מידע שימושי מאמרי חז"ל ואמרות על חינוך

[גלבוע]

אשמח לקבל מאמרים ופתגמים על חינוך והוראה.
אך רק פתגמים ממקורות יהודיים.

תודה מראש.

 

[mrv9096]

חנוך לנער על פי דרכו
הלומד ילד למה הוא דומה? לדיו הכתובה על נייר חלק

 

[יוסניו]

איתא במדרש על הפסוק משכני אחריך נרוצה", אמר רבי מאיר בשעה שעמדו ישראל לפני הר סיני לקבל התורה, אמר להם הקדוש ברוך הוא הביאו לי ערבים טובים שתשמרוה, ואני נותנה לכם. וכו' אמרו לפניו רבונו של עולם, הרי בנינו עורבים אותנו. אמר הקדוש ברוך הוא הא ודאי ערבים טובים, על ידיהם אתננה לכם, הדא הוא דכתיב מפי עוללים וינקים יסדת עוז", ואין עוז אלא תורה,

 

[GRN]

אמרו חכמים, אם דומה הרב למלאך ה' צבאות, תורה יבקשו מפיהו; ואם לאו, אל יבקשו

מה בעצם את צריכה, יש לי די הרבה חומר עיוני על חינוך.

 

[park]

חנוך לנער על פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה.

 

[זהבי סגל]

החינוך הוא מה שזוכרים אחרי ששוכחים את מה שלומדים.
(לא יודעת מה המקור, מריח יהודי.)

 

[אסתי-בראון]

"ואת מאמר מרדכי אסתר עושה כאשר היה באמנה..."

"חניכיו" - רש"י: חניכו כתיב זה אליעזר שחנכו למצות והוא לשון התחלת כניסת האדם או כלי לאומנות שהוא עתיד לעמוד בה וכן חנוך לנער חנכת המזבח חנכת הבית...

 

[בראש מילה]

"רבות למדתי... ומתלמידי יותר מכולם".

"ארבע מדות בתלמידים.
מהר לשמוע ומהר לאבד, יצא שכרו בהפסדו.
קשה לשמוע וקשה לאבד, יצא הפסדו בשכרו.
מהר לשמוע וקשה לאבד, חכם.
קשה לשמוע ומהר לאבד, זה חלק רע".

"ארבע מדות ביושבים לפני חכמים.
ספוג, ומשפך, משמרת, ונפה.
ספוג, שהוא סופג את הכל.
משפך, שמכניס בזו ומוציא בזו.
משמרת, שמוציאה את היין וקולטת את השמרים.
ונפה, שמוציאה את הקמח וקולטת את הסלת".

"אבטליון אומר חכמים הזהרו בדבריכם, שמא תחובו חובת גלות ותגלו למקום מים הרעים וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו, ונמצא שם שמים מתחלל".

פרקי אבות

 

[יוסניו]

החינוך הוא מה שזוכרים אחרי ששוכחים את מה שלומדים.
(לא יודעת מה המקור, מריח יהודי.)

משפט חזקקקקקקקקקק
בעצם המקור לזה הוא "חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנו"

 

[nc]

חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ – שׂוֹנֵא בְּנוֹ

 

[park]

"רבות למדתי... ומתלמידי יותר מכולם".

פרקי אבות

מכל מלמדי השכלתי, ומתלמידי יותר מכולם.

 

[שמואל גרינשטיין]

אין אדם עומד על דעת רבו אלא לאחר ארבעים שנה.

מקור משפט זה הוא בגמרא בעבודה זרה ה,ב. שם למדה הגמרא דבר זה ממשה רבינו שלא הוכיח את ישראל על כפיות הטובה שלהם שלא ביקשו מהקב"ה שיתן להם לב ליראה אותו אלא לאחר מ' שנה שראה שאינם עומדים על דעת הקב"ה לבדם.

ונאמרו כמה פירושים בראשונים שם ועל התורה בדברים כט,ג על הפסוק 'ולא נתן לכם לב לדעת' ובאבות ה,כא אם הארבעים שנה הם משנולד, או משלמד מרבו או לאחר שלמד ממנו מ' שנה.

ובאחרונים הקשו על הראשונים שכתבו שארבעים שנה הם מזמן שנולד, מה ההוכחה ממשה רבינו ששם היה מ' שנה ממתן תורה אך היו גדולים יותר מגיל ארבעים, ונאמרו כמה תירוצים בזה, ונביא כאן תירוץ אחד של התוס' יו"ט במשנה באבות שכיון שעם ישראל היו כגרים בשעת מתן תורה וגר שנתגייר כקטן שנולד דמי, לכך נחשבו כבני ארבעים לאחר מ' שנה ממתן תורה.
העתקתי מפה

חני

 

[רררר]

יש את המדרש הזה, שמראה את החשיבות העצומה שבהוראה:
כי הוו מינצו ר' חנינא ור' חייא (כשהיו רבים רבי חנינא ורבי חייא)
אמר ליה ר' חנינא לר' חייא בהדי דידי קא מינצית (איתי אתה רב?)
ח"ו אי משתכחא תורה מישראל מהדרנא לה מפילפולי (אם חס וחלילה תשתכח התורה מישראל, אני מסוגל להחזיר אותה מתוך פלפול)

אמר ליה (לו) ר' חייא לר' חנינא בהדי דידי קא מינצית דעבדי (שעשיתי) לתורה דלא תשתכח מישראל
מאי עבידנא (מה עשיתי)?
אזלינא ושדינא כיתנא (הלכתי וזרעתי פשתן)
וגדילנא נישבי (וטוויתי חבלים)
וציידנא טבי (ואיתם אני צדתי צבאים)
ומאכילנא בשרייהו ליתמי (ואת בשר הצבאים אני מאכיל יתומים)
ואריכנא מגילתא (ומעור הצבאים אני מכין קלף למגילה)
וכתבנא חמשה חומשי (על הקלף אני כותב חמישה חומשי תורה)
וסליקנא למתא (והולך לעיר שאין בה מלמדי תינוקות)
ומקרינא חמשה ינוקי בחמשה חומשי (ומלמד חמישה ילדים את חמשת החומשים, לכל אחד ספרו)
ומתנינא שיתא ינוקי שיתא סדרי (ומלמד שישה ילדים את שישה סדרי המשנה)
ואמרנא להו עד דהדרנא ואתינא אקרו אהדדי ואתנו אהדדי (ואמרתי להם, עד שאחזור למדו זה את זה)
ועבדי לה לתורה דלא תשתכח מישראל (וכך עשיתי שהתורה לא תשתכח מישראל)

היינו דאמר רבי כמה גדולים מעשי חייא (לכך התכוון רבי יהודה הנשיא כשאמר "גדולים מעשי חייא)

(הועתק מאתר http://b-2.co.il/יהדות/47-אגדתא/437-education.html#.U-p9Gfl_tzU )

 

[BRAZILEROS]

החינוך הוא מה שזוכרים אחרי ששוכחים את מה שלומדים.
(לא יודעת מה המקור, מריח יהודי.)

המקור הוא אלברט איינשטיין
והציטטה המדוייקת היא: "חינוך הוא מה שנשאר אחרי ששוכחים את מה שלמדנו בבית הספר"

 

[עבד לעבדי ה]

החינוך הוא מה שזוכרים אחרי ששוכחים את מה שלומדים.
(לא יודעת מה המקור, מריח יהודי.)

זה אומר שהאף שלך סתום
זה מריח גויי