קודם כל, ממש סליחה!
בהחלט ולגמרי שלא התכוונתי ל"התנפל", ובטח שלא אישית עליך (רותי המקסימה, הנדיבה, החסכנית, המוכשרת וטובת הלב בעיני!)
רק שבמקרה שלך, פשוט היה קל ופשוט לתת דוגמה להשקעה של זמן, משאבים (וגם כסף, בכל אופן את צריכה להוסיף בדים, צבע, לקנות כלי עבודה מתאימים וכו' וגם זמן של נסיעות לשווקים שונים וכיוצא בזה) שיוצרים מחזה מרהיב עיניים ומשמח לבבות למי שהתחום מדבר אליו, ויכולים לגרום לאחרת, שלא מבינה בזה ושבעיניה רהיטים אמורים לשמש לייעודם ולשימושם הבסיסי ועל כן כל צבע, ריפוד והיעדר קישוטים משלימים יספיקו בהחלט, ל"השתגעות" מ"המורה הזו שמבזבזת את היום החופשי שלה על שיפוץ ספסלים ושעובדת לדפוק ניטים אחד אחד לריפוד כסאות שיהפכו למלכותיים", ו"אולי עדיף שאת הכוחות האלו תשקיע במשהו יותר רוחני..." (שימי לב, אלו בכלל לא המחשבות שלי, רק רעיונות לדוגמאות קיצוניות ברוח הומוריסטית להמחשת ה"השתגעות"...)
ואפשר לחשוב באותו כיוון גם עלי, כפי שהתוודיתי לגבי החולשה שלי לטכנולוגיות ולחידושים בתחום הדיגיטלי ולומר "מוסיקה אפשר לשמוע מנגן רגיל, ואיזו מן אישה זו שמבזבזת את הכסף שלה לעוד שתי כניסות ואופציה הטענה נוספת שאולי פעם בחיים יצא לה להשתמש בהם... בתקווה שעד אז היא לא תקנה את ההוא שהמסך שלו גדול בעוד חצי אינצ'..." או "את הכסף שהיא השקיעה בשדרוג האחרון של המחשב, היה עדיף שתתרום כבר לאגודה ל..." ואפילו "אפשר לחשוב שהיא לא פטפטה מספיק בטלפון מהדגם הישן, שכל כך דחוף לה לקנות את הדגם החדש שתומך גם בבלוטוס למרות שאין לה בכלל קליטה אלחוטית בבית
...", והכי גרוע "בזמן שהיא שוטטה ברשת בחתירה אחר הדגם הכי מומלץ ואטרקטיבי של קורא הכרטיסים היא כבר יכלה לגמור את כל התהילים!!!". טוב, הבנת כבר את הכיוון.
[אם בכל זאת, זה עדיין מציק לך, תגידי לי ואני אוריד את התגובה שלי או אשנה אותה לדוגמה אחרת. מקווה מאד לסליחתך.]
נכתב ע"י רותי12;n5083773:
את צודקת ובכל זאת
אני לא חושבת שלהלביש ילדים סטים כל יום ! זה לא עולה המון כסף
אני למשל יש לי סדרת בנים וברוך ה' תמיד מעבירה בגדים מהגדולים לקטנים !
איך אמרה לי מי שמלבישה סטים : אני כל שנה זורקת הכל וקונה סט חדש ( אי אפשר להלביש תואם כל יום כשמעבירים בגדים מאח לאח תסכימי איתי ?)
פשוט לא מסתדר לי עם המושג אברכיות .זה הכל
אז זהו, שגם לי זה היה יכול להרגיש "התנפלות" אם היית רואה אותי ברחוב עם שלושת ילדי המתוקים, ב"ה, כאשר יש להם שישה סטים ליום חול ועוד שניים לשבת - וכולם מתאימים זה לזה. והייתי קוראת אחר כך את דעתך על ה"אברכית שאפשר להשתגע ממנה מאיפה הכסף והזמן שלה..."
אז ככה, הכסף: זה אמנם דורש יותר אנרגיות וזמן, אך, הודו לה', בינתיים אני גאה ומסופקת מהמחירים הנמוכים שעלו לי כל הסטים. זה אומר לקנות בסוף עונה, להתרוצץ בין כמה חנויות, להשקיע בתיקונים, תוספות ושדרוגים וגם לקחת יד שניה מאחות ומהגיסה ולהתאים את המשך הסט אם חסר - עד לתוצר המושלם. וזה שווה לי ההשקעה החד פעמית הזו לגבי כל עונה, בשביל ההנאה לראות אותם אחר כך יום יום לבושים בסט (לכי תביני אישה..., אפילו בעלי לא מבין את זה, רק שהסברתי לו שזה סוג של תחביב שגורם לי הנאה, אז הוא מוכן אם לא לשתף פעולה, לפחות לשתוק
ורק לבקש שאת הסטים אני אכין כבר בלילה, כדי שאם הוא זה שיצטרך להלביש את הילדים שאני אחסוך לו את זיהוי הסטים, משימה מייגעת למדי לגבר הממוצע
)
אני מקווה שאת שמה לב שאנחנו בדעה אחת ושגם אני חושבת שזה "סוג של שיגעון" - רק שאני השלמתי איתו בהנחה שיש לכל אחד משהו שבו הוא "משוגע לדבר", וכל עוד זה עומד בקנה אחד עם ערכים, יכולות ונתונים שלי, אז בכבוד!
ושוב, גם ההבנה שכל אחד מוציא בסופו של דבר את הכסף על דברים שבעיניו חשובים לו, ובתקציב תמיד יהיו דברים שבשבילי הם "בייסיק" ולשני הם "אקססוריז" עזרו לי, אישית (כי גם אני חטאתי פעם במחשבה של שיפוטיות לגבי נשים שקונות בתחילת עונה, בחנויות יקרות יותר מאלו שאני מרשה לעצמי לדרוך בהם...) לדון אותם לכף זכות ולהפנות את העדשה אלי פנימה, במקום החוצה.
הנושאים החמים
