דיון מהי הסיבה שאת/ה כותב?

[7שבע7]

ויש כאלה שכותבים כי זה מפעפע בתוכם, בוער, כמה לצאת, משתוקק להשתזף...

וללא שום מטרת חינוך האומה, ותיקון היקום.

זו באמת הסיבה הבסיסית לכתיבה.
אבל כשמגיעים לסיבה לפרסום הכתיבה - כאן עדיף לחוש סיבות נאצלות יחסית...

 

[יאן]

כותבים כדי שאחרים יקראו ויהנו

 

[פירי]

כותבים כדי שאחרים יקראו ויהנו

זה לא עונה על 'למה'

 

[יאן]

זה לא עונה על 'למה'

למה?

 

[פירי]

למה?

כי השאלה היא למה אתם רוצים שאנשים יקראו את מה שאתם כותבים
ו/או למה אתם נהנים מזה.

 

[יאן]

אז מתוך הבנה שיש בידנו כלי עוצמתי במיוחד-
מה הסיבה שדוחפת אותך לכתוב?
מה את/ה מבקש להעביר דרך הכתיבה שלך?
מה הערך המוסף (אם יש כזה) שאת/ה מכניס לכתיבה שלך?

חזרתי אל ראש האשכול אולי פספסתי משהו.
אני כותב כדי שאנשים יהנו
אני מבקש להעביר שמחה ובדיחות הדעת.
ערך מוסף יש במע"מ לא אצלי

עושה לי טוב שאני יודע שאנשים קראו ונהנו.
אני לא כותב כדי לבטא את עצמי או כדי להגשים יכולות חבויות או כדי לגעת בעמקי הנשמה, אין לי שום טעם בכתיבה ללא פירסום, מאותה סיבה שלא פגשתי אישה שמכינה אוכל מושלם רק כדי להביע את עצמה ושומרת אותו בדיסקשיח.

 

[מנוחה כהן]

עושה לי טוב שאני יודע שאנשים קראו ונהנו.

זה ערך מוסף חשוב מאד.

 

[הוריקן]

אני חושבת שהוא התכוון שאצלו זה לא ערך מוסף אלא הערך עצמו לא??

 

[מכונתכתיבה]

ויש כאלה שכותבים כי זה מפעפע בתוכם, בוער, כמה לצאת, משתוקק להשתזף...

וללא שום מטרת חינוך האומה, ותיקון היקום.

לחלוטין.
אני כזאת.
לכן לפעמים שהייתי כותבת קטעים
היו אומרים לי כתיבה מהממת אך בלי מסר.
לפעמים פשט מתחשק לי לתת תיאור נוטף ועסיסי ללא מחשבה על מסר! אסור?
לדוג' כתבתי פורטרט על קבצנית בכותל.
קטע מהמם שבא מהסקרנות שלי ליצורות הללו ולסימן השאלה שהן מעגלות לי.
המורה אהבה מאד את הכתיבה אך היה חסר לה המסר...

ואולי כבר אציף את הנושא,
האם חייבים מסר בכל קטע קטן של כתיבה?
בעיני כתיבה זה כמו לצייר תמונה.
תמונה משקפת הווי וחיים. לאו דווקא מסר.
לדוג' אם אני כותבת על השוק והדמויות המגוונות ומצירת אוירה תוססת
זה פשוט בא להכניס את הקורא למקום אחר
למה חייבים תמיד מסר???
זה קשור למגזר החרדי? או שזה איזשהוא צו ספרותי לא כתוב?

 

[פירי]

ואולי כבר אציף את הנושא,
האם חייבים מסר בכל קטע קטן של כתיבה?
בעיני כתיבה זה כמו לצייר תמונה.
תמונה משקפת הווי וחיים. לאו דווקא מסר.
לדוג' אם אני כותבת על השוק והדמויות המגוונות ומצירת אוירה תוססת
זה פשוט בא להכניס את הקורא למקום אחר
למה חייבים תמיד מסר???
זה קשור למגזר החרדי? או שזה איזשהוא צו ספרותי לא כתוב?

אני אשלח אותך לכאן:

דיון - מסר מתוכנן?

סופר מכניס את האמירה שלו לתוך הסיפור, כך שהמסר מגיע מתוכו. אבל מה קורה כשמסר קבוע, אחת מאמונות הסופר, חוזר על עצמו בכל סיפור? (למעט הסיפורים המבוססים על מציאות אמיתית). יש מה לעשות כדי שזה לא יקרה? האם להחליט מראש על מסר, ולהסתכן בסיפור מודבק ולא טבעי, או לזרום עם הגיבורים שיביאו למסר הקבוע...

www.prog.co.il

מאמר - סטוריטלינג, מסר וסיפור חוזר, ומה הדבר שאנחנו באמת אוהבים ברולינג

www.prog.co.il

לא נראה לי שצריך להוסיף משהו כרגע.
ולי יש שאלה - למה שואלים את זה דוקא על ספרות?
אבל אין צורך לענות - הבאתי כאן ערמות של תגובות...

 

[אי פה אי שם]

אצלי זה יותר אמצעי להביע משהו פנימי. משהו שמרגיז. יכול גם להיות דבר שמשעשע. העיקר שיפרוק.

יחד עם זאת לא רואה אותי כותב סתם לעצמי בשביל הסיבות הללו. האפשרות לשתף וליהנות אחרים היא הדחף העיקרי שבכתיבה.

די עצוב לראות סופרים עם כשרון ממלאים טורים שלמים וכתבות (ואפילו ספור בהמשכים) רק כי הכתיבה היא המקצוע שבחרו. ומה לעשות שיש להם מחויבויות למלא עמודים. הייתי מעדיף לקרוא אותם רק כשמרגיש לי שבאו להוציא משהו מיכולותיהם הכבירות.

ואולי זה היופי פה בפורום - יש לך משהו - תפרוק. קרה ואין - תוכל לשתוק.. והפלא ופלא, דווקא לכן, פתאום תמצא שיש לך הרבה מה לומר. יותר מדי. עד כדי הגבלת מקלדת.

 

[הוריקן]

ואולי זה היופי פה בפורום - יש לך משהו - תפרוק. קרה ואין - תוכל לשתוק.. והפלא ופלא, דווקא לכן, פתאום תמצא שיש לך הרבה מה לומר. יותר מדי. עד כדי הגבלת מקלדת.

זה אחד היתרונות הענקיים פה!
פשוט, בלי מריחות!
לא סוחטים בשביל שיצא משהו זה פשוט נובע מעצמו!

 

[אשר שרבר]

הבעיה שבגלל כל ההכלה שלכם וההבנה שאנחנו כותבים רק כי משהו מפעפע כתבתי 2 פרקים ל'מה תשתוחחי' רק כי שמעתי איזה קטע של יומן ב'אוטובוס' ואמרתי לעצמי שאני חייב לכתוב על זה, ודמיינתי כל הדרך איך זה יהיה כתוב ומה והחלפתי גיבורים ותיאורים בראש. בערב התיישבתי, כתבתי פרק ושלחתי, אפילו דמיינתי בראש מלא פרקים. ואחר כך בגלל שאני חייב לכתוב עוד פרק נאטם לי המוח ואני לא מצליח להמשיך.

 

[יאן]

@אשר שרבר
אתה ממש לא חייב לכתוב לנו עוד פרק עד היום בערב. מותר לך לגמרי להשאיר אותנו במתח. קח את הזמן. אולי אפילו תעלה לעוד נסיעה ב"אוטובוס" לקבל השראה. זה לגמרי תלוי בך. איך שנוח לך.
עכשיו רוץ ותביא לנו את שאר הפרקים