שיתוף - לביקורת מאמר.

[תמרוז]

בס"ד

הכישלון הוא חלק בלתי נפרד מחיינו, הוא עלול להחליש את האדם ועלול לבנות אותו.

כישלון זהו מצב של חוסר הצלחה. לכל אדם קורה כישלונות. הכישלונות קורים בכל זמן ובכל מצב. יש כישלונות גדולים וטרגיים כמו הכישלון של מדינת ישראל בשביעי לאוקטובר. ויש כישלונות קטנים, כמו שאדם נכשל במשחק הסנייק שלו...

במאמר זה נדון בצדדים החיוביים והשלילים של הכישלון, נתחיל בשלילי:

הכישלון בלימוד התורה עלול לייאש את האדם ולהוריד ואתו מהדרך. רח"ל. בחור שלא מצליח ללמוד, נכשל כל הזמן. ורואה את הכישלון כעובדה מוגמרת, הוא לא ינסה לשוב וללמוד שוב. אלא ירד מהדרך רח"ל. כמו הבחור משה כהן שלא הצליח בלימוד וירד מהדרך בגלל זה.

וכן, אדם שנכשל, זה עלול לעלות לו בבריאות הנפש והגוף. הכישלון מביא איתו רגש של אכזבה. לפעמים אדם מאוכזב מעצמו. כשאדם עצוב ומאוכזב זה פוגע לו בבריאות הנפש, מה שמשליך ישירות על בריאות הגוף. כמו שאמר איינשטיין "או שהכישלון הוא מחלה, או שהוא מביא איתו מחלה" בדיוק כמו שהסופר הבריטי המפורסם צארלס ווינטון לא הצליח למכור את ספרו האחרון "לילות דוממים" והוא שקע בדיכאון שהוביל למחלת הגפיים אצלו.

ובנוסף לזאת, אדם שנכשל ולא לוקח אחריות על הכישלון שלו, מרחיק ממנו את חבריו. לא נעים להיות חבר של אדם שמראה קטנוניות ולא לוקח אחריות על הכישלונות שלו. למרות שזה טיבעי. "להצלחה אבות רבים, אך הכישלון יתום"

עד לכאן ההיבטים השלילים מכאן החיוביים:

אדם שנכשל רואה שלא הכל בידיים שלו, וזה מחזק לו את אמונה שלו. אדם שמצליח לא תמיד זוכר שלא הוא מפעיל את המערכת. אבל כשיש כישלון, האדם נזכר ורואה שלא הוא האחראי על הכל וזה מחזק לו את האמונה בהקב"ה. כמו שרוטשילד האמונה שלו נחלשה בעקבות כמה הצלחות בעסקאות שלו, ואז כשהוא נכשל פתאום חזרה לו האמונה והתחזקה אצלו.

בנוסף לזאת, ההתמודדות עם הכישלון מחשלת ומחזקת את האדם. הכישלון הוא קושי, וכשאדם מתמודד עם קושי ומצליח לו הוא מתחזק כמו גולם של פרפר: רק אם הוא מתמודד עם הקושי של הבקיעה הוא יהיה חזק ויוכל לעוף.

במאמר זה אפשר לראות שלכישלון יש צדדים חיוביים ושליליים. ואני הקטנה לא באה להכריע רק לתת לטעום משני ההיבטים של הכישלון. והלוואי ורק נצמח מהכישלונות שלנו.

 

[.חיה פ]

וואו אהבתי תרעיון,!!!! ולהסתכל נכון על כישלונות זה באמת נכון... (וקשה!!!!!!) (ואגב השבוע שמעתי משפט יפה בשם מישהו, שעדיף לחוות כישלון ולקבל ענווה, מאשר לחוות הצלחה ולקבל גאווה,.. משפט יפה שכשחושבים עליו עולם מלא מתגלה בתוכו, ומתקשר קצת למה שאמרת) בקיצור, מה שבאתי לומר שזה ממש ממש יפה, אבל אם בקשת ביקורת- אז פחות אהבתי את ה"רישמיות" שבה דיברת על כישלון, הוא גם ככה כואב, אז כזה רישמי? נו באמת... וזה נטו עניין של טעם, נכון.. ונכון, הרישמי תמיד "מקצועי" יותר, אבל מעבר למקצועיות יש.... בקיצור זה דעתי נטו, ושוב, ממש אהבתי, ויש בזה איזה משהו מנחם...............