מה בין שכר למשכורת?

[GRN]

ועד כמה שווה להתעקש על משכורת?


תודה!

 

[יהודה מילר]

אם הכוונה לשכר סופרים/אמנים מול משכורת.

ההטבות של משכורת הם שיחסי עובד ומעביד יותר ברורים בצורה הזו (עדיין לא וודאיים)

ומשכך על המעביד יהי' לשלם את דמי הביטוח לאומי, כמו"כ תנאים סוציאליים כמו ימי מחלה, ימי חופשה, אבטלה, וכו'.

 

[GRN]

לא הסברתי את עצמי נכון.

התכוונתי להבדל בין עבודה על בסיס שעות (שכר) לבין עבודה על בסיס חודשי (משכורת)

תודה מראש...

 

[מי]

אקדים ואומר, שבדרך כלל אני מקפידה לא לענות בנושא שאינני זוכרת את פרטיו בוודאות, רק שהפעם - "במקום שאין אנשים...." ככל שזכור לי מהפעם האחרונה בה בדקתי את הנושא, היום אין הבדל משמעותי בחוק בין שכיר המקבל משכורת לפי שעה לבין שכיר המקבל שכר חודשי.
ימי חופשה, מחלה, דמי הבראה, נסיעות - שווים בשני המקרים.
גם חובת הודעה מוקדמת לפני פרישה/פיטורים (כל אחד מצידו) לא משתנה, החל מהקף שעות מסויים שאינני זוכרת כרגע (אולי 20 שעות שבועיות, לא בטוחה).
חשוב להבין שגם מי שמקבל שכר גלובלי, זה לא אומר שבאופן אוטומטי הוא תמיד מקבל את שכרו המלא. אם הוא נעדר מן העבודה עקב מחלה, למשל, על היום הראשון הוא לא מקבל שכר בכלל, ואח"כ שכר חלקי לפי הדרוג הקבוע בחוק.
בקיצור - עד כמה זה משנה - זה לא מאד משנה. להתעקש על זה בטח לא שווה.

 

[red]

סלחי לי פותחת האשכול, אם יורשה לי לשאול משהו בקשר לתשובה האחרונה.
אני מקבלת שכר עפ"י שעות עבודה שאני רושמת כל חודש.
החודש יש לי סיק מרופא למשך 26 ימים. מה זה אומר? שאני מקבלת משכורת רגילה, חלקית, איך בדיוק?
תודה, זה חשוב לי.

 

[מי]

יש לך מכסת עבודה קבועה בדרך כלל? ימים קבועים, שעות קבועות?
ברעיון, יש דרוג של זכאות לימי חופשת מחלה, שאינני זוכרת בדיוק. משהו כמו 0% ביום הראשון 35% ביום השני והשלישי ו 75% מהיום הרביעי והלאה. לצערי, אינני זוכרת את הדרוג המדוייק. כמובן, האחוזים נקבעים לפי משך העבודה הרגיל שאת עובדת. (אם את עובדת בכל יום 5 שעות, 30 ש"ח לשעה - השכר שעל פיו יחושבו האחוזים יהיה 150 ש"ח ליום) יש גם הגבלה על מס' ימי המחלה בשנה, שמעבר אליהם אין המעסיק חייב לממן כלל. למחלות כרוניות/סרטן יש כללים משלהם.
הערת אגב, אם במקרה מדובר בשמירת הריון, יש לה כללים משלה.

עוד משהו שעורר את תשומת לבי: סיק ל26 ימים? בדרך כלל אין יותר מ26 ימי עבודה בחודש כולו (כולל ימי שישי).

 

[dvory]

יש לך מכסת עבודה קבועה בדרך כלל? ימים קבועים, שעות קבועות?
ברעיון, יש דרוג של זכאות לימי חופשת מחלה, שאינני זוכרת בדיוק. משהו כמו 0% ביום הראשון 35% ביום השני והשלישי ו 75% מהיום הרביעי והלאה. לצערי, אינני זוכרת את הדרוג המדוייק. כמובן, האחוזים נקבעים לפי משך העבודה הרגיל שאת עובדת. (אם את עובדת בכל יום 5 שעות, 30 ש"ח לשעה - השכר שעל פיו יחושבו האחוזים יהיה 150 ש"ח ליום) יש גם הגבלה על מס' ימי המחלה בשנה, שמעבר אליהם אין המעסיק חייב לממן כלל. למחלות כרוניות/סרטן יש כללים משלהם.
הערת אגב, אם במקרה מדובר בשמירת הריון, יש לה כללים משלה.

עוד משהו שעורר את תשומת לבי: סיק ל26 ימים? בדרך כלל אין יותר מ26 ימי עבודה בחודש כולו (כולל ימי שישי).

החוק עודכן החל מה-1.4.11
על היום הראשון לא מקבל העובד שכר (אך יום זה מנוכה מצבירת ימי המחלה שלו, כשאר הימים אותם ניצל כימי מחלה)
על היום השני והשלישי- מקבל העובד סך של 50% משכרו.
מהיום הרביעי והלאה- מקבל העובד 100% משכרו בגין מחלתו.
בד"כ במגזר הפרטי צבירת המחלה היא 1.5 יום למשרה מלאה.

 

[dvory]

אם הכוונה לשכר סופרים/אמנים מול משכורת.

ההטבות של משכורת הם שיחסי עובד ומעביד יותר ברורים בצורה הזו (עדיין לא וודאיים)

ומשכך על המעביד יהי' לשלם את דמי הביטוח לאומי, כמו"כ תנאים סוציאליים כמו ימי מחלה, ימי חופשה, אבטלה, וכו'.

שאלת הרצף קובעת כאן. במקרה ומתקיימים יחסי עובד מעביד לאורך תקופה, אין זה משנה אם העובד קיבל את שכרו דרך תלוש שכר כמשכורת או דרך תלוש שכר כעצמאי או דרך חשבונית עצמית / ספק / קבלה דרך מערכת הנה"ח. עובד רשאי לטעון שלאורך תקופה ביצע עבודה קבועה עבור המעביד או מזמין העבודה ועל כן הוא זכאי לכל התנאים המקובלים בשוק: ימי מחלה / חופשה / הפרשות סוציאליות. והכי חשוב: פיצויים! וכבר היו מקרים כאלה בבית דין לעבודה בהם העובד זכה.

 

[יהודה מילר]

לא הסברתי את עצמי נכון.

התכוונתי להבדל בין עבודה על בסיס שעות (שכר) לבין עבודה על בסיס חודשי (משכורת)

תודה מראש...

ישנם כמה הבדלים שיכולים להשפיע לדוגמא על גמול שעות נוספות, שבעובד חודשי יוכלו לתת לו הפסקות במהלך שעות העבודה ולא לשלם 125% על שעות נוספות.
כמו"כ לעניין חישוב השכר לפעמים עדיף חודשי כמו בחודש פברואר שאז ימי העבודה בחודש הם מעטים, לעומת זאת בחודשים אחרים עדיף לקבל לפי שעות ולא שכר גלובלי.

שאלת הרצף קובעת כאן. במקרה ומתקיימים יחסי עובד מעביד לאורך תקופה, אין זה משנה אם העובד קיבל את שכרו דרך תלוש שכר כמשכורת או דרך תלוש שכר כעצמאי או דרך חשבונית עצמית / ספק / קבלה דרך מערכת הנה"ח. עובד רשאי לטעון שלאורך תקופה ביצע עבודה קבועה עבור המעביד או מזמין העבודה ועל כן הוא זכאי לכל התנאים המקובלים בשוק: ימי מחלה / חופשה / הפרשות סוציאליות. והכי חשוב: פיצויים! וכבר היו מקרים כאלה בבית דין לעבודה בהם העובד זכה.

מה שציינת הוא נכון - שאם ישנם מספיק סימנים לקיום יחסי עובד מעביד, זה לא משנה כלל צורת התשלום, ואכן כמו שכתבת כבר הוכח בבית הדין כמה וכמה פעמים.

אבל ישנם כמה מבחנים לבחינת יחסי עובד מעביד: מבחן ההשתלבות, תקופת העסקה (מה שציינת), מבחן הכלים, מבחן הפיקוח והשליטה, ועוד. ולפעמים לא ניתן להכריע בוודאות לכאן או לכאן, ואז אפי' עניין כזה יכול להעיד לפעמים על קיום או אי קיום יחסי עובד ומעביד.

 

[ch3]

משכורת חודשי או שכר שעתי

גמול שעות נוספות, שבעובד חודשי יוכלו לתת לו הפסקות במהלך שעות העבודה ולא לשלם 125% על שעות נוספות.
משכורת, הוא חישוב חודשי לעניין הכספי, אך לא לעניין השעות. עובד שהחסיר מהשעות הרגילות שנקבעו לו, מורידים לו. ולא ניתן לחשב חודשי. החישוב בכלל צריך להיות שבועי. ולכן בא החוק לעניין שעות עבודה ומנוחה, שחייב להיות נוכחות אלקטרוני.

כמו"כ לעניין חישוב השכר לפעמים עדיף חודשי כמו בחודש פברואר שאז ימי העבודה בחודש הם מעטים, לעומת זאת בחודשים אחרים עדיף לקבל לפי שעות ולא שכר גלובלי.
איזה מעסיק יסכים כל חודש לשחק עם אופן חישוב המשכורת, כל העניין של גלובלי שבחישוב שנתי זה יוצא הפרש קטן.