מה דעתכם על השיר החדש של 'ועד הרבנים'?

  • הוסף לסימניות
  • #61
בואו נעזוב לרגע את האמוציות, את הרגש המפעפע בנו ואת הידע הרב שיש לנו אודות מצוות צדקה ומעלתה.
בואו נדבר רגע הכי פרקטי שיש וניצמד לעובדות בלבד.
קיימות מספר משפחות רעבות. אין להן כסף לצרכים בסיסיים. קיימות כמה משפחות במצוקה נוראית עם בעיות רפואיות. משפחות שהאב הלך לעולמו ואין להן כל. האמת שלא משנה הסיפור, משנה השורה התחתונה: קיימת בעיה, קיים צורך, לפתוח לאנ?שים את הכיס למען המטרה.

באופן הכי פרקטי שיש, מדוע אותו היגיון שמדריך אותי ומשכנע אותי עד כדי כך שאני אפילו מצליחה לשכנע בו את הלקוחות שלי - שפרסום יכול לגרום ליותר אנשים לצרוך מוצר, להוציא כספים, מדוע אותו היגיון לא יעבוד פה? למה כשחברת ענק מפרסמת את מוצריה אלו הוצאות פרסום חיוניות, וכאן זה בזבוז?

הרי יש לנו צורך, שחייבים למלא. בלי קשר למצוות הצדקה או לחשיבות שלה - איננו יכולים להשאיר משפחות רעבות.
בדיוק כמו שבאותו רגע שאתחיל לפרסם מוצר המכירות שלו אמורות לעלות, ובדיוק כשם שאני בטוחה שזה לא בזבוז כסף, אחרת לא היו מפרסמים דבר - אם ההשקעה לא היתה מצדיקה את עצמה ומניבה פירות, כך אני בטוחה ששווה לפרסם עבור תרומה.

יתכן שההסתכלות היא לא באמת מצד המצווה, אלא מצד הצורך להשיג כספים עבור מטרה, וזה לא מוריד מדחיפות העניין או מרום ערכו. באמת נאיבי לחשוב שמישהו דואג לחשבון המצוות של אי מי. אני בטוחה שאף אחד גם לא מנסה באמת לשווק ישועות. הכל אלו אמצעים למטרה חשובה ביותר, אמצעים בדוקים, ומובילים למטרה. פרסום.

ושוב - פרסום שאמור לפתוח את כיסיו של הצרכן לקנות מוצר מיותר ברמת רווח שמשאירה את ההוצאות הכבדות רווחיות, אמור לעבוד גם במקרים שהמוצר איננו ניתן למישוש, או שהוא רוחני או נקרא מצווה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
ההבדל הוא כשעסק מסוים מפרסם, לא מענין אותי מה קורה בכיס שלו!
לעומת זאת- אירגוני הצדקה הם עסקי הכלל!! הכסף שאני תורמת הוא לא לקניה אלא למטרה (והוא לא חיכה בצד כדי שהתקשר לתרום) וזה ממש השקעה מצידי! גם אם להם זה רק עוד 200 ש"ח בשבילי זה הרבה, ופתאום אני רואה עשרות פרסומות בעיתונים שהתרומה שתרמתי לא מתחילה לחסות מודעה כזאת, ושלא לדבר על מודעות רחוב וכדו... זה מוריד לי הרבה מאוד מלתרום להם!
ויש אירגונים שאני תורמת להם קבוע, ואין לי שום קשר אליהם כי פשוט הענווה והצדקה האמיתית שמרגישים היא הפירסומת החזקה.

ומי שכתב פה על אירגון שניסה שנה אחת בלי פירסומות ולא הצליח, זה לא יעשה בשנה אחת כי כבר נכנס להם סטיגמה!

וזה שהרוב נגד פירסומים צריך לשנות משהו אצליהם...
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
אכן, בתור יהודים, האמונים על מצוות צדקה עלינו להבין את הפרסום המסיבי אותו מוכרחים הקופות לבצע, כדי להגיע לתוצאות אפקטיביות.
אמנם, ההתייחסות האסטרטגית של מגייסי הצדקות, צריכה להיות שווה לעסק. ברם, באופן ספציפי, טוב יעשו הקופות, וכל הארגונים למיניהם, אם ימנעו מפאר מיותר. פזרנות יתר צורמת לאנשים מן השורה וגורמת פקפוקים לגבי כדאיות ההתרמה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
בדיחה ששמעתי היום ---
אדם עני חסר כל, כתב להקב"ה מכתב ובו הוא כתב "אנא אבא עזור לי אין לי בגדים, אין לי אוכל... וב 2000 ש"ח שתשלח לי אוכל להסתדר" ושלח בדואר, התפלא הדוור ופתח את המכתב. ריחם עליו ושלח את המכתב לאירגון צדקה והם כמובן שלחו לו מעטפה עם 1000 ש"ח
וכשקיבל אותה שוב שלח מכתב להקב"ה וכתב "בפעם אחרת על תשלח לי דרכם כי הם נתנו לי רק חצי"

...כמובן שקופות הצדקה עושות עבודת קודש אך מפספסים פה נקודה מאוד חשובה ונראה לי שאם כל הקופות יתאחדו ויסכמו על פחות פרסום יהיה להם יותר מה לתת!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
הבדיחה הזו הולכת על רוטשילד, והסוף הוא- אל תשלח לי דרך רוטשילד, הוא גובה עמלה 20%...:D
 
  • הוסף לסימניות
  • #66
נכתב ע"י דובדבני;643919:
אכן, בתור יהודים, האמונים על מצוות צדקה עלינו להבין את הפרסום המסיבי אותו מוכרחים הקופות לבצע, כדי להגיע לתוצאות אפקטיביות.
אמנם, ההתייחסות האסטרטגית של מגייסי הצדקות, צריכה להיות שווה לעסק. ברם, באופן ספציפי, טוב יעשו הקופות, וכל הארגונים למיניהם, אם ימנעו מפאר מיותר. פזרנות יתר צורמת לאנשים מן השורה וגורמת פקפוקים לגבי כדאיות ההתרמה.
נכון, אבל לא רק זה.
אם במקרים כגון אלו אני אומרת לעצמי:"טוב, הם ודאי מכניסים הרבה יותר ולכן חשוב להם לפזר" ניחא.
הבעיה מבחינתי היא כשארגונים שונים מעסיקים כותבים שמנסים לעבוד עליך מבחינה פסיכולוגית ולנסות לעורר את מצפונך הרדום וארנקך המצומק בדרך בוטה ואפילו חצופה.
זה מוציא לי את כל העצבים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
עכשיו נוסע אוטו בירושלים עם רמקולים ושר את הניגון,
הציבור מחייך ונותן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
די להחטיא את הרבים ולגרום נזק לעניים שעיניהם נשואות לקופות האלה!

תגידו: מה אתם רוצים שהם יעשו?! מה אתם ברוב חכמתכם מציעים להם לעשות כדי להשיג את המיליונים הרבים שהקופות זקוקות להם כדי להתמודד עם עודף המקרים הקשים?
תרגעו. אף אחד לא מתעשר על חשבונכם. המצב האמיתי הוא שלמרות כל הפרסום הרב אין בקופות הצדקה מספיק כסף בשביל לכסות ולו במעט על על הכמויות האדירות של המקרים הקשים. וכאן מדובר בפיקוח נפש, וצריך לא לבחול בשום דרך מהסוג שהם משתמשים כדי לעזור ולו במעט. כך חושבים גדולי ישראל, והם לא מהססים לתת לקופות הצדקה להשתמש בשמם. כן, וגם להצטלם לעלון שיתגולל ברצפה ויושלך לפח. הם מוכנים להקריב הרבה מאד מהזמן שלהם כדי לשבת יום יום ולהתפלל ולהזכיר מאות ואלפי שמות של תורמים מכמה וכמה קופות. הם גם מורים לכל מי ששואל אותם שזו הצדקה המהודרת יותר. כנראה שגם יש להם אמון בגבאי הקופה שכל שקל הולך למקום שהוא צריך ללכת, והגימיקים האלה לא נחשבים בעיניהם לבזבוז של כספי צדקה.
כן אני יודע שאתם לא אוהבים את זה, אבל לפי ההלכה עדיף לתת לקופת העיר או ועד הרבנים מאשר לשכן בבניין מתחת לדלת (שגם זו צדקה מעולה, אבל פחות). זו גמרא מפורשת בבבא בתרא - שהצדקה המעולה ביותר היא לגבאי הצדקה המקומיים, כי ככה המקבל אינו יודע ממי קיבל והנותן אינו יודע למי נתן. (בניגוד למה שנכתב כמה פוסטים לפני.)
עודף הצדקנות הזאת של משמיצי הקופות היא הכיסוי על אטימות הלב שלהם. במקום שהלב יקרע מכאב מלקרוא על המקרים הקשים והאיומים וחוסר היכולת של הקופות להתמודד עם הריבוי שלהם, הם שולפים את הציניות ולועגים לסופר שבסך הכל מתאר מצב אמיתי ואומרים שהוא מנסה לסחוט כסף ורגשות. כן! הוא מנסה לסחוט כסף ורגשות! וזה מה שהוא צריך לעשות!
לגבי "הבטחתי ונושעתי", וכל מי שלא מוצא חן בעיניו שלא קוראים לתת צדקה נטו. דבר ראשון: הגמרא אומרת: "האומר סלע זו לצדקה על מנת שיחיה בני הרי זה צדיק גמור".
דבר שני - צדקה עוזרת ופועלת ישועות לכל מי שנותן. אבל אף אחד לא יכול לדעת כיצד מתי ואיך ואיזה עניין. הקופה גם לא מתיימרת להבטיח זאת. מי שקרא את "הבטחתי ונושעתי" יכול לדעת שהישועה תמיד היגיעה באופן לא צפוי ומפתיע. והיו גם מקרים שבהם הסתבר שהצרה עצמה בעצם גרמה לטובה הרבה יותר גדולה.
דבר שלישי - מי שלועג ל"הבטחתי ונושעתי" בעצם לועג למאמר חז"ל "וצדקה תציל ממות", ולשאר מאמרי חז"ל עליהם מבססים סופרי הקופות את מאמריהם המצויינים.
דבר רביעי - נכון שיותר מעולה לתת צדקה "לשמה". אבל אם הקופות יחליטו שהם מסתפקים רק בתרומות הטהורות של הצדיקים הנדירים שמוותרים על כל הישועות מצבם של התלויים בהם יהיה קשה.
דבר חמישי - אנחנו זקוקים לישועות האלה! וזה דבר נפלא שמי שזקוק לישועה מאמין שצדקה תעזור לו. אין בכך כדי לומר שהוא לא היה נותן גם רק בגלל אכפתיות מהמצב הקשה של העני. (ואגב, ר' חיים אמר פעם שמשמים אנשים לפעמים צריכים לישועה - כדי שלקופת העיר יהיה כסף.)
גדולי ישראל מכתיבים את האופן שהקופות פועלות על פי דעת התורה שלהם, אך כידוע "דעת בעלי בתים היפך דעת תורה". וזה די נוח לעטוף את חוסר האכפתיות (ולפעמים גם האטימות הרשעות והיהירות) בק"נ טעמים צדקניים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
נכתב ע"י ckuh;643886:
בואו נעזוב לרגע את האמוציות, את הרגש המפעפע בנו ואת הידע הרב שיש לנו אודות מצוות צדקה ומעלתה.
בואו נדבר רגע הכי פרקטי שיש וניצמד לעובדות בלבד.
קיימות מספר משפחות רעבות. אין להן כסף לצרכים בסיסיים. קיימות כמה משפחות במצוקה נוראית עם בעיות רפואיות. משפחות שהאב הלך לעולמו ואין להן כל. האמת שלא משנה הסיפור, משנה השורה התחתונה: קיימת בעיה, קיים צורך, לפתוח לאנ?שים את הכיס למען המטרה.

באופן הכי פרקטי שיש, מדוע אותו היגיון שמדריך אותי ומשכנע אותי עד כדי כך שאני אפילו מצליחה לשכנע בו את הלקוחות שלי - שפרסום יכול לגרום ליותר אנשים לצרוך מוצר, להוציא כספים, מדוע אותו היגיון לא יעבוד פה? למה כשחברת ענק מפרסמת את מוצריה אלו הוצאות פרסום חיוניות, וכאן זה בזבוז?

הרי יש לנו צורך, שחייבים למלא. בלי קשר למצוות הצדקה או לחשיבות שלה - איננו יכולים להשאיר משפחות רעבות.
בדיוק כמו שבאותו רגע שאתחיל לפרסם מוצר המכירות שלו אמורות לעלות, ובדיוק כשם שאני בטוחה שזה לא בזבוז כסף, אחרת לא היו מפרסמים דבר - אם ההשקעה לא היתה מצדיקה את עצמה ומניבה פירות, כך אני בטוחה ששווה לפרסם עבור תרומה.

יתכן שההסתכלות היא לא באמת מצד המצווה, אלא מצד הצורך להשיג כספים עבור מטרה, וזה לא מוריד מדחיפות העניין או מרום ערכו. באמת נאיבי לחשוב שמישהו דואג לחשבון המצוות של אי מי. אני בטוחה שאף אחד גם לא מנסה באמת לשווק ישועות. הכל אלו אמצעים למטרה חשובה ביותר, אמצעים בדוקים, ומובילים למטרה. פרסום.

ושוב - פרסום שאמור לפתוח את כיסיו של הצרכן לקנות מוצר מיותר ברמת רווח שמשאירה את ההוצאות הכבדות רווחיות, אמור לעבוד גם במקרים שהמוצר איננו ניתן למישוש, או שהוא רוחני או נקרא מצווה.
גם אם יש משהו בדברים אלו,
עדיין צריך לשים גבולות,
אנחנו לא מוכרים כאן, אנחנו לא מתפעלים עסק מכירתי, (גם אם זה נראה כך)
אנחנו מקיימים מצוות צדקה! (אה, כן, זה מצווה? - מה? פההננטטאאווזז??:cool:)

וגם אם נאמר שיש הרבה משפחות שנושעו, אפשר לגייס כספים בצורות יותר נורמליות ולהושיע את אותם משפחות;

ולמי שאמר שה(מכירות)תרומות ירדו בשנה שלא הבטיחו או לא שפכו עלונים עם דמעות, (צריך לזכור שזה הרבה "עניין של הרגל")
אני יכול לבוא ולהעיד: אני משתייך לחוג שלא אוחז מפרסומות אלו, וב"ה מוציאים סכומי עתק לתרומות לפני חגים או כל מגבית אחרת, עדיין יש דרכים להוציא כסף וקצת יותר "לשמה"
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
נכתב ע"י ckuh;643886:
ושוב - פרסום שאמור לפתוח את כיסיו של הצרכן לקנות מוצר מיותר ברמת רווח שמשאירה את ההוצאות הכבדות רווחיות, אמור לעבוד גם במקרים שהמוצר איננו ניתן למישוש, או שהוא רוחני או נקרא מצווה.

וכאן המקום לשאול את האסטרטגים הדגולים, האם לא נמצא פטישון שינתץ את תקרת הזכוכית של מכר-הישועות וימצא לנו גישות חדשות לפתוח את הארנק?

כבר העלינו את הגרל"ק אל פסגת האוורסט,
כבר זחל הגריפ"א למנהרתם של בני קורח,
כבר רכב הגרמי"ו על סוסו של משיח,
מי יקבל את פרס המי"ל לפריצת דרך בעולם השנור, מי???
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
נכתב ע"י אלי אלימלך;644141:
וכאן המקום לשאול את האסטרטגים הדגולים, האם לא נמצא פטישון שינתץ את תקרת הזכוכית של מכר-הישועות וימצא לנו גישות חדשות לפתוח את הארנק?

כבר העלינו את הגרל"ק אל פסגת האוורסט,
כבר זחל הגריפ"א למנהרתם של בני קורח,
כבר רכב הגרמי"ו על סוסו של משיח,
מי יקבל את פרס המי"ל לפריצת דרך בעולם השנור, מי???

מי אומר שזה צריך להשתנות?
אני דווקא חושב שזה מצויין שהקופות מארגנות לנו שיתפללו עלינו במקומות שאנו לא יכולים להגיע אליהם ובזמנים קריטיים שאף אחד אחר לא יכול לעשות זאת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
נכתב ע"י דוד מרדכי;644131:
תגידו: מה אתם רוצים שהם יעשו?! מה אתם ברוב חכמתכם מציעים להם לעשות כדי להשיג את המיליונים הרבים שהקופות זקוקות להם כדי להתמודד עם עודף המקרים הקשים?
תרגעו. אף אחד לא מתעשר על חשבונכם. המצב האמיתי הוא שלמרות כל הפרסום הרב אין בקופות הצדקה מספיק כסף בשביל לכסות ולו במעט על על הכמויות האדירות של המקרים הקשים. וכאן מדובר בפיקוח נפש, וצריך לא לבחול בשום דרך מהסוג שהם משתמשים כדי לעזור ולו במעט. כך חושבים גדולי ישראל, והם לא מהססים לתת לקופות הצדקה להשתמש בשמם. כן, וגם להצטלם לעלון שיתגולל ברצפה ויושלך לפח. הם מוכנים להקריב הרבה מאד מהזמן שלהם כדי לשבת יום יום ולהתפלל ולהזכיר מאות ואלפי שמות של תורמים מכמה וכמה קופות. הם גם מורים לכל מי ששואל אותם שזו הצדקה המהודרת יותר. כנראה שגם יש להם אמון בגבאי הקופה שכל שקל הולך למקום שהוא צריך ללכת, והגימיקים האלה לא נחשבים בעיניהם לבזבוז של כספי צדקה.
כן אני יודע שאתם לא אוהבים את זה, אבל לפי ההלכה עדיף לתת לקופת העיר או ועד הרבנים מאשר לשכן בבניין מתחת לדלת (שגם זו צדקה מעולה, אבל פחות). זו גמרא מפורשת בבבא בתרא - שהצדקה המעולה ביותר היא לגבאי הצדקה המקומיים, כי ככה המקבל אינו יודע ממי קיבל והנותן אינו יודע למי נתן. (בניגוד למה שנכתב כמה פוסטים לפני.)
עודף הצדקנות הזאת של משמיצי הקופות היא הכיסוי על אטימות הלב שלהם. במקום שהלב יקרע מכאב מלקרוא על המקרים הקשים והאיומים וחוסר היכולת של הקופות להתמודד עם הריבוי שלהם, הם שולפים את הציניות ולועגים לסופר שבסך הכל מתאר מצב אמיתי ואומרים שהוא מנסה לסחוט כסף ורגשות. כן! הוא מנסה לסחוט כסף ורגשות! וזה מה שהוא צריך לעשות!
לגבי "הבטחתי ונושעתי", וכל מי שלא מוצא חן בעיניו שלא קוראים לתת צדקה נטו. דבר ראשון: הגמרא אומרת: "האומר סלע זו לצדקה על מנת שיחיה בני הרי זה צדיק גמור".
דבר שני - צדקה עוזרת ופועלת ישועות לכל מי שנותן. אבל אף אחד לא יכול לדעת כיצד מתי ואיך ואיזה עניין. הקופה גם לא מתיימרת להבטיח זאת. מי שקרא את "הבטחתי ונושעתי" יכול לדעת שהישועה תמיד היגיעה באופן לא צפוי ומפתיע. והיו גם מקרים שבהם הסתבר שהצרה עצמה בעצם גרמה לטובה הרבה יותר גדולה.
דבר שלישי - מי שלועג ל"הבטחתי ונושעתי" בעצם לועג למאמר חז"ל "וצדקה תציל ממות", ולשאר מאמרי חז"ל עליהם מבססים סופרי הקופות את מאמריהם המצויינים.
דבר רביעי - נכון שיותר מעולה לתת צדקה "לשמה". אבל אם הקופות יחליטו שהם מסתפקים רק בתרומות הטהורות של הצדיקים הנדירים שמוותרים על כל הישועות מצבם של התלויים בהם יהיה קשה.
דבר חמישי - אנחנו זקוקים לישועות האלה! וזה דבר נפלא שמי שזקוק לישועה מאמין שצדקה תעזור לו. אין בכך כדי לומר שהוא לא היה נותן גם רק בגלל אכפתיות מהמצב הקשה של העני. (ואגב, ר' חיים אמר פעם שמשמים אנשים לפעמים צריכים לישועה - כדי שלקופת העיר יהיה כסף.)
גדולי ישראל מכתיבים את האופן שהקופות פועלות על פי דעת התורה שלהם, אך כידוע "דעת בעלי בתים היפך דעת תורה". וזה די נוח לעטוף את חוסר האכפתיות (ולפעמים גם האטימות הרשעות והיהירות) בק"נ טעמים צדקניים.
אדרבה!
לכתוב עלונים ולספר סיפורים, זה דבר טוב בשביל לפתוח את הלב, כי לא תמיד ב"א נמצא במצב לתת, הלב כרגע במצב הקפאה וכו' וכו',

אבל את אותם עלונים אפשר גם לכתוב שחור ע"ג לבן (לאו דוקא), בלי הרבה רעש ובלי לכתוב שמות וכו'
זה פשוט עניין של הרגל, אם לא היינו מתרגלים לכל העעלונים והמצב שנהיה סביב הדבר, גם מכתב פשוט, שמסביר בצורה די ברורה ורגשית את המצב, יביא תוצאות;
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
אם לא היו כל כך הרבה נזקקים. אבל יש!
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
אני יכולה להגיד מה שזה עושה לי אם אני רואה בדואר תמונות של אחד הרבנים (המסוימים)על פרוספקט איזה שהוא אני במחילת כבוד תורתם זורקת לפח שליד הת.ד אם זה משתלם להם כל הפרסומות וכדו' שיחליט הם אותי עכ"פ הם הפסידו וכמוני יש עוד הרבה
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
נכתב ע"י ג.ח;644183:
אני יכולה להגיד מה שזה עושה לי אם אני רואה בדואר תמונות של אחד הרבנים (המסוימים)על פרוספקט איזה שהוא אני במחילת כבוד תורתם זורקת לפח שליד הת.ד אם זה משתלם להם כל הפרסומות וכדו' שיחליט הם אותי עכ"פ הם הפסידו וכמוני יש עוד הרבה

אולי את הפסדת. וחבל...
הקופה לא הפסידה משהו אחר קיבל את הזכות לזכות במצוה...
כמה כסף שיהיה בקופה, ה' מחליט. ואת מחליטה האם זה יבוא על ידך או לא..
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
צחוק צחוק...
בבית הכנסת אצלנו שרו את השיר [המקורי כמובן...אם משהו עוד זוכר דוד המלך...]
וכמה ילדים שהיו בקהל שרו לפתע אחד שמונה מאות שתים שתים שתים[?תסלחו לי אבל אני לא זוכר את המספרים]בקיצור הקהל צחק,והילדים הגבירו את הטון על כל הענינים יש ועד הרבנים...נשמע 10 לא?
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
נכתב ע"י דוד מרדכי;644131:
תגידו: מה אתם רוצים שהם יעשו?! מה אתם ברוב חכמתכם מציעים להם לעשות כדי להשיג את המיליונים הרבים שהקופות זקוקות להם כדי להתמודד עם עודף המקרים הקשים?
תרגעו. אף אחד לא מתעשר על חשבונכם. המצב האמיתי הוא שלמרות כל הפרסום הרב אין בקופות הצדקה מספיק כסף בשביל לכסות ולו במעט על על הכמויות האדירות של המקרים הקשים. וכאן מדובר בפיקוח נפש, וצריך לא לבחול בשום דרך מהסוג שהם משתמשים כדי לעזור ולו במעט. כך חושבים גדולי ישראל, והם לא מהססים לתת לקופות הצדקה להשתמש בשמם. כן, וגם להצטלם לעלון שיתגולל ברצפה ויושלך לפח. הם מוכנים להקריב הרבה מאד מהזמן שלהם כדי לשבת יום יום ולהתפלל ולהזכיר מאות ואלפי שמות של תורמים מכמה וכמה קופות. הם גם מורים לכל מי ששואל אותם שזו הצדקה המהודרת יותר. כנראה שגם יש להם אמון בגבאי הקופה שכל שקל הולך למקום שהוא צריך ללכת, והגימיקים האלה לא נחשבים בעיניהם לבזבוז של כספי צדקה.
כן אני יודע שאתם לא אוהבים את זה, אבל לפי ההלכה עדיף לתת לקופת העיר או ועד הרבנים מאשר לשכן בבניין מתחת לדלת (שגם זו צדקה מעולה, אבל פחות). זו גמרא מפורשת בבבא בתרא - שהצדקה המעולה ביותר היא לגבאי הצדקה המקומיים, כי ככה המקבל אינו יודע ממי קיבל והנותן אינו יודע למי נתן. (בניגוד למה שנכתב כמה פוסטים לפני.)
עודף הצדקנות הזאת של משמיצי הקופות היא הכיסוי על אטימות הלב שלהם. במקום שהלב יקרע מכאב מלקרוא על המקרים הקשים והאיומים וחוסר היכולת של הקופות להתמודד עם הריבוי שלהם, הם שולפים את הציניות ולועגים לסופר שבסך הכל מתאר מצב אמיתי ואומרים שהוא מנסה לסחוט כסף ורגשות. כן! הוא מנסה לסחוט כסף ורגשות! וזה מה שהוא צריך לעשות!
לגבי "הבטחתי ונושעתי", וכל מי שלא מוצא חן בעיניו שלא קוראים לתת צדקה נטו. דבר ראשון: הגמרא אומרת: "האומר סלע זו לצדקה על מנת שיחיה בני הרי זה צדיק גמור".
דבר שני - צדקה עוזרת ופועלת ישועות לכל מי שנותן. אבל אף אחד לא יכול לדעת כיצד מתי ואיך ואיזה עניין. הקופה גם לא מתיימרת להבטיח זאת. מי שקרא את "הבטחתי ונושעתי" יכול לדעת שהישועה תמיד היגיעה באופן לא צפוי ומפתיע. והיו גם מקרים שבהם הסתבר שהצרה עצמה בעצם גרמה לטובה הרבה יותר גדולה.
דבר שלישי - מי שלועג ל"הבטחתי ונושעתי" בעצם לועג למאמר חז"ל "וצדקה תציל ממות", ולשאר מאמרי חז"ל עליהם מבססים סופרי הקופות את מאמריהם המצויינים.
דבר רביעי - נכון שיותר מעולה לתת צדקה "לשמה". אבל אם הקופות יחליטו שהם מסתפקים רק בתרומות הטהורות של הצדיקים הנדירים שמוותרים על כל הישועות מצבם של התלויים בהם יהיה קשה.
דבר חמישי - אנחנו זקוקים לישועות האלה! וזה דבר נפלא שמי שזקוק לישועה מאמין שצדקה תעזור לו. אין בכך כדי לומר שהוא לא היה נותן גם רק בגלל אכפתיות מהמצב הקשה של העני. (ואגב, ר' חיים אמר פעם שמשמים אנשים לפעמים צריכים לישועה - כדי שלקופת העיר יהיה כסף.)
גדולי ישראל מכתיבים את האופן שהקופות פועלות על פי דעת התורה שלהם, אך כידוע "דעת בעלי בתים היפך דעת תורה". וזה די נוח לעטוף את חוסר האכפתיות (ולפעמים גם האטימות הרשעות והיהירות) בק"נ טעמים צדקניים.

כל זה חומר למחשבה, ונתון לויכוח,
ועדיין אינני סבורה שהרתיעה הראשונית שחווים אנשים רבים מצורות ההתרמה הפופוליסטיות,
מהשימוש בתמונות רבנים, כותרות יומרניות, משא ומתן והבטחות גרנדיוזיות -
(מבטיחים לך שנה טובה! לא תסבול מצער גידול בנים! פרנסה בשפע!)
מקורה בחוסר אכפתיות, אטימות ושאר דברים שהזכרת.
אלו אנשים שתורמים בכל מקרה... ועדיין לא נאטמה נפשם.

מה שנכון הוא, שהפופוליזם הזה פונה לקהל רב ופשוט,
שאכן הדברים האלו 'מתרימים' אותו, את אותו קהל.
זה לא אומר על אנשים שהצורה הזו לא מדברת אליהם - שהם ירודים,
אלא להפך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #78
מקובל לחשוב שהביטוי 'המציאות עולה על כל דמיון' היא קלישאה שכבר אבד עליה הכלח. וזה נכון. אולם, מה לעשות, שבנושא המדובר הוא אמיתי לחלוטין. התבטאו פה כמה באשכול נגד גירוי המצפון כאמצעי לגיוס כספים. עלוני הצדקה אינם כותבים כל מקרה שבא לידיהם. לא כל דבר אפשר לכתוב, ולפעמים, דווקא, משום שהוא עולה על כל דמיון...עם זאת, המקרים שהם כן מפרסמים מזעזעים אתכם עד כדי כך, שאתם תוהים אם המציאות עולה על כל דמיון, או ,שמא, הדמיון העלה על הכתב... הגיע הזמן, שנפנים, יש אנשים, ואולי אף השכנים ממולנו, שעוברים קשיים, שהלב אינו מסוגל לעכל ויותר מהכל, הם מעוניינים לשמור, לפחות, על כבודם. אז בואו נכבד אותם, ונתרום להם בלי שיקולים כאלו ואחרים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #79
נכתב ע"י ggg;643954:
...כמובן שקופות הצדקה עושות עבודת קודש אך מפספסים פה נקודה מאוד חשובה ונראה לי שאם כל הקופות יתאחדו ויסכמו על פחות פרסום יהיה להם יותר מה לתת!!!

זו טעות, ככל שיש יותר קופות יוצא מהציבור יותר כסף, העוגה אינה מתחלקת אלא גדלה.

נכתב ע"י גולד;644138:
ולמי שאמר שה(מכירות)תרומות ירדו בשנה שלא הבטיחו או לא שפכו עלונים עם דמעות, (צריך לזכור שזה הרבה "עניין של הרגל")
אני יכול לבוא ולהעיד: אני משתייך לחוג שלא אוחז מפרסומות אלו, וב"ה מוציאים סכומי עתק לתרומות לפני חגים או כל מגבית אחרת, עדיין יש דרכים להוציא כסף וקצת יותר "לשמה"

וגם בחוג הזה נאלצו לצאת בפרסום, אמנם מינורי משום שהרגישו הייטב את נגיסת הקופות הגדולות שמפרסמות ללא הרף.

רק מה יש גבולות שלא עוברים! ואם שומרים אליהם אפשר לגייס כספים בצורה עדינה בלי להפוך את ה"גדולים" לדמותגים ואת הנצרכים לנושא עבור סיפורים מעוררי חלחלה וחלומות ביעותים במקרה הטוב ובמקרה הפחות - פשוט חומר קריאה או אשפה...

הבעיה מתחילה בסחף כשאחד מתחיל במלחמת האמוציות הלזו וכל השאר נגררים אחריו, ובמלחמה הזו מה שטלטל אותך אתמול מותיר אותך אדיש היום, אז צריך להעלות מדרגה... וכך ללא סוף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #80
כשהלכתי ברחוב - ראיתי מישהי שנתקעה עם הראש בקופה -
אז צעק שם מישהו ברחוב - הם החליטו להכניס לנו בראש חזק שניתן להם כסף!

שהעבודה תהיה יותר לשם שמים ולא לשם פירסומים...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה