דרוש מידע מה דעתכם, האם נכון 'להכריח' ילדה לעשות שלום עם אחותה?

[מחלימה]

מה עם דרכו של אהרון הכהן?
צריך לעזור לה לרדת מהעץ שהיא טפסה עליו
ויכול להיות שהיא בעצמה לא מבינה את עצמה וקשה לה לרדת מהעץ
מכירה סיפור דומה שם האמא הלכה לכל אחת מהבנות וממש כמו אהרון הכהן סיפרה כמה קשה וכואב לאחותה
ואף "הכריזה" שהמריבה הסתימה..
ואז- המשיכו את עניני החיים כרגיל
ולאט לאט בלי קולות וצלצולים
החיים חזרו למסלולם
שם בדיעבד אחרי כמה שנים התברר שהיתה שם קנאה
יכול מאד להיות שהילדה מרגישה שאחותה "בגדה" בה בכך ש התחתנה ואפילו לא מודעת לכך בעצמה..
חשוב גם שהאמא ממש "תבכה, לילדה ותסביר לה כמה קשה לה להכנס לחג בצורה שכזאת..זו לא בושה אלא להפיך..
בהצלחה רבה
ותבשרי בשורות טובות!

 

[אמאל'ה קטנה :)]

@element קבלי חיבוק
לך כאמא בטוח מאוד קשה לראות את זה מהצד, ש2 הבנות שלך ככה רבות
ולא מחליפות ביניהן מילה במשך כ"כ הרבה זמן
נתנו לך כאן הרבה עצות מחכימות
רק מאחלת שתעשי את הדבר הנכון שיפשיר ביניהן את הקרח,
ויחזור השלום אל ביתכם בעז"ה

 

[תהילושש]

כול מה שכתבתם כאן נכון!
אבל אולי לפני כול אלו-כדאי שהאחות בעצמה תדבר עם הילדה? פשוט-ישבו ידברו, ילבנו דברים.
בעיני-זה יכול לעזור.
מקווה שעזרתי.

 

[bracha]

בלת"ק
אני רוצה להעלות פה נקודה נוספת.

לדעתי ענין הפגיעה הוא משהו שולי בכל הענין.
יש מצב אולי שהילדה חווה משהו בענין החתונה של אחותה.
אולי סוג של ריחוק או זרות, דווקא בגלל שכתבת שהיה ביניהם יחס מעולה. הילדה אולי חווה איזשהו קושי בזה.

אני זוכרת שכשאחותי הגדולה התחתנה, היתה לי בהתחלה הרגשה של זרות וקרירות אליה, והייתי הרבה יותר גדולה, כבר בחורה בסמינר, ולקח לי כמה חודשים להתחמם חזרה.

היא ילדה קטנה, יש מצב, שהיא פשוט מרגישה ריחוק, והניתוק שהיא עושה ממנה זה אמנם קרה בעקבות פגיעה, אבל הוא נובע ממשהו אחר.

לכן, הייתי יוצרת איזשהו מפגש שהן שתיהן ביחד, שכאילו יצא במקרה. נניח אם היא לבד בבית ואחותה תבוא בדיוק ותשב איתה או משהו כזה. ויחזרו קצת להיות כמו פעם, לשחק לדבר, לחזור לימים ההם, החמים והאהובים.
בהצלחה.

 

[נני5]

בלת"ק
אולי במקום לאיים/להעניש אותה
להגיד לה שאם היא סולחת לה, היא יכולה להתפלל על מישהו שזקוק לישועה, ויש לה כוח עצום בתפילה שלה

 

[gyh]

אשמח לחוות דעתכם.

אוי, זה לא פשוט.
בתור אמא קשה עד מאד לראות ולחוות בנתק...
לצערי, אשתף מזווית ילדותית מעט- כי לפני הרבה שנים היה נתק ביני לבין אחד האחים שלי.
לא כאן המקום להרחיב, אבל- בערך שנתיים לא החלפתי איתו מילה.
הוא ניסה, ניסה מאד, וגם ההורים, חייבת לומר לך שגם אם ההורים שלי היו מטילים עלי עונשים בסדר גודל שתיארת, זה לא היה משפיע עלי...
הם ניסו בדיבורים, וזה לא הלך. היינו שנינו ילדים ובאותו בית וזה רק הפך את המצב למורכב יותר.
היו מבקשים ממני לקרוא לו, לתת לו והייתי מסתדרת עם כל הפקודות בלי לפנות אליו.
אני לא יודעת מאיזה מקום הצורך בנתק מגיע אצל בת ה11 שלך, אצלי זה היה דרך להגן על עצמי מפגיעה.
בסופו של דבר קרה מפנה שטלטל אותי- והחלטתי להתעלות על עצמי ולסיים את הנתק.
ארך לי כמה שנים נוספות עד שהגעתי למצב של קשר יציב ובריא עם אותו אח.
(לא שרבתי איתו אחרי ההחלטה לסיים את הנתק, נניח פניתי אליו, אבל מאד טכני ומאד יבש- ארך לי הרבה מאד זמן להשתחרר)
יכול להיות שאם הבת שלך תהיה בטוחה מספיק שאת איתה, ותוכל להיות איתך פתוחה היא תוכל להסביר לך מה עומד מאחורי התגובה שלה לפגיעה שחוותה.
אם היא תאמין ותדע שבכך שתיצור שוב קשר עם אחותה היא לא תפגע בעצמה ולא תהיה שוב במצב פגיע היא אולי תהין לעשות זאת.
הייתי הולכת רחוק ומציעה לקחת אותה לאשת מקצוע שתעזור לה להשתחרר.
זה לא קל לשמר נתק במשפחה, ואם היא מתאמצת לעשות זאת במשך חצי שנה, אני משערת שיש לה סיבה טובה, ואולי פחד גדול לסיים את הנתק.
אשת מקצוע טובה, תוכל לעזור לה להבין את עצמה ולהדריך גם אותך בתור אמא.
כיום בתור אם, מתפללת לבורא עולם שלא ינסה אותי בניסיון שבו העמדתי את אימי לראות אחים קרועים ביניהם...
יכולה להבין את הכאב והתסכול, איתך בכאב בתפילה שתחוננו בעצה טובה ותמצאו פתרון שלא יפגע באף אחת מבנותייך היקרות.

 

[טיגריס]

להתעלם.
כל סוגי הסנקציות והתמריצים
אולי יפתרו את הבעיה הנוכחית
אבל יגרמו לבעיות גדולות בעתיד.

בלת''ק.
אני מכיר 2 אחים בהפרש של שנה וחצי שלא דברו אחד עם השני 19 שנים!!! מאז שהיו ילדים.. על מריבה של מה בכך!!!

 

[אלעזר 1]

נושא כאוב של רגשות. ייתכן בהחלט שהנישואים משפיעים בתת מודע על הקשר וגורמים לבת הקטנה לחוש 'נטישה' של הגדולה. מתנות הן לא תחליף למילים, לשקט המכיל, לתחושה הממכרת של 'לא עזבתי אותך' שרק לב יכול להרגיש עד כמה ואם זה אמיתי. עצם הרעיון 'להעניש' את הילדה על קושי שהיא חווה יש בו רמז כלשהו על היחס בין האם לבת הקטנה ואולי באמת כדאי לטפח אותו כשהתפנה מקום בבית.

 

[קוביית קרח]

אני הייתי שמה את עצמי בצד. (ומתפללת)
רק יושבת להסביר לילדה מה הנזק שיכול לצאת מהכעס שלה, בהווה ובעתיד, הרי להפגין ככה על כל פגיעה זה לא יתכן בחיים, בטח לא בזוגיות.
מניחה שהיא תבין למרות גילה הצעיר.
לא הייתי מענישה אותה (כגון שלילת דמי כיס וכו) .
היא מספיק סובלת וזה לא יעזור.

 

[וייס1]

אין לי מושג מה הסיבה שהביאה לשתיקה ה"כועסת" הזו מצד הילדה,
אבל יכולה לומר שלצערי אני מכירה מישהי שגם קרה איזה שהוא מקרה דווקא עם הגיס ולא עם האחות והאחות ביקשה להשתיק, וכולם ניסו להשתיק ולהחזיר את ה"אחווה", והיא הסכימה עם זה, וחייכה לכולם, והכל היה בסדר, וקיבלה מתנה (מאוווווד) יקרה - שאגב, מעולם לא השתמשה בה והיא נמצאת עמוק במגירה.
אבל מאז - ועד היום היא בדיכאון שבהתחלה היה מוכחש וככל שעובר הזמן הוא הולך ומחמיר...

אני לא אשת מקצוע לומר לך מה נכון, אבל ממליצה לך באמת להתייעץ עם מומחים בתחום, שאת יכולה לפתוח ולפרק את הסיפור לגופו, ולראות באמת שהבת שלך לא בוחרת להסתיר ממך דברים שהיא מרגישה שבכל מקרה את לא תסכימי איתה.
לפעמים זה יכול להתפוצץ (כמו המקרה הנ"ל שהתפוצץ אחרי שנה וחצי....) ובגיל גדול יחסית (18)
מפאת המקום לא יכולה לשתף במקרה, אבל בהחלט יש לכעס סיבה, והיא מוצדקת.

 

[יצאתי להפוגה]

בלת"ק
אני לא יודעת האם עונש זה הדבר הנכון....
אבל הילדה חייבת לדעת שאין כזה דבר ברוגז עם אחיות וקרובי משפחה!! אין כזו מציאות!!!
לדעתי אם היא מתנהגת ככה עכשיו, מי יודע- אולי היא גם תשחק ברוגז עם בעלה?!..................

 

[וייס1]

בלת"ק
אני לא יודעת האם עונש זה הדבר הנכון....
אבל הילדה חייבת לדעת שאין כזה דבר ברוגז עם אחיות וקרובי משפחה!! אין כזו מציאות!!!
לדעתי אם היא מתנהגת ככה עכשיו, מי יודע- אולי היא גם תשחק ברוגז עם בעלה?!..................

אני לא מצליחה להבין מזה "אין כזה דבר" - שאת לא יודעת מה המקרה שקרה....

 

[יצאתי להפוגה]

אני לא מצליחה להבין מזה "אין כזה דבר" - שאת לא יודעת מה המקרה שקרה....

יש מושגים של כללים בבית!
לדעתי (דעתי בלבד) זה חייב להיות כלל מגיל 0!!! אין כזה דבר ברוגז!!!
אתה פגוע מאוד!? מותר לך לבכות! מותר לך להסגר בחדר ולהירגע! אין מצב של ברוגז!! פשוט זה לא אופציה!! כמו שאין אצלך אופציה לשלוף סכין..... לא משנה מה עשו לך, נכון???
ברוגז זה כלי מלחמה!!

 

[עט הדר]

אבל הילדה חייבת לדעת שאין כזה דבר ברוגז עם אחיות וקרובי משפחה!! אין כזו מציאות!!!

זה שפה נוסטלגית
ככה היו מחנכים לפני 40-50 שנה:
אין כזה דבר שאת/ה לא יודע/ת לקרוא...
אין כזה דבר שאת/ה לא יודע/ת חשבון...
היום כבר יודעים שלשיטה הזו היו המון חסרונות... בלי מעלות...

 

[קוביית קרח]

יש מושגים של כללים בבית!
לדעתי (דעתי בלבד) זה חייב להיות כלל מגיל 0!!! אין כזה דבר ברוגז!!!
אתה פגוע מאוד!? מותר לך לבכות! מותר לך להסגר בחדר ולהירגע! אין מצב של ברוגז!! פשוט זה לא אופציה!! כמו שאין אצלך אופציה לשלוף סכין..... לא משנה מה עשו לך, נכון???
ברוגז זה כלי מלחמה!!

צודקת באופן כללי שמשפחה היא לא יריבה.
אבל פה, או שקרה מקרה יוצא דופן שאי אפשר לעבור עליו לסדר היום (מה שלא נראה לי)
או שהבת לוקחת קשה כל דבר באופן לא פרופורציונלי.

 

[יצאתי להפוגה]

זה שפה נוסטלגית
ככה היו מחנכים לפני 40-50 שנה:
אין כזה דבר שאת/ה לא יודע/ת לקרוא...
אין כזה דבר שאת/ה לא יודע/ת חשבון...
היום כבר יודעים שלשיטה הזו היו המון חסרונות... בלי מעלות...

ממש לא!!
זה כלל בבית!!!
זה לא לקרוא / לדעת חשבון שזה תלוי בילד!
אני ממש חולקת עלייך.....
אולי תגידי שכל התורה זה מלפני 40-50 שנה
אסור לגנוב / אסור לרצוח / אסור לחלל שבת...... יש בזה המון חסרונות בלי מעלות (ח"ו)
ברוגז זה אחד הדברים שאסור שיהיה בבית יהודי!!!!

 

[חחח]

@חחח אני בד”כ מזדהה עם הודעותיך
וכאן לא
מה את רוצה שהאחות הגדולה תעשה?
לרצות באמת- מה הכוונה
להבין באמת- היא נגיד הבינה
עכשיו מה?
תכלס מה זה אומר כל המילים היפות של להכיל ולרצות וכו?

השאלה עד כמה האחות הגדולה מבינה שאחותה הקטנה נפגעה באמת.
או שהיא חושבת שהיא תינוקת ובעיתה וכו'.
וחוצמיזה שלהתנצל באמת ולהבין את עומק הפגיעה זה הרבה יותר קשה מלקנות מתנה.
אני מתכוונת, ממש לרדת לרמתה ולהבין שלה זה היה פוגע. וכן, בעיניה מוצדק לריב על כזה דבר ושלא תהפוך את עצמה ל"קורבן" שלא אשם שאחותה הקטנה כ"כ פגיעה ובעיתה שנפגעה ותקח פורפורציות וקניתי לה מתנה אז בכלל "מגיע לי אפילו עודף...."

מקווה שעכשיו הייתי מובנת.

 

[וייס1]

יש מושגים של כללים בבית!
לדעתי (דעתי בלבד) זה חייב להיות כלל מגיל 0!!! אין כזה דבר ברוגז!!!
אתה פגוע מאוד!? מותר לך לבכות! מותר לך להסגר בחדר ולהירגע! אין מצב של ברוגז!! פשוט זה לא אופציה!! כמו שאין אצלך אופציה לשלוף סכין..... לא משנה מה עשו לך, נכון???
ברוגז זה כלי מלחמה!!

כי בחרת לקרוא לזה ברוגז.
יש מושג של פגיעה, יש מושג של כעס, זה נורמלי,
אחים קטנים שרבים זה נורמלי, הם גם משלימים מיד בד"כ..
המקרה הנ"ל דיי נדיר,
ואם את שואלת אותי - אחים יכולים לריב, אבל צריכים לדעת להתפייס, לא רק לסלוח...סליחה, לבלוע.
מלבד מתנה, מה נעשה מצד האחות הגדולה?
אני לא חושבת שבמקרה הנ"ל המילה ברוגז היא הכי נכונה,
יש כאב שמתבטא בשתיקה מסוימת, ואותו - צריך לפתוח...
ואני שוב מדגישה שיכול להיות שמדובר במקרה סתמי ואחות שנהנית מהצומי.
אבל לצערי נחשפתי למקרה שכ"כ הבנתי את הכעס, ואני מבטיחה לך שאם חו"ח היה קורה לכל אחת מפה...הייתי רוצה לשמוע את כל אלה שאמרו שחייבים להבליג ולדבר עם האחות.
יש מקרים ששום דבר לא חייבים (זו דעתי), וצריך להיות ממש חכמים בהם כדי לא רק להחזיר את האחווה (שאגב, אני הכי מסכימה שזה כלל ברזל!!!) אלא גם לוודא שהיתה מחילה אמיתית..

 

[יצאתי להפוגה]

כי בחרת לקרוא לזה ברוגז.
יש מושג של פגיעה, יש מושג של כעס, זה נורמלי,
אחים קטנים שרבים זה נורמלי, הם גם משלימים מיד בד"כ..
המקרה הנ"ל דיי נדיר,
ואם את שואלת אותי - אחים יכולים לריב, אבל צריכים לדעת להתפייס, לא רק לסלוח...סליחה, לבלוע.
מלבד מתנה, מה נעשה מצד האחות הגדולה?
אני לא חושבת שבמקרה הנ"ל המילה ברוגז היא הכי נכונה,
יש כאב שמתבטא בשתיקה מסוימת, ואותו - צריך לפתוח...

לא משנה איך קוראים לזה ברוגז או שתיקה...
בדיוק לקטע הזה התכוונתי,
אצלי בבית בעלי מאוד עומד על זה, ומלמד כל הזמן את הילדים - אם כואב לך תדבר!! משתיקה לא יוצא כלום!!

 

[וייס1]

לא משנה איך קוראים לזה ברוגז או שתיקה...
בדיוק לקטע הזה התכוונתי,
אצלי בבית בעלי מאוד עומד על זה, ומלמד כל הזמן את הילדים - אם כואב לך תדבר!! משתיקה לא יוצא כלום!!

מסכימה איתך, שלא תביני לא נכון,
אנחנו עומדים על זה לא פחות
אבל אני שוב חושבת שזה לא משהו נורמלי-
מזה יעזור שהילדה תדע שבבית "אין ברוגז"???
תסלח ותתפוצץ מבפנים?
יש ילדים רגישים יותר.. וצריך להתנהג איתם אחרת..
וגם אם זה ילד שרוצה יותר צומי - אני אישית לא חושבת שהדרך היא להציב עובדות,
וכן חושבת שכדאי להתייעץ עם אנשי מקצוע..