לנשים העמוסות!!!!

  • פותח הנושא 3239
  • פורסם בתאריך
  • הוסף לסימניות
  • #41
נכתב ע"י GRN;1499924:
נפלא.
תודי לה' שיש לך כוח להמשיך עם זה.
ותדעי, שיש נשים שמתמודדות לפעמים עם קשיים שונים, חולשה למשל, שאז גם אם הן מבינות היטב מה טוב, מה נכון ואיך ראוי - הן לא רואות את עצמן עומדות בזה.
אז להודות לה' שיש לך כוח, ולא לחשוב שכולן יכולות.

נכון, אני מסכימה עם זה שלא תמיד זה אפשרי, ולא לכל אחת
אבל מבחינתי זה טיפ גדול שמי שיכולה לעשות אותו או לפחות חלקו זה פשוט מציל!

עוד משהו,
שהבית הפוך ומבולגן, הכל נראה הרבה יותר קשה ו"גדול"
ואני פשוט נהיית עצבנית מזה, וכל דבר קטן נוסף מעצבן יותר
ושהבית מסודר הכל נראה יותר רגוע
כך שאני מרוויחה פעמיים
מקווה שאצליח לעמוד בזה.......
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
נכתב ע"י Shellykaz;1499590:
כתבת יפה מאוד- גם אני מצטרפת לנאמר. במיוחד בנושא השוויגער...

לפעמים לשוויגער יש בן שירש ממנה משהוא בנושא הסדר והנקיון,
ובו, חייבים להתחשב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
נכתב ע"י חויד;1499912:
טעות!!!!
אני ממש לא כזאת (ולא שלא הייתי רוצה....) ממש להפך!
אגיד לך סוד מתי למדתי את הכלל הזה של בית שנשמר יחסית במצב סביר
לפני לידה........:)
כיבסתי כל הזמן ומיד תליתי ומיד קיפלתי ולארון
כנ"ל כל דבר עף מיד למקום, ומיד שוטפים כלים וכו'
כי לכי תדעי מתי תלדי ולהשאיר בית מבולגן זה הכי נורא מבחינתי.

ואז חשבתי לעצמי, למה רק לפני לידה אפשר
ומאז אני מנסה תמיד להיות בכיוון הזה
אני לא יגיד שתמיד הכל דופק,
אבל ששומרים במשך השבוע
לפחות על מס' דברים,
לא מגיעים לסוף ויום ואחרי זה סופשבוע ולא יודעים מאיפה להתחיל לסדר.....

גם אני ככה בזמן הזה,
ומשתדלת כשזה שייך.

אבל כשאני רואה שזה עושה אותי עצבנית, (וזה קורה...)
אני מעדיפה קצת בלאגן ע"פ הקונטרול הזה.

יש אנשים שיש בהם מן מרדנות אנטי ממסדית, וכל דבר שהופך ל"כלל" אוטומטית יוצר תנגודת ועצבנות פנימית, ולכן כשהם יקראו עצות מיעל זלץ זה רק יגרד להם... (למרות שאני מעריכה אותה כחכמה) ואם הם יהיו "חייבים" כל דבר לעשות מיד זה עצמו יהיה מתכון לאי שלווה... למרות הנחת מהבית הנעים והמסודר.

אז מה?
או שהם צריכים עצות אנטי ממסדיות אם זה מסתדר להם, או שהם צריכים לגבש לעצמם כללים שמתאים להם לעמוד בהם.

(אגב אל תדאגו, החיים זה המוסד הכי ממסד שיכול להיות)
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
נראה לי שכתבו הרבה למעלה ממה שגם אני נוהגת.
עלי להקדים ולומר שהכללים שלי נבנו בהתאם לאופי שלי, ושל המשפחה ולתנאים.
1. כביסות רק בתחילת שבוע. מחזיקה מספיק מלאי, וגם הגדולים לא מחליפים מערכת ביגוד כל יום (בחורף) ביום שלישי החלפת מצעים, וזהו.
לפעמים המייבש מאכסן לי את ההרתחה עד שאתפנה אליה, אבל משקיעה הרבה מאמץ לגמור באמת הכל עד יום רביעי.
הערת אגב: בכל שבוע כשהכביסה נמצאת במקום עד הפריט האחרון אני מרגישה שמגיעה לי מדליה. זו עבודה עקשת ומי שחושבת שלא והכל עף לה מהידיים, לבריאות והרבה נחת!
2. את הסנדוויצ'ים אני מכינה בערב כשממילא השולחן מלא בבלגן של ארוחת ערב. הגדול כבר תפס שלחם טרי יותר טעים, אז הוא מתכבד ומכין לעצמו לפני שיוצא לתפילה השכם בבוקר.
3.תפריט ארוחת צהרים:ביום ראשון שאריות משבת +תוספת טריה להוא שמעקם את האף וסתם לתגבור. בשני פרווה או חלבי. שלישי רביעי מנה עיקרית בשרית בכמות הגונה ליומיים, וברביעי יש רק להכין את התוספת החדשה. חמישי- סויה בפיתה.
4. ניקיון: בשלישי- החלפת מצעים, ברביעי חדרים פנימיים, חמישי בבוקר הכיסאות עולים על השולחן בסלון לתחושת: אוטוטו מנקים לשבת... שטיפת סלון מטבח.
5. שבת: חמישי אחה"צ הילדים זוכים לראות איך מכינים מאכלים בסיסיים לשבת, בערב זה הזמן ליצירתיות בענף הסלטים. (כמה שנשאר הזמן והכוח)
שישי חורפי-השלמות קטנות (שבוע שעבר נתקפתי חשק לכין ליקר שוקולד, לדוגמה) וניקיון אקונומיקה כולל למטבח, ולכלים סניטריים שכמה שננקה תמיד לא יזיק עוד סיבוב...
ניגוב רצפה לסיכום.
6. הילדים עוזרים: סידור מיטה בבוקר,סידור חדר בערב, שליחויות, ביום שישי יש לכל אחד תפקיד. (רוב בנים)
7. אני כמעט לא אופה, רק בהתקפה רצינית. מסתדרים נפלא עם מזונות קנויים.
עובדת גם בבקרים ומידי פעם בערבים (עצמאית)

הערה חשובה: כשהגדול היה בן חמש, הזמן היה לחוץ עד כדי חנק, ככל שגדלו הנערים ותפסו עצמאות, נהיה לי הרבה יותר אוויר.
אימהות צעירות רק שתדעו: יותר קל לגדל חמישה ואפילו שבעה ילדים מאשר שניים. כשתגיעו לזה בעז"ה, תבינו עד כמה המשפט הזה הגיוני.
הרבה נחת, מהילדים, וגם מעצמנו!:)


רגע, שכחתי משהו: לגבי אחסון בגדים בארון:
לילדים הגדולים אני שמה את החורפי בחזית המדף, והקיצי בתוכו (ארוז בניילון נצמד, הרבה פחות נפח) ומחליפה בחילופי עונות.
מה שלא מתאים לאף אחד, נמצא למעלה, או נמסר למי שצריך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
איזה נושא בוער...

בכל מקום עבודה/ משרד/חדר מורות, תמיד יהיו את אלו המטופטפות שמצליחות גם וגם וגם ואת אלו שמדדות אחרי הלכלוך והכביסה.

העצה הראשונה שלי-

לא לנסות להיות אף אחת!

את כל יסוריי המצפון על כך שהבית שלי תמיד מבולגן/אני לא מקפלת כביסה/ אין אצלי ארוחת צהרים קבועה עם חלבונים וירקות ותוסיפו מעצמכם פשוט להזיז הצידה.

ומנסיון- זו לא עבודה קלה להלחם עם ייסורי המצפון הללו.

במיוחד אם את נמצאת בחברה שבה יש נשים שמספיקות יותר ומסודרת יותר.
תקדישו זמן ומחשבה להשלמה עם המצב שלכם ולראיית היופי והשמחה של הבית שלכם וכל המטלות כבר יזרמו יותר טוב.
אל תזלזלי באימון האישי שלך בנושא הזה.

לא מזמן יצא לי לדבר עם אם לשבעה! שיושבת ובוכה על המצב בבית וחוסר ההספקים שלה. חבל . יש לך שבע נשמות מקסימות לגדל, ילדים כ"כ צפופים ואת עומדת ודורשת מעצמך. ממש התכווצץ לי הלב לשמוע אותה.


זהו . עכשיו אתן יכולות להמשיך לשאר העצות הנהדרות באשכול....:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
האצלת סמכויות

בעיקר לאמהות הוותיקות והמנוסות, אילו תפקידים אפשר להפקיד בידי בנים בגילאי עשר ומטה בעיקר ביום שישי.
וכן איך נעזרים בבנות עשרה שלא תרגשנה "אמהות קטנות" שכל העול שלהן ומצד שני כבנות גדולות למשפחה ברוכה יש בי ציפייה שהן תהיינה שותפות בעזרה. (כמורה בתיכון אני נתקלת גם בממורמרות וגם בציפורי הדרור שמסבירות לי שלא זקוקים לעזרתן ואני מחפשת דרך אמצע בעבור בנותי)
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
נכתב ע"י מזל בן הרוש;1499432:
אני כביסות מייבשת במייבש ופשוט מקדישה לזה ערב לקיפול הכביסה. בערב שאני מרגישה הכי עייפה. אני יושבת על הספה ומריצה קיפול של חמש שש מכונות. ככה גם ערב מתיש מנוצל. וגם ני סוגרת עבודה של כמה שעות בקיפול.

ויש לך כח למיין אח"כ הכל לארונות??? :confused::(:(
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
כשהבית בלאגן, ולא מספיקים כלום וכו' וכו', מענין שתמיד נזכרים בגיסה הזאת עם הבית הנוצץ, שתמיד כשתכנסי הכל יבריק.
למה אנחנו לא זוכרות שרוב הבתים הם לא בית מרקחת???
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
נכתב ע"י גלגלים;1500209:
כשהבית בלאגן, ולא מספיקים כלום וכו' וכו', מענין שתמיד נזכרים בגיסה הזאת עם הבית הנוצץ, שתמיד כשתכנסי הכל יבריק.
למה אנחנו לא זוכרות שרוב הבתים הם לא בית מרקחת???

כי כשעייפים כ"כ ואין כוח לכלום, היצר עובד שעות נוספות ע"מ להתיש אותנו...
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
נכתב ע"י סטודנטית;1500190:
ויש לך כח למיין אח"כ הכל לארונות??? :confused::(:(

בד"כ בכל מכונה יש לפחות בגד אחד מכל סוג,
ז"א חולצות בנות, חצאיות בנות, גופיות וכ הלאה.
אז כבר בקיפולאני מסדרת בערימה לפי סוג.
ואז פשוט מרימים ערימה של עשר בגדים במקום בגד שניים לכל מקום.
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
נכתב ע"י סטודנטית;1500190:
ויש לך כח למיין אח"כ הכל לארונות??? :confused::(:(
כשמקפלים, מניחים ערמת חולצות לפו'צוק, ערמת חולצות למוצ'וק, חצאיות לפוצ'י, חולצות למוצ'י, ואז מפזרים את המגדלים בארונות.
יש לי סלסת כביסה מלבנית גדולה, אני עורמת עליה את הערמות המיועדות לחדר אחד, מכניסה וחוזרת למלא בשביל החדר השני, וכן הלאה. לא מתרוצצת בשביל כל ערימה בנפרד, וודאי שלא בשביל כל בגד בנפרד...
אגב, בעניין כביסה ומיון, יש לי מתקן נהדר מסגנון כביסל. כבר כשפושטים הילדים את הבגדים הם מניחים לפי סוג. (הקטנים שמים ככה סתם בכיור באמבטיה ואני ממיינת) הרי לכן חיסכון באנרגיה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
אז אני פשוט מורידה ה-כל מחבלי הכביסה, ממיינת לפי ילד\אדם, ומקפלת כל ערמה ענקית בנפרד, ואז מניחה מקופל אחד על השני והכל של אותו ילד ושמה במדף האישי.
ככה אני הולכת מקסימום פעמיים שלושה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
לצעירות שבינינו (2-3 ילדים :) בגילאי 1-5 בערך )

1. כביסה מיום ראשון עד חמישי
לא מפעילים מכונה בשישי וכך מגיעים לשבת רגועים
לא להפעיל מכונה לפני שהחבל ריק ומקופל
מקפלים ועושים ערימה לכל ילד ומחלקים בארון לפי שבת /חול/פיגמות
2. ערמת גיהוץ בחמישי
3. נקיון חמישי בבוקר/עוזרת באחד מימי השבוע ואז ניגוב בשישי
4. שבת מוכנה בחמישי בערב בשישי מסיימים סלטים וכד'
והולכים לנח עד שעה לשבת :)
5. בגדים עדיף יותר מ5-6 להחלפה כך כמעט לא נתקעים
6. כלל חשוב - לא הולכים לישון עם כיורים מלאים! מתאמצים עוד קצת
וכך קמים לבוקר רענן!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
מה שמדהים הוא שהנשים האלה גם עובדות!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
ולפעמים...
מחליטים להתעלם מכל הבלגן והמשימות ו-הולכים לישון מוקדם עם ספר נחמד, מכוונים שעון לקום קצת יותר מוקדם..ובבוקר בחצי שעה רעננה מספיקים מה שבערב עייף אחד בשלוש שעות אולי היינו מספיקים, וגם הכל פחות מאיים.
לילה טוב!
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
כל האלה שעושות כביסות לפי תכנון,
איך הכביסה מתייבשת לכם???
אני לפעמים משתגעת, הכביסה תולה יומיים שלוש ולא מתייבשת, עד שבסוף אני מעבירה אותה למייבש.
נכון, יש לי רק מתקן אחד, ואני בתכנון לקנות עוד אחד.
אבל גם ככה, מכונה אחת תופסת לי את כל המתקן ואז אני תקועה.:confused:
אשמח לשמוע מה אתן עושות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
מצטרפת לזוהר טל. כך זה גם אצלי, למרות המייבש לא מצליחה לעמוד בכביסות לפי תכנון.
עצות בבקשה---
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
נכתב ע"י dk;1500435:
ולפעמים...
מחליטים להתעלם מכל הבלגן והמשימות ו-הולכים לישון מוקדם עם ספר נחמד, מכוונים שעון לקום קצת יותר מוקדם..ובבוקר בחצי שעה רעננה מספיקים מה שבערב עייף אחד בשלוש שעות אולי היינו מספיקים, וגם הכל פחות מאיים.
לילה טוב!

בימי חמישי, אני הרבה פעמים הולכת לישון כשאני משכיבה את הילדים קמה אחרי כמה שע' ואז עובדת עד כמעט אור הבוקר. (בשישי אני לא עובדת)
מספיקה המון!!!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
נכתב ע"י זוהר טל;1500476:
כל האלה שעושות כביסות לפי תכנון,
איך הכביסה מתייבשת לכם???
אני לפעמים משתגעת, הכביסה תולה יומיים שלוש ולא מתייבשת, עד שבסוף אני מעבירה אותה למייבש.
נכון, יש לי רק מתקן אחד, ואני בתכנון לקנות עוד אחד.
אבל גם ככה, מכונה אחת תופסת לי את כל המתקן ואז אני תקועה.:confused:
אשמח לשמוע מה אתן עושות.
2 מתקני כביסה, כבר מהילד הרביעי.
המייבש- לכביסת הרתחה, לגרביים ולכביסת חולצות לבנות (מקל מאוד על הגיהוץ)
בבוקר יום ראשון אני שולפת את הבגדים המיועדים לאותו היום, ומייבשת כמה דקות לפני הלבישה. בבוקר חורפי זה ממש פינוק חמים ונעים!
כך יוצא שגם מדללת קצת הכביסה המתיבשת.
ביום של שמש, כבר בבוקר שני הכביסה מתייבשת. ביום חורפי זה נגרר עד יום שלישי אבל חימום המזגן מסייע לייבוש, והכביסה הרטובה- מסייעת לאוויר פחות יבש בבית...
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
נתנו פה עצה מצוינת באחד האשכולות הקודמים בנושא:

להעמיד כל יום מכונה אחת. להכין אותה בערב לפני השינה ולהדליק את המכונה בבוקר לפני שיוצאים לעבודה.

כשאת חוזרת בצהרים יש לך מכונה לתלות/לייבש ולקפל/ לפזר כל אחת מה שמתאים לה.
אני שמה על טיימר שהמכנה תתחיל לפעול רק 3 או 6 שעות אחרי שאני יוצאת ולא תחכה לי יותר מידי.

כך אין הצטברות כביסה ויש לך כל יום אחת.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה