימודים הם יותר כלליים ומקנים יכולות.
* הם מתבססים על היכולות הבסיסיות של האדם (היוש יכולות אנליטיות יוצאות דופן+ חוש מיוחד לזכירת מספרי טלפון בע"פ+ גמישות בקפיצות לגובה),
* מתקפים אותן עם ידע נוסף ותעודה ממוסמכת ומכניסים לתוך מסגרת ששוק העבודה מכיר בה ומתגמל-
* מכאן האדם מנהל את הקריירה שלו באפיקים שמענינים אותו.

אפשר לדמיין את זה כמו ההבדל בין ללמוד לנגן על כלי אחד מסוים (למשל פסנתר) לבין ללמוד מוזיקה באופן כללי – תווים, תיאוריה, סגנונות. הראשון נותן לך כלי ביד, השני נותן לך שפה שלמה שאיתה אפשר ליצור, ללמד, לנתח, או להמציא משהו חדש.

רוב התארים במדעי החברה והרוח (מי יותר ומי פחות) נותנים תוקף ליכולות. נותנים ידע רלוונטי שהשוק מכיר בו. לא לחינם משרות זוטרות דורשות תואר ראשון כלשהו, משרות בכירות יותר בפיתוח פרויקטים דורשות תואר שני יתרון באחד מתוך התחומים-------. כי הם לא מחפשים דווקא תואר שני בתחום ספציפי. הם מחפשים מישהו שיש לו יכולות ניהוליות וניתוחיות בתחום רחב מסוים.
בעבודות מהסוג הזה יש משקל רב ליכולות האישיות, לנסיון התעסוקתי, ולידע שצברו. אפשר להגיע לתפקידים בשכר נאה מאד- אבל צריך לנהל את זה בחכמה. לעבוד בהתחלה בשכר נמוך כי בתפקיד מסוים יש מקפצה לשלב הבא. יש הרבה ניידות בין התחומים- יכול לבוא מישהו שניהל פרויקט בתחום הבריאות ולהתקבל לעבודה בכירה בניהול בתחום החינוך או הרווחה. כי זה לא "איזה עבודה יש בזה" אלא- מה היכולות שנולדתי איתם ומה הנסיון והידע שצברתי בדרך מעל היכולות האלה.
התפתחות מקצועית כזו היא גמישה ויש בה ניידות בין תחומים.

ומכאן ההבדל בצורך בתואר אקדמי. בתחומי הפרופסיות אם את מתכנתת טובה או מנהלת חשבונות מעולה- והצלחת להתברג, אף אחד לא יבדוק אם יש לך תואר (לרוב, בהתחלה. לפעמים בהמשך החיים כן צריך). כנ"ל בעוד תחומים בהם מספיק ידע ותעודה.
אבל בתחומים שנושקים יותר לתחומי החברה, הדרך הכמעט יחידה להתקדם זה ע"י תואר. כי זה שילוב של יכולות+ אישור שיש לאדם ידע נרחב שיהיה רלוונטי למגוון רב של תפקידים. אין כמעט דרך לעקוף את זה.

לגבי "לעבוד במחקר"
זו אמירה חסרת תוכן ותועלת כי אין מי שיקבל הפניה "לעבוד במחקר" באבחון תעסוקתי.
למחקר מגיעים ב2 צורות.
1. אדם שמתמחה בתחום מסוים, אוהב ללמוד אותו באופן שווה או יותר למידת אהבתו לעיסוק, רוצה להעמיק בו, ועל הדרך גם להרוויח קצת כסף. העבודה היא או כעוזר מחקר במעבדה (פירוט למטה) או במכוני מחקר מסחריים. רוב העובדים במכוני המחקר הגדולים שמוכרים את שירותיהם לגופים הגדולים במדינה, הם תלמידי תואר ראשון - שני שמנהלים מחקרים מסחריים מול משרדי ממשלה וחברות גדולות. בראש המכונים ואלה שמקבלים שכר נאה, יושבים אנשים עם תקן אקדמי שמוכרים בסצנה האקדמית. כל גוף מחקר שרוצה שישכרו ממנו את השירותים (שאותם יבצעו בשכר נמוך הסטודנטים הנ"ל)- מחזיק כמה אנשי סגל כקישוט וכחותמת איכות. הם לא עובדים במחקר, הם אנשי אקדמיה שמקבלים שכר גם על מחקר. אין שום דרך להגיע לשכר ראוי במחקר בלי להיות אנשי אקדמיה שמושקעים בה עד צוואר, מפרסמים מאמרים בכתבי עת מוכרים ועוד.
העבודה של הזוטרים במכוני המחקר היא משעממת, לעיתים קרובות לא מקצועית (כי עושים המון מניפולציה על נתונים חסרים כדי להשיג משהו), ואם זה מכון שגם עושה סקרים זה בכלל עבודה כמעט משרדית. אין דבר יותר מסכן ממאסטרנט שמתחנן לפונקציות רלוונטיות לענות לו על שאלונים. כן, משלמים לו על זה, ועדיין זה עלוב. זה שווה לו או כי הוא כרגע בין עבודות או במהלך לימודים, או כי הוא מאמין שזה יקדם אותו בעולם האקדמי. זה אף פעם לא תהיה התחנה האחרונה ועיקר הקריירה שלו. (שוב, אלא אם הוא יקבל תקן אקדמי ומכון מחקר יקח אותו כחותמת מקצועית, או שהוא יפתח מכון בעצמו וינסה להשיג חוזים עצמאית, קשה כמעט עד בלתי אפשרי)

מחקר של עוזרי מחקר עם מלגות ומשכורת מתנהל בד"כ במעבדות אקדמיות, סביב אנשי סגל אקדמי. קודם כל לומדים תחום, ואז גם חוקרים אותו. יש תחומים שמאופיינים ביותר מחקר ויש פחות ואפשר לבחור בהתאמה לנטיות ואופי.

2. אנשי מקצוע בתחום הסטטיסטיקה, מערכות מידע וניתוח נתונים. זה דומה מאד לרואה חשבון או מתכנת. יש להם מומחיות בתוכנה\ מספרים הרלוונטיים והם עושים את העבודה השחורה של ניתוח האקסלים של המחקר (או הפלט של תוכנות מתקדמות אחרות) ומעבירים את התוצאות לחוקר שכותב תוצר של מידענות או אנליזה מחקרית, לפי מה שהזמינו ממנו. זו עבודה טכנית, מספרית מאד, שיושב על תואר בסטטיסטיקה או תואר "מדעי" אחר שלימד את האדם לעבוד עם מספרים.
אני רואה מדי פעם אנשים שיש להם טענות על תמחור של עצמאיים. המשלם רואה שהוא שילם 300 ש"ח לעבודה שלקח לעצמאי שעה, או סכומים גדולים יותר, וזה נראה לו מוזר. כי הוא עובד תמורת 55 לשעה, אז מה זה החוצפה לקחת 300 ש"ח לשעה?

אני ישתף מהמקרה שלי שאני מכיר בפרטים, ואפשר להקיש מזה למקרים רבים. העצמאיים פה יבינו מיד מה אני מדבר. המטרה שלי היא קצת להסביר לשכירים, למה הם צריכים לעבוד תמורת 55 לשעה, והעצמאי נראה שעושה הרבה יותר.
בנוסף אני מקווה שזה יעזור קצת למי שמקבל שירות מעצמאי ומרגיש מתוסכל מהסכום הלכאורה גבוה שהוא היה צריך לשלם עבור זמן או שירות.

אני עצמאי שעובד בתחום המוזיקה ומרוויח "1500 ש"ח בערב אחד" (והמחמירים מתחילים לעשות חישוב מה קורה אם אני עובד כל ערב...), אשתי מטפלת רגשית ש"יושבת על כורסא ומרוויחה 300 לשעה",


בוא נעשה חישוב קצר. (לכאורה)
כמה זמן זה לנגן בבר מצוה? בוא נגיד 3 שעות? לכאורה 500 לשעה זה אחלה כסף.
אבל...
אם מחשבים את הזמן שאני עובד סביב האירוע, מהרגע שאני מתחיל לארוז את הרכב, ועד שאני חוזר הביתה והולך לישון מדובר על כ6 שעות.
מה שאומר שהרווח הוא פחות מ300 לשעה.
תורידו דלק, ציוד, ידע, אימון, ואין אירוע כל יום.
מליונר אני לא.

אז נכון שבעל האירוע שילם 1500 שח על 10 דקות ריקודים בבר מצוה וקצת מוזיקת רקע (חלק מהזמן היה בכלל מוזיקה מוקלטת...)
אבל העבודה שלי מסביב היא יותר ממה שנראה למי שמסתכל מהצד.

אותו דבר אשתי.
300 לשעה בשביל לפטפט קצת... נשמע אחלה דבר (והמחמירים יעשו חשבון כמה זה אם עובדים יום שלם וכו')

אז בוא נחשוב שניה, אשתי למדה תואר שני, ויש לה 10 שנות נסיון. (אפשר לחשב לכאורה מאות או אלפי שעות לימוד. מהבגרויות ועד ההדרכות שהיא עדיין מקבלת) זה משהו שעושה הגיון לשלם עליו בפני עצמו.
בנוסף, אם היא קובעת טיפול, זה להתכונן (טכנית ונפשית) חצי שעה לפני לפחות, וחצי שעה אחרי להתאפס. בנוסף יש בדרך כלל לפחות 10 דקות של תיאום לפני הפגישה. לפעמים יש דיונים טלפוניים עם אנשים שקשורים לטיפול.
מה עם קליניקה וביטוח? מה אם משלמים על הדרכה?

הגענו לשעתיים ועשר דקות מינימום על פגישה. וזה בקלות יכול להגיע ל3 שעות. לא כולל הוצאות נלוות.
100 ש"ח לשעה זה לא כזה דבר מושלם.


אז לפני שממהרים לעשות את החישוב המהיר: "כמה עולה פיתה, כמה עולה כדור פלאפל, כמה עולה קצת מלפפון- למה זה עולה 15 ש"ח למנה?"

הייתי מציע להסתכל רחב יותר.

נ.ב. אני לא אומר שכל תמחור של כל עצמאי זה הוגן. רק מציע למסתכל מהצד לראות תמונה רחבה יותר (או לא לעשות את החישובים של השני)

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה