התייעצות מה הייתם עושים במקומי? - משפחתון

  • הוסף לסימניות
  • #21
משפחתונים זה לא מעונות

אני הרבה יותר מרוצה במעון

הכל מסודר וברור מראש

אין הפתעות

אין שכחתי לקום ולפתוח את הדלת, או לא הכנתי להם קציצות כמה ימים כי נגמר לי הבשר טחון ולא הספקתי להזמין.....

כמה שזה מפוקח, המפקחת מגיעה פעם ב....

במעון, יש השגחה כל הזמן
ןלכן יתכן שיהיו שם מטפלות רובוטיות עומדות בדרישות, מפוחדות וטכניות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
זה יום חופשי אם היא לא לקחה יום הצהרה -
היא כבר לקחה את ימי ההצהרה שלה ברצף כולם (מה שג''כ אסור יותר מיומיים..) ואז הייתי צריכה למצוא סידור לשבוע שלם כי היא צרפה את זה ליומיים שכבר היה חופש ..
ושוב נתתי רק מדגם לדברים שהיא עשתה
ואני עדיין אומרת שהיא טובה לילדים אבל היא מתעסקת גם עם ההורים !
היא לא יכולה כל שני וחמישי למצוא סידור לילדים ,או שאני יגיע בבוקר ואני ימצא פתק על הדלת בממוצע פעם בשבועיים להכניס את הילד לשכנה כי היא הלכה להביא את הבן שלה לתלמוד תורה ,
או שהיא יצאה אולי לרופא ויש מישהי מחליפה לשעה הזאת וגם זה קורה פעם בשבועיים (ובחיים לא קיבלתי מידע מראש ועם זה אני זורמת כי כולנו בני אדם ואפשר לפעמים לצאת גם בבוקר ..)
אבל כמו שאומרים הקש ששבר -לצאת ליום שלם בלי להודיע זה מקוממם אותי כי אני מביאה ילד למטפלת בידיעה שהיא שומרת עליו ואני סומכת עליה והילד שלי זה לא חפץ שמניחים באיזה שהוא מקום ומתקדמים הלאה
ואני האמא שלו ואני מעוניינת לדעת מי שומר עליו יום שלם!!!!
או שהיא מנסה לשחק עם ימי החופשה
יום הזכרון עבדו עד 13 אז היא החליטה שהיא ממשיכה עד 16 וביום אחר שצריך להיות יום לימודים היא תקח חופש והיא לקחה את זה ביום שישי ערב חג השבועות
או שביום העצמאות יש יום חופש אז היא מחליפה את זה עם לג בעומר שאז היא צריכה לעבוד אבל היא מעדיפה יום חופש אז היא תמצא לי לל''ג בעומר כי אני עובדת וצריכה שמירה על החמודון מטפלת שתקבל אותו...
ויש עוד רשימה ארוכה ארוכה..
פה כבר הרבה יותר נשמע בעיות מהותיות
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
אני יודעת שהוא לא נוקה-
כי המטפלת אמרה לי שהיא משאירה אותו ככה עד שאני מגיעה כי נמאס לה להחליף לו ולנקות אותו באמבטיה ואחרי זה מגעיל אותה להכנס לאמבטיה שלה...
המטפלת לחא אמורה בכלל לטפל בילד משלשל
הוא אמור להיות בבית עם אמא שלו
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
המטפלת לחא אמורה בכלל לטפל בילד משלשל
הוא אמור להיות בבית עם אמא שלו
ילד מתחיל לשלשל מתישהו ובדרך כלל לא מעדכן את זה מראש. כך שברור שהמטפלת צריכה לטפל בו. גם אם זה נורא מגעיל אותה (כמובן שהאמא צריכה לבוא לקחת אותו, אבל בינתיים)

ולגבי היום עיון - המטפלת שלי אמרה מראש שזה יום הצהרה שהן חיבות לקחת אותו אם הן רוצות להשתתף (בעקרון, היא לא יכלה לקחת ממלאת מקום ביום הזה ואין ביטוח על הילדים)
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
המטפלת לחא אמורה בכלל לטפל בילד משלשל
הוא אמור להיות בבית עם אמא שלו

ברור!!!
אבל היא התקשרה בבוקר שהילד שלשל ואני לא מטוס סילון שמגיע מייד אלא לוקח זמן להגיע מהעבודה ולבנתיים הילד חיכה מלולכך..
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
באופן כללי, ובלי קשר למקרה הנוכחי, חשוב לזכור שהשקעה במטפלת זו השקעה בילד בסופו של דבר
נכון !
ואני משקיעה הרבה במילים ומעשים במטפלת במשך השנה ועדיין יש לי הרבה דברים שמפריעים ,
זה נשמע מהתגובות שאני כמעט היחידה שמפריעה לי שאני לא יודעת מי ישמור על הילד שלי 8 שעות:rolleyes::rolleyes::rolleyes:
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
שאני לא יודעת מי ישמור על הילד שלי 8 שעות
אני בררתי הרבה לפני ששלחתי, וגם עשיתי מיני סיור בבית - רק כדי להכיר את הבית השני של הילד שלי.
חוץ מזה - יש דברים שאני מעדיפה להתעלם מהם, ועדין לשלוח אליה - כי עדיף לי שאני יודעת לקראת מה אני הולכת.
אבל יש דברים שלא צריכים לקרות. ילד לא אמור לחכות מלוכלך לאמא שלו שתחזור מהעבודה כדי לקחת אותו. גם אם זה לוקח שלושת רבעי שעה (כמו שקורה לי לפעמים, ואפפ'ם לא חיכו לי ככה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
זה נשמע מהתגובות שאני כמעט היחידה שמפריעה לי שאני לא יודעת מי ישמור על הילד שלי 8 שעות:rolleyes::rolleyes::rolleyes:
גם לי מאד מפריע, אבל לפעמים גם אם אני יודעת אין לי מה לעשות... מה אני יגיד לה? היא לא מתאימה לי?
לפני כמה שבועות, המטפלת של הבן שלי אמרה שמחר תהיה במקומה מישהי ספציפית. אותה ספציפית היה לי נסיון לא כ"כ נעים איתה בצהרון של הילד הגדול. מאד התלבטתי אם להגיד משהו אבל בסוף החלטתי שהפגיעה במחליפה היא וודאית ולעומתה כלל לא בטוח שהיא לא תסתדר- בצהרון היה מדובר בקבוצת בנים (אפשר לומר חצופים) בני 5 וכאן מדובר בקבוצה בני 2-3.חשבתי להשאיר אותו בבית אבל זה היה יום שאני בלימודים ובעלי לא יכל להעדר מהעבודה.
פשוט התפללתי שבזכות זה שנמנעתי מלפגוע שהכל ילך כשורה והילד יחזור בשלום. וב"ה נראה שעבר בסדר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
מסכימה עם קודמותי וגם עם פותחת השרשור.
יש כל מיני קשיים עם מטפלות פרטיות/משפחתוניות, שקשה לשים את האצבע.
זה קשור ליחסי אנוש. זה קשור לשינויי אופי בין אנשים.
וזה קשור גם לקושי הגדול שאת שמה ילד אצל מישהי שאת רוצה להרגיש שהוא 100% בידים בטוחות, וכשאת לא מרגישה את זה, הכל לא נראה לך והכל קשה לך. וכמובן הקושי שלהן לעבוד כל כך קשה. נראה לי מטפלת במעון זה העבודה הכי קשה בדורנו ולאחריה זה משפחתונית. (לאישה חרדית)

אני למדתי שיש מטפלות במעון ובמשפחתון ופרטיות שאת מרוצה מהן ומרגישה בוודאות שהילד שלך בידים טובות, ואז את הרבה יותר סלחנית ל'שיגעונות' שלהם.
וגם הן מצידן, אם את אמא שמעריכה אותן ואת עבודתן ומפרגנת להם באמת בליבך, אז הן סלחניות הרבה יותר למשגים מצידך.
והכל זורם על מי מנוחות.

אין פה טעם לרדת לעומקו של דבר, כי באמת המגבונים אולי זה בעיה שלך, מצד שני המשפט הלא נעים שאמרה לך הגיע כי יש לה מטען עליך מפעם, ואת לקחת ללב את הסיפור כי עדין חורה לך החירות שהיא נוטלת לעצמה לשכוח להודיע לך דברים הרבה יותר מהותיים.

אז, אין לי עצות, רק לנחמך שהשנה כמעט נגמרת, וזה באמת אחד התסמינים שלה, שאתם יותר נתקלות יותר אחת בשניה עם פחות סבלנות... ולנחמך שהילד שלך אצל כזו משפחתונית.
היא לא נשמעת רעה, אבל כיף זה לא.

עברתי מספיק מטפלות לילדי ואני יודעת מה זה פינוק שיש לך מטפלת שאת יודעת שהילד בידיים טובות, ושהיא זורמת איתך על אותו גל.

להבא, מאוד עוזר לנסות לצור קשר אישי עם המטפלת, להגיע לפעמים מוקדם ואם זה אפשרי מבחינת הילדים לשאול אותה על החיים שלה, לספר לה על החיים שלך. כשיש קשר אישי רמת המחויבות ההדדית גדלה, והכל זורם טוב יותר. וצריך ללמוד המון על תקשורת כדי לדעת איך נכון להעיר. ולחשוב המון מה חובה להעיר ומה כדאי לבלוע ולשכוח. ואל תשכחי שגם היא בולעת עליך ולה יש הצד שלה, ולכן תמיד להיות באורך רוח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
לא קראתי הכל
אבל אני חושבת שמטפלת שלקחה על עצמה את התפקיד הזה שתיקח אותו באהבה
לא יתכן שמטפלת תתלונן שהילדים מגיעחמכל יום
לא תאהב ילד שמגיע כל יום
את הכנסת את העבודה הביתה תסתדרי איתה
ובמיוחד מי שמפעילה' מטעם התמ''ת
יש לה משכורת יפה
אין פיקוח יומיומי
היא נמצאת בבית
בלי צורך להתרוצץ בחום ובקור
יש לה את הזמן שהילדים ישנים שהיא בטח מתעסקת בדברי הבית
ועוד...
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
מסכימה עם קודמותי וגם עם פותחת השרשור.
יש כל מיני קשיים עם מטפלות פרטיות/משפחתוניות, שקשה לשים את האצבע.
זה קשור ליחסי אנוש. זה קשור לשינויי אופי בין אנשים.
וזה קשור גם לקושי הגדול שאת שמה ילד אצל מישהי שאת רוצה להרגיש שהוא 100% בידים בטוחות, וכשאת לא מרגישה את זה, הכל לא נראה לך והכל קשה לך. וכמובן הקושי שלהן לעבוד כל כך קשה. נראה לי מטפלת במעון זה העבודה הכי קשה בדורנו ולאחריה זה משפחתונית. (לאישה חרדית)

אני למדתי שיש מטפלות במעון ובמשפחתון ופרטיות שאת מרוצה מהן ומרגישה בוודאות שהילד שלך בידים טובות, ואז את הרבה יותר סלחנית ל'שיגעונות' שלהם.
וגם הן מצידן, אם את אמא שמעריכה אותן ואת עבודתן ומפרגנת להם באמת בליבך, אז הן סלחניות הרבה יותר למשגים מצידך.
והכל זורם על מי מנוחות.

אין פה טעם לרדת לעומקו של דבר, כי באמת המגבונים אולי זה בעיה שלך, מצד שני המשפט הלא נעים שאמרה לך הגיע כי יש לה מטען עליך מפעם, ואת לקחת ללב את הסיפור כי עדין חורה לך החירות שהיא נוטלת לעצמה לשכוח להודיע לך דברים הרבה יותר מהותיים.

אז, אין לי עצות, רק לנחמך שהשנה כמעט נגמרת, וזה באמת אחד התסמינים שלה, שאתם יותר נתקלות יותר אחת בשניה עם פחות סבלנות... ולנחמך שהילד שלך אצל כזו משפחתונית.
היא לא נשמעת רעה, אבל כיף זה לא.

עברתי מספיק מטפלות לילדי ואני יודעת מה זה פינוק שיש לך מטפלת שאת יודעת שהילד בידיים טובות, ושהיא זורמת איתך על אותו גל.

להבא, מאוד עוזר לנסות לצור קשר אישי עם המטפלת, להגיע לפעמים מוקדם ואם זה אפשרי מבחינת הילדים לשאול אותה על החיים שלה, לספר לה על החיים שלך. כשיש קשר אישי רמת המחויבות ההדדית גדלה, והכל זורם טוב יותר. וצריך ללמוד המון על תקשורת כדי לדעת איך נכון להעיר. ולחשוב המון מה חובה להעיר ומה כדאי לבלוע ולשכוח. ואל תשכחי שגם היא בולעת עליך ולה יש הצד שלה, ולכן תמיד להיות באורך רוח.
ממש תודה על התמיכה -ממש דיברת מגרוני:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
תעברי לשם כי המשפחתונים לא כ"כ מומלץ למורמרים
אולי מהמעונות תעברי ל...
לא תמיד יש מקום פנוי...
וחוץ מיזה אולי שריטה שלי שנראה לי תשתנה עם השנים אני לא אוהבת לתינוק קטן מעון רק לילד כבר קצת יותר גדול.
אבל בא נראה מה יהיה עם הילד הבא בעז''ה
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
לא קראתי הכל
אבל אני חושבת שמטפלת שלקחה על עצמה את התפקיד הזה שתיקח אותו באהבה
לא יתכן שמטפלת תתלונן שהילדים מגיעחמכל יום
לא תאהב ילד שמגיע כל יום
את הכנסת את העבודה הביתה תסתדרי איתה
ובמיוחד מי שמפעילה' מטעם התמ''ת
יש לה משכורת יפה
אין פיקוח יומיומי
היא נמצאת בבית
בלי צורך להתרוצץ בחום ובקור
יש לה את הזמן שהילדים ישנים שהיא בטח מתעסקת בדברי הבית
ועוד...

יש לה בוסים ופיקוח, אוהו! המפקחת הישירה שצונחת בלי הודעה מוקדמת פלוס עשרה הורים שבאים יום יום לביתה ואם יש להם טענות לא תמיד הם שומרים אותן בבטן, או שאומרים לה ישירות, לא תמיד בנעימות, או שהולכים מאחורי גבה ומתלוננים, לפעמים בקטנוניות.

אז היא באה באהבה ואוהבת את הילדים, אבל יש לך מושג כמה כוחות נפש ואנרגיה צריך כדי לעשות ריסטארט אחרי שהורה מערער אותך, לגשת לבן שלו בשלווה ולתת לו את מלוא האהבה ואת היחס החם, ולא הטכני? והיא עושה זאת שוב ושוב. זה קושי לא קטן.

כל הילדים ישנים, נו נו. הם ישנים בתורנות, הרבה פעמים. הבוגרים ישנים פחות, הקטנים צורחים. היא לא יכולה להתפנות לשום דבר כי שימת לבה אמורה להיות נתונה לילדים, ועין וחצי עליהם גם כשהם ישנים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
דיברתי עם המטפלת בצורה יפה ועדינה והיא אמרה לי שכן היא מתנצלת באמת לכל ההורים זה הפריע והיא תשדל יותר לעדכן /לכתוב הודעה.
תודה לכל העונים והמשיבים..
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
יש לי נסיון רק עם מעון. ברור שמטפלת במעון/משפחתון/פרטי בחרה בתפקיד שלה מכל סיבה שהיא והיא חייבת לעמוד בו בכבוד ולעשות את המירב כמו בכל עבודה אחרת.
מנסיון, מטפלת טובה היא מטפלת שהילד נכנס אליה בחיוך ולא משנה אם הוא בן חמישה חודשים או בן שלוש. ברור שהאמא שרוצה טיפול אובר צריכה גם לפרגן אובר ולשים לב לחייך ולתת מילים טובות. מכירה מטפלת במעון ששולחת מידי פעם פתק נחת להורים (ילדים בני שנה וחצי...) ועל הדרך מוסיפה שחסר טיטולים/מגבונים וכו', א. מאד מהר משלימים לה את מה שחסר. ב. אפס תלונות.. גם מהורים פחות מפרגנים. ההורים מאושרים לקבל פתק נחת, וכל הצדדים יוצאים מרוצים. לדעתי זה ברור שזה תלוי בגישה של המטפלת לעבודה בה היא בחרה, ואחרי הכל לזכור שכולנו בני אנוש...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

שלחתי היום תלונה למשרד הבריאות עבור ביתי בת ה-3.8 השוהה במסגרת גן עירייה שיקומי, טשטשתי פרטים אישיים אבל באופן כללי מובן המסר העיקרי..
מה הייתם עושים במקומי במצב כזה?
זה לשון התלונה:
ילדה מיוחדת המאובחנת כ"ספינה ביפידה", הילדה מטופלת בבי"ח שיקומי אלי"ן בירושלים, תל השומר, וסורוקה במגוון מקצועות הנמצאים תחת התחום הנ"ל.
ע"פ הידוע לנו אצל ילדי ספינה ביפידה אין שליטה על סוגרים והם מצונטרים ע"י קטטר לסירוגין, אביגיל מצונטרת בערך כל 3 שעות (תלוי לפי המצב- לפעמים פחות מ-3 שעות כשצריך),
אנחנו יודעים שיש חוקים של משרד הבריאות:
1. אין להביא ילד עם חום לגן עד שעוברים 24 שעות מסיום החום.
2. ילד שנעדר 5 ימים רצופים מתבקש להמציא אישור רפואי שיכול לחזור לגן.
ע"פ בידוע לנו בעניין ספינה ביפידה- תמיד, תמיד, תמיד יש חיידק בשתן בגלל הצינטורים, ולכן לא בכל מצב נותנים אנטיביוטיקה, אלא רק מתי שיש חום שאינו מלווה בתסמינים אחרים ואין לו הסבר אחר.
במצבים שהשתן עכור, הפרשות, צבע לא תקין, ריח וכו- ע"פ פרופסור יובל בר יוסף וצוות מרפאת ספינה ביפידה באלי"ן, הפתרון הוא- שתיה מרובה וצינטורים צפופים יותר שזה שוטף את שלפוחית השתן ומטפל בבעיה הנ"ל.
הדברים כתובים בצורה ברורה במסמכים שנמצאים אצל צוות הגן- דף מספר 4 בהמלצות בסיכום הרפואי של אלי"ן.
כרגע נמצאת בגן אחות מ"מ, וגננת מ"מ, שביום ראשון שעבר 15/2 שלחו את הילדה לבית בגלל שתן עכור והפרשות- ללא חום! אמרנו להם איך לטפל בילדה ובכל זאת שלחו אותה,
אנחנו טיפלנו בילדה בבית ושטפנו לה את השלפוחית ע"פ מה שלימדו אותנו הצוות הרפואי באלי"ן, השארנו אותה בבית יום נוסף כדי ש"בטוח" הכל בסדר- יש לציין שלא ראינו ממצא חריג בשתן בבית.
למחרת ביום שלישי 17/2 שלחנו את הילדה בריאה ושלימה לגן עם שתן צלול לגמרי, הגננת לא הייתה בגן והייתה גננת מחליפה לא מוכרת, הגננת ביקשה אישור רפואי שהילדה יכולה לבוא לגן- אין באישור כזה שום צורך, לא התווכחנו, התקשרתי לגננת שלא הייתה והגעתי איתה להסדר שנשיג את האישור למרות שאין בו שום צורך בעיקר שהדברים כבר כתובים במסמכים של אלי"ן וגם לא היה לילדה חום בכלל,
בינתיים הזמן בגן עובר והילדה צריכה לעבור צינטור, האחות לא מסכימה לצנטר אותה בלי אישור רפואי- זה הזיה בפני עצמו כי אין צורך באישור לצנטר, ולהיפך זה לבד יוצר יותר נזק אצל הילדה,
התקשרתי לגננת בגן והיא דחפה לי את הטלפון לאחות, האחות אמרה משפט הזוי "אני לא אזרוק את התעודה שלי לפח כדי לטפל בילדה", "אסור לי לטפל בה"- הטיפול בינתיים התאחר בשעה!
בעלי הלך למרפאה בזמן הזה ולא היו רופאים במרפאה כדי להוציא אישור, והאחות התעקשה שאסור לה,
ומה שהכי הזוי זה שבשבוע לפני הילדה הייתה עם דלקת גרון וסיימה אנטיביוטיקה בסוף השבוע- סמוך לזמן הנ"ל.. וזאת אותה אניטביוטיקה שהיא מקבלת עבור דלקת בשתן...
הסברתי את זה לאחות, ובתוספת זה שבכלל לא היה לילדה חום והחזרנו אותה לגן רגילה לגמרי היא התעקשה שלא לטפל בילדה.
בעלי בא לקחת את הילדה מהגן עמ"נ לטפל בה.
זה לא הסוף אבל אני מציגה פה שאלה: אני צריכה ללדת כל רגע, מה היה קורה אם הייתי למשל בחדר לידה עם בעלי ולא היה מי שיוציא את הילדה? או סתם היינו מחוץ לעיר..
ביום שלמחרת הגננת עדיין לא הייתה ולא היה גם עם מי לדבר ומשום מה בשבוע הזה אין לנו רופאים במרפאה.. הילדה נשארה יום נוסף בבית, אני פניתי לצוות הרפואי של אלי"ן- פרופסור יובל בר יוסף וקרן פוקס אחות סוגרים- כשסיפרתי להם את הסיפור הזה הם היו בהלם טוטאלי ואמרו שאם יש משהו שיכול לזרוק לאחות הזאת את התעודה לפח זה דווקא זה שהיא לא הסכימה לצנטר את הילדה! זה יוצר לה נזק! וגם במצב שיש חום אין שום מניעה מלצנטר, ולהיפך חייב לצנטר! זה לא שנשאיר את השתן בפנים אם יש הפרשות או חום וכו.. (השיחות הנ"ל מוקלטות)
זה לא יוצר נזק אם מצנטרים אלא אם לא מצנטרים.
אין כל קשר לאישור הרפואי לצורך הצינטור..
אגב ברור שיש להם בגן אישור מרופא למתן צינטורים בגן ע"י אחות מתחילת השנה.
ביום חמישי הגננת חזרה לגן אחרי יומיים של היעדרות והתקשרה לשאול למה הילדה לא באה.. אמרתי לה שהצוות הרפואי של אלי"ן ביקשו שייצרו איתם קשר מהגן (נתתי מספר טלפון אישי של הצוות- ודווקא של מי שלא ירים צעקות על ההתנהלות בגן כדי לא לפגוע..) בשביל להסביר להם אחת ולתמיד את ההתנהלות הנכונה במצבים הנ"ל כדי למנוע את מה שהיה, הצוות בגן לא הסכים בטענה שזה "העברת מידע רפואי", וצריך אישור בכתב ושההורים ידאגו לאישור וזהו... אמרתי להם שכתוב בצורה מפורשת את הדברים כמו שהזכרתי לעיל והם לא צריכים יותר מזה, אני והגננת היינו על הקו ביחד וקראנו את הדברים מתוך הכתב ביחד, היא אמרה "נכון זה מפורש אבל זה כללי מידי, צריך שזה יהיה ממש מפורט ושזה יהיה אישור מיוחד לגן"..
למרות שהם לא צודקים ואין פה על מה להביא את האישור, ביקשתי מהצוות הרפואי של אלי"ן להנפיק להם אישור מפורט, האישור מתעכב בגלל בעיה בתיאום בין הצוותים של המקום שצריכים לחתום על האישור, אין לי עדיין רופא שמכיר את הילדה במרפאה, השירות אונליין של כללית סיבך אותי לגמרי,
הילדה בבית בפועל ובא לי רק לבכות, אני לא במצב של תפקוד בכלל, עם פיברומיאלגיה, תת פעילות של בלוטת הטריס, אנמיה, ושבוע 33 של הריון, הקצת שאני מבקשת זה המנוחה שאני יכולה להרשות לעצמי בבוקר... (לא קראתי לזה שמירת הריון כי אני לא עובדת, אבל זה בדיוק זה)
אמרתי לגננת בגן שגם אם היה יוצא נזק מהטיפול בילדה בגן הייתי מחפה על האחות, אני רואה שהאטימות גוברת ואין עם מי לדבר בעיקר שהם כ"כ בטוחים בעצמם אז אני פונה למקום שאולי יתן לי מענה..
לציין: במצב שאין צינטורים סדירים הילדה סובלת מכאבים עזים בשעת הצינטור ולאחריה שרק משכך כאבים עוזר.. ובמקרה זה הילדה סבלה יומיים!
גם אנחנו וגם הרופאים הבכירים שחתומים במכתבים המצורפים, כולנו הרגשנו שהמלחמה פה היא על עמדת כוח שבאה על חשבון הגב שלנו ושל הילדה.
מצורף הסיכום של אלי"ן משנה שעברה שהיה ברשות הגן+ מכתב מפורט שכתבו עבור נושא זה במיוחד+ סיכום ביקור בהתפתחות הילד בסורוקה במרפאה משותפת
יש לי שכנים, קצת בעייתיים.
השבוע יום אחד אני בחדר מדרגות, שומעת מהבית שלהם צעקות מחרידות, קללות מזעזעות, (לא משהו בטווך הסביר בכלל. כלומר אני יודעת שכמעט בכל בית, בפרט בחופש, ובפרט שלא ברור לי מה המצב המשפחתי שם בכלל, יש הרמת קול, ואפילו הרמת יד. אני מדברת לא מדברת על צעקות בנוסח "ילדה רעה" "תכף תקבל סטירה" או דברים כאלו. הרבה הרבה יותר גרוע. מילים שאי אפשר להעלות על הכתב, ומזעזע לשמוע שילד קטן שומע בכלל מילים כאלו. אם הייתי עם הילדים הייתי בורחת משם כל עוד רוחי בי שלא ישמעו). וכל זה מופנה לילדה שנראית בת 5-6 בערך (שמעתי גם שם.)
מצד שני בין השאר היה משפט של "אל תדאגי זה כבר הגיע לרווחה".
מפניה לרב שלא מכיר את הסיפור, הוא אמר לפנות לרב שלהם.
הבעיה היא שאין לי מושג מיהו, לא בטוחה שיש אחד כזה, כי כאמור אני לא בטוחה שהם בכלל נשואים.
מה הייתם עושים? איך אפשר לברר דברים כאלו?
יש להם ילד בן 10-11 בערך- אין לי מושג אם הוא הולך לבית כנסת, כי כאמור לא ברור לי אם האבא בתמונה או לא, וילדה בת 5-6. עוד ילדה שנעלמה מהבניין. אולי הם באמת לא נשואים והיא אצל האבא.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה