מהו "ספר חרדי"?!

[הגשש]

כשסיימתי לקרוא את הספר הזה קראתי לו 'מתוק', כי הוא באמת כזה, הספר הובא כדוגמה לספר טוב, כתיבה איכותית אך קשה - שוב לדעתי - להניח את האצבע על המסר המרכזי שלו.

 

[Ruti Kepler]

כשסיימתי לקרוא את הספר הזה קראתי לו 'מתוק', כי הוא באמת כזה, הספר הובא כדוגמה לספר טוב, כתיבה איכותית אך קשה - שוב לדעתי - להניח את האצבע על המסר המרכזי שלו.

האם 'מסר' בעיניכם הוא רק 'תתפללו חזק' ו'תתחזקו באמונה' ו'אל תתנו לתרבות זרה להכנס אליכם'?
וכי מסר של הבנה והכרת המציאות, מודעות עצמית ויחס לשונה, אינו מסר?

 

[הגשש]

האם 'מסר' בעיניכם הוא רק 'תתפללו חזק' ו'תתחזקו באמונה' ו'אל תתנו לתרבות זרה להכנס אליכם'

לא, אבל,

מסר של הבנה והכרת המציאות, מודעות עצמית ויחס לשונה, אינו מסר?

נכון זהו אכן המסר ב'אנוכי מבקש'.

אולי כדאי לפתוח אשכול נוסף על מסרים בספרים.

 

[nechamizak]

כשסיימתי לקרוא את הספר הזה קראתי לו 'מתוק', כי הוא באמת כזה, הספר הובא כדוגמה לספר טוב, כתיבה איכותית אך קשה - שוב לדעתי - להניח את האצבע על המסר המרכזי שלו.

חולקת עליך. לגמרי.

לטעמי, זהו ספר בעל מסר חזק מאוד. אני מצאתי את המסר נרמז אפילו בכותרת. "העולם שמתחת לספריה העירונית" הוא מטאפורה לעולם הפנימי העשיר, הרגיש והחי שרוחש מתחת לדמויות אינדיווידואליות שנראות אפרוריות או קשוחות במקרה הטוב, או מוזרות במקרה הפחות טוב. לפעמים אנחנו חולפים על פני הדמויות הללו ומבטלים את ישותן כמו היו עוד ספר עם כריכה עלובה במדף שכוח בספריה העירונית.

 

[רוצה טוב]

"הגשש" לא "גלבוע".

סליחה טעיתי

 

[הגשש]

הרב מנשה רייזמן מספר (לא מצוטט מילה במילה) על יהודי סוחר בדים שיום אחד נתקע עם סטוק ענק של בדים, כל כספו הושקע שם ופרנסתו נגדעה וכמעט שלא בא לידי פת לחם, יום אחד נכנס אליו פריץ שביקש כמות גדולה של בדים מהסוג ההוא, היהודי שמח מאוד אך מכיוון שהיה זה לפני תפילת מנחה הוא אמר לפריץ שהוא אינו יכול למכור לו כעת, הפריץ כמובן נורא כעס אך הוא הלך להתפלל.
זהו.
אבל אנחנו, כמו שהרגילו אותנו כל החיים, מחכים לסוף ולמסר, הפריץ קנה את הבדים או לא, הוא הרוויח מכך שהלך להתפלל או שמא (ח"ו) לא והוא התחזק באמונתו.
הרב רייזמן מדגיש שעצם העובדה שהוא הלך להתפלל מנחה זהו המסר העוצמתי בסיפור.

מה שאני רוצה לומר הוא, שכ"כ הרגילו אותנו למסרים בסיפורים שזה כבר חלק מהווייתנו, קשה לנו בלי המסר...
בתאוריה שכתבתי לעיל אני מבקש לומר שלא חייבים מסר בסיפור, מספיק שהספר ישאיר את הקורא הצעיר עוד רגע אחד בעולם החרדי, ואם יש גם מסר, מה טוב ומה נעים.

לגבי הספר 'העולם שמתחת לספריה העירונית' במבט חוזר בספר, יתכן שטעיתי, אך זה לא משנה את כל המשמעות של הנאמר לעיל.

 

[נחמן בר]

אם יורשה לי זו דעתי לחלק מהנושאים שהועלו כאן באשכול.

אפתח בקביעה מעט קיצונית: אין תרבות חרדית. החיה הזו עדיין לא הומצאה. הספרות החרדית היא ברובה מותחנים לצעירים, הסרטים מיועדים לילדים, המוזיקה בעיקרה פופ חסידי שמצמידה לחן קופצני למילים מהמקורות, הזמרים מבצעים ואינם יוצרים. שולי רנד, אם שאלתם, הוא בעל תשובה, ובכלל, הוא ברסלב'ר, והברסלבים תמיד היו חרדים קצת אחרים.

הסיבה להיעדרה של תרבות חרדית לא מצויה במיעוט כישרונות. כמו בכל חברה, גם אצל החרדים יש רבים שניחנו במוח פורה וחושים יצירתיים. הנימוק המרכזי, אולי היחיד, לחוסר הזה נעוץ במדיניות. אין הערכה לתרבות לשם תרבות. אנחנו נדרשים ללימוד תורה ולתפילה. כשיש פנאי הוא מתמלא במנוחה, טיולים וחוויות משפחתיות. לשם מילוי הפנאי נכתבים ספרים ומולחנים שירים, תוצרת כשרה שתפקידה להחליף את תרבות הפנאי החילונית. אם אפשר, עדיף שהיצירות הללו יישאו מסר חינוכי כלשהו, כדי שצריכתם לא תהא בטלה מוחלטת. אבל תרבות כמספרת סיפור, כביטוי לחוויות אישיות וכהשמעת קול - איננה מושג שהעולם החרדי מעלה על נס. משכך, רמתה של התרבות החרדית המיוצרת כיום אינה עולה על הרמה שנדרשת לשם העברת שעות פנאי. תרבות גבוהה, כזו העוסקת בחומרי החיים ומרכיבה מהם פאזל אישי, אינה בנמצא.

 

[GRN]

אם יורשה לי זו דעתי לחלק מהנושאים שהועלו כאן באשכול.

אפתח בקביעה מעט קיצונית: אין תרבות חרדית. החיה הזו עדיין לא הומצאה. הספרות החרדית היא ברובה מותחנים לצעירים, הסרטים מיועדים לילדים, המוזיקה בעיקרה פופ חסידי שמצמידה לחן קופצני למילים מהמקורות, הזמרים מבצעים ואינם יוצרים. שולי רנד, אם שאלתם, הוא בעל תשובה, ובכלל, הוא ברסלב'ר, והברסלבים תמיד היו חרדים קצת אחרים.

הסיבה להיעדרה של תרבות חרדית לא מצויה במיעוט כישרונות. כמו בכל חברה, גם אצל החרדים יש רבים שניחנו במוח פורה וחושים יצירתיים. הנימוק המרכזי, אולי היחיד, לחוסר הזה נעוץ במדיניות. אין הערכה לתרבות לשם תרבות. אנחנו נדרשים ללימוד תורה ולתפילה. כשיש פנאי הוא מתמלא במנוחה, טיולים וחוויות משפחתיות. לשם מילוי הפנאי נכתבים ספרים ומולחנים שירים, תוצרת כשרה שתפקידה להחליף את תרבות הפנאי החילונית. אם אפשר, עדיף שהיצירות הללו יישאו מסר חינוכי כלשהו, כדי שצריכתם לא תהא בטלה מוחלטת. אבל תרבות כמספרת סיפור, כביטוי לחוויות אישיות וכהשמעת קול - איננה מושג שהעולם החרדי מעלה על נס. משכך, רמתה של התרבות החרדית המיוצרת כיום אינה עולה על הרמה שנדרשת לשם העברת שעות פנאי. תרבות גבוהה, כזו העוסקת בחומרי החיים ומרכיבה מהם פאזל אישי, אינה בנמצא.

אההההממ
להלן הגדרת תרבות מויקיפדיה
בטוח שאפשר להתווכח עליה, אבל גם בטוח שעל ההגדרה שלך אפשר להתווכח
והרבה


אגב, שניה לפני ההגדרה של ויקיפדיה, וסתם בשביל לעורר לשאלה: בתורה מוזכרת התרבות במשמעות של ריבוי, ודווקא בסיטואציה לא נעימה בכלל: "תרבות אנשים חטאים".






תרבות היא מכלול הערכים, האמונות ותפיסות העולם כפי שהן באות לידי ביטוי בהתנהגותם של בני האדם.

בין השאר הטקסים והמיתוסים. קבוצות שונות בעולם יכולות להיות בעלות ערכי תרבות שונים.

תוכן עניינים [הסתרה]
1 מושג התרבות
2 מאפייני התרבות
3 מרכיבי התרבות
4 שימושים שונים למילה תרבות
5 ראו גם
6 קישורים חיצוניים
7 הערות שוליים
מושג התרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מושג התרבות פותח לראשונה על ידי אנתרופולוגים בסוף המאה ה-19, כאשר ההגדרה הראשונה והמפורסמת ביותר ניתנה על ידי אדוארד טיילור. על פי טיילור, תרבות היא אותה שלמות מורכבת של ידע, אמונה, אומנות, מוסר, חוק, מנהגים וכל אותם הכישרונות וההרגלים שהאדם רוכש אותם בהיותו חלק מהחברה. במשך השנים ניתנו הגדרות רבות למושג התרבות על ידי אנתרופולוגים וחוקרי תרבות. קליפורד גירץ, בספרו "פרשנות של תרבויות" הציג חלק קטן מההגדרות שאסף קלייד קלקהון:

דרך החיים הכוללת של עם
המורשת החברתית שהפרט רוכש מקבוצתו
דרך חשיבה, הרגשה והאמנה
הפשטה של ההתנהגות
תאוריה של האנתרופולוג על האופן שבו מתנהגת למעשה קבוצה של בני אדם
מחסן של למידה נאגרת
מערכת אוריינטציות תקניות לבעיות קבע
התנהגות נלמדת
מנגנון לקביעת התקנות הנורמטיביות של ההתנהגות
מערכת של טכניקות הסתגלות, הן לסביבה החיצונית והן לבני אדם אחרים
משקע של ההיסטוריה
בעקבות תאורטיקנים כמו גירץ ותאוריות כמו אנתרופולוגיה סמלית, נהוג כיום לעשות הבחנה בין גילויה של התרבות, היינו, ההתנהגות בפועל, ובין הערכים, האידאלים והאמונות המשותפות לבני האדם. כך שהגדרות התרבות עוסקות כיום בעיקר באותם ערכים, אידאלים ואמונות ולא בהתנהגות הנראית לעין. כפי שגירץ רואה זאת (על פי רעיון של מקס ובר), הוויית התרבות הן רשתות המשמעות שטווה האדם בעצמו והוא כעת אחוז בהם. ובמקום אחר כתב: "מערכת סדורה של משמעות וסמלים, שעל פיה מתנהלת האינטראקציה החברתית".
מקור המילה העברית 'תרבות' הוא מקראי: "וְהִנֵּה קַמְתֶּם תַּחַת אֲבֹתֵיכֶם תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים לִסְפּוֹת עוֹד עַל חֲרוֹן אַף ה׳ אֶל יִשְׂרָאֵל." (במדבר ל"ב, יד). על פי מילון העברית המקראית של קדרי מקור המילה הוא באכדית: "תרבּוּתוּ" (tarbûtu) שפירושו "חניך" או "תלמיד"‏[1]

מאפייני התרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדה מתנסה במנהג תרבותי - הרמת כוסית
התרבות היא יצירה אנושית דינאמית. בני אדם יצרו ויוצרים את התרבות. זאת בניגוד לטבע, הנתפס כשרירותי לאדם.
התרבות היא משותפת. אנשים מאותה החברה חולקים התנהגויות ואופני חשיבה משותפים באמצעות התרבות.
התרבות היא נלמדת. בעוד שאנשים יורשים באופן ביולוגי הרבה תכונות פיזיולוגיות ואינסטינקטים התנהגותיים, התרבות עוברת באמצעות תורשה חברתית. אדם חייב ללמוד את התרבות מאנשים אחרים בחברה. בהקשר זה הגדיר אלפרד קרובר את התרבות: "כל הפעילויות והתוצרים הלא פיזיולוגים של האדם, שאינם רפלקסיביים או אינסטינקטיביים."
התרבות היא דינמית. הדינמיות של התרבות נובעת מיחסי הגומלין בין הפרט לחברה ובין בני האדם והמערכת האקולוגית בה הם חיים.
התרבות מתאימה את עצמה. התרבות משתנה בתהליך הסתגלותם של החברה ושל הפרטים בה לתנאים חברתיים ואקולוגיים חדשים.
יחסי יחיד-חברה. התרבות משפיעה על התנהגות האנשים בחברה, אולם היא אינה שולטת בהם באופן מוחלט. אנשים נוהגים למלא אחר הנורמות והערכים בחברה אולם עשויים לסטות מהם במצבים שונים. דפוסי תרבות מכוונים את התגובות הרגשיות ואת התחושות של בני האדם, ועם זאת מותירים לפרט שליטה על רגשותיו.
תרבות כוללת אלמנטים מפורשים (Explicit) ואלמנטים סמויים (Implicit).
מרכיבי התרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
תרבות מורכבת ממרכיבים / ממדים שונים, כגון: סמלים, טקסים, ידע, מיתוסים, אמונות, ערכים, נורמות, אידאולוגיות, טכנולוגיות ומוסדות חברתיים.

תרבות מבוססת על סמלים, דרכים מופשטות של התייחסות לרעיונות, עצמים, רגשות או התנהגויות - והיכולת לתקשר באמצעות סמלים על ידי שפה. חברי קהילה נבדלים זה מזה במחשבותיהם ובהתנהגותם. אף על פי כן קיימת ביניהם הבנה משותפת של סמלים, ובאמצעותם הם מפתחים תקשורת. (שפה = מערכת סמלים) ידועה לבני אותה תרבות / פרשנות המובילה להגדרת מצב משותפת.

על מנת שהחברה תוכל להתקיים לאורך זמן היא חייבת לוודא שהחברים בה מקיימים את הנורמות, כלומר היא חייבת להפעיל פיקוח חברתי, לוודא כי החברים לא יסטו. אחד ממנגנוני הפיקוח בהם עושה החברה שימוש הוא - טקס.

תחומי עשייה רבים ומגוונים נחשבים כעשייה תרבותית. למשל:אדריכלות, אמנות, ריקוד, מוזיקה, תיאטרון, ציור, ספורט. אבל גם תחומים פחות "רשמיים" עשויים להיחשב כחלק מהתרבות: נראטיב לאומי, הווי ואווירה וכיוצא בזה.

 

[נחמן בר]

אני מניח שהשימוש במושג נרחב כתרבות עומד כאן לרועץ .
אני אף מניח שהבנת לאיזה פירוש תרבות כיוונתי בדברי ואם להשתמש בהגדרה שהבאת אז מדובר בתרבות
תחומי העשייה לשעות הפנאי.
הרי כל העולם החרדי הוא בעצם תרבות אחת גדולה או ליתר דיוק הרבה הרבה הרבה תרבויות.

 

[mig]

אני מניח שהשימוש במושג נרחב כתרבות עומד כאן לרועץ .
אני אף מניח שהבנת לאיזה פירוש תרבות כיוונתי בדברי ואם להשתמש בהגדרה שהבאת אז מדובר בתרבות
תחומי העשייה לשעות הפנאי.
הרי כל העולם החרדי הוא בעצם תרבות אחת גדולה או ליתר דיוק הרבה הרבה הרבה תרבויות.

אם יורשה לי לחלוק,

האדם היהודי המאמין(מקווה שגם החרדי) מכוון מטרה,
הוא לא מסתובב כאן סתם כך מכאן ולשם, ובשעות הפנויות - צורך מוזיקה וספרות או כל תרבות פנאי אחרת.

מכיוון שהוא מאד מפוקס, הוא אמור לשאוף/ שואף לעסוק במה שמקדם אותו למטרתו, הווי אומר גם כאשר אינו עוסק בתורה, גמ"ח או ענייני העולם הזה ונח, למנוחה שלו יש מטרה שכאשר יקום ממנה יהיו לו יותר כלים וכוחות להמשיך בעבוד הבורא.

לכן, הספרות החרדית אם היא זולה, לא מקצועית, הקורא קם ממנה מאוכזב כאשר הוא לא התקדם בפסיעה.
ואם היא מקצועית וטובה הרי שהיא מקדמת אותו.

כנ"ל מוזיקה, היא מסוגלת להביא את האדם לפסגות של התעוררות.

 

[נחמן בר]

אם יורשה לי לחלוק,

האדם היהודי המאמין(מקווה שגם החרדי) מכוון מטרה,
הוא לא מסתובב כאן סתם כך מכאן ולשם, ובשעות הפנויות - צורך מוזיקה וספרות או כל תרבות פנאי אחרת.

מכיוון שהוא מאד מפוקס, הוא אמור לשאוף/ שואף לעסוק במה שמקדם אותו למטרתו, הווי אומר גם כאשר אינו עוסק בתורה, גמ"ח או ענייני העולם הזה ונח, למנוחה שלו יש מטרה שכאשר יקום ממנה יהיו לו יותר כלים וכוחות להמשיך בעבוד הבורא.

לכן, הספרות החרדית אם היא זולה, לא מקצועית, הקורא קם ממנה מאוכזב כאשר הוא לא התקדם בפסיעה.
ואם היא מקצועית וטובה הרי שהיא מקדמת אותו.

כנ"ל מוזיקה, היא מסוגלת להביא את האדם לפסגות של התעוררות.

איני רואה היכן חלקת עלי .
אתה אומר את אותו דבר בצורה שאנשים יותר אוהבים לשמוע -זה הכל.

אומרים תרבות ויש לה 2 פירושים
תרבות -אורח חיים מסוים.
תרבות -תחומי עשייה .

הספרות זולה ולא מקצועית אצל חרדים -פרוש:
הבן אדם לא התקדם ממנה בעבודת ה' שבשבילה הוא כאן בעולם .
זה מה שאתה אומר נכון?
וזה בדיוק מה שאני אמרתי ומה שאמרו כאן.
אולי בקיצוניות יתר ולכן זה פחות נעים לאוזן.

 

[GRN]

אני מניח שהשימוש במושג נרחב כתרבות עומד כאן לרועץ .
אני אף מניח שהבנת לאיזה פירוש תרבות כיוונתי בדברי ואם להשתמש בהגדרה שהבאת אז מדובר בתרבות
תחומי העשייה לשעות הפנאי.
הרי כל העולם החרדי הוא בעצם תרבות אחת גדולה או ליתר דיוק הרבה הרבה הרבה תרבויות.

טוב
הקביעה הזאת ש"אין תרבות חרדית" הקפיצה אותי
זה בדיוק כמו שאומרים שבמזרח הרחוק אין ציויליזציה.

לגבי היתר אני מסכימה, אבל חושבת שהדברים הרבה יותר חמורים וד"ל.

 

[יוחנן ק]

יש מצב לשאלה,

האם יש פה כאלו שקראו את ספרי חיים סבתו ?

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

יש מצב לשאלה,

האם יש פה כאלו שקראו את ספרי חיים סבתו ?

יש.

 

[efrat1]

יש

 

[שירי12]

קראתי.
צריך הרבה סבלנות בשבילם.
חלק מהספרים אכן היה שווה, חלק פחות.

 

[Ruti Kepler]

גם אני קראתי את סבתו.
זה טוב מאד אבל לא לטעמי.

 

[מימי זו]

בשבילי אלו ספרים מרתקים.
קראתי כמה פעמים כל מילה.
התרגשתי ונפעמתי.
קונה מיד כל ספר חדש שיוצא.

 

[אבי100]

בהיסוס אציע:
(מעבר לקיום המצות קלה כבחמורה מתוך בחירה)
חרדי הוא אדם המאמין בסמכות הרבנית

סמכות של איזה רב?

 

[אזי שמש]

לא משנה. העיקר שהוא עשה לו רב.
ולא בטנו הוא רבו.